כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    העלאת ספרי הלימוד לאינטרנט – פתח לשינוי או טכנוקרטיזציה מסוכנת?

    43 תגובות   יום ראשון, 25/12/11, 10:00

    הטון התקיף שנשמע השבוע מהודעת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, עורר את תשומת לבי:

     "ח"כ רונית תירוש דרשה ממשרד החינוך להגיש תוך חודש לוח זמנים לדיגיטציה של ספרי הלימוד" .

    חה"כ שטרית, מי שמקדם את נושא הדיגיטציה (גם את ת.ז. הדיגיטלית) היה תקיף לא פחות: "בסוף הדרך, כל חומרי הלימוד צריכים להיות דיגיטליים. ניתן למצוא אלף תירוצים כדי להאט את התהליך אולם הכל עורבא פרח".

    עיקר הדיון בוועדה שעסקה בנושא, נסב על הפחתת עלויות ברכישת ספרי הלימוד, בעיית זכויות היוצרים ומהירות הפעולה של משרד החינוך לקידום הדיגיטציה של ספרי הלימוד.

     

    "למה הם נחפזים? שאלתי את עצמי "ומה עם הפן הפדגוגי? האם מישהו חקר מספיק מה השלכות הדיגיטציה על הילדים?"

     

    בטרם אעלה את הבעיות השונות, אקדים ואומר שאני מהמורות היותר ממחושבות -

    אני משתמשת במחשב ובאינטרנט במהלך השיעור, במצגות, אנימציות, עיבוד נתונים, משתתפת בפרויקט למידה מרחוק, נותנת שיעורי בית במחשב ובאמצעותו, יוצרת קשר עם התלמידים בפורום ובמייל ומתחזקת את אתר בית הספר. גם בחיי האישיים, אני מרבה להשתמש באינטרנט. אולי דווקא בשל כך אני מרשה לעצמי להטיל ספק בצורך הגורף במעבר מיידי לספרים דיגיטליים, בוודאי לא לפני שיבדקו ההשלכות הפדגוגיות, הפסיכולוגיות ואחרות של צעד זה.

     

    לא הייתי צריכה להגיע רחוק על מנת לעגן את הספקות.

    מעיון במסמך העלאת ספרי הלימוד לאינטרנט – שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת (מממ) לועדת המדע והטכנולוגיה, לקראת הדיון המדובר -  מתברר ש"עדיין לא נערכה בדיקה מחקרית מספקת אשר להשלכותיה על תהליכים קוגניטיביים, נפשיים ופסיכולוגיים בזירה הבית ספרית בפרט...תהליך המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות הוא בראשית דרכו...רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא אטית במידה ניכרת מקריאה מפורמט מודפס. קריאה "אונליין" ברשת האינטרנט יוצרת עומס קוגניטיבי גדול יותר על הקורא בהשוואה לקריאה של טקסט מודפס, ובהתאמה, קוראים זוכרים טקסט מודפס טוב יותר מאשר טקס שנקרא בפורמט דיגיטלי. עם זאת בסוגיית הזיקה בין פורמט הקריאה ורמת ההישגים הספרות המחקרית מציגה ממצאים סותרים."

     

     אלי ברודרמן, במאמר פס רחב מוח צר, טוען כי "מערכת החינוך שלנו משקיעה הון במחשוב בתי הספר היסודיים מבלי לעצור לרגע ולשאול אם מחשבים טובים או רעים לחינוכם של ילדים". הוא מתבסס גם על הניסיון של השקעות במחשוב בתקופתו של קלינטון  ומצטט "אין עדויות חד־משמעיות לשיפור של ממש ביכולות הלימוד וההוראה בעקבות השימוש במחשבים, אך למרות זאת המחוזות המנהלים את בתי הספר ממשיכים לקצץ באמנות, במוזיקה ובחינוך גופני – מקצועות המעשירים את חייו של הילד – כדי לאפשר לתרופת האליל המפוקפקת לתפוס את מקומן. ממשל קלינטון אימץ לעצמו יעד של 'מחשב בכל כיתה' בהתלהבות חסרת בסיס הגובה מחיר כלכלי וחברתי יקר (Oppenheimer, 1997, 45)"

    ומוסיף:  "זמן הילדות הוא גם זמן התפתחותם של כשרים רבים שחלקם מגיע לידי הבשלה מאוחרת, לעתים רק בשנות העשרים. חשיבה אנליטית, למשל, מתפתחת בגיל מאוחר יחסית. הניסיון להאיץ בה באמצעות תוכנת מחשב רק מחבלת בסיכוייה להתפתח בעתיד.

    התפתחותם הרגשית־שכלית של ילדים מותנית בהתנסותם החושית בעולם. המחשב נבנה לבני אדם בוגרים, והוא מסייע להם בעיבוד נתונים, בניתוח ובהיסק. הילד זקוק למשהו אחר – לתמיכה בהתפתחותו הרגשית ולזימון חוויות מעצבות. המחשב מאיץ אפוא תהליך שניל פוסטמן כינה "אובדן הילדות". ילדים צרכני מחשב בבית הספר ובבית מאבדים את יכולת ההתרשמות הרעננה והייחודית שלהם מן העולם ומוצפים בקלישאות של עולם המבוגרים הדיגיטלי. מאחורי המסכה הבוגרת שרכשו מן המחשב מסתתרת מבוכה רגשית גדולה..."

    חסמים מוצדקים נוספים צוינו דווקא על ידי משרד החינוך, כמו  גישה לתוכן האינטרנטי בבית התלמיד, הצורך בחיבור אינטרנט כל העת וגם סוגיות בריאותיות חשובות כמו חשיפה אלקטרו מגנטית, קרינת Wi – Fi , צפייה ארוכה במסך, בעיות ארגונומיה ועוד.

     

    מי שמנסה לשכנע בחשיבות המהלך הוא עו"ד יהונתן קלינגר, אשר השתתף בדיון בוועדה כחבר הנהלת עמותת אשנב. יהונתן קלינגר מתייחס להוצאות הספרים, אשר מפחדות בין היתר מכך "שהשוק יפתח לתחרות ומורה קטן מפתח- תקווה שיודע ללמד מתמטיקה יכתוב ספר ויצליח להתחרות בהוצאות הגדולות על אותו השוק...".  הטענה הזו לא מביאה בחשבון את הצורך בפיקוח כאשר מדובר בספרי לימוד - לא כל "מורה קטן" שיכתוב ספר, עומד בהכרח בסטנדרטים רצויים. הסערה המתרחשת בימים אלה סביב מקצוע האזרחות, מקורה בין היתר בתוכנו של ספר הלימוד החדש, והיא מדגימה את הצורך בפיקוח כזה.

    מסמך מממ מסכם ואומר: "יש הסבורים שמעבר לסביבת למידה דיגיטלית טמון פוטנציאל עצום לשיפור הלמידה וההישגים בבתי הספר, והוא פותח פתח לחיים הדיגיטליים של המאה ה – 21 . מאידך גיסא, יש הרואים במעבר זה סכנה לשינוי עמוק שיגרום ל "טכנוקרטיזציה" של החינוך, פגיעה ביצירתיות ובביקורתיות של התלמידים וצמצום האינטראקציה מורה-תלמיד. גישות ביניים רואות במעבר ללמידה בסביבה דיגיטלית הכרח: ילדים עושים שימוש רב במחשב ובאינטרנט בעולם שמחוץ לבית הספר ואך טבעי הוא כי תהליך דומה יקרה גם בסביבה הבית ספרית..."

     

    בעוד אני גולשת באינטרנט על מנת להביא את הסימוכין לפוסט זה , התכרבלה בתי במיטה  עם ספר ביד וקראה להנאתה. הסיטואציה הזו העלתה במחשבתי פן חשוב נוסף - החוויה של הקריאה והדפדוף, אשר  לא  זכו כלל להתייחסות.

    כל אלה יחד - הבעיות הפדגוגיות, הפסיכולוגיות, הנגישות לאינטרנט וההיבטים הבריאותיים, ואפילו חוויית  הקריאה,  מצביעים על כך שאל לנו להיחפז במעבר לדיגיטציה של ספרי הלימוד, בודאי לא לפני שהנושא ייחקר.

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/12 09:45:
      לפי דעתי אין דרך לעצור את העניין. אך בתור סטודנט (גם חונך של תלמידים) אני חושב שצריך להתנגד לעניין. המורים יכולים לא לשתף פעולה בעניין. אני רואה את הסטודנטים שרובם משתמשים במחשבים פשוט כל ההרצאות בפייסבוק, ואם אנחנו באים ללמוד מבחירה מה יעשו אלו שתחת חוק חינוך חובה?
        15/2/12 00:07:
      שושי - לא נראה שיש דרך לעצור את הקדמה. לכן כדאי למצוא את הדרך כיצד להפיק ממנה את המיטב. אני משוכנעת שמורות עם ראש פתוח (כמוך) ידעו כיצד לעשות זאת - הדוגמה של רינה בהחלט מעודדת! מאמינה שעוד יהיו הרבה מחקרים בנושא. תודה לך!
        15/2/12 00:07:

      שושי - לא נראה שיש דרך לעצור את הקדמה. לכן כדאי למצוא את הדרך כיצד להפיק ממנה את המיטב.

      אני משוכנעת שמורות עם ראש פתוח (כמוך) ידעו כיצד לעשות זאת - הדוגמה של רינה בהחלט מעודדת!

      מאמינה שעוד יהיו הרבה מחקרים בנושא.

      תודה לך!

        1/2/12 06:30:
      שוש תודה ויום חמים ונפלא
        1/2/12 06:10:
      *
        11/1/12 00:38:

      מעריכה אותך מואד שושי פולטין

      על ההשקעה

      על האנרגיה, על ההתעקשות בתחום שכה חשוב לך

      על המלחמה העיקשת, ללא לאות

      צריכים לקרוא לך סיזיפוס

      לא מאמינה שבארצנו עם כל מה שקורה ואיך שמתנהלים הדברים משהו ישתנה לטובה

       

      יש לך כושר כתיבה מהמם
      אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתך
      המשך שבוע נהדר
      שרה קונפורטי

        8/1/12 14:44:
      אני מחזקת את ידך בדברים שהעלת. גם נושא תכנות תאי המוח בדלל גלי אור איטיים המפעילים את המחשב לא עלה לבדיקה ולא מה זה עושה לילדים. לדעתי כל נושא הדפסת העבודות למורים וקריאה ישירות מהמחשב - ועוד לנוער וילדים צעירים - זה דבר שיש בו הרבה הכוונה למיקוד כישורים במקום הרחבת יצירתיות.
        1/1/12 19:25:

       

      מתן מחשב נייד לכל מורה בישראל – פתח לשינוי או טכנוקרטיזציה מסוכנת?

       

      האם מערכת החינוך תשתפר, היינו, ישתפרו הלימוד והחינוך אם כל מורה בישראל יצויד במחשב נייד ? 

       

      את מי מלמדים ואת מי מחנכים, את הילדים ואת הנוער -- או את המורים ? 

       

      ''

       

       

      ".......But, once introduced into the schools, this Information-Age equipment will not remain restricted and limited for long. One way or another, surreptitiously or overtly, during class hours or after school, students will discover the limitless power that their new paraphernalia can bestow upon them and will increasingly withdraw from the humdrum life and demands of their schools. It will become harder and harder to keep them bound to the confines of prescribed curricula and the mediocrity of the average instructor. Slowly at first, more rapidly as time goes on, the very raison d’etre of traditional schools will disappear, and students will take their education into their own hands and pursue it according to their own lights. 

       

      All this will happen the more rapidly because of the eagerness with which innocent and naïve school people have rushed to introduce the instrumentalities of the Information Age into their classrooms. They have welcomed the cyber-Trojan-Horse into their midst, and as surely as in ancient Troy, it will end up being the cause of their extinction."   

       

      [Excerpt , The Trojan Horse of Education by Daniel Greenberg, TECHNOS QUARTERLY Spring 2001 Vol. 10 No. 1]  

       


        1/1/12 14:25:

      בהמשך ל...התפרסם היום:

      מורים בבת ים: התלמידים משחקים עם הטאבלטים במקום ללמוד

      השנה החלו תלמידי כיתות ז' בבת ים ללמוד בעזרת טאבלטים (מחשבי לוח). בינתיים הפרויקט החדשני, הראשון מסוגו בישראל, אינו מתרומם לנוכח היערכות לקויה ותקלות טכניות. גם רבים מהמורים אינם אוהבים את הרעיון: "התלמידים משחקים וגולשים באינטרנט". מחזיקת תיק החינוך בעירייה: "יש חבלי לידה, אבל אנחנו מודעים להם"

      http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/321/964.html?hp=54&cat=871&loc=9

        29/12/11 16:27:

      צטט: זכויות הפרט 2011-12-29 16:19:58

       

       

      בלי מילים ! 

       

       

      ''

       

       

      מדוע הפינים מובילים בחינוך ?

       

      כי, החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  


      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!). 

       


        29/12/11 16:19:

       

       

      בלי מילים ! 

       

       

      ''

       

       

        27/12/11 10:46:

      צטט: שושי פולטין 2011-12-27 03:32:30

      צטט: rina53 2011-12-27 01:06:05

      היי שושי,
      אני מלמדת כבר שנתיים הסטוריה ולשון באמצעות מחשב.
      מדובר בתלמידים בני 13 עד 16 (חטי"ב)
      אסור לנו לשכוח שמדובר בדור של ילדים שנולדו לתוך המחשב.
      הם מרגישים נהדר עם הספרים הדיגיטלים, ואין להם שום בעיה לקרוא חומר דיגיטלי.....!

      לנו יש!
      מסכימה בהחלט עם מי שכתב פה שאין שום קשר בין השימוש במחשבון לבין השימוש בספרים דיגיטלים.

      הילדים קוראים. פעולת הקריאה נעשית.

      להם לא מפריע בכלל שאין להם דפים. (לנו זה מפריע!)

      מי שרוצה לראות את המילה הכתובה על דף...יש לו אפשרות להדפיס.

      ואין צורך לתאר כמה יתרונות ואפשרויות לימוד יש לנו מהרגע שהתחלנו לנצל את המחשוב.

      לרינה,

      זה בדיוק סוג הדברים שאני רוצה לשמוע, לדעת שמנסים ושזה עובד, ואיך זה משפיע על התלמידים,

      צריך לבדוק מה יעשו שעות מסך כל כך רבות על התלמידים במיוחד הקטנים שבהם וכו'.

      אני לא נגד, אני פשוט קוראת לבדוק לפני שעושים צעד דרסטי.

      שאלה - האם לכל התלמידים יש נגישות לאינטרנט, או שהעבודה נעשית רק בכיתה?.

      שושי,

      שעות מסך יש להם ותהיינה....כי אנו חיים בתקופה של מסכים.....ו.. touch....

      לא נוכל לעצור את זה....אולי רק נלמד כיצד להקטין את דרגת הקרינה למזערית יותר.

      לילדים יש לפ-טופ צמוד אליהם והם לוקחים אותו גם הביתה.

      בבית הם עושים שיעורי בית ועבודות. ולכולם יש אינטרנט.

       

       

        27/12/11 07:53:

      צטט: ~בועז22~ 2011-12-27 07:45:50

      אחרי שישקע האבק על דיון נוסף בעוד אחד מן

      הפנים של ה"טכנולוגיה" החדשה והמתחדשת

      תדיר, תישאר בעינה הבעיה המרכזית, כפי שגם

      הוזכרה בפוסט שלך, ואיתה גם כמעט סיכמת

      את הפוסט כולו.

      מה לא נאמר כבר על האינטרנט..., על הטוב ועל

      הרע שבו. ועל כך שיש צורך ללמד את מלאכת

      ברירת החומר, המידע והידע העצומים שהוא מכיל.

      אולם,

      החסרון הגדול של האינטרנט ושל המערכות הדיגיטליות,

      שכמו באו "להקל" על חיינו, הוא: ייתורה של ההתנסות

      החושית. נ ק ו ד ה .

       

      בועז תודה על תגובתך,

      אני בטוחה שיש נקודות רבות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת.

      אחת החשובות ביניהן כפי שהגדרת אותה "ההתנסות החושית"

      היריעה היא רחבה מכדי שאנסה בכלל להקיף אותה בפוסט אחד.

      רק אומר שיש לבדוק את הנושא על כל היבטיו.

       

        27/12/11 07:45:

      אחרי שישקע האבק על דיון נוסף בעוד אחד מן

      הפנים של ה"טכנולוגיה" החדשה והמתחדשת

      תדיר, תישאר בעינה הבעיה המרכזית, כפי שגם

      הוזכרה בפוסט שלך, ואיתה גם כמעט סיכמת

      את הפוסט כולו.

      מה לא נאמר כבר על האינטרנט..., על הטוב ועל

      הרע שבו. ועל כך שיש צורך ללמד את מלאכת

      ברירת החומר, המידע והידע העצומים שהוא מכיל.

      אולם,

      החסרון הגדול של האינטרנט ושל המערכות הדיגיטליות,

      שכמו באו "להקל" על חיינו, הוא: ייתורה של ההתנסות

      החושית. נ ק ו ד ה .

        27/12/11 03:32:

      צטט: rina53 2011-12-27 01:06:05

      היי שושי,
      אני מלמדת כבר שנתיים הסטוריה ולשון באמצעות מחשב.
      מדובר בתלמידים בני 13 עד 16 (חטי"ב)
      אסור לנו לשכוח שמדובר בדור של ילדים שנולדו לתוך המחשב.
      הם מרגישים נהדר עם הספרים הדיגיטלים, ואין להם שום בעיה לקרוא חומר דיגיטלי.....!

      לנו יש!
      מסכימה בהחלט עם מי שכתב פה שאין שום קשר בין השימוש במחשבון לבין השימוש בספרים דיגיטלים.

      הילדים קוראים. פעולת הקריאה נעשית.

      להם לא מפריע בכלל שאין להם דפים. (לנו זה מפריע!)

      מי שרוצה לראות את המילה הכתובה על דף...יש לו אפשרות להדפיס.

      ואין צורך לתאר כמה יתרונות ואפשרויות לימוד יש לנו מהרגע שהתחלנו לנצל את המחשוב.

      לרינה,

      זה בדיוק סוג הדברים שאני רוצה לשמוע, לדעת שמנסים ושזה עובד, ואיך זה משפיע על התלמידים,

      צריך לבדוק מה יעשו שעות מסך כל כך רבות על התלמידים במיוחד הקטנים שבהם וכו'.

      אני לא נגד, אני פשוט קוראת לבדוק לפני שעושים צעד דרסטי.

      שאלה - האם לכל התלמידים יש נגישות לאינטרנט, או שהעבודה נעשית רק בכיתה?.

       

        27/12/11 03:06:

      צטט: זהר צפוני 2011-12-26 23:00:07

      מעבר לכך שיש לבדוק השלכות של כל חידוש,ומעבר לעניין הכספי הרב על ספרי לימוד
      מתוך ניסיון השנה בו ספר הלימוד אותו אני מלמדת ושאותו התלמידים גם קבלו (טרם הועלה הספר לאינטרנט) חייבת לציין שיש בו יתרונות לא מעטים כפי שהצלחתי לזהות.
      - דיווח תלמידים שבבית מעדיפים אותו עפ"נ הספר
      - שימוש בספר בעזרת ברקו והסברים טרם ילדים נכנסים לספר המודפס.
      - אפשרות להעתיק קטע,תמונה,גרף מהספר .
      אני חושבת שחווית הדפדוף לא עברה אמנם מהעולם והיא חוויה שכנראה היא שלנו היותר מבוגרים. הילדים נולדו לעידן אחר ,ולנו קשה להתרגל לעניין.פרט לכך ,תמיד יש את ספרי הקריאה.

      ובעניין קשר עין.
      הרגשתי כמוך אך אני כבר בשלב שאת המודפס (לא מבינה מדוע עדיין שולחים) זורקת מיד לפח.
      המשך חופשה נעימה.

       

      לזהר הצפוני,

      ראשית, חשוב לשמוע את ההתרשמויות הללו.

      אני נרתעת מכך שהתלמידים יבלו את כל זמנם מול המסך, והייתי רוצה לבדוק השלכות של זה לפני שעושים מעבר גורף.

      לעניין קשר עין, ביקשתי במייל שלא ישלחו לי את המודפס , ואכן לא שולחים לי.

        27/12/11 03:02:

      צטט: d-schiffer 2011-12-26 22:49:51

      לדעתי - כן - צריך לחקור היטב לפני שמשקיעים סכומי עתק.
      וכן - צריך למהר, כי התעוררנו מאוחר מאד.
      וכן - צריך לחשוב היטב מאד כיצד להתקדם, בלי קיצורי דרך טפשיים.
      וכן - הילדים כבר שם - לפנינו.
      וכן - זה שטויות שצריך לדפדף בניר ולא בדף וירטואלי כדי ליהנות מקריאה.
      אני איש זקן - אבל יכול להעיד על עצמי שקראתי מעט מאד ספרים מזמן שלמדתי בטכניון,

      ועד שקניתי טאבלט ואני נהנה משלל של חומרי קריאה חדשים וותיקים.

      דוקא בזמן הזה צריך לשאוף להגיע בזהירות ובמהירות לספרי לימוד דיגיטליים.

      כיום יש מלחמה על כך שכל שנה צריך לקנות ספרי לימוד חדשים

      אפילו בגלל שינויים לא גדולים בחומר. כל זה כמעט בחינם בחומר לימוד דיגיטלי.

      האם לא היית שמחה אם יכולת להעיר הערות חשובות על נקודה זו או אחרת בספר לימוד

      ולבקש מהתלמידים להכניס הערות שוליים לספר, דבר שהוא לא קשה בספר דיגיטלי.

      תודה על התגובה המחכימה.

      את זה אני מבקשת - את הבדיקה. "לשאוף להגיע בזהירות ובמהירות לספרי לימוד דיגיטליים"

      אני קוראת כאן לזהירות, לבדוק השלכות על התלמידים בטרם יפיצו במהירות.

       

        27/12/11 02:57:

      צטט: apk1963 2011-12-26 20:08:05

      דיגיטצית ספרי הלימוד היא כורח, והיה צריך לעשות אותה כבר לפני שנים. לא רק השיקול הכספי והשיקול הבריאותי (בריאות הגב של התלמידים) היא שיקול מבחינתי. בעידן שבו ספרי הלימוד מודפסים, כל תלמיד, כתה ובית ספר הם שבויים של ספרים מסויימים, וגם אם יש דימיון רב בינם לבין אחרים, עדיין קיימים גם אי אלו הבדלים. אם כל חמרי הלימוד יהיו נגישים דאמצעות הדיגטציה, יהיו כל ספרי הלימוד בכל נושא להיות נגישים לכולם - טוב גם למורים וגם לתלמידים. זה גם יעודד קריאה וחשיבה ביקורתית יותר והרבה יותר עצמאות מצד התלמידים (אה ... רגע ... זה נוגד את רצון המערכת שרוצה לפתח רובוטים ...). יש גם "בעיה" נוספת עם דיגיטציה במערכת - התלמידים יוכלו ללמוד בקצב מאוד אישי, ואז רגע ... בשביל מה צריך מורים וכתות? פתאום יגלו שהשיטה שלנו - חינוך ביתי או בתי ספר דמוקרטיים טובה הרבה יותר למרבית התלמידים. איך יתמודדו עם זה המורים ומשרד החינוך? אז א, חס וחלילה, לא למחשב את ספרי וחומרי הלימוד - אנחנו חייבים להשאיר את ילדינו עמוק במעמקי המחצית הראשונה של המאה עשרים, זה יהיה אסון אם נקדם אותם למאה העשרים ואחת, עוד נקבל מהם עוד כמה זוכים בפרס נובל, חס וחלילה, אסור שהם יתקדמו רחמנא ליצלן. הם עוד ירצו שנהייה מדינה נאורה ...

       

      הציניות נשמעת למרחוק,

      ובכל זאת, יש דבר מהותי מאוד שאתה לא מתאר והוא המגע האישי. תלמיד צריך מורה אנושי, נושם ולא מחשב מול עיניו כל היום.

      יופי שפתחתם שיטה, אני לא מסתערת לרכוש כל מוצר מיד, לפני שאני בודקת אותו.

        27/12/11 01:06:

      היי שושי,
      אני מלמדת כבר שנתיים הסטוריה ולשון באמצעות מחשב.
      מדובר בתלמידים בני 13 עד 16 (חטי"ב)
      אסור לנו לשכוח שמדובר בדור של ילדים שנולדו לתוך המחשב.
      הם מרגישים נהדר עם הספרים הדיגיטלים, ואין להם שום בעיה לקרוא חומר דיגיטלי.....!

      לנו יש!
      מסכימה בהחלט עם מי שכתב פה שאין שום קשר בין השימוש במחשבון לבין השימוש בספרים דיגיטלים.

      הילדים קוראים. פעולת הקריאה נעשית.

      להם לא מפריע בכלל שאין להם דפים. (לנו זה מפריע!)

      מי שרוצה לראות את המילה הכתובה על דף...יש לו אפשרות להדפיס.

      ואין צורך לתאר כמה יתרונות ואפשרויות לימוד יש לנו מהרגע שהתחלנו לנצל את המחשוב.

      .

        26/12/11 23:00:

      מעבר לכך שיש לבדוק השלכות של כל חידוש,ומעבר לעניין הכספי הרב על ספרי לימוד
      מתוך ניסיון השנה בו ספר הלימוד אותו אני מלמדת ושאותו התלמידים גם קבלו (טרם הועלה הספר לאינטרנט) חייבת לציין שיש בו יתרונות לא מעטים כפי שהצלחתי לזהות.
      - דיווח תלמידים שבבית מעדיפים אותו עפ"נ הספר
      - שימוש בספר בעזרת ברקו והסברים טרם ילדים נכנסים לספר המודפס.
      - אפשרות להעתיק קטע,תמונה,גרף מהספר .
      אני חושבת שחווית הדפדוף לא עברה אמנם מהעולם והיא חוויה שכנראה היא שלנו היותר מבוגרים. הילדים נולדו לעידן אחר ,ולנו קשה להתרגל לעניין.פרט לכך ,תמיד יש את ספרי הקריאה.

      ובעניין קשר עין.
      הרגשתי כמוך אך אני כבר בשלב שאת המודפס (לא מבינה מדוע עדיין שולחים) זורקת מיד לפח.
      המשך חופשה נעימה.

        26/12/11 22:58:

      אני מצטט:

      "לאמי הקשישה קרה נזק בריאותי פתאומי. כשבאו לקחתה לבית החולים לחשה לי באוזן: אל תשכחי לקחת את הספר והמשקפיים שליד המיטה. זה החינוך שניטע מינקות ולדעתי אין לוותר עליו. לגבי התוכנית הדיגיטאלית, אני חייבת לקרוא מחקרים נוספים בנושא, לפני שאוכל להסיק מסקנות רציניות."

      גיסי - סופר שפרסם כמה ספרים - נפל, שבר את האגן וצריך היה לבלות שבועות רבים בבי"ח ובהחלמה.

      הדבר החשוב ביותר שביקש, לגבות את המחשב השולחני שלו לתוך המחשב הנייד ולהביאו אליו לביה"ח.

        26/12/11 22:49:

      לדעתי - כן - צריך לחקור היטב לפני שמשקיעים סכומי עתק.
      וכן - צריך למהר, כי התעוררנו מאוחר מאד.
      וכן - צריך לחשוב היטב מאד כיצד להתקדם, בלי קיצורי דרך טפשיים.
      וכן - הילדים כבר שם - לפנינו.
      וכן - זה שטויות שצריך לדפדף בניר ולא בדף וירטואלי כדי ליהנות מקריאה.
      אני איש זקן - אבל יכול להעיד על עצמי שקראתי מעט מאד ספרים מזמן שלמדתי בטכניון,

      ועד שקניתי טאבלט ואני נהנה משלל של חומרי קריאה חדשים וותיקים.

      דוקא בזמן הזה צריך לשאוף להגיע בזהירות ובמהירות לספרי לימוד דיגיטליים.

      כיום יש מלחמה על כך שכל שנה צריך לקנות ספרי לימוד חדשים

      אפילו בגלל שינויים לא גדולים בחומר. כל זה כמעט בחינם בחומר לימוד דיגיטלי.

      האם לא היית שמחה אם יכולת להעיר הערות חשובות על נקודה זו או אחרת בספר לימוד

      ולבקש מהתלמידים להכניס הערות שוליים לספר, דבר שהוא לא קשה בספר דיגיטלי.

        26/12/11 20:08:
      דיגיטצית ספרי הלימוד היא כורח, והיה צריך לעשות אותה כבר לפני שנים. לא רק השיקול הכספי והשיקול הבריאותי (בריאות הגב של התלמידים) היא שיקול מבחינתי. בעידן שבו ספרי הלימוד מודפסים, כל תלמיד, כתה ובית ספר הם שבויים של ספרים מסויימים, וגם אם יש דימיון רב בינם לבין אחרים, עדיין קיימים גם אי אלו הבדלים. אם כל חמרי הלימוד יהיו נגישים דאמצעות הדיגטציה, יהיו כל ספרי הלימוד בכל נושא להיות נגישים לכולם - טוב גם למורים וגם לתלמידים. זה גם יעודד קריאה וחשיבה ביקורתית יותר והרבה יותר עצמאות מצד התלמידים (אה ... רגע ... זה נוגד את רצון המערכת שרוצה לפתח רובוטים ...). יש גם "בעיה" נוספת עם דיגיטציה במערכת - התלמידים יוכלו ללמוד בקצב מאוד אישי, ואז רגע ... בשביל מה צריך מורים וכתות? פתאום יגלו שהשיטה שלנו - חינוך ביתי או בתי ספר דמוקרטיים טובה הרבה יותר למרבית התלמידים. איך יתמודדו עם זה המורים ומשרד החינוך? אז א, חס וחלילה, לא למחשב את ספרי וחומרי הלימוד - אנחנו חייבים להשאיר את ילדינו עמוק במעמקי המחצית הראשונה של המאה עשרים, זה יהיה אסון אם נקדם אותם למאה העשרים ואחת, עוד נקבל מהם עוד כמה זוכים בפרס נובל, חס וחלילה, אסור שהם יתקדמו רחמנא ליצלן. הם עוד ירצו שנהייה מדינה נאורה ...
        26/12/11 13:27:

      צטט: שושי פולטין 2011-12-26 13:08:29

      צטט: אחר40 2011-12-26 11:53:20

      אגב לדבר כאן על " חווית דפדוף "

       

      זה סוג של דמגוגיה ...

      ממתי ילדים הולכים לישון תוך קריאה של של ספר חשבון ?

       

      מה הקשר בין קריאה של ספרי הרפתקאות , לבין לימוד מספרים

       

      שכל הזמן רק דורשים שינויים ותיקונים ?

       

      ואגב , ביום בו קריאה ממסך תהיה נגישה קלה ונוחה כמו מספר

       

      זה היום בו הספריןם יעלמו

       

      בדיוק כפי שהסוס והעגלה נעלמו , וגם אז היו שכתבו תילי תילים של מלל מיותר בזכות הסוסים .

      כפי שכתבתי בתגובה קודמת, כל קדמה יש לה מחיר.

      המחיר של מעבר מהסוס והעגלה , או יותר נכון דווקא את המחיר של העדר הליכה ברגל, אנחנו רואים במכוני הכושר. אנחנו מנסים לפצות על כך.

      לגבי נושא הדפדוף, זו סוג של נוסטלגיה ולא הנקודה המרכזית בפוסט הזה, אז בוא לא נעביר לכאן את כובד המשקל של ההתייחסות.

      הנקודה המרכזית היא שאין לעשות צעדים דרסטיים ומהירים של שינוי המערכת, לפני שנבדוק מה ההשלכות השונות של הצעד הזה.

      לא כל מה שהוא קדמה טכנולוגית, הוא בהכרח צעד מתבקש מיידית.

       

       למה לא לדבר על הדפדוף ?

       

      למה לא ראיתי פוסט כזה בנושא אישור לשימוש במחשבון לפני שיודעים את לוח הכפל כמו שצריך ?

       

      אף אחד לא אמר להפסיק ללמד קרוא וכתוב , אף אחד גם לא אמר להפסיק לקרוא

       

      רק אמרו שבמקום לקרוא מנייר , לקרוא ממסך ... אין הבדל , וסיפורי המעשיות על נוסטלגיה וחינוך

       

      הם רק סיפורי מעשיות.

       

      טעות שמכנים אותה קידמה זה " מחשבון " לשימוש פשוט .למשל

       

      כי כאן במקום לחשב בראש מישהו מחשב עבורך

       

      אבל זה לא דומה לקריאה ממסך , אף אחד לא קורא במקומך .

       

      ואם את לא מבינה את ההבדל , צר לי ...

       

      אז אולי ראוי שנחזור לעט נוצה , נייר פאפירוס  , וסרגלי חישוב , או אולי בכלל לחשבוניה ?

       


       


       


       

       

        26/12/11 13:08:

      צטט: אחר40 2011-12-26 11:53:20

      אגב לדבר כאן על " חווית דפדוף "

       

      זה סוג של דמגוגיה ...

      ממתי ילדים הולכים לישון תוך קריאה של של ספר חשבון ?

       

      מה הקשר בין קריאה של ספרי הרפתקאות , לבין לימוד מספרים

       

      שכל הזמן רק דורשים שינויים ותיקונים ?

       

      ואגב , ביום בו קריאה ממסך תהיה נגישה קלה ונוחה כמו מספר

       

      זה היום בו הספריןם יעלמו

       

      בדיוק כפי שהסוס והעגלה נעלמו , וגם אז היו שכתבו תילי תילים של מלל מיותר בזכות הסוסים .

      כפי שכתבתי בתגובה קודמת, כל קדמה יש לה מחיר.

      המחיר של מעבר מהסוס והעגלה , או יותר נכון דווקא את המחיר של העדר הליכה ברגל, אנחנו רואים במכוני הכושר. אנחנו מנסים לפצות על כך.

      לגבי נושא הדפדוף, זו סוג של נוסטלגיה ולא הנקודה המרכזית בפוסט הזה, אז בוא לא נעביר לכאן את כובד המשקל של ההתייחסות.

      הנקודה המרכזית היא שאין לעשות צעדים דרסטיים ומהירים של שינוי המערכת, לפני שנבדוק מה ההשלכות השונות של הצעד הזה.

      לא כל מה שהוא קדמה טכנולוגית, הוא בהכרח צעד מתבקש מיידית.

       

       

       

        26/12/11 13:05:

      צטט: דוקטורלאה 2011-12-26 11:38:28

      ברשותך, ארחיק מהמחשב אל העיפרון. בזמן לימודי בבית ספר יסודי וכאשר למדו בניי במוסד זה, היינו חייבים לכתוב בעפרונות עד אשר הורשינו לעבור לכתיבה בעטים. אצלי- עט דיו אצל בני- עט כדורי. זה התבטא בכתב יד קריא. נכדיי - זרקו מייד את העיפרון ועברו לעטים. הכתב - שונה, פחות ברור. הקדמה זו הייתה למען הנושא שהעלית. מיחשוב בלעדי מדלג על שלב חשוב בהתפתחות. ההרגל לקרוא ספרים הוא היסוד לחיים שלאחר ימי הלימודים. לאמי הקשישה קרה נזק בריאותי פתאומי. כשבאו לקחתה לבית החולים לחשה לי באוזן: אל תשכחי לקחת את הספר והמשקפיים שליד המיטה. זה החינוך שניטע מינקות ולדעתי אין לוותר עליו. לגבי התוכנית הדיגיטאלית, אני חייבת לקרוא מחקרים נוספים בנושא, לפני שאוכל להסיק מסקנות רציניות.

       

      בדיוק לזה כוונתי. כאשר אנחנו עוברים שלב טכנולוגי נפגע משהו במיומנויות שלנו. כך קרה גם במעבר לשימוש במחשבונים בבתי הספר - היום תני לתלמיד לחשב 54/7 הוא מיד יבקש מחשבון ויהיה מאוד חסר אונים אם יחסר לו. אפרופו אמא, אמי בת ה 87 מנהלת את חשבונותיה מצויין עם עפרון ונייר.

      ובאשר למחקרים - בדיוק לזה אני מחכה - קודם תחקרו ואחר כך תשנו ולא להיפך.

        26/12/11 11:53:

      אגב לדבר כאן על " חווית דפדוף "

       

      זה סוג של דמגוגיה ...

      ממתי ילדים הולכים לישון תוך קריאה של של ספר חשבון ?

       

      מה הקשר בין קריאה של ספרי הרפתקאות , לבין לימוד מספרים

       

      שכל הזמן רק דורשים שינויים ותיקונים ?

       

      ואגב , ביום בו קריאה ממסך תהיה נגישה קלה ונוחה כמו מספר

       

      זה היום בו הספריןם יעלמו

       

      בדיוק כפי שהסוס והעגלה נעלמו , וגם אז היו שכתבו תילי תילים של מלל מיותר בזכות הסוסים .

       

       

        26/12/11 11:48:

      זה שכולם כאן מבוגרים

       

      ו"לא אוהבים " לקרוא מהמחשב ... אז מה .

       

      אישית כילד וגם כמבוגר נהגתי לחכות שבועות למאמרים או ספרים בספריה

       

      כיום אף אחד כבר לא חולם להזמין מאמר בספריה ולחכות שבועות .

       

      במקום להוציא הון עתק על הבדיחה הזו שנקראת סיפרי לימוד שכל שנה משנים דף וחצי

       

      רק כדי למכור מהדורות חדשות

       

      קונים מחשב נייד אחד במחיר של ספרים לשנתיים , ואם זה יהיה מסובסד אז פחות .

       

      כתב היד זה דבר שהולך להעלם מהעולם בקרוב , אישית כאשר שברתי יד לא מזמן גיליתי

       

      שאני כמעט לא כותב יותר על נייר .

       

      בדיוק כפי שסיפרי הקלף נעלמו ...

       

      אין שום סיבה שבעולם לחלק דפי לימוד מודפסים , או חוברות תרגילים ...

       

      זה שכמה מבוגרים קיצרי רואי לא מסתדרים עם מחשבים לא אומר כלום על הילדים ...

       

      או על מבוגרים אחרים .

       

      לא בדיוק הבנתי איזה מחקר נדרש כאן ?

       

      ספר חשבון מודפס יכול להיות זהה במהדורה אלקטרונית

       

      הבעיה היא במהדורה המודפסת העלובה מלכתחילה

       

      למה לא חקרו את עליבות תוכניות הלימוד הנוכחיות ?

       

      הרי תוצאות התוכניות המודפסות ניכרות בכול מבחן בילאומי , וקשה להגיד שיש כאן הצלחה

        26/12/11 11:38:
      ברשותך, ארחיק מהמחשב אל העיפרון. בזמן לימודי בבית ספר יסודי וכאשר למדו בניי במוסד זה, היינו חייבים לכתוב בעפרונות עד אשר הורשינו לעבור לכתיבה בעטים. אצלי- עט דיו אצל בני- עט כדורי. זה התבטא בכתב יד קריא. נכדיי - זרקו מייד את העיפרון ועברו לעטים. הכתב - שונה, פחות ברור. הקדמה זו הייתה למען הנושא שהעלית. מיחשוב בלעדי מדלג על שלב חשוב בהתפתחות. ההרגל לקרוא ספרים הוא היסוד לחיים שלאחר ימי הלימודים. לאמי הקשישה קרה נזק בריאותי פתאומי. כשבאו לקחתה לבית החולים לחשה לי באוזן: אל תשכחי לקחת את הספר והמשקפיים שליד המיטה. זה החינוך שניטע מינקות ולדעתי אין לוותר עליו. לגבי התוכנית הדיגיטאלית, אני חייבת לקרוא מחקרים נוספים בנושא, לפני שאוכל להסיק מסקנות רציניות.
        26/12/11 10:00:

      צטט: levana feldman 2011-12-25 20:08:10

      כנראה שאי אפשר לעצור את הקדמה. גם אני מעדיפה להדפיס ולקרוא, אבל הנוער נגיש יותר ומעדיף את הדיגיטלי, אולי אפילו יקראו יותר...

      ללבנה,

      כל עוד לא נעשה מחקר מקיף בעניין, קשה להסיק מסקנות.

      הנוער מעיין בפייסבוק, לא קורא ספרים באמצעות האינטרנט וזה הבדל עצום.

       

        26/12/11 09:59:

      צטט: ורד אוריאל 2011-12-25 19:33:10

      אני אישית לא אוהבת לקרוא חומר רב באינטרנט ואם צריכה, אפילו מדפיסה את החומר, כי יותר קל לי לקרוא חומר מודפס מאשר באינטרנט. לדעתי לא צריך למהר וצריך לבדוק היטב את הנושא לפני שמיישמים אותו. חג שמח לך וליקיריך.

       

      מניסיוני המועט בקריאה של קבצים של עלון "קשר עין" של המורים אשר נמצא בפורמט דיגיטלי, אני יכולה להעיד שאני "מאבדת" הרבה מידע. הדפדוף בעייתי ומעצבן. בקיצור לא אוהבת.

        26/12/11 09:58:

      צטט: בת יוסף 2011-12-25 16:45:52

      ברור שאין להחפז. כפי שזה נראה בכתבה טלויזיונית שעשו על הנושא, זה נראה לי כפתח להתנסויות לימודיות רבגוניות ומענינות שמאפשרות חקירה עצמאית ולימוד אישי.

       

      לבת יוסף,

      לא ראיתי את תוכנית הטלויזיה בנושא וחבל, אני בעד שילוב המחשב בהוראה ואני גם מיישמת זאת.

      אני חשובת שמעבר גורף ללימוד רק באמצעות ספרים דיגיטליים מוגזם.

        25/12/11 20:08:
      כנראה שאי אפשר לעצור את הקדמה. גם אני מעדיפה להדפיס ולקרוא, אבל הנוער נגיש יותר ומעדיף את הדיגיטלי, אולי אפילו יקראו יותר...
        25/12/11 19:33:
      אני אישית לא אוהבת לקרוא חומר רב באינטרנט ואם צריכה, אפילו מדפיסה את החומר, כי יותר קל לי לקרוא חומר מודפס מאשר באינטרנט. לדעתי לא צריך למהר וצריך לבדוק היטב את הנושא לפני שמיישמים אותו. חג שמח לך וליקיריך.
        25/12/11 16:45:
      ברור שאין להחפז. כפי שזה נראה בכתבה טלויזיונית שעשו על הנושא, זה נראה לי כפתח להתנסויות לימודיות רבגוניות ומענינות שמאפשרות חקירה עצמאית ולימוד אישי.
        25/12/11 15:22:

      צטט: נאג' 2011-12-25 12:35:49

      אכן נווד צודק חג שמח יקרה

       

      תודה וחג שמח!

        25/12/11 13:50:

      צטט: נווד אפור 2011-12-25 11:01:01

      ראשית:

      בניגוד לעבר כיום יש קוראים אלקטרוניים - קינדל

      הרבה יותר נוחים מלקרוא ממסך

       

      אבל זה משני

      הבעיה העיקרית היא שמשרד החינוך לא מבין בחינוך

      לכן השימוש שהוא עושה בטכנולוגיה מעוות ומזיק.

       

      דוגמה:

      דיגיטיזציה של ספרים תאפשר למורה מצויין להפיץ ספר מצויין שיהפוך את הילדים למצוינים ויעלה אותנו חיש פלאים לראש הדירוג הבינלאומי (נדמה לי שיש אנשים שחושבים שהרי פוטר זה אמיתי)

       

       

      במציאות יש דרכים לנצל טכנולוגיה כדי להתאים את שיטת ההוראה לתלמיד

      אפשר גם להשתמש בטכנולוגיה כגורם מקדם אינטראקציה ועבודה קבוצתית.

      צריך רק קצת דמיון והבנה בטכנולוגיה

      חבל שזה בדיוק מה שאין לפוליטיקאים.

       

       

      נ.ב.

      לפי אחד הפוסטים הקודמים שלך, נדמה לי שכבר מחשבו את שר החינוך וכנראה עוד מספר שרים ומנהלים.

       

      בחר אפשרות:

      א - סוליטייר

      ב - חזון למשרד

       

      רוב הפעמים לוחצים א - אם לוחצים ב -

       

      אנחנו נגדיל את התחרות במערכת

      תוך שלוש שנים אנחנו נעלה חמש מקומות בדירוג הבינלאומי

      תוך עשר שנים נעלה עשרים מקומות בדירוג הבינלאומי

      תוך עשרים שנה נהיה NUMBER ONE

       

      כל כך קל להיות מנהל כיום - לא פלא שיש להם כל כך הרבה זמן לקדם את עצמם ושכרם.

      כל מלה כאן בסלע!!!

       

       

        25/12/11 12:35:
      אכן נווד צודק חג שמח יקרה
        25/12/11 11:55:
      לא צריך ללמוד מחשבים. כל שצריך זה לא לתת ל12 שנים של ישיבה על כיסא מול מורה להרוג לך את התקווה, הדמיון והבטחון העצמי. חוג שמח
        25/12/11 11:53:

      צטט: מחוייכת ( : 2011-12-25 11:23:46

      הטכנולוגיה מופלאה, אך תובעת מחיר יקר, לכן נדרש שיקול דעת מושכל ורב תחומי. אני סבורה שיש להתחיל משני מקצועות מדיסיפלינות שונות ולערוך תיעוד ממוקד לגבי ההשלכות והשינויים ( לחיוב ולשלילה).שאלת השאלות היא- מהי מטרת השינוי, כתולעת ספרים אני מכירה בערכה של הקריאה המסורתית...אך למטרות אקדמיות, כשהספרים עבי כרס ולעיתים קרובות "נשכחים" בבית או בלוקר...לכן, יש להתאים להתבשם מיתרונות הטכנולוגיה, אם ההספר הוא האמצעי ולא המטרה. תודה על פוסט מעולה.חג שמח ( :

      הרעיון להתחיל באופן חלקי גם מבחינת המקצועות - נראה לי מעולה. כך לא תהיה הכבדה פסיכולוגית - בין היתר בגלל ישיבה תמידית מול המסך.

      הקושי הוא שהתלמיד יזדקק גם למחשב האישי וגם לספרים - הכבדה נוספת.

      לא פשוט.

      תודה על תגובתך החמה.

      חג אורים שמח!

      Menorah

       

        25/12/11 11:50:

      צטט: נווד אפור 2011-12-25 11:01:01

      ראשית:

      בניגוד לעבר כיום יש קוראים אלקטרוניים - קינדל

      הרבה יותר נוחים מלקרוא ממסך

       

      אבל זה משני

      הבעיה העיקרית היא שמשרד החינוך לא מבין בחינוך

      לכן השימוש שהוא עושה בטכנולוגיה מעוות ומזיק.

       

      דוגמה:

      דיגיטיזציה של ספרים תאפשר למורה מצויין להפיץ ספר מצויין שיהפוך את הילדים למצוינים ויעלה אותנו חיש פלאים לראש הדירוג הבינלאומי (נדמה לי שיש אנשים שחושבים שהרי פוטר זה אמיתי)

       

       

      במציאות יש דרכים לנצל טכנולוגיה כדי להתאים את שיטת ההוראה לתלמיד

      אפשר גם להשתמש בטכנולוגיה כגורם מקדם אינטראקציה ועבודה קבוצתית.

      צריך רק קצת דמיון והבנה בטכנולוגיה

      חבל שזה בדיוק מה שאין לפוליטיקאים.

       

       

      נ.ב.

      לפי אחד הפוסטים הקודמים שלך, נדמה לי שכבר מחשבו את שר החינוך וכנראה עוד מספר שרים ומנהלים.

       

      בחר אפשרות:

      א - סוליטייר

      ב - חזון למשרד

       

      רוב הפעמים לוחצים א - אם לוחצים ב -

       

      אנחנו נגדיל את התחרות במערכת

      תוך שלוש שנים אנחנו נעלה חמש מקומות בדירוג הבינלאומי

      תוך עשר שנים נעלה עשרים מקומות בדירוג הבינלאומי

      תוך עשרים שנה נהיה NUMBER ONE

       

      כל כך קל להיות מנהל כיום - לא פלא שיש להם כל כך הרבה זמן לקדם את עצמם ושכרם.

      צריך ללמוד מחשבים כדי לתרגם את התגובה למציאות?מגניב

       

       

        25/12/11 11:23:
      הטכנולוגיה מופלאה, אך תובעת מחיר יקר, לכן נדרש שיקול דעת מושכל ורב תחומי. אני סבורה שיש להתחיל משני מקצועות מדיסיפלינות שונות ולערוך תיעוד ממוקד לגבי ההשלכות והשינויים ( לחיוב ולשלילה).שאלת השאלות היא- מהי מטרת השינוי, כתולעת ספרים אני מכירה בערכה של הקריאה המסורתית...אך למטרות אקדמיות, כשהספרים עבי כרס ולעיתים קרובות "נשכחים" בבית או בלוקר...לכן, יש להתאים להתבשם מיתרונות הטכנולוגיה, אם ההספר הוא האמצעי ולא המטרה. תודה על פוסט מעולה.חג שמח ( :
        25/12/11 11:01:

      ראשית:

      בניגוד לעבר כיום יש קוראים אלקטרוניים - קינדל

      הרבה יותר נוחים מלקרוא ממסך

       

      אבל זה משני

      הבעיה העיקרית היא שמשרד החינוך לא מבין בחינוך

      לכן השימוש שהוא עושה בטכנולוגיה מעוות ומזיק.

       

      דוגמה:

      דיגיטיזציה של ספרים תאפשר למורה מצויין להפיץ ספר מצויין שיהפוך את הילדים למצוינים ויעלה אותנו חיש פלאים לראש הדירוג הבינלאומי (נדמה לי שיש אנשים שחושבים שהרי פוטר זה אמיתי)

       

       

      במציאות יש דרכים לנצל טכנולוגיה כדי להתאים את שיטת ההוראה לתלמיד

      אפשר גם להשתמש בטכנולוגיה כגורם מקדם אינטראקציה ועבודה קבוצתית.

      צריך רק קצת דמיון והבנה בטכנולוגיה

      חבל שזה בדיוק מה שאין לפוליטיקאים.

       

       

      נ.ב.

      לפי אחד הפוסטים הקודמים שלך, נדמה לי שכבר מחשבו את שר החינוך וכנראה עוד מספר שרים ומנהלים.

       

      בחר אפשרות:

      א - סוליטייר

      ב - חזון למשרד

       

      רוב הפעמים לוחצים א - אם לוחצים ב -

       

      אנחנו נגדיל את התחרות במערכת

      תוך שלוש שנים אנחנו נעלה חמש מקומות בדירוג הבינלאומי

      תוך עשר שנים נעלה עשרים מקומות בדירוג הבינלאומי

      תוך עשרים שנה נהיה NUMBER ONE

       

      כל כך קל להיות מנהל כיום - לא פלא שיש להם כל כך הרבה זמן לקדם את עצמם ושכרם.

       

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון