כותרות TheMarker >
    ';

    כמה רחוק ללכת?

    האישי הוא הפוליטי, ולהיפך. אני אתייחס כאן לרעיונות והתהליכים, החברתיים, הסביבתיים והבין-אישיים, שמשפיעים על כולנו.

    0

    כלכלה אלטרנטיבית

    7 תגובות   יום שני, 26/12/11, 09:13

    אנחנו דורשים מהממשלה להפסיק לחזק את הטייקונים על חשבון העם, אבל חלק גדול מהעבודה אנחנו יכולים לעשות בעצמנו. אנחנו הולכים לבחירות פוליטיות פעם בארבע שנים, אבל מבצעים בחירות כלכליות כמה פעמים ביום, בכל יום. האם אנו שואלים את עצמנו למי אנחנו נותנים את הכסף שלנו כשאנחנו קונים בסופר או ברשת גדולה? כשאנחנו יושבים לשתות קפה ברשת של בתי קפה, או קונים מוצרי בית או חשמל ברשת "עשה זאת בעצמך"?

     

    אנחנו אלה שקובעים למי אנחנו נותנים את הכסף שלנו. התנהלות כלכלית שונה יכולה לגרום לנו להיות צרכנים לא רק חברתיים ומוסריים יותר, אלא גם חסכניים ובריאים יותר. אנחנו רגילים לומר שאם היה לנו יותר כסף, היינו יכולים לשנות את המציאות החברתית – כלכלית – סביבתית שלנו, אבל זו לא כל התמונה. לרוב יש לנו, לאנשים הפשוטים, לקהילות, מספיק כסף, אלא שמהר מאוד הוא "נוזל" ומגיע לידיהם של מעטים, לאותם עסקים גדולים וטייקונים, ושם הוא מצטבר ונערם, תהליך שמחזק אותם עוד, ואז יותר כסף מצטבר ונערם אצלם. זה המבנה הכלכלי הנוכחי, והוא אבסורדי: הכלכלה מתגמלת ומחזקת את החזקים. בגדול, התהליך הכלכלי הנוכחי מביא לכך שכסף מפשוטי העם, מעמד הביניים, ואפילו מהמעמד הגבוה, כסף מהקהילות ומהפריפריה, לא נשאר אצלנו הרבה זמן אלא זורם מהר מידי לאלפיון העליון, לרשתות ולעסקים הגדולים, למדינת ת"א (מרכז העסקים של ת"א ור"ג) ולטייקונים.

     

    בואו נודה בזה שלרוב (אף כי לא תמיד) המדינה לא נתנה כסף ישירות לאנשי העסקים והפכה אותם לטייקונים. הרבה מהכסף שלהם מגיע מאיתנו! אנו הלקוחות של העסקים שלהם, של הבנקים שבבעלותם, אנו קונים ברשתות שלהם, קונים את העיתונים שלהם, את הספרים שהם מוציאים לאור, שותים קפה בבתי הקפה השייכים לרשתות שלהם, קונים את מזוננו בסופרים שלהם, וכך מזרימים כסף מההמונים לאלפיון בודד אחד. נכון, במשק ריכוזי כמו שלנו לעיתים אין לנו ברירה אלא להיות לקוחות של הטייקונים, כי הם שולטים בכל חברות הסלולר, כבישי האגרה, מתקני ההתפלה ועוד. אבל לא בכל ענף זהו המצב.

     

    שווה להקדיש קצת מחשבה לאופי הצריכה שלנו, הקובע איך ייראו המדינה שלנו, הבית שלנו והחיים שלנו. צריך להמשיך ולדרוש מהממשלה להפסיק את ההתנהלות הרופסת שלה מול בעלי ההון, ומיד, אך בד בבד בואו נעודד ונחזק כלכלה מקומית, נשאיר כמה שיותר כסף אצלנו, ולא ניתן לו להגיע לידי המעטים השולטים היום בכלכלת ישראל.

     

    ככלל, הדרך לצרכנות חברתית נכונה היא לקנות מעסקים קטנים, ולא מרשתות הנשלטות על ידי בעלי ההון. מעבר לכך, כדאי לבדוק ממי אנחנו קונים, ובעיקר מה אנחנו קונים.

     

    השינוי המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים לבצע, הוא לעשות את הקניות השוטפות לא בחנות אלא בקואופרטיב אורגני. קואופרטיביים אלה הם התאגדויות קטנות של צרכנים הקיימות כבר בכל הארץ, וללא כוונת רווח קונות מוצרים ישירות מהספקים והחקלאים המקומיים, ומוכרות אותם, באותו יום, ישירות לצרכנים.

    היתרונות בקניות בקואופרטיב מקיפים ביותר:

     

    מחיר- החלק העיקרי במחיר המוצרים בחנויות הוא המחיר עבור ההובלה, האריזה, הפרסום, התיווך והשיווק. היפטרות מכל אלה מאפשרת לנו לקנות את המוצרים הרבה יותר בזול. כך, למשל, מחירם של מוצרים אורגניים דומה, ואף זול יותר, ממוצרים לא אורגניים הנקנים בחנויות.

     

    הוגנות- בשיטה זו גם החקלאי מקבל מחיר סביר הרבה יותר עבור התוצרת. הדרישות ממגדל אורגני קובעות שעליו לתת שכר ותנאים הוגנים גם לפועלים. מוצרים הנקנים ממדינות חלשות נמכרים על פי תנאי ה"סחר הוגן". כשאתה קונה בקואופרטיב אתה לא מנצל אף אחד בדרך.

     

    בריאות, טריות וטעם- החקלאים קוטפים את התוצרת בבוקר, ואתה מקבל אותה אחר-הצהריים. החסה, למשל, ממש פריכה מרוב טריות. היות התוצרת אורגנית, ללא חומרי הדברה, הורמונים, אנטיביוטיקה, הנדסה גנטית, הקרנות, תוספי צבע טעם ושימור, וללא עיבוד תוך שימוש בחומרים רעילים, הופך אותה לבריאה הרבה יותר. גידול ללא הורמונים הופך אותה לטעימה יותר – בטעם של פעם.

     

    הומניות- הכללים לקבלת האישור הבינלאומי שבלעדיו מוצר אינו אורגני, כוללים הגנה על בעלי החיים המשמשים לייצור הביצים, מוצרי החלב והבשר. כאן אין לולי סוללה אכזריים, לכל תרנגולת נדרש שטח מחיה וקינון הולם, גדיי העזים אינם מופרדים מאימותיהם באכזריות עם היוולדם (אם כי העגלים כן מופרדים מהפרות), וככלל היחס לבעלי החיים אכזרי פחות מאשר בחקלאות הקונוונציונאלית. מחירם של מוצרים כאלה מהחי לרוב גבוה יותר, אבל בשל המכירה הישירה מחיר ביצים אורגניות, למשל, הוא כשל ביצים לא אורגניות.

     

    סביבה- חקלאות אורגנית אינה מזהמת את הגידולים, האדמה והמים בחומרי דישון והדברה רעילים, ולכן, בניגוד לחקלאות ההרסנית הרגילה, היא חקלאות מקיימת, שניתן לקיימה לאורך זמן ללא הרס של כדור הארץ.

    משמעות המקומיות המאפיינת את הקואופרטיבים היא הרבה פחות זיהום הנגרם מהובלה, בצד פרנסה בריאה לחקלאים המקומיים.

     

    בצד הקניות היומיומיות, אנו משקיעים כספים רבים בתחומים שונים אותם ניתן לשנות על ידי השקעה נבונה יותר. חופשות, למשל, כדאי לערוך במקומות משפחתיים ולא כאלה השייכים לרשתות גדולות, ורצוי בדרך של תיירות אקולוגית. במקום דלק אפשר לעבור לגז או לביו-דיזל . בגדים אפשר לקנות יד-שניה או מבדים אורגניים, בתים כדאי לבנות ולשפץ על פי תקן הבניה הירוקה, וגם כשאנו משקיעים את כספנו ניתן למשל לקנות סלי-מניות ירוקים.

     

    בנק חברתי-שיתופי ועיתונות בבעלות ציבורית עוד אין בישראל, למרות שלאחרונה התחילו לדבר על הקמתם, אבל גם כיום אנחנו יכולים לשנות את כללי המשחק הכלכלי הישראלי. בשוק ההון, כמו בפוליטיקה, הכוח נמצא בידי האנשים להם נתנו אותו. חשוב שניתן כוח כך שיהיה בידיים הנכונות, אלה שיפעלו בעדנו ולא נגדנו.

    הכוח בידינו לעשות זאת.

     

     

    תודה לתוספות ולהארות המועילות של חגי קוט - כלכלן המתמחה בכלכלה סביבתית ואקולוגית ופעיל בעמותה לכלכלה בת קיימה

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/12 14:39:

      אם מוכרי המכולות הפינתיות שמשרתות את אלה שמתקשים להגיע לחנויות אחרות - מחוסרי רכב, קשישים, וכו' - יתרגלו מוסר, זאת תהיה תרומה גדולה לחברה מכל בחינה. 

      חוברת למידה למוסר

      16 הנחיות לחיים

      סדרי עדיפויות בחיים על פי הדלאי לאמה

       

        27/12/11 09:57:

      צטט: דוקטורלאה 2011-12-26 15:32:45

      את עוסקת בעצם בשני נושאים: יוקר המחיה ובחירה בכלכלה אורגנית. לגבי הנושא הראשון, בארץ נהוגה כלכלה קפיטליסטית ומרבית המוצרים אינם בפיקוח. בנוסף מוטל על כולם מס. משלב הייצור ועד הרגע בו אנו קונים את המוצר המוגמר הוא עובר מספר ידיים וזה מייקר אותו מאד. אבל גם זמן הוא כסף כפי שנהוג לומר. ולא כל אחד יכול לחפש מקום קנייה מוזל. הוא קונה במקום נוח לו. קרוב לבית או היכן שיש חנייה נוחה ועוד. לאנשים עסוקים אין זמן והם קונים מוצרי מזון בדרגת הכנה מינימלית. אולי אפילו מוכנים ודורשים רק חימום. זה יקר אבל מתאים לאדם המסויים. דוגמאות אלה נועדו להדגיש כי בתקופתנו לא כל אחד יכול ומוכן לחפש מקום קניה זול. הנושא השני הוא הבחירה במוצרים אורגניים מכל הסוגים. בהתאם לנסיוננו אלה מוצרים יקרים בהרבה מהמוצרים הרגילים גם כאן צריך לחשב שנסיעה ברכב למקום קנייה טוב של מוצרים אורגניים מייקר אותם עוד יותר. והנקודה האחרונה בתגובה שלי מתייחסת למקום המגורים. מי שגר בדרום תל-אביב לדוגמא, ומי שגר בהרצליה פיתןח משלמים מחירים שונים לחלוטין רק בשל מקום המגורים. בקיצור, אפשר לדבר רבות על חיסכון בצריכה. אבל בימינו, כשלא פשוט לנסוע לשוק גדול,קונים מהר וביוקר.

      אני עוסקת בנושא גדול יותר משני הנושאים שציינת, העיסוק כאן הוא בצרכנות מוסרית, המתבססת על הבנה של המשמעות שבקנייה שלנו. מחיר או אורגניות הם חלק מהפנים של צרכנות כזו, אבל יש לה פנים נוספות רבות של ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והמוסריות של הבחירות שלנו.

      נכון שקניה מוסרית דורשת לעתים (לא תמיד) ויתור מסויים על נוחות, אבל הרבה אנשים רוצים, בבחינת סדרי העדיפויות שלהם, לוותר על מעט נוחות כדשי לקבל יותר בריאות, הוגנות ואפילו צדק.

       

        26/12/11 15:32:
      את עוסקת בעצם בשני נושאים: יוקר המחיה ובחירה בכלכלה אורגנית. לגבי הנושא הראשון, בארץ נהוגה כלכלה קפיטליסטית ומרבית המוצרים אינם בפיקוח. בנוסף מוטל על כולם מס. משלב הייצור ועד הרגע בו אנו קונים את המוצר המוגמר הוא עובר מספר ידיים וזה מייקר אותו מאד. אבל גם זמן הוא כסף כפי שנהוג לומר. ולא כל אחד יכול לחפש מקום קנייה מוזל. הוא קונה במקום נוח לו. קרוב לבית או היכן שיש חנייה נוחה ועוד. לאנשים עסוקים אין זמן והם קונים מוצרי מזון בדרגת הכנה מינימלית. אולי אפילו מוכנים ודורשים רק חימום. זה יקר אבל מתאים לאדם המסויים. דוגמאות אלה נועדו להדגיש כי בתקופתנו לא כל אחד יכול ומוכן לחפש מקום קניה זול. הנושא השני הוא הבחירה במוצרים אורגניים מכל הסוגים. בהתאם לנסיוננו אלה מוצרים יקרים בהרבה מהמוצרים הרגילים גם כאן צריך לחשב שנסיעה ברכב למקום קנייה טוב של מוצרים אורגניים מייקר אותם עוד יותר. והנקודה האחרונה בתגובה שלי מתייחסת למקום המגורים. מי שגר בדרום תל-אביב לדוגמא, ומי שגר בהרצליה פיתןח משלמים מחירים שונים לחלוטין רק בשל מקום המגורים. בקיצור, אפשר לדבר רבות על חיסכון בצריכה. אבל בימינו, כשלא פשוט לנסוע לשוק גדול,קונים מהר וביוקר.
        26/12/11 13:50:

      אני בדיוק כתבתי על נושא דומה - אבל בתחום אחר - ספרים.

      כיום כל ספר שנקנה על ידי הצרכן ברשתות הגדולות משמעו הפסד של מי שייצר את הספר (בדרך כלל הסופר עצמו). כיוון שהרשת גוזרת את רוב רובה של המכירה (כ-70 אחוז).

      ספר שנקנה במבצע ברשתות מכפיל ומשלש את ההפסד (כיוון שהמעט שהסופר מקבל מהרשת מצטמק פי שלוש בקנייה במבצע).

      לכן מי שמעוניין בהוגנות אמור לקנות ספרים ישירות מהסופרים.

        26/12/11 11:50:

      זו אחלה קבוצה. אני לומדת המון מהם ויש להם מקורות מידע נגישים יותר מאשר לי.

      שווה לשלוח בקשת היצטרפות. כאמור - היא פתוחה, לכל.

        26/12/11 11:32:
      צטט: flicker 2011-12-26 09:43:00 ָָָ תודה על הקישור הרלוונטי! אני מצטטת ממנו את מטרת הקבוצה: "This group has a very specific goal and reasons for being formed. We wish to have a page where people from all over can come gather information and share knowledge about things that will move us forward to be living Off The Grid. We hope you find yourself with all kinds of information to assist you in getting Off the Grid."
        26/12/11 09:43:

      ארכיון

      פרופיל

      אסתי הורן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין