כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה

    61 תגובות   יום שישי , 23/12/11, 08:48

    ''

    בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה

     

     

    בַּיָּמִים הָהֵם כָּמַהְתִּי לִמְלוֹא הַמִּלִּים

    מֵהֶם אָכִין שׁוּרוֹת שֶׁל גַּנִּים נְטוּעִים שִׁירָה.

     

    בַּזְּמַן הַזֶּה רָאוּי לְהוֹתִירָן מֵאָחוֹר.

    לָשׁוּב לִהְיוֹת נִכְנָע, לְהַלֵּךְ בְּלֵב הַמִּסְגֶּרֶת

    מִבְּלִי לִסְטוֹת יָמִין אוֹ שְׂמֹאל.

     

    מִלְּבַד לְגוֹנֵן עַל קֹמֶץ אֲשֶׁר אוּכַל לְהָנִיחַ כַּר לְרֹאשִׁי

    לִנְשֹׁם זִכָּרוֹן וְעוֹד לַחֲלוֹם.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/14 10:23:

       

      שבתי בשנית אשר חברי (-:

      המילים שכתבת ריגשו אותי אז והיום

      ( ראה תגובתי )

      קפצתי לאחל לך חג חנוכה שמח

      וכמו בכותרת : בימים ההם בזמן הזה (-:

        20/12/14 09:05:
      לשוב אל מה שהיה ואל מה שהינך, זה כמו נס חנוכה.
        10/6/12 04:32:
      מאוד יפה.
        9/6/12 21:20:

      דבריך מזכירים לי את...
      שירי האחרון.

        17/1/12 15:43:

      מִלְּבַד לְגוֹנֵן עַל קֹמֶץ אֲשֶׁר אוּכַל לְהָנִיחַ כַּר לְרֹאשִׁי

      לִנְשֹׁם זִכָּרוֹן וְעוֹד לַחֲלוֹם

      אשר חברי היקר נשיקה

      קפצתי לבקרך וראיתי שכיכבתי ומשום מה אינני רואה את תגובתי

      למשורר ביחוד אתה (-:תמיד תלווה אותו הכמיהה לכתוב

      בין אם הוא יטע ערוגות של שירה או בין יחרוץ את מילותיו בסלע

      ובין אם יחליט להותירן מאחור

       

      * ושבוע טוב אשר חברי

        15/1/12 01:30:

      משאיר חותם,
      מאד ייחודי בעיני
      אוהבת מאד את כתיבתך.
      תודה לך
      שבוע קסום ומואר לך
      שרה קונפורטי

        1/1/12 21:48:
      תמיד סברתי שצריך לברור היטב לפני שבוחרים במיוחד בנטיעות מסוג זה של שירה, כאן מביטים ישר כותבים מהלב לתוך האופק מבלי לסטות לצדדים
        1/1/12 07:19:
      אהבתי את השיר יש בשירך התבוננות בנפש ובסיטואציה העכשוית משהו שגורם לי להרהר בדברים שנית
        31/12/11 14:07:

      אני קוראת את השיר ומתחברת לשני מובנים: קריאת שיר וכתיבתה.
      הדובר מתאר את כמיהתו בעבר לכתיבה/קריאת שירה ואת המצב בהווה בו הוא נאלץ להותירן אחור מלבד קומץ קטן, עליו יגונן שיהיו לו לזיכרון ולחלום.
      אני אישית מקווה שתיד תכתוב, אתה מוכשר באופן יוצא מן הכלל.
      ג'ודי.

        31/12/11 08:01:
      לָשׁוּב לִהְיוֹת נִכְנָע, לְהַלֵּךְ בְּלֵב הַמִּסְגֶּרֶת החלטה לא קלה
      שורות של גנים נטועות שירה ,, כמה יפה ונוגע .
        28/12/11 09:03:
      איזו עדינות, נורא יפה אשורר.
        28/12/11 07:13:

      לנשום זיכרון..ועוד לחלום..*
      אהבתי

        27/12/11 00:20:
      ואנחנו שמכירים אותך יודעים ומקווים שלא תסתפק בקומץ שכבר כתבת ויבואו עוד הרבה מלים מסודרות במחשבה חכמה - שלך. צ'רי
        26/12/11 18:54:

      עד אשר נפשך תבקש מהן עוד,

      כי הרי הניזון ממילים לא יוכל לבקש לו קומץ לעד.

        26/12/11 14:23:
      להמשיך לחלום....נפלא
        26/12/11 10:47:
      נהדר
        26/12/11 06:40:
      משהו נותר .תקווה לעתיד..עדיין חג שמח..
        26/12/11 02:13:
      אל תותיר את המילים מאחור, אשר, קח אותן אתך ושחק אתן במיטב כשרונך......חג אורים שמח!
        25/12/11 20:54:
      " לָשׁוּב לִהְיוֹת נִכְנָע, לְהַלֵּךְ בְּלֵב הַמִּסְגֶּרֶת מִבְּלִי לִסְטוֹת יָמִין אוֹ שְׂמֹאל."... הכי בטוח הכי רגוע ... (: אין כמו השלווה וזמן ההתרפקות ...
        25/12/11 20:44:
      השנים שעוברות מלמדות אותנו כל מיני דברים ואחד מהם זה שחלום התשוקה והאהבה לא ממשיך באותה עוצמה כמו שהיה ומאלץ אותנו להוריד הילוך. ההתלהבות ירדה וקיצצה כנפי האוהב והיא מותירה אותו בתוך מציאות מסגרת החיים. תודה אשורר וחג שמח.
        25/12/11 20:22:

      "לשוב להיות נכנע
      מבלי לסטות ימין או שמאל"

      כמה אהבתי את הצירוף הזה
      הוא מוכן לשוב ולהיות נכנע ( לשוב ? כמו שהיה פעם ? )
      אבל...וכאן בא האבל הגדול...
      מבלי לסטות ימין או שמאל

      קוראים לזה נסיון חיים
      דומני...

        25/12/11 20:05:
      *
        25/12/11 18:50:
      תראה את החיים... כמהת לגנים של שירה ונותרת בתוך המסגרת, כשקומץ למראשותיך:-(
        25/12/11 18:07:

      אתה כותב נפלאאאא.
      חג שמח ושבוע מחויך...♥♥♥

       ''

        25/12/11 17:53:
      בבחינת לא כל המרבה הרי זה משובח. קומץ, זו מילה גדולה בלב המסגרת. חג אורים שמח.
        25/12/11 17:03:

      אכן, השתנו הזמנים....

        25/12/11 13:47:

      צטט: הלנה היפה 2011-12-23 09:25:23

      מֵהֶם אָכִין שׁוּרוֹת שֶׁל גַּנִּים נְטוּעִים שִׁירָה.
      אשר יקירי, אתה כבר לא צריך לייחל לכל המלים, הן מובנות אצלך, בתוכן, אם תרצה או תמאן.
      לָשׁוּב לִהְיוֹת נִכְנָע, לְהַלֵּךְ בְּלֵב הַמִּסְגֶּרֶת
      כבר מאוחר לך, אתה כבר מכור לחריגו ממסגרת, לכתיבה. מלבד זה. מי יאשר לך זאת, אני? לעולם לא!
      שיר ארספואטי מקסים המשתמש במטבעת הלשון השחוקה כבר (בימים ההם בזמן הזה) בהקשר כל כך נכון!!!

      נורא מתחברת אל מה שכתבה כאן לאה.

      וחוץ מזה, חג שמח!

       

        25/12/11 13:29:
      שאלה חטטנית :)) אילו ימים היו אלא המבקש לשוב ולהתרפק בלי סטייה מיותרת ? הכייף בשיר שאתה נוכח במקום שחלמת שתהיה. מקסים..
        25/12/11 13:18:

      אֶלָּא אִם אַתָּה -
      מַנִּיח כַּפּוֹת יָדֶיךָ,
      שוֹטֵף אוֹתִי
      בְּנַחְשוֹלֵי תְּשוּקָתְךָ,
      בְּמַעְגָּלֵי חִבָּה
      וּכְּמִיהָה נוֹגַעַת.
      מְלַטֵּף
      בְּאֶצְבַּעוֹת עָנֹגוֹת,
      נוֹגְעוֹת לֹא נוֹגְעוֹת...

      יש לך במה של שפת הזיכרון והחלום בראשך, כל השמיים והאדמה רוויים ביופייה. אומרים כי משורר הוא זה המטיב להתמזג בסחרחר כששאון הזיכרון אינו פוסק, וכך הוא נוצץ בשפתו וגוזר פניני לבב.

        25/12/11 13:00:

      הזמן הזה כמה לשורות של גנים נטועים

      הזמן הזה כמה לנשום זיכרון ועוד חלום

      מפלל לקומצי אושר אשר יוכל הוא להניח כר למראשותיו

      מכולנו...

       

       

       

      שבוע מבורך לטוב אשורר יקר;

        25/12/11 12:44:
      לי נראה שהשיר מדבר על מצב השירה, שעגום הוא כיום, ומה שנותר הוא להתבסס על זכרון ודמיון. אם כך, הוא מבוטא באופן מענין.
        25/12/11 12:22:
      toda al a shituf
      כתיבה יפה אשורר חג שמח
      אתמול הייתי פה ולא יכולתי להקליד מילה. היום אני באה להריח את פרחי מילותיך שהותירו בי רושם עז. בַּיָּמִים הָהֵם כָּמַהְתִּי לִמְלוֹא הַמִּלִּים מֵהֶם אָכִין שׁוּרוֹת שֶׁל גַּנִּים נְטוּעִים שִׁירָה. תודה וחנוכה שמח
        25/12/11 11:19:
      שורות של גנים , אכן נוטעות מילותיך בלב הקורא... וטוב שאינך מגונן על הקומץ הזה ומשתפו ... תודה וחג שמח , יוספה
        25/12/11 10:38:

      שירתך המרהיבה הולמת בלבי דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקרוא.

      תודה לך

      .

      בלוז

       

        25/12/11 10:23:
      מילותיך שטות בזרם רגוע וחלומי.
        25/12/11 10:13:
      יפה אשר, יש תקופות כאלה גם. חג שמח
        25/12/11 09:49:
      אוהבת את כל מילותיך באשר הן
        25/12/11 09:31:
      ולאחר שֶׁרָוִיתָ גמלה ההחלטה לחדול. דומה שהתובנה באה עם התבונה, אלא שההתמכרות להביע רגש, להעניק בחום מוכיחה אחרת, והיא יוצאת מן הלב, שכל עוד יפעם בו הדם יוכיח שהוא חי. "בַּיָּמִים הָהֵם כָּמַהְתִּי לִמְלוֹא הַמִּלִּים מֵהֶן אָכִין שׁוּרוֹת שֶׁל גַּנִּים נְטוּעִים שִׁירָה". להכות בקרקע שורשי שירה כירושה לבאים. ועל זאת אעידה - שילדי ונכדי שוחים במילה כמו כאילו נולדו והיא על שפתם. "מִלְּבַד לְגוֹנֵן עַל קֹמֶץ אֲשֶׁר אוּכַל לְהָנִיחַ כַּר לְרֹאשִׁי" ברשותך הייתי מורידה מילה אחת > מִלְּבַד לְגוֹנֵן עַל קֹמֶץ אֲשֶׁר אוּכַל לְהָנִיחַ לְרֹאשִׁי. נהנתי מאד. תודה. לאה
        25/12/11 09:14:
      ולמרות זאת, אני מקווה שלא תוותר. שיר יפה חג שמח
        25/12/11 08:31:

      איש יקר

      אתה מזכיר לי שיר שכתבתי -

       

      הכול בקטן

      הכול בתפילה

      להתחיל הכול מהתחלה

      .......................

      אם אכן

      תתהלך בלב המסגרת

      תראה שהאינסוף מצוי שם

      וגודלו עצום ורב

      משורות גנים

      נטועים שירה

      ................

      חנוכה מאיר שיהיה לך

       

      http://cafe.themarker.com/image/2472939/

        25/12/11 08:05:

      אשר,
      מעניין היחס השונה למלים לכתיבה בין אז ועכשיו,
      האדם הצעיר רוצה לכבוש את העולם במילותיו

      השנים מלמדות לחסוך לברור, את המלים,

      לחפש משמעויות עמוקות יותר.

      ולנצור את הזכרונות והחלומות.

       

      תודה על שיר נפלא

      חג אורים שמח

        25/12/11 07:40:
      ו"בזמן הזה" יגיע זמנו והיה ל"בימים ההם"... סה לה וי ....והעיקר הוא "עוד לחלום"...לא להפסיק... אשר, כהרגלך ,כתבת "פנינים"..... חג אורים שמח!
        25/12/11 07:11:
      אהבתי את האלוזיה לחנוכה, ועמה התובנות וההשלמה המפוקחת.
        25/12/11 06:59:
      לגונן על קומץ עדיף על פני כלום. קצר וחגיגי. חג שמח שמה. (:
        23/12/11 12:56:

      אשורר יקר

       

      שיר מעורר...הרהורים

      קראתי...ואת עצמי שאלות שאלתי

      כתיבתך נפלאה היא

      מֵהֶם אָכִין שׁוּרוֹת שֶׁל גַּנִּים נְטוּעִים שִׁירָה

       

      כל כך מובן - 

      תודה וחג אורים שמח ומואר 

        23/12/11 12:46:
      גם במעט המילים אתה מפעים בשירתך.
        23/12/11 12:34:

      בדף הבית שלך כתבת על עצמך:

       

      "וכששירתי תידום
      אוותר במלוא מערומיי "

       

      האם הגעת כבר למצב הזה?

      לי נראה שעוד אינך במערומיך ונכונו לך עוד הרבה שנות יצירה...

      חג אורים שמח,

      רמי 

       

        23/12/11 12:29:
      ההבנה שיש הבדל בין אז להיום ניכרת היטב במילותיך וטוב שכך(-:לא לסטות מדרך הישר, להניח את הראש על הכר ולשקוע בזכרונות/חלומות.כתיבה מהודקת ויפה.
        23/12/11 11:38:

      המילים שלך צריכות להתנגן תמיד,
      כך שלעד ישארו רבות מהן, כזכרון מתוק..
      חג שמח :)

        23/12/11 11:20:

      "...לִנְשֹׁם זִכָּרוֹן וְעוֹד לַחֲלוֹם."

      שתמיד תזכור לחלום ...

      חג אורים שמח :)

        23/12/11 11:09:
      חג שמיח בזמן הזה..!!
        23/12/11 10:57:
      קסום! חג אורים שמח.
        23/12/11 09:50:
      לחלום יש תכונה מרגעת על הנפש. יפה כתבת.
        23/12/11 09:35:
      הזכרון מביט לאחור אל התשוקה , בזמן הזה - מסגרת , אולי כלום בה?! אבל החלום נותן מנוחה שבכל זאת הכל עוד כאן.
        23/12/11 09:29:
      יש נימת עצב.. בזמן הזה.. ובכ"ז שמירה חלומית וקרבה רבה, אל גני השירה
        23/12/11 09:25:

      מֵהֶם אָכִין שׁוּרוֹת שֶׁל גַּנִּים נְטוּעִים שִׁירָה.
      אשר יקירי, אתה כבר לא צריך לייחל לכל המלים, הן מובנות אצלך, בתוכן, אם תרצה או תמאן.
      לָשׁוּב לִהְיוֹת נִכְנָע, לְהַלֵּךְ בְּלֵב הַמִּסְגֶּרֶת
      כבר מאוחר לך, אתה כבר מכור לחריגו ממסגרת, לכתיבה. מלבד זה. מי יאשר לך זאת, אני? לעולם לא!
      שיר ארספואטי מקסים המשתמש במטבעת הלשון השחוקה כבר (בימים ההם בזמן הזה) בהקשר כל כך נכון!!!

        23/12/11 09:02:

      צטט: יונה_מ 2011-12-23 09:01:22

      איפה האור?

      האם החנוכיה מתמעט אורה כבית שמאי?

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון