תביעות ייצוגיות נגד הבנקים הן הניצחון הגדול של האזרח הקטן, שעשוי לשלשל לכיסו כמה אלפי שקלים במקרה של זכייה. מה צריך לדעת לפני שרצים לתבוע את הבנק ומהם בדיוק סיכויי הזכייה שלכם?

בשנים האחרונות הוגשו מספר תביעות ייצוגיות נגד הבנקים, במטרה להוכיח כי אלה נוהגים לגרוף לכיסם כסף בדרכים לא כשרות. חלק גדול מהתביעות מתייחס למעילות הנובעות מטעויות חישוב וחיובים מופרזים בחשבונות. תביעה אחת, לדוגמה, ביקשה להוכיח כי בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק מזרחי חייבו חיוב מופרז של עמלת שורה בדף החשבון. הסיבה לחיובים אלו נבעו על-פי כתב התביעה מאי-סדרים בתהליך הגביה ומכאן נבעו טעויות החישוב.

תביעות מסוג זה מטרתן להוכיח, כי נגרם נזק אחיד לכלל לקוחות הבנק ולפיכך תובע גוף אחד את הבנק, בשם כל הנפגעים. תביעות ייצוגיות מכילות בדרך כלל כתבי תביעה בסכומים אדירים ובעוד התובע (ועורך דינו) מקבלים חלק נכבד מהסכום, גם האזרח הקטן, שבשמו נתקבלה התביעה, יכול לדרוש את חלקו בשלל מבית המשפט.

בית המשפט פסק - קנס של 7 מיליארד דולר לבנקים

רק בחודש שעבר היינו עדים לתביעה ייצוגית בסדר גודל שטרם נראה כאן. חברה מפ"ת הגישה בחודש ינואר 08', תביעה בבית המשפט המחוזי נגד שלושת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי ודיסקונט, בעילה של תיאום ריביות. התביעה, שהיקפה שבעה מיליארד שקל, נוהלה כתביעה ייצוגית. התובעת, חברת שרנוע מכונות ממוחשבות, טענה בכתב התביעה כי תיאום המחירים בין הבנקים הביא לאחידות מוחלטת במחירי האשראי במשך שנים רבות ונפגעה התחרות בשוק. פער הריביות, נטען, יצר רווחים עצומים לבנקים ונזקים עצומים לציבור ולמשק.
אך לפני שאתם רצים להשוות תדפיסי בנק עם השכן, כדאי שתדעו כי תביעה ייצוגית נגד הבנק היא עסק לא פשוט בכלל. עד כה התקבלו בסך-הכל 10 מקרי תביעה ייצוגית נגד הבנקים, מתוך מאות שהוגשו. לעומת זאת, חשוב לדעת שתביעות רבות שהוגשו, נחתמו בהסכם פשרה מול הבנקים עוד בטרם הגיע המקרה לבית משפט וזאת בשל החשש הכבד של הבנקים מתקדימים משפטיים ומפרסום שלילי. כך או כך, בסופו של הדבר הצדק יוצא לאור והבנק משלם את מחיר טעויותיו.

 על שלושה תנאים הייצוגי עומד

ישנם מקרים רבים בהם אנו מרגישים שהבנק הפר את אמונו מולנו ומול ציבור הלקוחות אומרים בחברת ניהול ובקרה פיננסי בע"מ, אלא שזה עדיין רחוק מלהיות עילה טובה להגשת תביעה ייצוגית נגדו. להלן מספר עצות שימושיות, בכדי לבדוק אם יש לכם "קייס" ייצוגי נגד הבנקים.
כאשר אדם או קבוצה מעוניינים בהגשת תביעה ייצוגית נגד גוף מסוים (לצורך הדוגמה: הבנק), עליהם לבקש רשות מבית המשפט המחוזי להגיש תביעה מסוג זה. תביעות ייצוגיות אינן תביעות אוטומטיות ועל בית המשפט להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית על-פי קריטריונים משפטיים המשתנים מעת לעת. בכל מקרה חייבים להתקיים שלושה עקרונות שעל פיהם יכול בית המשפט להכיר בתביעה כייצוגית:

1. הוכחת העילה המשפטית. בשלב ראשון יש להוכיח, מנקודת מבט משפטית, שהבנק אכן פעל נגד החוק. אם הבנק,

    לדוגמא, גבה סכום גבוה מהמותר בגביית עמלת שורה, יש להוכיח על-פי חוק שכך הדבר וכי נגרם בעקבות כך נזק

    ללקוחות.

2. סכום נזק קצוב. בשלב זה יש להוכיח בכתב התביעה, כי הנזק שאנו תובעים מהבנק, במקרה של תביעה ייצוגית, צריך

    להיות אחיד לכל אחד מהתובעים. כלומר סכום הנזק שנגרם לכל אחד מהתובעים בקבוצה אחיד הוא. לדוגמה: אם הוכחנו

    שכל אחד מלקוחות הבנק נפגע מטעויות חישוב בעמלת שורה, אזי עמדנו גם בקריטריון השני.

3. הוכחת נזק שנגרם על-ידי הגוף הנתבע. שלב זה הוא אולי החשוב ביותר, כיוון שיש צורך להוכיח כי הנתבע גרם נזק ישיר

    לתובע. לצורך העניין, לא ניתן לתבוע בנק מסוים אם לא נגרם ללקוח נזק באופן ישיר. התביעה הייצוגית האחרונה שהוגשה

    נגד הבנק בעקבות תאום רביות היא יוצאת דופן בהקשר הזה, כשכתב תביעה אחד כלל האשמות כלפי שלושה בנקים

    נפרדים. ברוב המקרים, בית המשפט לא יאפשר זאת.

הקריטריונים הללו כמובן נתונים לשינויים בהתאם לאופי המקרה ולשיקול דעתו של השופט. חשוב לדעת שבמידה ושלושת התנאים שצוינו אינם מתקיימים במלואם, עדיין ניתן לתבוע את הבנק באופן פרטי. לשם כך ניתן לפנות לחברות המתמחות בבדיקת תקינותם של חשבונות הבנק ולהיעזר בהן לניהול התביעה נגד הבנקים, גם במקרים של פשרה וגם במקרה בו התביעה מגיעה לבית המשפט.