כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    טעם אישי ו"הבנה" באמנות

    101 תגובות   יום ראשון, 25/12/11, 21:09

    ''

    טעם אישי ו"הבנה" באמנות 

     

    לפעמים רואים אנשים, אישי ציבור, ידוענים עומדים מול יצירת אמנות, מהנהנים בראשם ברצינות תהומית  וארשת מהורהרת, וממלמלים לעצמם משהו כמו: "מעניין" " או "מעורר מחשבה", כשלפי המימיקה של הפנים, לא קשה לראות שהם מרגישים ליצירה גורנישט במיץ עגבניות, וספק אם היא נושאת חן בעיניהם.

    אולי התביישו להיראות כמי ש"אינם מבינים באמנות" חלילה וחס, או חשים חובה לתגובה מסוימת ממניעים ושיקולים "דיפלומטיים" ו"קואליציוניים" שונים.

    ''

    ואולי בכלל בשל הרהורי "כפירה" אלה שלי אקבל ריקושטים שחבל"ז, אבל האמת, מזמן רציתי לדבר על זה, אז אני מדברת. כשכותבים את הדברים הם מתבהרים, מחלק מהתגובות מקבלים פרספקטיבה שונה, רואים זאת לפעמים באור שונה, ואני גם לומדת מחלקן. 

    '' 

    מצב כפי שמתואר בהתחלה, מזכיר את "בגדי המלך החדשים", ואני לא מבינה מי ומה מכריח אנשים לומר מה הם חושבים במידה וזה לחיוב, או לא להגיב בכלל.  

    היות ותקופה משמעותית בחיי למדתי, חייתי, אכלתי, ונשמתי אמנות, דווקא משום שהתחלתי על קצה המזלג להבין ולחוש בנושא, התלבטתי עם עצמי בגבולות ונכונות לגבי טעם וידע באמנות. פעמים רבות עמדתי במצבים דומים, וכבר אז תהיתי בשאלות דומות.

    לא היה ברור לי איך ולפי מי נקבע שאדם מסוים "מבין" או "לא מבין" באמנות, ואיך מחליטים אם יצירה מסוימת "שווה", "טובה" וכדומה, ודי סירבתי לקבל מרות ותכתיבים בנושא.

    ''

    התבוננתי על יצירות אמנות ידועות ששוות הון תועפות, וכיון שמעולם לא התביישתי לומר את דעתי אם החלטתי לומר אותה, לא הסתרתי אותה גם מאחד ממורי כאשר נשאלתי, אמרתי חד וחלק :"לא אוהבת את זה", או – אוהבת, מדבר אלי מאד.

    לא מבינה מדוע לא לומר מה שמרגישים וחושבים או לא לומר בכלל אם לא נעים וזה אינו חיובי. מה הקטע?  

    איכשהו נוצר מצב שאם אדם אומר על משהו שזה אינו מוצא חן בעיניו, הוא עלול להראות כמי שאינו "מבין באמנות", ואוי ואבוי, זו תהיה באמת בושה גדולה.

    '' 

    והנה הגענו לנקודה: מי בעצם זה שקובע ומה הקריטריונים להיחשב כ"מבין באמנות"....? מי ואיך מחליטים לגבי "שוויה" של יצירה זו או אחרת?

     

    תמיד נהגתי בנושא להתחיל מהסוף, כשאני סומכת על "הבטן" (תחושות, אינטואיצייה), ולמרות שאני מודעת לזה שדעתי שונה אני חושבת ש: או שמרגישים משהו לגבי יצירה מסוימת או שלא, או שאוהבים או שלא.

    אם אדם מסוים שבאמת למד, יודע, ומתמצא יותר בתחום, עדיין למרות זאת כיצד יטיל טעמו ודעתו האישיים על אחרים?

     

    חלק מיצירות האמנות אני פשוט אוהבת, וחלק עושות לי הרבה יותר, גורמות לי להרגיש, לחשוב, ואיכשהו מעבירות לי מצוין תחושות והלך רוח של האמן, איך אומרים? שובות אותי.

    אני מסרבת לקבל שטעם אישי כנ"ל קשור ל"הבנה באמנות", ציורים מסוימים תופסים את העין, הלב, הנשמה, ועושים לי לפעמים גיווטצ' שחבל"ז. למה? אין לי שמץ.

     

    לאחרונה נתקלתי באמנית בקפה שציור אחד במיוחד שלה הילך עלי קסם מהשנייה שנחו עליו עיני. נשאבתי לאווירה שהוא משרה לגמרי, למרות שבפירוש אינה "עליזה" במיוחד.

    הוא אינו צבעוני, רציני, משדר תוגה והרהורים, והרגשתי שכך נוצר . בי הוא עורר משיכה ועניין, ואני רואה בו יופי רב, אולי בשל עופות הלילה שבו, שאופייניים ללילה שאינו מואר, ומטבע הדברים יותר בשחור לבן, ו....בגלל שאני אוהבת מאד תחריטי עץ והדפסים.

     

    ''

    "לשרוק בחושך" 2/30  של "מציירת" כאן בקפה, ברשותה של האמנית.

      

     

    הציור המדהים הזה נשתל בקהילת אמנות, ולא ניתן לדעת של מי הוא. ביררתי, יצרתי קשר עם האמנית, שאלתי לגבי הטכניקה, והעומד מאחריו, מה הרגישה, או ניסתה להעביר, והתברר שצדקתי בהרגשתי.  תשובתה אכן אישרה לי שמה שהיא ביקשה להעביר, זה מה שאני הרגשתי, שעבר אלי.

     

    קרה/קורה לכם כך? שציור ויצירה מסוימת תופסים את תשומת לבכם ועניינכם ללא קשר למידת הפירסום שלהם ? יש סגנון אחד שלרוב מוצא חן בעיניכם יותר מהשאר? או אין זה קשור לסגנון היצירה? איזה ציורים או יצירות אמנות שבו את לבכם מיידית בצורה תמוהה מבלי שאתם מבינים ויודעים מדוע?

    אשמח לשמוע.

    ''

    בינתיים אני רק יודעת דבר אחד, שלימוד אמנות בכלל (ציור, פיסול, גרפיקה, תולדות, ממוחשב) תרם לי רבות גם בשטחים אחרים בחיים, והוא חיוני להתפתחות מחשבתית ורגשית לא פחות ממקצועות אחרים, אולי יותר, וצר לי שבבתי הספר לא מייחסים לו את המשמעות והחשיבות הראויים לו.

     

    חנוכה שמח, מאיר, ומואר.

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/12 20:16:
      להיות שלם עם עצמך ,ללכת עם הטעם האישי !!!!!!!!!!
        3/1/12 14:41:

      צטט: רוני מרום 2012-01-02 00:51:00

      ואני ההדיוט עומד לפעמים לפני יצירה שכולה עשויה מגיבובי וזריקות צבע וחושב בלב: הילדים שלי לכשהיו בגן ציירו כך ואולי יותר יפה.... מי מוכן לשלם כסף עבור קשקוש כזה כשאני מוכן לתת בחינם... באיזו עזות מצח מישהו מבקש כ"כ הרבה כסף עבור מריחת צבעים... רוני (-:{

      אז זהו, שאני מנסה לומר שאינך הדיוט, אינך היחידי, ואני עמדתי לא פעם במצב כזה. מה שכן, אולי האנשים שמודים בזה מעטים.

      בדיוק מסיבה כזו כתבתי את הפוסט, כדי שאנשים  לא ימשיכו לחשוב שהם חייבים להגיב, או יהיו בהרגשה לא טובה בשל יצירה - שלמטעם שווה גורנישט.צוחק

        2/1/12 00:51:
      ואני ההדיוט עומד לפעמים לפני יצירה שכולה עשויה מגיבובי וזריקות צבע וחושב בלב: הילדים שלי לכשהיו בגן ציירו כך ואולי יותר יפה.... מי מוכן לשלם כסף עבור קשקוש כזה כשאני מוכן לתת בחינם... באיזו עזות מצח מישהו מבקש כ"כ הרבה כסף עבור מריחת צבעים... רוני (-:{
        29/12/11 21:33:

      צטט: סנטראל 2011-12-29 13:16:45

      לא יכול להתאפק... אני מרגיש צורך לשתף אודות מעשה שקרה לי אתמול, חושבני שיש קשר לאומנות. בערב אמש נכחתי בהרצאה בנושא צילום אמנותי. בהפסקה ניגשתי למרצה כדי לומר לו דבר מה אלא שלא יכולתי למשוך את תשומת ליבו בשל אישה אחת שהקדימה אותי בשבריר שנייה העירה הערה קלה בנוגע להרצאתו ומאותו רגע לא הפסיקה לפטפט את עצמה ולספר אודות עצמה, שבחיה ועברה ובשלל תכונותיה האמנותיות... ברגע מסוים כשהיא לקחה מעט אוויר בצעתי מחטף והשחלתי מילה וחצי ובטרם השלמתי משפט נשמעה מגרונה של התפלצת ההיא קול לעיסת מלפפון בפה פעור עד שקירות האולם רעדו מההד... אני? נאטמתי! נעצתי בה זוג עיניים, הפניתי מבטי לעברו של המרצה ותוך שאני מבצע דילוג טקטי לאחור (נסיגת שפן) הספקתי לענות לשאלתה מדוע אני לא ממשיך לדבר: "אותי את ממש מפחידה"... ויצאתי לפואייה לגרוס כמה "שטוחים" ולהרטיב את גרוני במשקה קל לא מוגז... רוצה לומר כי לטעמי האישי אין דבר לא אמנותי יותר מלעיסת מלפפון (או גזר) בפה פעור המתבצע בחלל גרונה של אישה. זה ממש לא אומנותי.

      ----

      מלפפון לפני אנשים בהפסקה? מה קרה היא לא יכלה להתאפק? נשמע הזוי לגמרי הסיפור הזה, פשוט הזוי, על התגובה הזו שלך לבד אפשר לעשות פוסט שלם שחלקו מזעזע והאחר משעשע....תמונה היתה משלימה זאת באופן מופלא. 

       

      ואל תרגיש צורך להתאפק, אתה יכול לשתף במה שבא לך, אני רואה שאתה עושה זאת בצורה חברית משעשעת וראויה, אין בעיה. מגניב

        29/12/11 13:16:
      לא יכול להתאפק... אני מרגיש צורך לשתף אודות מעשה שקרה לי אתמול, חושבני שיש קשר לאומנות. בערב אמש נכחתי בהרצאה בנושא צילום אמנותי. בהפסקה ניגשתי למרצה כדי לומר לו דבר מה אלא שלא יכולתי למשוך את תשומת ליבו בשל אישה אחת שהקדימה אותי בשבריר שנייה העירה הערה קלה בנוגע להרצאתו ומאותו רגע לא הפסיקה לפטפט את עצמה ולספר אודות עצמה, שבחיה ועברה ובשלל תכונותיה האמנותיות... ברגע מסוים כשהיא לקחה מעט אוויר בצעתי מחטף והשחלתי מילה וחצי ובטרם השלמתי משפט נשמעה מגרונה של התפלצת ההיא קול לעיסת מלפפון בפה פעור עד שקירות האולם רעדו מההד... אני? נאטמתי! נעצתי בה זוג עיניים, הפניתי מבטי לעברו של המרצה ותוך שאני מבצע דילוג טקטי לאחור (נסיגת שפן) הספקתי לענות לשאלתה מדוע אני לא ממשיך לדבר: "אותי את ממש מפחידה"... ויצאתי לפואייה לגרוס כמה "שטוחים" ולהרטיב את גרוני במשקה קל לא מוגז... רוצה לומר כי לטעמי האישי אין דבר לא אמנותי יותר מלעיסת מלפפון (או גזר) בפה פעור המתבצע בחלל גרונה של אישה. זה ממש לא אומנותי.
        29/12/11 07:54:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2011-12-26 16:18:37

      בונבוניטה אל תסבכי אותי. להגדיר אומנות זו שטות.

      אם פיקאסו צייר עיגול בעיפרון ואני עשיתי את אותו עיגול באופן זהה איזה ציור יהיה שווה יותר?

      http://cafe.themarker.com/image/2295887/

       

       

      אתה נופל פה למלכודת שיצרת ,

      אם היתה "מבין" בהגדרות של אמנות היתה יודע את ההבדל -

      פיקסו עשה עיגול מקורי , - אתה חקיין, - זה ההבדל ולכן צריך ללמוד אמנות,

       

        29/12/11 04:09:

      פוסט נפלא וחשוב.
      אין לי כוכב לתת אבל חיבוקי באהבה יש.
      שנה אזרחית טובה ומוצלחת יקירה.
      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים....♥♥♥ 

       ''

      פוסט חשוב מאוד , אילו ידעו כמה האומנות תורמת לבריאות הגוף והנפש אולי היו חושבים אחרת במשרד החינוך ... ולך כל הכבוד על ששיתפת אותנו ואולי ,,,, משהו יזוז בעניין .
        28/12/11 21:19:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-28 21:03:51

      צטט: ליריתוש 2011-12-28 20:42:56

      בונבושית יקירתי, לפני זמן מה הייתה לי שיחה מעניינת עם אדם העוסק באמנות דיגיטלית. הוא אמר כך : מה זה בעצם אמנות כיום? אין בעצם הגדרה מהי אמנות וכל אדם שיכול לשלם וחושב שהוא טוב יכול לקיים תערוכות. אז....ואשר לעניין מה להגיד - בעיני לשתוק זה כבר כמו להגיד "לא אוהב" כי אם היית אוהבת, היית הרי אומרת. יש בזה משהו? ואז באה באמת השאלה: עד כמה את רוצה להגיד לאדם את מה שאת חושבת, או רק לצאת בכבוד ממשהו שחייבו אותך לענות עליו? ........הייתי מעדיפה להגיד את האמת, בלשון עדינה ומתחשבת כמובן, אך מה לעשות שיש מצבים (מעטים למזלי) שבהם צריך למצוא מה להגיד וללכת הלאה. אוסיף ואגיד, שאני הייתי בין הילדים המעטים שאהבו את "שיעורי ציור" של המורה ציף-ציף, שזכתה לשמה בגלל קולה הצפצפני ומעולם לא נודע לי שמה האמיתי.....:-) אז באמת עצוב שהילדים של היום לא לומדים על אמנות ועל שאר הרוח שהיא מביאה עמה. בתקופה שלי, אני נזכרת, לא מספיק ידעו לחבב את הנושא גם על כאלו "שלא יודעים לצייר" דווקא במקום שמחייב יצירתיות כדי להגיע לנפש. אחרת, מן הסתם הדברים היו נראים אז, וגם היום, אחרת לגמרי. ואשר ליצירה שהבאת, אני מרגישה שיש בה סוג של עומק, אך לא יודעת להסביר לעצמי בדיוק מה זה - רק משערת שעצם הניגודיות יוצרת אותו. יותר מזה לא רוצה להוסיף, כי באמת אין לי מטרה לשחק אותה " מבינה" במקום שאינני כזו....רק להעריך את היכולת היצירתית הזו, שהשמים הם הגבול לה ואולי אפילו הם לא.

      ------------

      לא בטוחה יקירה לגבי ההגדרה של אמנות דיגיטלית. אמנות זו יצירה שכולה בידי האמן עצמו, אך שוב כשאדע יותר על אמנות זו אהיה יותר בטוחה. בינתיים זה נחמד אבל אינני קוראה לזה בדיוק אמנות, לא במובן המקובל. 

      ''

      האיש שאתו דיברתי דיבר בכלל על "מה היא אמנות", לאו דווקא דיגיטלית ואמר שהיום קשה מאוד להגדיר מה היא בכלל. הוא הוסיף שהרבה דברים שהוא חושב שהם קשקוש אחרים מגדירים כאמנות ולהפך. אגב, בצניעותי הרבה, גם על התערוכה שלי שתיפתח בקרוב, ברור לי שיהיו אנשים שיגדירו אותה כאמנות ואחרים שיקראו לזה קשקוש וזה בסדר, איש איש ודעתו.חיוך

        28/12/11 21:03:

      צטט: ליריתוש 2011-12-28 20:42:56

      בונבושית יקירתי, לפני זמן מה הייתה לי שיחה מעניינת עם אדם העוסק באמנות דיגיטלית. הוא אמר כך : מה זה בעצם אמנות כיום? אין בעצם הגדרה מהי אמנות וכל אדם שיכול לשלם וחושב שהוא טוב יכול לקיים תערוכות. אז....ואשר לעניין מה להגיד - בעיני לשתוק זה כבר כמו להגיד "לא אוהב" כי אם היית אוהבת, היית הרי אומרת. יש בזה משהו? ואז באה באמת השאלה: עד כמה את רוצה להגיד לאדם את מה שאת חושבת, או רק לצאת בכבוד ממשהו שחייבו אותך לענות עליו? ........הייתי מעדיפה להגיד את האמת, בלשון עדינה ומתחשבת כמובן, אך מה לעשות שיש מצבים (מעטים למזלי) שבהם צריך למצוא מה להגיד וללכת הלאה. אוסיף ואגיד, שאני הייתי בין הילדים המעטים שאהבו את "שיעורי ציור" של המורה ציף-ציף, שזכתה לשמה בגלל קולה הצפצפני ומעולם לא נודע לי שמה האמיתי.....:-) אז באמת עצוב שהילדים של היום לא לומדים על אמנות ועל שאר הרוח שהיא מביאה עמה. בתקופה שלי, אני נזכרת, לא מספיק ידעו לחבב את הנושא גם על כאלו "שלא יודעים לצייר" דווקא במקום שמחייב יצירתיות כדי להגיע לנפש. אחרת, מן הסתם הדברים היו נראים אז, וגם היום, אחרת לגמרי. ואשר ליצירה שהבאת, אני מרגישה שיש בה סוג של עומק, אך לא יודעת להסביר לעצמי בדיוק מה זה - רק משערת שעצם הניגודיות יוצרת אותו. יותר מזה לא רוצה להוסיף, כי באמת אין לי מטרה לשחק אותה " מבינה" במקום שאינני כזו....רק להעריך את היכולת היצירתית הזו, שהשמים הם הגבול לה ואולי אפילו הם לא.

      ------------

      לא בטוחה יקירה לגבי ההגדרה של אמנות דיגיטלית. אמנות זו יצירה שכולה בידי האמן עצמו, אך שוב כשאדע יותר על אמנות זו אהיה יותר בטוחה. בינתיים זה נחמד אבל אינני קוראה לזה בדיוק אמנות, לא במובן המקובל. 

      ''

        28/12/11 21:01:

      צטט: יהודה מור 2011-12-28 19:16:05

      באמנות כמו בתחומים אחרים, טווח המסוגלות שלנו להתרשם ולחוות הינו פועל יוצא של הכלים העומדים לרשותנו. באומנות באופן יוצא מן הכלל משחקים תפקיד גם הטעם והרגש אם גם אלה עשויים להשתנות עם הזמן ההיכרות הניסיון והידע,

       

      אני באופן אישי חסיד של החווייה הריגשית המיידית , אם כי אני בהחלט מכיר בזכותה של החווייה האיטלקטואלית אך הייתי שמח אם היו שמים את היצירות האלה תחת כותרת אחרת מאשר אומנות

      ----------

      תודה יהודה. גם אני חסידת החוויה הרגשית המיידית, יש בהחלט הגיון במה שאמרת, לגבי כותרת שונה. 

      ''

        28/12/11 20:58:

      צטט: ארזעמירן 2011-12-28 18:20:30

      כל אחד רשאי לקבוע את דעתו על יצירת אמנות על סמך טעמו האישי. "אוהב" - "לא אוהב" הם טיעונים לגיטימיים רק שאין להם קשר להבנת אמנות. כמו בכל תחום אחר גם באמנות יש קריטריונים מוסכמים לקביעת ערכה של היצירה. וכמו בכל תחום אחר - ידיעת המאטריה, הכרות עם אסכולות שונות והיכולת לקבע את אשר רואות עיניך בקונטקסט תרבותי - חיוניים להבנה. אז נכון, יש :"מומחים" אבל יש גם מומחים. כאלה שלמדו וראו ודעתם, מה לעשות, "נחשבת" יותר משל אחרים. ה"נחשבות" הזו כמובן לא מחייבת אף אחד אחר ובוודאי שאין לה השפעה על הטעם האישי של כל אחד ואחד, אבל אני, לפחות, מוריד את כובעי מול מביני דבר, גם אם בסופו של יום אני לחלוטין לא מסכים לדעתם. לפעמים הזלזול ביצירת אמנות ("הילד שלי בן הארבע מצייר יותר יפה" הוא תוצאה של יהירות הנובעת מבורות. ואלה הלועגים למה שהם לא מבינים, לא חביבים עלי יותר מאלה הפלצנים שממהרים להנהן אחרי קביעות של גדולים מהם. אפשר להתפעל מיצירת אמנות גם בלי להבין מה עומד מאחוריה, ברור. וחיבור רגשי אין לו לרוב כל קשר לידע כללי או לימודי אמנות גבוהים. ועדיין, ככל שאתה יודע ומכיר יותר, אתה יכול להנות מיצירה באופן מרובד יותר (בדומה, אני מניח, למוסיקה, תאטרון וכו') ואת הציור שהעלת כאן - גם אני אוהב :)

      --------

      תודה רבה ארז.

      הראיתי את הציור הזה לעוד כמה אנשים. חברה שלי למשל עשתה לי פרצוף ואמרה שהיא לא אוהבת והוא קצת מפחיד, ואז אמרתי לה מעולה, כי זה בדיוק ההרגשה שהיתה לאמנית כשציירה, סימן שזה טוב מאד. אני רק מאותה סיבה שאת אינך אוהבת זאת, אני הפוך, כן אוהבת.

      אני רואה שאתה מייחס חשיבות מרובה לידיעה אמיתית ולימוד של המטריה, כנראה לפני שאדע גם אני יותר לא אוכל להחליט אם יש צדק בדברים או לא, מסיבה זו אני בהחלט נותנת לזה מקום.

      ''

       

        28/12/11 20:54:

      צטט: סנטראל 2011-12-28 13:45:34

      אני מאמין ואפילו מוכן להסתכן באמונה כי יש לך הבנה וטעם אישי באמנות. אלא שהחלק ה"אישי" הוא הקובע את השונות בין טעמי שלי לטעמך. אני לא מסתייג ולא מאשים וחלילה לא משמיץ אך טעמי האישי שונה במעט משלך, אני למשל לא הייתי משתמש באיורים הבנאליים (על פי טעמי, על גבול הקיטשיים) בהם את משתמשת לעטוף/לקשט את הפוסטים שלך כאן... חוץ מזה אני מהנהן בהסכמה וצוחק כשאני קורא את תיאורך את האנשים המנסים להיראות "יודעי תרבות" או אמנות כשהם מצקצקים בלשונם או מניעים קמטי מצחם נוכח תמונה בתערוכה או בין ארייות באופרה או פרקים בסימפוניה... למען השקיפות אציין כי בין השאר אני מאוד אוהב מוסיקה ומבקר לא פעם באולמי הקונצרטים אך גם אם אתאמץ ולמרות שאוכל לפזם את כל הסימפוניה ה-40 או את "אגם הברבורים" לא תמיד אוכל לזהות את התזמורת המבצעת או הסולן והמנצח...

      ------

      תודה, מעריכה את העובדה שאמרת דעתך גם לחיוב וגם לפחות חיוב - בעיניך.

      גם לזה לציורים הבנאליים יש מטרה, ולפעמים הם בכוונה כאלה. לפעמים שים לב הן תמונות לפעמים איורים, ולא בטעות, במודע.

      מה שכן אני שמחה שאתה נהנה וצוחק כשאתה קורא תיאורים ודברים שונים אצלי.

      אתה מוזמן תמיד מגניב

      הנה שמתי לך לא איור אלא סמיילי. יותר טוב? לשון בחוץ

        28/12/11 20:50:

      צטט: that's me 2011-12-27 23:36:34

      מסכים איתך..אני חושב שהאנרגיה של עשיית העבודה עוברת לצופה המרגיש. אני יודע שכשאני מצייר ומשעמם לי ואני מרגיש כאילו אני צריך רק למלא את המשטח, אני מבין שאני צריך להפסיק. אם אין לי את האנרגיה הנכונה משהו פה לא עובד. משהו פה לא מדויק. אני חושב שזה עובר. יש ציורים שעשויים בצורה מעולה ואני לא מרגיש שם כלום. ולפעמים ציורים פחות מושקעים והאנרגיה שם חיה. מפעמת.

      -------

      בדיוק, לחתולין, שמחה לראותך מבקר אצלי וגם משאיר עקבות. מוזמן תמיד. מגניב

        28/12/11 20:49:

      צטט: ברק 188 2011-12-27 23:15:48

      היי  בונבונייטה

       אז אמנות בעיני זה קודם ...כול  אדם הוא אמו מסוים בשטחו

      יכול להיות אמן במוזיקה, פיסול, ציור, צלם, טבח, אמן סוג של קצת מהלא יאומן...

       של אדם ממוצע בתחום המדובר.

       

      טוב כעת קצת יותר ברצינות

      מבין אנוכי למה את מתכוונת באמנות שהינך עליה כותבת

      דעתי גם שיש אהבת האומן ואהבת המתבונן

      ואין להתלונן אם אין הסקנה אחידה בינהם

      בין לאהוב ובין להבין את משמעות היצירה 

      כול אדם הוא בעיני המתבונן שונה

      אם כי יש קו משותף הוא שקבעת ביקרות  המומחים שלרוב אנשים מאמצים אותה

      ...אך בתוכם דעתם שונה לא אחת ולרוב שותקים ומקבלים דינה.

       

      דעתי על סוג ביקרות באמנות...

      זה כמו לבקש מאמן להסביר את יצירות האמנות שלו,

      או ממשורר את השירים שלו.

      זה מחטיא את העיקר...

      המשמעות נחשפת רק באמצעות החיפוש העצמי בעיני המתבונן

      האמן עצמו יודע כבר לרוב את המשמעות לפני תחילת עבודתו.

      אני עצמי לא למדתי אומנות מעולם לא התעניינותי

      אלא שלפני כשלוש שנים נסגרה לי דלת אחת...ו

      נפתחו שני חלונות התחלתי  לעסוק מידי פעם

      בעשייה קרובה לסוג תחביבן לשם הנאה

      מזמינך להציץ בגלריה שנמצאת אצלי ביצירות שלי.

       

      אז חנוכה חלף עבר חזרה מוצלחת לשגרה עד פורים...בהצלחה

      אהבתי את הפוסט שלך ,ומצין יש לך עריכה מיוחדת ומעניינות –ת ו ד ה

      .

      ''

       

      תודה רבה ברק. הולכת להתסכל כהמלצתך אצלך.

      היית צריך לראות את העבודות שלי שעשיתי פעם, מעניין מה היית אומר עליהם.

      ''טעמת פעם? בננה על הגריל, משהו משהו

       

       

        28/12/11 20:45:

      צטט: נתןפאר 2011-12-27 18:17:20

      מה קרה לסוראליזם הפוסט-מודרני האימפרסיוניזם הפרוגרסיבי והמולטי-לטרלי בז'נר

      הארט-נובו מול היפסטריזם דקלרטיבי רדיקלי ונאיבי כפרפרזה אינטגרטיבית וראליסטית

      הוא אפיזודה פרוידיאנית פרדוקסלית ואינפנטילית... והמבין יבין כי אני לא מבין כלום אבל

      ניסיתי להיראות "אינטלקטואל ומבין אומנות" כיאה לשאר הכותבים באתר...(-:
      ----------

      כן, גם אותי תמיד מצחיק והצחיק שדיברו אתי ככה, יענו מבינים. גם מי שמבינים באמת כדיברו כך התחלתי לחייך...

      ''

       

        28/12/11 20:43:

      צטט: shabat shalom 2011-12-27 11:42:54

      לא למדתי אומנות (לצערי). אבל הורי אהבו אומנות. אמרו לי שלא צריך לאהוב יצירות אומנות אלא אם באמת הן מדברות אלי. גם מוזיקה לא למדתי אבל הורי אהבו מוזיקה. אמרו לי שלא מוכרחים לאהוב מוזיקה אלא את זו שמדברת אלי. למדתי על עצמי שככל שהזדקתי לאומנות או למוזיקה ככה אהבתי ונפתחתי יותר ויותר לשפות אומנותיות שונות. יש קוים וצבע ש"עושים לי את זה" ואני מסתכל/נעצר/בוהה בהם הרבה. יש צלילים חדשים שאני מגלה בהם המצאה חדשה. אני חושב שההתנסות - היא שפותחת אותי לאהוב אומנויות.

      ------

      אין כללים כנראה בדברים האלה. אנשים גם משתנים מתפתחים, לא כל מה שאהבנו פעם אנו עדיין אוהבים. 

      ''

        28/12/11 20:42:
      בונבושית יקירתי, לפני זמן מה הייתה לי שיחה מעניינת עם אדם העוסק באמנות דיגיטלית. הוא אמר כך : מה זה בעצם אמנות כיום? אין בעצם הגדרה מהי אמנות וכל אדם שיכול לשלם וחושב שהוא טוב יכול לקיים תערוכות. אז....ואשר לעניין מה להגיד - בעיני לשתוק זה כבר כמו להגיד "לא אוהב" כי אם היית אוהבת, היית הרי אומרת. יש בזה משהו? ואז באה באמת השאלה: עד כמה את רוצה להגיד לאדם את מה שאת חושבת, או רק לצאת בכבוד ממשהו שחייבו אותך לענות עליו? ........הייתי מעדיפה להגיד את האמת, בלשון עדינה ומתחשבת כמובן, אך מה לעשות שיש מצבים (מעטים למזלי) שבהם צריך למצוא מה להגיד וללכת הלאה. אוסיף ואגיד, שאני הייתי בין הילדים המעטים שאהבו את "שיעורי ציור" של המורה ציף-ציף, שזכתה לשמה בגלל קולה הצפצפני ומעולם לא נודע לי שמה האמיתי.....:-) אז באמת עצוב שהילדים של היום לא לומדים על אמנות ועל שאר הרוח שהיא מביאה עמה. בתקופה שלי, אני נזכרת, לא מספיק ידעו לחבב את הנושא גם על כאלו "שלא יודעים לצייר" דווקא במקום שמחייב יצירתיות כדי להגיע לנפש. אחרת, מן הסתם הדברים היו נראים אז, וגם היום, אחרת לגמרי. ואשר ליצירה שהבאת, אני מרגישה שיש בה סוג של עומק, אך לא יודעת להסביר לעצמי בדיוק מה זה - רק משערת שעצם הניגודיות יוצרת אותו. יותר מזה לא רוצה להוסיף, כי באמת אין לי מטרה לשחק אותה " מבינה" במקום שאינני כזו....רק להעריך את היכולת היצירתית הזו, שהשמים הם הגבול לה ואולי אפילו הם לא.
        28/12/11 20:39:

      צטט: זהר צפוני 2011-12-27 07:29:43

      איני מבינה גדולה באמנות ,אך כן אוהבת אמנות. לאהב אמנות זה לאו דווקא לעמד מול ציור ולהנהן בכבדות ראש. ולא מעניין אותי מה האמן רצה להביע. מה שחשוב מה אני הרגשתי ביחס ליצירה. אגב, גם לא מעניין אותי מאוד אם זה אמן ידוע או שלא. דווקא לעיתים מהאמנים ידועי השם אני מתאכזת ובכאלה ששמם אינו מוכר יכולה להתפעל מיצירתם.

      ------

      בודאי שבטח, כפי שבודאי הבנת אני בדעתך לחתולין.

      ''

        28/12/11 20:34:

      צטט: טלוני 2011-12-27 01:06:22

      לדעתי ציור או יצירה צריכים לעורר בנו איזו חוויה אישית או להעלות בנו רגש מסוים. אם זה לא קורה הרי שלא התחברנו ליצירה. ולא יעזור אם היא של צייר מפורסם עטור תשבוחות. וכמו שלכל אדם טעם שונה באוכל, הרי שגם באמנות אין ציור או סגנון שיוכל למצוא חן בעיני כולם.

      אבל על הצייר לצייר כפי הבנתו והשראותו ועל הצופה לומר את אשר על ליבו.

      זה מה שנקרא חופש הביטוי.

      ------

      כן, ויש ציירים שקצת התמסחרו ומציירים לפי מה שנראה להם שיותר תהיה לזה הצלחה... לשון בחוץ

        28/12/11 20:04:

      צטט: deltag 2011-12-26 21:42:21

      כתבת יפה..מתחברת לתחושה שהיצירה או התמונה גורמת לי להרגיש...לפעמים יופיה של תמונה אינו תלוי בדברים שמצוירים בה....

      נכון בהחלט, לפעמים יופיה בדברים שהיא מעוררת בך, לפעמים בשל דברים נוספים... כסף

       

        28/12/11 20:03:

      צטט: פיני יחזקאלי 2011-12-26 21:25:11

      האמת, הרבה פעמים כשאני רואה עבודות של "חשובים" אני מרגיש שאו שאני מטומטם או ש...

      בינגו, גם אני 

      ולומר לך משהו? בטוח חצי מהחשובים שמנהנים בראשם מרגישים אותו דבר.

      ''

        28/12/11 20:01:

      צטט: תמו'ש 2011-12-26 20:29:32

      על מנת לקבוע עם התמונה יפה טובה ונחשבת המדד הוא הפרמטרים אשר נקבעים על פי תקופה סגנון חומרים וכלל לא כל כך על פי יופי וטעם אישי. את הנושא הזה בדיוק לומדת וכיצד להתבונן בתערוכות ולהכיר ולהבדיל בתולדות חומר.. עד לפני שלמדתי השתמשתי באינטואיציה וטעמי האישי פרופר..חחח

      --

      נראה לי מוזר לקבוע זאת לפי הקריטריונים הודברים שאת אומרת.אבל עוד לא למדתי זאת אז אני תמיד נותנת מקום למה שעדיין אינני מתמצאת או לא התנסיתי בו. קריצה

        28/12/11 20:00:

      צטט: נעם דימנט 2011-12-26 20:20:45

      אני בעד ללכת עם תחושות הבטן והאסטטיקה.

      ----------

      גם אני יאללה, אפשר גם לרוץ.   צוחק

        28/12/11 19:59:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-12-26 19:56:30

      הכל בעיני המתבונן ובמה שמוחו מפרש....
      אם לא ידריכו ויכוונו אותנו-כל אחד יראה דבר שונה בעיני רוחו
      לכן אני אוהבת להביט ביצירה,להנות ממנה ורק אח''כ לקרוא את שהתכוון האומן לבטא.

      -------

      גם שיטה. וכשאת לומדת אמנות המורים מנסים ללמדך לראות דברים כמותם, צ'טערת, לא מקובל עלי. 

      ''

        28/12/11 19:57:

      צטט: סירפד מתוק 2011-12-26 18:27:59

      כבוגר האקדמיה לאמנות בצלאל, אני מודע בהחלט לדברים שאת כותבת. יש הרבה בולשיט באמנות הציור (כמו גם במוסיקה), ומן הסתם תמיד נמצאים "המומחים" שפולטים שטוית וגיבובי משפטים "ליריים"... אבל יש ציירים, כדוגמת ג'קסון פולוק, אשר הפיקו ציורים "אברסקרטיים" מהממים שמשאירים את הצופה בפה פעור. אני ממליץ לקוראים לחפש ולאתר את ציוריו של פולוק. אולי תרדו לסוף דעתי.

      -----------

      מה? אתה בוגר בצלאל? איך לא אמרת?מה למדת ?

      ''

      בזמנו ניסיתי להתקבל לשם ולא הלך לי בפעם הראשונה. התבאסתי, אחרי שתי מלגות חשבתי שכדאי שאלך למקום הטוב ביותר בתחום וזה היה בצלצאל. לא רציתי להתפשר, ולא ידעתי שאפשר ורבים מנסים להתקבל שוב ושוב, שיניתי כיוון.

      טוב, אצלי בכלל זה בתקופות בגלים כאלה בחיים. גל האמנות חלף, עכשיו זה גל אחר. 

       

        28/12/11 19:54:

      צטט: muliofir 2011-12-26 17:16:40

      בונבונה, יפה כתבת. אז יש גם שועי עולם שלמדו כלכלה וסטטיסטיקה ומחשבים ומדעי הרוח ומדעי הטבע וממש ממש לא למדו אמנות. הם באו, הסתכלו, נהנו או שלא // אבל לא נשארו אדישים. משהו נצרב, וזו גדולתו של האמן.

       

      ------

      תודה, נכון. 

        28/12/11 19:53:

      צטט: bfou 2011-12-26 16:49:04

      יש פה שני אספקטים - ואני אדבר רק על שירה. מפוזיציה של אחד שלא מבין.
      קודם כל, יש את ה"וואו". או שזה עושה לי את זה או שלא. ראשוני.מיידי. מהביצים.
      ויש את ההבנה, את אותו גוף ידע שהקדיש את עצמו להבנה של האמנות. את זה אין לי וכשאני רואה עבודה טובה, כמו אצל אריאל הירשפלד, זה מסקרן, מעניין ומרתק.

      ------

      צטערת, לא מעניין לי איך הירשפלד מנתח את גדול המשוררים בעיני אי פעם שקמו, אני אוהבת את אלתרמן מאז שאני ילדה, וזוכרת שירים שלמים שלו בעל פה, תמיד ועוד מקטנות הם נכנסו לי ישר ללב ונתנו לי בום בבטן.

      לא אוהבת שמנתחים יותר מדי דברים. ללמוד להבין יותר אולי כן אבל ניתוח של שירה, יצירה, תמיד מעצבן אותי. 

      ''

        28/12/11 19:48:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2011-12-26 16:18:37

      בונבוניטה אל תסבכי אותי. להגדיר אומנות זו שטות.

      אם פיקאסו צייר עיגול בעיפרון ואני עשיתי את אותו עיגול באופן זהה איזה ציור יהיה שווה יותר?

      http://cafe.themarker.com/image/2295887/

      בוודאי שאסבך אותך, כל אחד והתפקיד שלו....

      ופיקסו זו לא דוגמא טובה לתת, כי אני לא אוהבת את היצירות שלו וכן אוהבת את שלך. אז זה לא חוכמה.  

      ''

      http://cafe.themarker.com/image/2295887/

        28/12/11 19:45:

      צטט: ד ר ו ר 2011-12-26 15:31:47

      פטרונית האומנויות..

      הצחקתני, רחוק מזה. אני ? חלילה וש"ס, בחיים לא אתמוך ואעודד משהו שלא ממש מוצא חן בעיני, לא מסוגלת. 

      ''

        28/12/11 19:42:

      צטט: רק s 2011-12-26 14:47:16

      לא תמיד חייבים להבין באומנות בכדי לאוהב אומנות . יש ציורים לא ברורים בכלל אבל משו בציור עושה את זה למתבונן בצבעים בכוונה ,, הייתי בתערוכות כאלו ואחרות שבחלקם לא הבנתי כלום ,לא התחברתי ולא אהבתי והיו כאלו שבעיני היו פשוט וואו ולאחרים לא , ענין של טעם . ויש כאלו בעקר אישי צבור וידעונים שלא אומרים את האמת הפשוטה בחייים הרגילים אז הם יגידו את האמת בציורים ? אני באופן אישי אוהבת תמונות ברורות פרוטרטים תמונת נוף וכו .

      -------

      לי אין כללים ברורים, והלוואי והייתי יכולה להבין למה יש כאלה שאוהבת ואחרים לא ובמקרים אחרים שאני חושבת שזה בגלל הסגנון פתאום אני רואה שדווקא משהו אחר כן אוהבת.

      לא קובעת כללים, אוהבת יופי, לא אוהבת גם יופי. 

      ''

        28/12/11 19:40:

      צטט: טונקס 2011-12-26 14:10:03

      הציור שהבאת נהדר בעיני. אני בציור לא מבינה כלום, אבל זה דומה מאוד לוויכוחים בעשרות השנים האחרונות ביחס למוסיקה אוונגרדית - בתחום המוסיקה הקלסית. למרבה הצער, כבר אי אפשר ליצור היום כמו ב"עידן התמימות" - אי אפשר לכתוב מוסיקה כמו מוצרט ולצייר כמו רמברנדט. אנחנו חיים בחברה אחרת לגמרי והאמנות מנסה לשקף את השינויים. ברור שאמנות כזאת מאפשרת יותר מקום לשרלטנים, יחד עם זה אני כן חושבת שכמו במוסיקה - מי שלומד לפעמים נפתחות לו העיניים. אני לא סומכת בדברים האלה רק על הבטן שלי (למרות שבשורה התחתונה היא השופט האחרון, אם אחרי שיסבירו לי ואנסה ללמוד גם לא אוהב - אז סימן שאין טעם להמשיך). אני חושבת שבאמת כמו שכתב פה מישהו זו היום שפה ולפעמים צריך להשקיע מאמץ וללמוד אותה

      ---------

      כן, עניין השרלטנים מצחיק קצת לפעמים.

      יש תמונות ו"יצירות" שאני משתגעת כשרואה ששוות הון עתק ולא רק אני ואת יכולנו לצייר בעיניים קשורות גם ילד בן שלוש. פשוט מצחיק. 

      ''

        28/12/11 19:38:

      צטט: debie30 2011-12-26 14:02:30

      בונבוניטה,
      איפשר להבין יצירה ועדיין לא לאהוב אותה,

      אפשר לא "להבין" אומנות ובכל זאת לאהוב יצירה.

      אומנות חזותית יש לה שפה משלה.

      זו לא שפת סתרים,

      אומנות אינה מיועדת רק למביני דבר אלא לציבור כולו,

      פרסום ויחצנ"ות של אומנות זה כבר נושא שונה לחלוטין.

      -----

      נכון, כל הקטע הזה בכלל משונה וחסר חוקים ברורים. יש אמנים ויצירות שהם טובים אך אינם נמכרים ויש פחות טובים שנמכרים מצוין. כאילו הפרסום הוא זה מה שעושה את היצירה טובה יותר, או שאנשים יאהבו אותה.

      פוף....

       

      מה שכן אנשים משתנים לפעמים עם השנים. פעם אהבתי סגנון שונה ואמנים אחרים היום אוהבת יותר סגנון אחר לגמרי, אפילו צבעים אחרים. מעניין מה זה אומר.

      ''

       

        28/12/11 19:35:

      צטט: קראלה 2011-12-26 13:41:23

      או שזה נכנס ללב ...או שלא ...חוצמה כלום לא חשוב....יום נפלא יקירה

      ------

      תראי קראלה, זה לא ככה בכלל. מה קורה עם אלו שאין להם את האיבר הזה בגוף? לאן זה יכנס? 

      ''

       

        28/12/11 19:33:

      צטט: החתול במסיכה 2011-12-26 13:25:46

      באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה.

      זה לא באמנות התבלבלת זה בשפה אחרת. 

      ''

        28/12/11 19:32:

      צטט: רומפיפיה 2011-12-26 12:33:49

      לדעתי, וכמי שלמדה אומנות בעצמה.

      חשוב ביותר ללמוד להבין.

      כי כל אותו לימוד נותן לנו את

      הכלים הבסיסיים סוג של אלף בית,

      בלעדיו לא נדע כלל לכתוב.

      אך להכיר ולהוקיר יצירה.

      בהחלט צריכה לבוא מתוך תחושת הבטן...

      כך זה אצלי לפחות..

      --------

      אולי צריך גם וגם, לא צריך לוותר על שום דבר כל עוד זה רק מוסיף ומעניק לנו. 

      ''

        28/12/11 19:31:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-12-26 12:18:38

      מאחר ואמנות פועלת אצלי באזור הסרעפת אני ממש לא מתיימרת להבין. עבודות אמנות מדברות בשפה מיוחדת. אפשר ללמוד את השפה ולדבר ב"אמנותית". או אפשר פשוט להתחבר, להצמיד תדרים ולראות מה קורה. אם יש תנועה באזור הסרעפת סימן טוב הוא למרגיש.

      '' 

        28/12/11 19:29:

      צטט: לקסיס10 2011-12-26 11:22:30

      אם יצירה של מישהו מעוררת בנו רגש מחשבות ודמיון אז או סתם עושה נעים בעין,,זה כבר משהו שהאמן הצליח להעביר ,,אפילו מבלי שהתכוון,לא חייבים להבין באמנות כדי לאהוב ולהתרגש מעבודה,, אני לא אוהבת עבודות עם שמות מפוצצים שמתימרים להיות משהו ולעשות הרבה רוח,, ולא אוהבת שמתפלספים יותר מידי לא לענין,,,או שמשהו עובר או שלא

      ------

      נכון. מכירה אחד כזה שנחשב מבין ואספן גדול באמנות, חושב שהשמש זורחת לו מה....אבל מעולם ואף פעם לא ראיתי אותו ממש מתלהב מאיזו יצירה, שמשהו סוחט ממנו תגובה רגשית מהלב והראות. גם לא אלה שקנה בממון רב. 

      הוא כנראה רואה הכל בעיניים של "מה זה שווה".

      ''

        28/12/11 19:27:

      צטט: ד-ארט 2011-12-26 10:56:51

      מסכימה עם כל מלה.

      שוב פעם מסכימה? מה יהיה? אולי תתווכחי ותריבי אתי פעם ?  קריצה

        28/12/11 19:26:

      צטט: בן גור 2011-12-26 10:47:14

      בונבונייטה לא פעם עולה הנושא שהעלית ביני לבין עצמי. לא כתבתי על זה כמו שלא על כל נושא שמעסיק אותי אני כותב ובכלל - בד"כ לא כותב. במקרה זה קלעת היטב לדעתי ולתחושותי ואני מודה לך על שהעלית את הדברים על הכתב לשיפוט הקוראים.

      ----

      אז תכתוב, תעשה אולי פוסט המשך לפוסט שלי. למה לא? יכול להיות מעניין.

      אתה יודע איך זה, גולש אחד קורא משהו שכתב חברו, מתחיל לחשוב, מבין משהו, כותב על זה בעצמו, וכך עוזר לחבר שלישי להבין עוד משהו ,,,,שרשרת, כבר קרה לי כך שאיזו חבורה קטנה בלי תכנון הוצאנו לפועל רעיון יפה כשאחד למעשה נתן רעיון לשני, היה משעשע. 

      ''

        28/12/11 19:23:

      צטט: MeirShay 2011-12-26 10:14:57

      לרוב, הבעות פנים, מימיקה, דעות - יוצאים ממקום של - לרצות את האחר. אדם המביט באומנות ואינו מרגיש כלפיה דבר, ירגיש נחות או מבויש. עצוב שאין חינוך של ממש לאומנות הנתפסת כאן כמותרות וכעיסוק של בודדים.

      ------

      אמנות ממש אינה מותרות, היא חמצן לנפש למוח ללב, ועד שלא למדתי לא ידעתי, ושנים אח"כ אחרי שהפסקתי הבנתי מה היא נתנה לי. זה צריך להיות נחלת המונים, יש בטח המון המון כשרונות אדירים שמתחבאים ולא באים למימוש. 

      ''

        28/12/11 19:20:

      צטט: shby 2011-12-26 09:54:45

      אמנות זו שפה ,וכמו כל שפה צריך ללמוד אותה ,

      אין סיבה שראש העיר שמתבונן ביצירה יחוה עליה דעה כל שהיא, "אני אוהב את זה" - מספק ביותר,

      רק שצצץ פה איזה עיניין קטן -

      למה היו לא מכיר את השפה הזאת?

      הסיבה פשוטה - זה ישראל -

      הרקע שלו בדרככלל זה "היתי אלוף בצהל"

      יופי של רקע - לרמטכל, - אבל לטעמי - ראש עיר צריך להיות אלוף בניהול - לא בצהל, - ואל תגידו לי שזה אותו דבר - שרתתי מספיק זמן בצבא,

      אם היו מלמדים אמנות במקום "אזרחות - כפי שהשלטון מכתיב אותה" - זה היה נראה אחרת,

      את שואלת על הכשרה? - אני מכיר "אוצרים" בצילום שלא למדו אמנות, לא למדו אצרות ואינם אמנים,

      כנראה שבחלק מהתחומים מה שצריך בכישורים זה בעיקר חוצפה,

      לשאלתך - תמונות עם "תוספת יוקר" -

      גרניקה , כן - פיקסו - מה שהרשים אותי בעיקר זה הסוס בתמונה

      http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/7/74/PicassoGuernica.jpg

      פיקסו הבין שיש אנשים שאטומים לסבל אדם - אבל מעריכים סבל של חיות,

      ----------

      תודה

      לכל דבר שני צדדים, כרגיל. אתה צודק שצריך ללמוד אמנות כמו שפה כדי להבין, לדעת, להנות לראות, מצד שני יש אנשים שכמה שתנסה ללמדם זאת לא ילמדו, כי משהו צריך בפנים שיהיה לך כדי שזה יקלט ויתפס....

      וכן, כאן במחוזותינו כנראה יותר מכל דבר אחר צריך לא כשרון ולא מתת אלא חוצפה, וחבל.

      התמונה של גרניקה מעניינת מאד, ולמרות שאני מודה שאני לא ממש אוהבת את פיקסו, זו התמונה הראשונה שאני מתחילה קצת קצת ממש להרגיש משהו אליה. אל תגלה, זו פעם ראשונה אני תמונה של פיקסו וממש מסתכלת, משום מה הן תמיד מעוררות בי התנגדות.

      Animated Dragons 

       

        28/12/11 19:16:

      באמנות כמו בתחומים אחרים, טווח המסוגלות שלנו להתרשם ולחוות הינו פועל יוצא של הכלים העומדים לרשותנו. באומנות באופן יוצא מן הכלל משחקים תפקיד גם הטעם והרגש אם גם אלה עשויים להשתנות עם הזמן ההיכרות הניסיון והידע,

       

      אני באופן אישי חסיד של החווייה הריגשית המיידית , אם כי אני בהחלט מכיר בזכותה של החווייה האיטלקטואלית אך הייתי שמח אם היו שמים את היצירות האלה תחת כותרת אחרת מאשר אומנות

        28/12/11 19:13:

      צטט: רונה ב 2011-12-26 09:47:27

      אמנות בשבילי זו נשמתי מקום לשים את הראש להתפעם ולהרגיש. לא למדתי בצורה מסודרת אומנות אך אבי ז"ל לקח אותי דרך קבע בימי שבת לבית האומנים בחיפה ולמוזאונים אחרים וכן לעין הוד . כך שאני אוהבת או לא יצירה על פי תחושותיי . לגבי מערכת החינוך ויחסה לאמנות לצערי מכירה היטב את העומדים בראשה איני מצפה מהם ליותר. וחבל תודה על הפוסט המעניין

      --------

      לפעמים אם לא מצפים לא מקבלים, לפעמים צריך לפעול למען מה שרוצים, אחרת איך יהיה לזה סיכוי להשתנות? הסנני

        28/12/11 18:20:
      כל אחד רשאי לקבוע את דעתו על יצירת אמנות על סמך טעמו האישי. "אוהב" - "לא אוהב" הם טיעונים לגיטימיים רק שאין להם קשר להבנת אמנות. כמו בכל תחום אחר גם באמנות יש קריטריונים מוסכמים לקביעת ערכה של היצירה. וכמו בכל תחום אחר - ידיעת המאטריה, הכרות עם אסכולות שונות והיכולת לקבע את אשר רואות עיניך בקונטקסט תרבותי - חיוניים להבנה. אז נכון, יש :"מומחים" אבל יש גם מומחים. כאלה שלמדו וראו ודעתם, מה לעשות, "נחשבת" יותר משל אחרים. ה"נחשבות" הזו כמובן לא מחייבת אף אחד אחר ובוודאי שאין לה השפעה על הטעם האישי של כל אחד ואחד, אבל אני, לפחות, מוריד את כובעי מול מביני דבר, גם אם בסופו של יום אני לחלוטין לא מסכים לדעתם. לפעמים הזלזול ביצירת אמנות ("הילד שלי בן הארבע מצייר יותר יפה" הוא תוצאה של יהירות הנובעת מבורות. ואלה הלועגים למה שהם לא מבינים, לא חביבים עלי יותר מאלה הפלצנים שממהרים להנהן אחרי קביעות של גדולים מהם. אפשר להתפעל מיצירת אמנות גם בלי להבין מה עומד מאחוריה, ברור. וחיבור רגשי אין לו לרוב כל קשר לידע כללי או לימודי אמנות גבוהים. ועדיין, ככל שאתה יודע ומכיר יותר, אתה יכול להנות מיצירה באופן מרובד יותר (בדומה, אני מניח, למוסיקה, תאטרון וכו') ואת הציור שהעלת כאן - גם אני אוהב :)
        28/12/11 13:45:
      אני מאמין ואפילו מוכן להסתכן באמונה כי יש לך הבנה וטעם אישי באמנות. אלא שהחלק ה"אישי" הוא הקובע את השונות בין טעמי שלי לטעמך. אני לא מסתייג ולא מאשים וחלילה לא משמיץ אך טעמי האישי שונה במעט משלך, אני למשל לא הייתי משתמש באיורים הבנאליים (על פי טעמי, על גבול הקיטשיים) בהם את משתמשת לעטוף/לקשט את הפוסטים שלך כאן... חוץ מזה אני מהנהן בהסכמה וצוחק כשאני קורא את תיאורך את האנשים המנסים להיראות "יודעי תרבות" או אמנות כשהם מצקצקים בלשונם או מניעים קמטי מצחם נוכח תמונה בתערוכה או בין ארייות באופרה או פרקים בסימפוניה... למען השקיפות אציין כי בין השאר אני מאוד אוהב מוסיקה ומבקר לא פעם באולמי הקונצרטים אך גם אם אתאמץ ולמרות שאוכל לפזם את כל הסימפוניה ה-40 או את "אגם הברבורים" לא תמיד אוכל לזהות את התזמורת המבצעת או הסולן והמנצח...
        28/12/11 02:06:
      חנוכה שמח...
        27/12/11 23:48:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-27 22:59:33

      צטט: ציפי*** 2011-12-25 21:38:59

      אני דווקא מתחברת ליוצרים מקוריים שלא נמצאים באור הזרקורים(עדיין) ואז מוצאים פרץ של יצירה שלא תלויה בשום משוב חיצוני או לפי דעת/טעם הקהל המתבונן..אז פורצת האמת בלי מחסומים והיוצר נותן דרור למהות הפנימית שלו. כאן בקפה אפשר למצוא שפע של יוצרים שנותנים ביטוי עצמי. לגבי האמת שכתבת על מוסדות החינוך שלא נותנים ביטוי לאומנות, זה אכן פוגם ביצירתיות של הילדים לאורך זמן. לכן חייבים לחזק את זה בבית/חוגים או כל חשיפה אפשרית. תודה על הפוסט

      ---------- 

      הכפייה משתלטת על המדינה, גם על התחבורה הציבורית וגם על החינוך.

      מי שמבין עד כמה אמנות חשובה להפתחות מחשבתית וראייה הם לרוב אלה שלמדו אמנות. אם היית שואלת אותי לפני כן גם אני הייתי עונה לך שיכול להיות שיש מצב שאפשר לוותר עליה . זה גם תלוי במורים. כשמורה לאמנות הוא מורה כמו שהיה לי, לא פלא שכך חשבתי אז.

      ''

       

      את צודקת לגמרי. אני גם מאמינה שמה שמגיע מהבית הוא בסופו של דבר מנצח כל כפייה חיצונית כי תמיד תהיה כפייה כזו או אחרת. לכן, אני לא מפסיקה לחשוף את בנותיי לכל חווית יצירה. תהיה הדרך שתהיה. כבר כתינוקות וגם היום כבנות עשרה, הן חשופות ועוסקות בעשייה יצירתית ובכך נחשפות לסביבה כזו והכי חשוב, משפיעות על הסביבה החברית שלהן. ובכך, אנחנו מעבירות את זה הלאה בכל דרך אפשרית. אני כן מאמינה שעל ידי דוגמה אישית ודרך חיים, ניתן למגר כפייה. 

       

        27/12/11 23:36:
      מסכים איתך..אני חושב שהאנרגיה של עשיית העבודה עוברת לצופה המרגיש. אני יודע שכשאני מצייר ומשעמם לי ואני מרגיש כאילו אני צריך רק למלא את המשטח, אני מבין שאני צריך להפסיק. אם אין לי את האנרגיה הנכונה משהו פה לא עובד. משהו פה לא מדויק. אני חושב שזה עובר. יש ציורים שעשויים בצורה מעולה ואני לא מרגיש שם כלום. ולפעמים ציורים פחות מושקעים והאנרגיה שם חיה. מפעמת.
        27/12/11 23:15:

      היי  בונבונייטה

       אז אמנות בעיני זה קודם ...כול  אדם הוא אמו מסוים בשטחו

      יכול להיות אמן במוזיקה, פיסול, ציור, צלם, טבח, אמן סוג של קצת מהלא יאומן...

       של אדם ממוצע בתחום המדובר.

       

      טוב כעת קצת יותר ברצינות

      מבין אנוכי למה את מתכוונת באמנות שהינך עליה כותבת

      דעתי גם שיש אהבת האומן ואהבת המתבונן

      ואין להתלונן אם אין הסקנה אחידה בינהם

      בין לאהוב ובין להבין את משמעות היצירה 

      כול אדם הוא בעיני המתבונן שונה

      אם כי יש קו משותף הוא שקבעת ביקרות  המומחים שלרוב אנשים מאמצים אותה

      ...אך בתוכם דעתם שונה לא אחת ולרוב שותקים ומקבלים דינה.

       

      דעתי על סוג ביקרות באמנות...

      זה כמו לבקש מאמן להסביר את יצירות האמנות שלו,

      או ממשורר את השירים שלו.

      זה מחטיא את העיקר...

      המשמעות נחשפת רק באמצעות החיפוש העצמי בעיני המתבונן

      האמן עצמו יודע כבר לרוב את המשמעות לפני תחילת עבודתו.

      אני עצמי לא למדתי אומנות מעולם לא התעניינותי

      אלא שלפני כשלוש שנים נסגרה לי דלת אחת...ו

      נפתחו שני חלונות התחלתי  לעסוק מידי פעם

      בעשייה קרובה לסוג תחביבן לשם הנאה

      מזמינך להציץ בגלריה שנמצאת אצלי ביצירות שלי.

       

      אז חנוכה חלף עבר חזרה מוצלחת לשגרה עד פורים...בהצלחה

      ואהבתי את הפוסט שלך ,ומצין יש לך עריכה מיוחדת ומעניינות –ת ו ד ה.

      ''

       

        27/12/11 23:09:

      צטט: דוקטורלאה 2011-12-26 08:12:06

      הזכרת את בית הספר וזה "הדליק" אותי מיד. בבית הספר בו למדתי, היתה מורה לציור מעולה. ספגתי ממנה המון. אבל זו היתה כיתה של 54 תלמידים. לא, לא טעיתי במספר. כמה אפשר להקדיש לכל ילד? היא שלחה אותי ללמוד ציור. לידנו היתה מכללה קטנה, שלחו אותי ישר הביתה ואמרו שאבוא בעוד עשר שנים. לא באתי . ילדי למדו עדיין ציור בבית הספר. נכדי, אינם לומדים. אין כסף למשרד החינוך. מרגיז אותי העניין כי זה לימוד חשוב. לא לטיפוח ציירים, לטיפוח הנפש. אני ציירתי שנים רבות, ללא השכלה בתחום. עד אשר שקעתי באקדמיה והציורים מקשטים בתים שונים. אני מזדהה עם רעיונות שונים שהעלית. ביחוד עם ההתרשמות מציור. אצלי זה רק מה אני מרגישה כלפיו. אין לי כלים לבחינה, כמו שיש לך. לכן זו התרשמות נטו. נדמה לי כי גם לה יש זכות קיום. וחוץ מזה- תודה, תודה על מה שכתבת.

      ---------

      תודה

      לא דיברתי רק על ציור בכלל, הבאתי דוגמא ציור שהתלהבתי ממנו, אך דיברתי על לימוד אמנות בכלל: ציור, פיסול, גרפיקה, ועוד. ואלה כולם תורמים מאד מבחינות שונות לאדם, לילדים במיוחד. 

      ''

        27/12/11 23:06:

      צטט: yonbir 2011-12-26 07:05:49

      לפעמים קורה לי שאני מבקר בתערוכה וציור מסויים משאיר בי רושם רב, בעוד שאת את אחרים אני מזכה במבט של כמה שניות וממשיך הלאה

      --------

      גם אני ככה. 

      ''

        27/12/11 23:03:

      צטט: מציירת 2011-12-26 01:07:19

      אכן שאלת, ביררת ואפילו התקשרת. אני לא יודעת לגבי אמנים אחרים אבל עבורי זו המחמאה הגדולה ביותר. אם עבודה שלי גורמת למישהוא לחשוב להרגיש ואפילו לחפש אותי בכדי לשתף אותי כנראה שהצלחתי. תודה. ואני גם מסכימה איתך לגבי שאר הדברים שהעלית כאן

      ------

      תודה. אינני נותנת מחמאות סתם, זו לא מחמאה כשזו האמת, לא?!

      ''

      לגבי הקפדתי לשאילת רשות וכדומה, כאמור רק מי שיוצר או יצר בעצמו רגיש לנושא ומעדיף לשאול ולהגזים מאשר לגרום צער לאמן שהוא אוהב את היצירה שלו. 

        27/12/11 23:01:

      צטט: אילנה סמייל 2011-12-25 22:25:48

      לפני הכל אני מתחברת לתחושה שהיצירה גורמת לי ..אם היא מעניינת אותי אני מתעמקת בה..טכניקה, רעיון...לפעמים כתם ליד כתם..נותן המון..גם אם זה נראה פשוט וכאילו זו אינה נחשבת אמנות...

      -----

      בדיוק 

      ''

        27/12/11 22:59:

      צטט: ציפי*** 2011-12-25 21:38:59

      אני דווקא מתחברת ליוצרים מקוריים שלא נמצאים באור הזרקורים(עדיין) ואז מוצאים פרץ של יצירה שלא תלויה בשום משוב חיצוני או לפי דעת/טעם הקהל המתבונן..אז פורצת האמת בלי מחסומים והיוצר נותן דרור למהות הפנימית שלו. כאן בקפה אפשר למצוא שפע של יוצרים שנותנים ביטוי עצמי. לגבי האמת שכתבת על מוסדות החינוך שלא נותנים ביטוי לאומנות, זה אכן פוגם ביצירתיות של הילדים לאורך זמן. לכן חייבים לחזק את זה בבית/חוגים או כל חשיפה אפשרית. תודה על הפוסט

      ---------- 

      הכפייה משתלטת על המדינה, גם על התחבורה הציבורית וגם על החינוך.

      מי שמבין עד כמה אמנות חשובה להפתחות מחשבתית וראייה הם לרוב אלה שלמדו אמנות. אם היית שואלת אותי לפני כן גם אני הייתי עונה לך שיכול להיות שיש מצב שאפשר לוותר עליה . זה גם תלוי במורים. כשמורה לאמנות הוא מורה כמו שהיה לי, לא פלא שכך חשבתי אז.

      ''

       

        27/12/11 20:40:

      צטט: נירניר001 2011-12-25 21:34:51

      חיוךאם בהנאה עסקינן- הצדק איתך.
      מה שיפה לך -הוא מה שחשוב.
      כתבת אחלה.

      ------

      ואם לא בהנאה עסקננו ? אז מה?   מופתע

        27/12/11 20:36:

      צטט: ron294 2011-12-25 21:33:11

      לא פעם נותרתי מופתע ומאוכזב מול  פיסות אומנות שרבים התעקשו לסווג כאומנות. ראיתי יצירות אומנות במוזאונים ובתערוכות גורמט והן הותירו אותי אדיש ואפילו פגוע, לא היה בהן לא צליל ולא צבע, לא תוכן ולא משמעות, ובין מקהלת קולות ההמונים הנגררים והמשוחדים יכולתי להבחין את השקר והמירמה. לא פעם אמרתי למשוררים וציירים ידועים  שהיצירה אינה משוועת ואינה  זורמת, לא מרגשת ולא מלמדת, זה היה סתם צירוף של מילים וצבעים, כינור צרוד וצורם, מכחול שחוק, מיתר קרוע. וכל האיש סערה ומורת רוח. לי נראה כי המאה הזאת  מתקרבת לקיצה עוד בטרם התחילה, צריכים באומץ להודות על מניפולצייה ושרלטניזם המוני, שהרוב ימחא כפיים מול המלך העירום, לא אני. אפשר וכדאי להרגיע את הרוחות הרעות הנושבות, הכל אילתור ממוסחר בלי זקיפים ונטיפים, אין כבר סונטות  כמו פעם אשר ידעו  לכבות סערות רבות, הכחול אינו עוד כחול, אפילו החול אינו עוד רך כמו פעם, כל האומנות הפוסט-מודרניסטית של היום  אינה אלא ערימת סלעים שאוחו לאחר שהתפזרו  בזמן. לודוויג וגוייה , בודלר וקיטס לבטח מתהפכים בקיברם מול  החיוורון העכשווי.

      ---------- 

      אין לי מה לומר לך על דבריך מלבד זה שאתה אכן משורר אמיתי בנשמתך, על כל רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך.

       

      למרבה הצער אני כל כך מבינה אותך שאני מוצאת שאינני מתאמצת לקרוא אצלך את המילים שאתה כותב, הן פשוט נספגות אצלי.

       

      לא יודעת אם אכן האמנות כך, אני בטוחה שלא כל האמנים. אולי מסיבה זו אני אוהבת יותר יצירות של אמנים טריים חדשים, הם יותר אמיתיים בעיני, למרות שגם בין אלה יש מסחריים יותר ופחות.

       

      בכלל הדור הזה עושה רושם שאינן מרגיש חזק דברים, הנורמה היא פחות להרגיש בכל דבר ולגבי החיים בכלל, לקחת זאת "בסבבה" הא? וזה הרבה מעבר לראיית האמנות.

      וזה גם הכל בגללך, התגובה שלך גרמה לי להרחיב....

      ''

        27/12/11 20:31:

      צטט: עינתחרמוני 2011-12-25 21:28:58

      אני מתחברת לדברים שלך, יש את הניתוח האמנותי שהוא עניין בפני עצמו אבל בסוף זאת התחושה ... וגם לי חבל מאוד שלימוד אמנות לא מקבל מקום מספיק בבתי הספר..

      -----------

      וואלה איזה יופי ראשונה. 

      חבל לא רק שאמנות לא תופסת מקום גדול יותר ומקויימת כמקצוע חובה, זה עוזר לפתח דברים אצל ילדים, ויצירתיות חיונית לחיים בדיוק כמו מקצועות אחרים. חבל בכלל שהחינוך עצמו לא תופס מקום חשוב יותר.מגניב

        27/12/11 18:17:

      מה קרה לסוראליזם הפוסט-מודרני האימפרסיוניזם הפרוגרסיבי והמולטי-לטרלי בז'נר

      הארט-נובו מול היפסטריזם דקלרטיבי רדיקלי ונאיבי כפרפרזה אינטגרטיבית וראליסטית

      הוא אפיזודה פרוידיאנית פרדוקסלית ואינפנטילית... והמבין יבין כי אני לא מבין כלום אבל

      ניסיתי להיראות "אינטלקטואל ומבין אומנות" כיאה לשאר הכותבים באתר...(-:




        27/12/11 11:42:
      לא למדתי אומנות (לצערי). אבל הורי אהבו אומנות. אמרו לי שלא צריך לאהוב יצירות אומנות אלא אם באמת הן מדברות אלי. גם מוזיקה לא למדתי אבל הורי אהבו מוזיקה. אמרו לי שלא מוכרחים לאהוב מוזיקה אלא את זו שמדברת אלי. למדתי על עצמי שככל שהזדקתי לאומנות או למוזיקה ככה אהבתי ונפתחתי יותר ויותר לשפות אומנותיות שונות. יש קוים וצבע ש"עושים לי את זה" ואני מסתכל/נעצר/בוהה בהם הרבה. יש צלילים חדשים שאני מגלה בהם המצאה חדשה. אני חושב שההתנסות - היא שפותחת אותי לאהוב אומנויות.
        27/12/11 07:29:
      איני מבינה גדולה באמנות ,אך כן אוהבת אמנות. לאהב אמנות זה לאו דווקא לעמד מול ציור ולהנהן בכבדות ראש. ולא מעניין אותי מה האמן רצה להביע. מה שחשוב מה אני הרגשתי ביחס ליצירה. אגב, גם לא מעניין אותי מאוד אם זה אמן ידוע או שלא. דווקא לעיתים מהאמנים ידועי השם אני מתאכזת ובכאלה ששמם אינו מוכר יכולה להתפעל מיצירתם.
        27/12/11 01:06:

      לדעתי ציור או יצירה צריכים לעורר בנו איזו חוויה אישית או להעלות בנו רגש מסוים. אם זה לא קורה הרי שלא התחברנו ליצירה. ולא יעזור אם היא של צייר מפורסם עטור תשבוחות. וכמו שלכל אדם טעם שונה באוכל, הרי שגם באמנות אין ציור או סגנון שיוכל למצוא חן בעיני כולם.

      אבל על הצייר לצייר כפי הבנתו והשראותו ועל הצופה לומר את אשר על ליבו.

      זה מה שנקרא חופש הביטוי.

        26/12/11 22:00:
      ***
        26/12/11 21:53:
      מזה כשנה אני עוקבת אחר עבודותיה המדהימות של אמנית זו. פשוט מיוחדת ומרתקת.
        26/12/11 21:42:
      כתבת יפה..מתחברת לתחושה שהיצירה או התמונה גורמת לי להרגיש...לפעמים יופיה של תמונה אינו תלוי בדברים שמצוירים בה....
        26/12/11 21:25:
      האמת, הרבה פעמים כשאני רואה עבודות של "חשובים" אני מרגיש שאו שאני מטומטם או ש...
        26/12/11 20:29:
      על מנת לקבוע עם התמונה יפה טובה ונחשבת המדד הוא הפרמטרים אשר נקבעים על פי תקופה סגנון חומרים וכלל לא כל כך על פי יופי וטעם אישי. את הנושא הזה בדיוק לומדת וכיצד להתבונן בתערוכות ולהכיר ולהבדיל בתולדות חומר.. עד לפני שלמדתי השתמשתי באינטואיציה וטעמי האישי פרופר..חחח
        26/12/11 20:20:
      אני בעד ללכת עם תחושות הבטן והאסטטיקה.
        26/12/11 20:18:
      אכן היא אמנית נפלאה
        26/12/11 19:56:

      הכל בעיני המתבונן ובמה שמוחו מפרש....
      אם לא ידריכו ויכוונו אותנו-כל אחד יראה דבר שונה בעיני רוחו
      לכן אני אוהבת להביט ביצירה,להנות ממנה ורק אח''כ לקרוא את שהתכוון האומן לבטא.

        26/12/11 18:27:

      כבוגר האקדמיה לאמנות בצלאל, אני מודע בהחלט לדברים שאת כותבת. יש הרבה בולשיט באמנות הציור (כמו גם במוסיקה), ומן הסתם תמיד נמצאים "המומחים" שפולטים שטוית וגיבובי משפטים "ליריים"... אבל יש ציירים, כדוגמת ג'קסון פולוק, אשר הפיקו ציורים "אברסקרטיים" מהממים שמשאירים את הצופה בפה פעור. אני ממליץ לקוראים לחפש ולאתר את ציוריו של פולוק. אולי תרדו לסוף דעתי.

        26/12/11 17:16:

      בונבונה, יפה כתבת. אז יש גם שועי עולם שלמדו כלכלה וסטטיסטיקה ומחשבים ומדעי הרוח ומדעי הטבע וממש ממש לא למדו אמנות. הם באו, הסתכלו, נהנו או שלא // אבל לא נשארו אדישים. משהו נצרב, וזו גדולתו של האמן.

       

        26/12/11 16:49:

      יש פה שני אספקטים - ואני אדבר רק על שירה. מפוזיציה של אחד שלא מבין.

      קודם כל, יש את ה"וואו". או שזה עושה לי את זה או שלא. ראשוני.מיידי. מהביצים.

      ויש את ההבנה, את אותו גוף ידע שהקדיש את עצמו להבנה של האמנות. את זה אין לי וכשאני רואה עבודה טובה, כמו אצל אריאל הירשפלד, זה מסקרן, מעניין ומרתק.

      בונבוניטה אל תסבכי אותי. להגדיר אומנות זו שטות.

      אם פיקאסו צייר עיגול בעיפרון ואני עשיתי את אותו עיגול באופן זהה איזה ציור יהיה שווה יותר?

      http://cafe.themarker.com/image/2295887/

        26/12/11 15:31:
      פטרונית האומנויות..
        26/12/11 14:47:
      לא תמיד חייבים להבין באומנות בכדי לאוהב אומנות . יש ציורים לא ברורים בכלל אבל משו בציור עושה את זה למתבונן בצבעים בכוונה ,, הייתי בתערוכות כאלו ואחרות שבחלקם לא הבנתי כלום ,לא התחברתי ולא אהבתי והיו כאלו שבעיני היו פשוט וואו ולאחרים לא , ענין של טעם . ויש כאלו בעקר אישי צבור וידעונים שלא אומרים את האמת הפשוטה בחייים הרגילים אז הם יגידו את האמת בציורים ? אני באופן אישי אוהבת תמונות ברורות פרוטרטים תמונת נוף וכו .
        26/12/11 14:10:
      הציור שהבאת נהדר בעיני. אני בציור לא מבינה כלום, אבל זה דומה מאוד לוויכוחים בעשרות השנים האחרונות ביחס למוסיקה אוונגרדית - בתחום המוסיקה הקלסית. למרבה הצער, כבר אי אפשר ליצור היום כמו ב"עידן התמימות" - אי אפשר לכתוב מוסיקה כמו מוצרט ולצייר כמו רמברנדט. אנחנו חיים בחברה אחרת לגמרי והאמנות מנסה לשקף את השינויים. ברור שאמנות כזאת מאפשרת יותר מקום לשרלטנים, יחד עם זה אני כן חושבת שכמו במוסיקה - מי שלומד לפעמים נפתחות לו העיניים. אני לא סומכת בדברים האלה רק על הבטן שלי (למרות שבשורה התחתונה היא השופט האחרון, אם אחרי שיסבירו לי ואנסה ללמוד גם לא אוהב - אז סימן שאין טעם להמשיך). אני חושבת שבאמת כמו שכתב פה מישהו זו היום שפה ולפעמים צריך להשקיע מאמץ וללמוד אותה
        26/12/11 14:02:

      בונבוניטה,
      איפשר להבין יצירה ועדיין לא לאהוב אותה,

      אפשר לא "להבין" אומנות ובכל זאת לאהוב יצירה.

      אומנות חזותית יש לה שפה משלה.

      זו לא שפת סתרים,

      אומנות אינה מיועדת רק למביני דבר אלא לציבור כולו,

      פרסום ויחצנ"ות של אומנות זה כבר נושא שונה לחלוטין.

        26/12/11 13:41:
      או שזה נכנס ללב ...או שלא ...חוצמה כלום לא חשוב....יום נפלא יקירה
        26/12/11 13:25:
      באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה.
        26/12/11 12:33:

      לדעתי, וכמי שלמדה אומנות בעצמה.

      חשוב ביותר ללמוד להבין.

      כי כל אותו לימוד נותן לנו את

      הכלים הבסיסיים סוג של אלף בית,

      בלעדיו לא נדע כלל לכתוב.

      אך להכיר ולהוקיר יצירה.

      בהחלט צריכה לבוא מתוך תחושת הבטן...

      כך זה אצלי לפחות..

        26/12/11 12:18:
      מאחר ואמנות פועלת אצלי באזור הסרעפת אני ממש לא מתיימרת להבין. עבודות אמנות מדברות בשפה מיוחדת. אפשר ללמוד את השפה ולדבר ב"אמנותית". או אפשר פשוט להתחבר, להצמיד תדרים ולראות מה קורה. אם יש תנועה באזור הסרעפת סימן טוב הוא למרגיש.
        26/12/11 11:22:
      אם יצירה של מישהו מעוררת בנו רגש מחשבות ודמיון אז או סתם עושה נעים בעין,,זה כבר משהו שהאמן הצליח להעביר ,,אפילו מבלי שהתכוון,לא חייבים להבין באמנות כדי לאהוב ולהתרגש מעבודה,, אני לא אוהבת עבודות עם שמות מפוצצים שמתימרים להיות משהו ולעשות הרבה רוח,, ולא אוהבת שמתפלספים יותר מידי לא לענין,,,או שמשהו עובר או שלא
        26/12/11 10:56:
      מסכימה עם כל מלה.
        26/12/11 10:47:
      בונבונייטה לא פעם עולה הנושא שהעלית ביני לבין עצמי. לא כתבתי על זה כמו שלא על כל נושא שמעסיק אותי אני כותב ובכלל - בד"כ לא כותב. במקרה זה קלעת היטב לדעתי ולתחושותי ואני מודה לך על שהעלית את הדברים על הכתב לשיפוט הקוראים.
        26/12/11 10:14:
      לרוב, הבעות פנים, מימיקה, דעות - יוצאים ממקום של - לרצות את האחר. אדם המביט באומנות ואינו מרגיש כלפיה דבר, ירגיש נחות או מבויש. עצוב שאין חינוך של ממש לאומנות הנתפסת כאן כמותרות וכעיסוק של בודדים.
        26/12/11 09:54:

      אמנות זו שפה ,וכמו כל שפה צריך ללמוד אותה ,

      אין סיבה שראש העיר שמתבונן ביצירה יחוה עליה דעה כל שהיא, "אני אוהב את זה" - מספק ביותר,

      רק שצצץ פה איזה עיניין קטן -

      למה היו לא מכיר את השפה הזאת?

      הסיבה פשוטה - זה ישראל -

      הרקע שלו בדרככלל זה "היתי אלוף בצהל"

      יופי של רקע - לרמטכל, - אבל לטעמי - ראש עיר צריך להיות אלוף בניהול - לא בצהל, - ואל תגידו לי שזה אותו דבר - שרתתי מספיק זמן בצבא,

      אם היו מלמדים אמנות במקום "אזרחות - כפי שהשלטון מכתיב אותה" - זה היה נראה אחרת,

      את שואלת על הכשרה? - אני מכיר "אוצרים" בצילום שלא למדו אמנות, לא למדו אצרות ואינם אמנים,

      כנראה שבחלק מהתחומים מה שצריך בכישורים זה בעיקר חוצפה,

      לשאלתך - תמונות עם "תוספת יוקר" -

      גרניקה , כן - פיקסו - מה שהרשים אותי בעיקר זה הסוס בתמונה

      http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/7/74/PicassoGuernica.jpg

      פיקסו הבין שיש אנשים שאטומים לסבל אדם - אבל מעריכים סבל של חיות,

       

        26/12/11 09:47:
      אמנות בשבילי זו נשמתי מקום לשים את הראש להתפעם ולהרגיש. לא למדתי בצורה מסודרת אומנות אך אבי ז"ל לקח אותי דרך קבע בימי שבת לבית האומנים בחיפה ולמוזאונים אחרים וכן לעין הוד . כך שאני אוהבת או לא יצירה על פי תחושותיי . לגבי מערכת החינוך ויחסה לאמנות לצערי מכירה היטב את העומדים בראשה איני מצפה מהם ליותר. וחבל תודה על הפוסט המעניין
        26/12/11 09:10:
      אנחנו האמנים צריכים להביא את האור. וזה כתוב מדויק. "בינתיים אני רק יודעת דבר אחד, שלימוד אמנות בכלל (ציור, פיסול, גרפיקה, תולדות, ממוחשב) תרם לי רבות גם בשטחים אחרים בחיים, והוא חיוני להתפתחות מחשבתית ורגשית לא פחות ממקצועות אחרים, אולי יותר, וצר לי שבבתי הספר לא מייחסים לו את המשמעות והחשיבות הראויים לו."
        26/12/11 08:12:
      הזכרת את בית הספר וזה "הדליק" אותי מיד. בבית הספר בו למדתי, היתה מורה לציור מעולה. ספגתי ממנה המון. אבל זו היתה כיתה של 54 תלמידים. לא, לא טעיתי במספר. כמה אפשר להקדיש לכל ילד? היא שלחה אותי ללמוד ציור. לידנו היתה מכללה קטנה, שלחו אותי ישר הביתה ואמרו שאבוא בעוד עשר שנים. לא באתי . ילדי למדו עדיין ציור בבית הספר. נכדי, אינם לומדים. אין כסף למשרד החינוך. מרגיז אותי העניין כי זה לימוד חשוב. לא לטיפוח ציירים, לטיפוח הנפש. אני ציירתי שנים רבות, ללא השכלה בתחום. עד אשר שקעתי באקדמיה והציורים מקשטים בתים שונים. אני מזדהה עם רעיונות שונים שהעלית. ביחוד עם ההתרשמות מציור. אצלי זה רק מה אני מרגישה כלפיו. אין לי כלים לבחינה, כמו שיש לך. לכן זו התרשמות נטו. נדמה לי כי גם לה יש זכות קיום. וחוץ מזה- תודה, תודה על מה שכתבת.
        26/12/11 07:05:
      לפעמים קורה לי שאני מבקר בתערוכה וציור מסויים משאיר בי רושם רב, בעוד שאת את אחרים אני מזכה במבט של כמה שניות וממשיך הלאה
        26/12/11 06:45:
      כמו באמנות כך בחיים אני לא מבינה גדולה באמנות הציור אך כשאני רואה ציור שנוגע בי כמו שיר יפה אז אני אומרת:אוהבת ולא יודעת לנתח כתבת ברור נכון ומה שיפה בעינייך יפה
        26/12/11 01:39:
      bonbon sheli achla post nechmad ve super amiti lo litzchok... nizkarti pitom mi pirsum ba televizia lifnei marbe shanim a chalav nora maluach... lo nahim lo nora... neshika mi rio ve chag sameach
        26/12/11 01:07:
      אכן שאלת, ביררת ואפילו התקשרת. אני לא יודעת לגבי אמנים אחרים אבל עבורי זו המחמאה הגדולה ביותר. אם עבודה שלי גורמת למישהוא לחשוב להרגיש ואפילו לחפש אותי בכדי לשתף אותי כנראה שהצלחתי. תודה. ואני גם מסכימה איתך לגבי שאר הדברים שהעלית כאן
        25/12/11 22:27:
      הציור של "מציירת" נפלא *
        25/12/11 22:25:
      לפני הכל אני מתחברת לתחושה שהיצירה גורמת לי ..אם היא מעניינת אותי אני מתעמקת בה..טכניקה, רעיון...לפעמים כתם ליד כתם..נותן המון..גם אם זה נראה פשוט וכאילו זו אינה נחשבת אמנות...
        25/12/11 21:38:
      אני דווקא מתחברת ליוצרים מקוריים שלא נמצאים באור הזרקורים(עדיין) ואז מוצאים פרץ של יצירה שלא תלויה בשום משוב חיצוני או לפי דעת/טעם הקהל המתבונן..אז פורצת האמת בלי מחסומים והיוצר נותן דרור למהות הפנימית שלו. כאן בקפה אפשר למצוא שפע של יוצרים שנותנים ביטוי עצמי. לגבי האמת שכתבת על מוסדות החינוך שלא נותנים ביטוי לאומנות, זה אכן פוגם ביצירתיות של הילדים לאורך זמן. לכן חייבים לחזק את זה בבית/חוגים או כל חשיפה אפשרית. תודה על הפוסט
        25/12/11 21:34:

      חיוךאם בהנאה עסקינן- הצדק איתך.
      מה שיפה לך -הוא מה שחשוב.
      כתבת אחלה.

        25/12/11 21:33:

      לא פעם נותרתי מופתע ומאוכזב מול  פיסות אומנות שרבים התעקשו לסווג כאומנות. ראיתי יצירות אומנות במוזאונים ובתערוכות גורמט והן הותירו אותי אדיש ואפילו פגוע, לא היה בהן לא צליל ולא צבע, לא תוכן ולא משמעות, ובין מקהלת קולות ההמונים הנגררים והמשוחדים יכולתי להבחין את השקר והמירמה. לא פעם אמרתי למשוררים וציירים ידועים  שהיצירה אינה משוועת ואינה  זורמת, לא מרגשת ולא מלמדת, זה היה סתם צירוף של מילים וצבעים, כינור צרוד וצורם, מכחול שחוק, מיתר קרוע. וכל האיש סערה ומורת רוח. לי נראה כי המאה הזאת  מתקרבת לקיצה עוד בטרם התחילה, צריכים באומץ להודות על מניפולצייה ושרלטניזם המוני, שהרוב ימחא כפיים מול המלך העירום, לא אני. אפשר וכדאי להרגיע את הרוחות הרעות הנושבות, הכל אילתור ממוסחר בלי זקיפים ונטיפים, אין כבר סונטות  כמו פעם אשר ידעו  לכבות סערות רבות, הכחול אינו עוד כחול, אפילו החול אינו עוד רך כמו פעם, כל האומנות הפוסט-מודרניסטית של היום  אינה אלא ערימת סלעים שאוחו לאחר שהתפזרו  בזמן. לודוויג וגוייה , בודלר וקיטס לבטח מתהפכים בקיברם מול  החיוורון העכשווי.

        25/12/11 21:28:
      אני מתחברת לדברים שלך, יש את הניתוח האמנותי שהוא עניין בפני עצמו אבל בסוף זאת התחושה ... וגם לי חבל מאוד שלימוד אמנות לא מקבל מקום מספיק בבתי הספר..