שונות הגיגים
אני חותר למצוינות בכתיבה במקום לחתור בקאייק בשחייה כי אני מאוד מפונק, נקודה.
אשמח לשמוע כל ביקורת כל עוד היא בונה.
דו קוטבי פגש את מפגר גאון על אם הדרך וזה בערך.
אני הילד הקטן שתקוע מתוך בחירה חופ,שיט בארגז החול של החיים.
אני ילדותי כמו בן 16. ואני לא. אני נראה בן 36. ותודה. בפועל אני בן 46. ושוב פעם. תודה נפשית אני מרגיש כמו בן 406. ותודה רבה. הלו, אני לא קו אוטובוס. מהר לרדת ממני. (HA HA)
אני כותב גם סיפורים אז אומרים לי, אתה סופר. אני כותב קצת גם שירים , אז אומרים לי, אתה משורר. אני מנסה להסביר לכולם שבסך הכל מהשפה העברית הנפלאה, והמאוד מיוחדת, אני משנורר.... אני המעורר. (הלאומי) רוצה וחולם להיות סוג קטן של מעורר לאומי קטן אבל בקנה מידה עולמי. אני בדרך למילייארד(סינים) כי אני רוצה לתרום בחזרה לחברה 990.000000 ולהשאיר לעצמי בסך הכול 10000000. ולחיות רק מהריבית של זה.
וישחקו המחוננים לפני ביתן הצחוק
אם הייתי יודע מתמטיקה ופיזיקה, יכולתי. להתגבר על ה"חומר" ואז הייתי קופץ. ישר, לפיור.
אני סתירה מצלצלת
ברור שאני מבריק, מה לא רואים? ולא רק את האוטו. אני מבריק בגלל. הג'ל שיש לי בשערות. את הבחורות.
מציאות 2011= אפס נקודה וואקום, כפול כלום בריבוע חלקי אחד ריק = חד ערכי חולצות בטן ומבט חלול. העם ישן בעמידה. צחוק חלול דז'ווזווז, אשכנזי נפגש עם עצמו לאחר 50 שנה
דקויות של שטויות של מחוננים למחצה אח חורג כמו החוכמה, בן אוהב כמו הבינה.
אני מהתל בכולם מצליף בהם ללא רחם מופיע, ומיד נעלם—נאלם עושה שפטים בשפה, להטוטים בחברה. לא כשפים, איחזת עניים בלי ידיים
אני שומר את עצמי לעצמי, מפני אני עצמי אני לא מתמסר בקלות רק לשפה העברית אני מאוד שמרני. כן , כן מה לעשות, כזה אני.
מנסה להיות כאן בעולם גם אנושי. בעולם –חומרי—גולמי—סתמי.
שתי גדות לירדן ( זה נכון) זו שלנו. וזו גם כן. מאוד נכון מי ישמור על השמרנות?
אם ישאלו אותי כך אם איזה אנשים הייתי יושב בשולחן? אם החכמים או אם הטפשים? הייתי משיב להם כך, עם בני אדם תמימים בשולחן השלישי מימין לנחמדים
תם ועוד תם = תאומים זהים
90 אחוז מהעולם שונא אותנו היהודים. ושאר ה 10 אחוז פשוט לא אוהבים אותנו
תמונת מצב 2011
אדם שנכנס לקופי שופ, יוצא משם קופיקו
לפני להאדם המגלומן כובש את האדמה ואת האישה, עליו להפטר מין הגאווה
רב מכר לא רב עם אפ אחד כי הוא פשוט בסט סלר
בדיחה BANKKKK בנק של נאצים
חד כתער זה טוב מאוד חד שהוא רק אחד, גם קולו טוב
דו שיח זה מעולה דו מיני זה כבר בושה דו שיח הוא כבר לא לבד כי הוא לא רק אחד
ברוכים הבאים לגן החיות הפסיכודאלי של כדור הארץ, בבקשה לא להאכיל את החיות שבגן. אלה בלוקשים בלבד תודה ההנהלה
חידה אוניברסאלית כמה משתנים (פאקטורים) יש בבחורה סתומה אחת אם שני נעלמים?
למה אין יותר דרדסים? כי דרדסית לסבית
הגבר לאישתו את כמו קוקה קולה. האישה מתלהבת מה אני טעם החיים? בעלה-לא את שחורה עם גזים
אישה היא צרה וברכה, על מנת להגיע לברכה, צריך להתחתן עם הצרה.
טיפות יורדות מהשמים. טיפות זולגות מהעניים טיפות נופלות מהידיים. וזה "רק"מים. שירד מהשמים. יחד עם ה א"ש, קולות, רעמים, וברקים, חשמ"ל העברית המחשמלת.
אני איש אש כולות, תלת מודע ANI? תודה לכם אבל זה קצת כבד עלי. (לחייך גדול) איש א"ש קולות. זה קצת נשמע יותר טוב. אני בכלל בעניין, של אשכולות ענווים ענבים(HA HA)
מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה טובה שאוהבת, ותומכת, שמפרגנת, לבעלה
מאחורי כל גבר מקריח(מופז) עומדת אישה עם בלורית ומכנסים. שנותנת פקודות לבעלה הגנרל.
מאחורי כול גבר מסריח, בטוח שאפ אחת לא עומדת. ( בדיחה)
מה אנשים גדולים עושים? מדברים על דברים קטנים. מה אנשים קטנים עושים? מדברים על דברים פשוטים. ומה עושים היהודים? ( שאלה מצוינת) שוברים את הראש, אני אומר שיהודים עושים מצוות. ובדרך מתפללים. שההימור הצליח וזה הימור כשר
ויום אחד אני אהיה, מר תלת מודע. כמו מר בלי סוכר.
לחינוך יש חור בהשכלה ( על החתום, הכיתה הטיפולית )
ביום יום אנשים שונים מטרידים את שלוותי בסוגיות שונות . ומה קורה ביום שלא מטרידים אותי? ( אין יום כזה) חושב על דברים ארצים. אז אני מטריד את עצמי בסוגיות שברומו של עולם.
גרמאניה דפרסיה, ההמנון שלהם, "גרמניה מעל לכל." (בוז)
סאטירה- ערבי קטן ערבי קטן עם מטען "קטן" התפוצץ לו סתם כך בלי סיבה, איי שם במעבר החצייה, לאור היום. אז מה נשאר? ערבי קטן, רק בלי ראש. שמפוזר לרסיסים, וזה רק אחד הסימנים. ומה עושים היהודים החכמים מצד שני? מנסים לעשות שלום עם הערבים.
אבסורד כבר אמרתי? או שלא צריך?
הסתירה, מצלצלת(בין באוזניים). וגם בדלת. רינג רינג שמישהו בבקשה יקום לפתוח לה את הדלת HA HA ותעשו לי טובה גדולה, תהיו אליה נחמדים.
ספר קומיקס, שהוא ציור לשוני זהירות, גבולי לפניך, נא האט. טמבור עצור
הכפיל של עצמי זה אני, לא הדביל, הכסיל. הכסיל שבי זה גם אני, אשמתי. אני הכותר האלמוני. זה שחותם בשמי שלי. אני זה אני , וזהו זה , ככה זה יוצא. ואתם זה אתם. אני כזה. קצת מזה , וקצת מזה. לפעמים משונה משתנה, מנסה, רוצה.
אני פתוח לקהל, רוב ימות השנה, למעט חגים ושבתות, ואני סגור כול יום, בין שתיים לארבע. סגור כמו גן נעול על בריח. כי גם מגיע לי קצת שקט נפשי מאנוכי. אני. אני כותב עצמי לדעת. מבלי באמת לדעת. למה לי לדעת? מי שחפץ לדעת,מסתכן באיבוד הדעת. ואחר כך אי אפשר בכלל לתקן. למה לי בכלל לדעת? אולי לא כל כך חכם, ונבון, אבל חצי שפוי. בר דעת. עדיף על בר מינן.
אני מטייל לי בדמיון בתוך הגן, זה שנעול. מצאתי את הפרצה בגדר, והנה אני מתפלח. אני עם עצמי לבדי, בתוך הגן האסור. ואני ילד תם, נהנה מהיופי מבלי באמת לדעת מה טיבו של הגן הזה. ( גן עדן) לתמימים. עולם שלם בלי מזומנים. אני הגעתי לגן מכיוון שיש לי יצר הרפתקנות מוגבר ביותר. ואני תמים וסקרן כאחד, סאטיריקן מטבעי. ושובב מין הסתם. והרי אין באמת סתם בעולם. אני השייט הקטן בים הגדול. (השפה העברית) ואני חותר, כי אין משהו אחר לעשות.
אני חולם על יבשה יבשה,
ולא רואה את האופק, ואני חותר, ( כותב ) וחותר. ( למצוינות בכתיבה)
וכל רגע ורגע לומד דבר חדש אחר בים הגדול. וגם על עצמי. והים, השפה, גלוי לעין, אבל סתום, כאחד. סגור ונעול בפני האדם המגלומן. האדם הקטן בזמן, שחושב שהעולם נברא עבורו בלבד.
אני חותר בקאייק בים הפתוח, מתפלל שלא יהיה סופת טורנדו. חושש למרות שמזג האוויר מצוין, חולם על ים רגוע ושלו. לפעמים, אני צולל קצת פנימה. גם לטבול ולהרגיש דרך החושים את המוחשי . וגם צולל מתוך סקרנו |
סול נוי
בתגובה על העט והמפרט בדו אט/עט
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה