"תקשיבו לטלי, חירשת מלידה, בכירה במוזיאון הילדים" זו כותרתה של כתבה שהתפרסמה ב – NRG מעריב בשבוע שעבר. עולמן של דנה, המנהלת הקודמת השומעת של המיזם "הזמנה לשקט" במוזיאון הילדים בחולון ושל טלי, המנהלת החדשה החירשת, שהפכו לחברות טובות תוך כדי עבודה, נפתח בקצרה בפנינו. תרומה נאה מאוד יש בדברים להבנה מהו הקושי שחווים אנשים שנפגעו בשמיעתם, אך נקודה אחת צרמה לי במיוחד. ציטוט תוך כבוד לכל הזכויות השמורות – בבקשה:
"החוק המנדטורי הגדיר בישראל שלוש שפות רשמיות – עברית, ערבית ואנגלית. שפת הסימנים, המשמשת כ-700 אלף חירשים וכבדי שמיעה, כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה ועוד שומעים רבים המעוניינים לתקשר עם מכריהם ובני משפחתם החירשים, אינה אחת מהן." תרשו לי –יש כאן סילוף עובדתי ! הסילוף למרבה הצער אינו במספרם של האנשים המוגדרים ככבדי שמיעה וחירשים בישראל, שכן המספר הגדול הזה הוא הערכות בידי גורמים מוסמכים העוסקים בתחום. יש אף טוענים שהוא אינו כל התמונה, אלא מספרם רק של אלו המודים בקיומו של החסר בשמיעה, לדרגותיו השונות מקל ועד היעדר מוחלט.
700 אלף אנשים אלו יכולים להיות גם אדם מהמשפחה שלכם, שכן בדלת ממול, חבר או חבר של חבר, שעם הגיל והנסיבות הבריאותיות מאבדים את שמיעתם. כל אותו ציבור גדול וסמוי אינו דובר את שפת הסימנים ואינו נזקק לה כלל, שכן כל חייו היו בשפה דבורה וימשיכו להיות כאלו. גם שיעור הילדים הנולדים עם ירידה בשמיעה ונזקקים לשפת הסימנים כערוץ מרכזי לתקשורת, בין אם כגשר שפתי למשך תקופה ובין אם לכל חייהם, הולך ויורד הודות למכשירי השמיעה המשתכללים כל הזמן ולשתלי השבלול וכן הודות לדרכי אבחון ושיקום משופרות ביותר כיום הממצות את מירב הפוטנציאל גם בערוץ השפתי הדבור שבו חיים כולנו. על כן הסילוף הוא בציון מספרם של כל אלו כמשתמשים בשפת הסימנים. לפי הערכות מספרם של המסמנים מסתכם בכמה עשרות אלפים בלבד. זאת גם אם ניקח בחשבון את השומעים, בני משפחה וחברים, המבקשים להשתמש בה למענם. יתרה על כן, ציון כזה גורם לחשיבה מוטעית בציבור כי כל אדם שנפגע בשמיעתו, ללא הבדל דרגת הפגיעה, נסיבותיה ומועד התרחשותה, מדבר בשפת הסימנים. לא אחת התבקשו חבריי כבדי השמיעה, שמילה אחת בשפת הסימנים לא קיימת באוצר מילותיהם, לסייע לאנשים שומעים לתקשר עם חירשים מסמנים. שפת הסימנים הפכה בשנים האחרונות לאופנתית ושומעים רבים מבקשים ללמוד אותה בין אם לצרכי מקצוע או עבודה ובין אם להנאתם. עיני לא צרה בכך כלל שכן אני יודעת עד כמה ההתקדמות הזו מרשימה. גדלתי בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, שבהן הגישה כלפי שפת הסימנים הייתה שלילית ביותר. לא למדתי אותה ולא למדתי להעריך אותה אז. גישתי השתנתה רק כאדם בוגר, כאשר פגשתי אם שומעת לילד חירש שסיפרה בשמחה כי בנה סימן לה בשפת הסימנים: "אני אוהב אותך". אני עצמי לא הצלחתי ללמוד אותה בשל הקושי שלי בראייה. אם הדברים נכתבים במסגרת קמפיין למען שפת הסימנים כשפה לאומית ולא כטעות של הכתבת, אזי יש כאן להבנתי סוג של גול עצמי : הפצת מידע מאוד לא נכון. אין המטרה מקדשת בעיני את האמצעים. יתר על כן, שפת סימנים כשפה לאומית עלולה להפוך לכורח מאוס של לימודי חובה בבתי הספר וייתכן שתישכח מלב כל אלו אשר ממילא לא רצו ללמוד אותה ולא נגעו בה. כדוגמה לאופנתיות של שפת הסימנים יכולנו לראות לפני כשנה בערך (אם זיכרוני אינו מטעה) את קמפיין הפרסום של סלקום, בו הכריזה על הכשרתם של עובדים לתקשורת מסמנת עם קהל החירשים. מן הסתם ביקשו קברניטי החברה להראות כי פניהם אל הציבור של כבדי השמיעה והחירשים, פני חברה מסחרית נאורה. אולם ייתכן כי שכחו ראשיה ואולי גם רבים בציבור: לב הנגישות לכבדי שמיעה ולחירשים לא נמצא כאן, במקום הנראה כל כך פוטוגני וקל יחסית לקידום מכירות, אלא במקום היומיומי האפור והמפרך יותר. אני מדברת על היחס של נציגי מכירות ושירות לאנשים כבדי שמיעה וחירשים, כיצד לדבר אתנו כך שייקל עלינו לקרוא את דבריהם, שכן רובנו "שומעים בעיניים". אני מזכירה כמה חשוב שיהיה מולם מידע זמין ומספק מהם מכשירים ושירותים המתאימים לכבדי שמיעה ולחירשים, מידע שהם גם מבינים ולא רק מדקלמים כתוכיים. אני מעלה את החשיבות של אביזרי עזר להגברה בדלפקים ובמרחבים לקבלת קהל, כמו גם לאקוסטיקה שתאפשר יעילות בתקשורת בין אם קיימים אביזרי עזר ובין אם לא. כי אני מקהל-הרוב, "סתם" כבדי שמיעה "נטולי סימנים", המגיעים אליכם ומתקשרים בשפה דבורה בדיוק כמוכם, השומעים, בכל מקום ובכל עת, בכל שירות ובכל רכישה. לשפת הסימנים יש מקום לצד כל צעדי הנגישות האחרים, לא בלבד. כך הדבר מבחינתי, כך הדבר עבור רבים מחבריי כבדי השמיעה, כך הדבר עבור קהל רחב מאוד. העתיד הנגיש לכולנו עוד לפנינו. |
תגובות (60)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דברייך מקיפים ועוברים היטב לקורא, משום שמשולבים בהם קונקרטיות ונשמה.
נותר רק להנהן ולומר אכן-אכן!!
משהו מהתנסותי לאורך השנים...
בין השאר, עבדתי גם עם במאים ולמדתי פרק או שניים בדיקציה בימתית. מצאתי שהיא מועילה מאוד במפגש עם כבדי או לקויי שמיעה. זה לא רוּם הקול אלא ההגייה הברורה, המאפשרת להם לקרוא מהשפתיים את הנאמר.
חוץ מזה, בחיי היומיום, כמו כולם, גם אני פוגשת אנשים שומעים שאינם מקשיבים... (: ♣
------------------------------------------------------------------------------------------------
מצטרפת לכל מילה של דבי, לא יכולתי לאמר זאת טוב יותר!
חג אורים ואורות שמח.
ליריתי,
השיתוף הזה מאוד חשוב,
כדי שכולנו נלמד נהיה רגישים ומרגישים יותר
ונדע להטיב את הנגישות לכל אחד.
חג אורים שמח.
את מקסימה!!!
האם את מרגישה את מה שאני מרגישה.
האם את מרגישה את בואה של המלכה.
היא מגיחה עם שקיעת החמה,
עוטפת אותנו בקדושתה,
מחלקת בינינו את בירכתה.
השבת בפתח, חברה יקרה.
וליבי שמח,אחות אהובה.
שבת שלום,שבת ברוכה.
לך ולכל המשפחה.
חג חנוכה שמח ומואר.♥♥♥
תקימי כבר מפלגה וצאי למאבק עם שיניים!!
כל הכבוד לך!
אוי ליריתוש את מדהימה כל פעם מחדש ,
בזכות אנשים שכמוך יש סיכוי לעזרה לחלש והשונה תעלה מדרגה
פוט חשוב מאוד , ושוב תודה לך .
ליריתוש יקרה
מצטרפת הפעם לתגובתה של רוני שלי
חג אורים שמח
ליריתוש כרגיל הינך פועלת לשיפור תנאי החיים לאנשים עם מגבלות כאלה ואחרות.
חושבת שיש כבר מודעות ושימת לב לצרכים שלהם, אולם זה עדיין כטיפה בים, ואת דואגת להזכיר ולדחוף את הטיפול בעיניינם.
על כך תבורכי.
ויום אחד הוא עוד יבוא. העתיד הזה שעוד לא פה...
תודה על המידע החשוב.
מאחלת לך ולמשפחתך חג אורים שמח ועליז.
העתיד הנגיש לכולנו עוד לפנינו.
כמה עלינו עוד ללמוד על האנשים החיים בתוכנו, כמה עוד עלינו לעשות כדי לקבלם אלינו ככל האדם. מיגבלות יש לכל אנוש. אחד בשמיעתו ובדיבורו, אחר בעיניו, אחר ברגליו ויש רבים בשכלם, בנפשם ועוד כהנה וכהנה.
בס"ד
צודקת אנחנו יחד עם כלל הארגוני הנכים פועלים להנגשה באופן כללי
ישנו חוק הנגישות הנמצא בדיונים מעמיקים בוועדת הרווחה בכנסת בראשותו של אילן גילאון
בכל דיון יעולה נגישות למקום שונה אני ממליץ לך להיות בקשר עם הוועדה
להגיע לדיונים על מנת לסייע בניסיון העשיר שלך בנושא
ממש יוסיף להרבה אנשים
מגבלה בשמיעה אני מכיר שקשה מאוד להודות בה,
רבים ששמעו בעבר בעיקר אנשים מבוגרים,
מסתובבים שהם לא שומעים טוב ואינם מודעים לסביבתם הקרובה והרחוקה
רק לאחר שהם מרכבים את המכשיר הם מבינים שמיעה ,
רק אז הם מודעים להפסד הגדול שהם חוו
בכל אופן כל הכבוד על כתיבה העשירה שלך,
ונשמח מאוד אם תחליטי לקחת, ולשאת, במשא החברה נגישה,
על מנת לתת חיים טובים יותר לאנשים בעלי צרכים מיוחדים
חנוכה שמח
אכן, אנחנו חיים בחברה שמתנכרת לחלש, למוגבל ולשונה.
חברה נכה...
ליריתוש יקרה,
חשוב מאוד שאת מעלה את הנושא למודעות.
חג אורים שמח!
עקרונית, אני עם קביאר . גם אוני לומני באופי ,
רק שלרוב נישאר בגדר פאקה-פאקה...
שיפור השרות, הנגישות, הרגישות, וההתייחסות
בשירות לצרכן זועקת הצילו....
על אחת כמה וכמה לבעלי מוגבלויות....
חיבוק ליריתוש
זה פוסט חשוב - אבל תמיד ניסבול מהבעייה של השומעים שהם לא מסוגלים לחוות חירשות - וזאת בניגוד לעיוורון שהם כן מסוגלים לחוות על ידי עצימת עיניים והליכה של כמה צעדים..
אני זוכר את הביקור בהזמנה לשקט לטובה זאת היתה חוויה מעשירה - ואני זוכר משפט שאמר המדריך חירש שסיפר על חירשות - שאמרתי לו שאני כבד שמיעה וגם קורא שפתיים - הוא אמר - כבדי שמיעה זה עולם אחר ושונה מהחירשים.
ליריתי,
תודה שהבאת למודעות, הסברת ופרטת.
וגם - חג שמח ומתוק לך
נושא הנגישות הוא נושא רחב ובסיסו משותף לדעתי,
לכל שאר הנושאים הקשורים ליחסים בין בני אדם -
אל תעשה לחברתך מה ששנוא עליך ולמהדרין - ואהבת לרעך כמוך.
הרצון לתת, להתחשב בזולת, מביא את כל הרעיונות הטובים ואת הרצון להגשים אותם.
הרצון האגואיסט לקבל, מביא את כל הרעיונות הלא טובים
ואת הרצון להשיג דברים ולבזבז כמה שפחות אנרגיות בנתינה לאחרים.
פוסט כזה ופרסומים שכאלה יכולים להעלות את המודעות בקרב הקוראים. תבורכי.
האם את חברה בעמותה שעוסקת בנגישות?
מסכים באופן מלא עם מה שכתבת.