כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לרלורים לא הכרחיים

    תגובות (15)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/12/12 10:39:
    פעם זה היה אחרת...היום יש מקום לדברים חדשים..
      18/11/12 12:05:
    מרגש
      30/10/12 07:59:
    שווה קריאה שנייה ושלישית !!
      23/9/12 22:58:
    מרגש וצובט את הלב!
      30/8/12 12:21:
    איזה סגנון מרתק של כתיבה , תענוג
      3/7/12 14:48:
    את מנסה להחזיר את הקורדורוי לאופנה עדיף להשאיר אותו עוד קצת שיתגעגע שימי אותו ליד הגינס אינדיגו
      2/7/12 09:24:
    זה המבוך של ההנוסטלגיה המעניקה איזו תקווה להחזיר עטרה ליושנה
      18/6/12 10:23:
    מקורי וחביב עד כמה נוסטלגיה יכולה להיות פאטטית
      5/5/12 18:19:
    בא??
      3/2/12 19:49:
    רעיון מקסים. אני דווקא חושב שהגעגועים הקשים ביותר הם לדברים שרצינו, ולא קרו.
      13/1/12 16:48:
    זה קורע. הגעגוע למה שהיה ולא יהיה עוד, אולי למי שהיה ולא יהיה עוד. ואין מילים מנחמות. רק שקיעה אל תוך קהות חושים, עד הגעגוע הבא. תהיי חזקה. גם בשבילו.
      8/1/12 19:32:
    בטח לא הבנתי כלום, רק שזה עצוב הבנתי. וגם שמתי לב שלא סגרת בנקודה. זה דוקא אופטימי. אני חושבת.
      8/1/12 17:17:
    "מנסה לתרגם לו את עשן הרגשות למילים" - גדול.
      25/12/11 12:57:
    (ה)שלום לך..?
      25/12/11 12:24:
    הוא. מתגעגע וזוכר....והיא ? :)
    0

    הוא סיפר לי

    15 תגובות   יום ראשון, 25/12/11, 11:03

     

     

     

    ''

    הוא אומר לי שלפעמים הוא לא זוכר, שכבר לא יוצא לכם לדבר כמו פעם, שהשיגרה הזו מקהה

    זה כמו לשלוף ולשחזר משהו של פעם

    של שנות השמונים

    והמסביב צובע את זה בצבע של כתום דהוי כזה שקשה לראות בו פרטים.

     

    הוא סיפר שהוא ראה את הסרטים הישנים שלך, אלו שעשית בין ותוך כדי האושר שלך ולנו הם היו שגרה,

    הוא הקשיב לשיחות שלכם מאז, סביב הקרוב קרוב שלנו, סביב השגרה שלנו מפעם

     

    לפעמים הוא חולם שאתם מדברים, זה משמח אותו, הוא מתקשר לספר לי על זה,

    אנחנו לא מדברים על זה כמו פעם, גם השיגרה שלי גוררת אותי לסגור את זה קצת, 

    הוא היה רוצה לחשוב שהוא אחר, שאתם תמיד תשארו כמו פעם, קשה לו להתכנס לנורמליות, להתוודע לזה שהזמן הופך את כולנו דומים, את כולנו קהים

     

    הוא מתגעגע נורא, הזמנים הללו של פעם נשחקים וקשה לו לתרגם את הגעגוע למשהו נגיש,

    פעם הוא היה כותב לך, היום המילים שלו בורחות עד שהוא מגיע לדף,

    אני מנסה לתרגם לו את עשן הרגשות למילים, זה לא תמיד מצליח לי, גם אצלי זה עכשיו מעורפל,

     

    לפעמים הוא רואה כמוך אצל אחרים, זה מכאיב לו ואז הוא שוקע קצת, משחזר, ממחזר, לפעמים הוא מתקשר לספר לי, לפעמים הוא חוזר לצפות בך, מקבע את היותך, לפעמם הוא פשוט נהנה מהכאב הזה שמזכיר לו,

     

    הייתי מתקשרת בשביל להזכיר לך להרים לו צלצול, אבל אין לי את המספר

    במקום זה אני שולחת את זה למייל שלך מפעם

    הוא מתגעגע אליך,

    תבוא לבקר

     

    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      פרופיל

      ענבליטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין