שפתם של הצעירים
איננה שפתי כבר
שפתם של הזקנים
איננה שפתי עדיין
שפתם של העולים
פשוט איננה שפתי.
את כל המילים
שרציתי לכתוב
בשפתי שלי
כתבו כבר אחרים
טוב יותר
ואני נעלמת
לתוך השתיקה.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים משוטטות ערומות בעולם
אנחנו מלבישים אותן גוונים ומשמעויות
אין מילה זהה
אצל כל אחד, היא שונה
אין ידע לאומרן טוב או רע
כל אדם והמילון שלו.
שום נעלמת!
יש לך את המילים שלך, והן יציר העבר וההווה ואולי תשפענה על העתיד.
שפתנו מתחדשת מזומנות. לכולנו השפעה עליה.
ואת שאוהבת מילים ומשחקת איתן. לך, בוודאי, השפעה.
וזה נהדר. :)
אין מצב שכתבו בשבילך דברים שרצית את בעצמך לומר
השפה מגוונת כל כך, עשירה, מאפשרת לכל אחד ליטול אותה
וליצור ממנה משהו מיוחד משל עצמו.
קודם כל, את צודקת.
יש כאלה שכתיבתם היא טובה משלנו.
זאת מלאכתם.
אבל זו אינה מלאכתנו.
מילותינו הן אולי אינן פסיפס שזור בכנפי מלאכי שמיים ויצירותינו הדלות אולי לא תופענה בספרי הלימוד, אבל אלה המילים שלנו. שלנו.
אלה חלומותינו, מאוויינו, ערגתנו ואהבתנו.
ממש כמו ילדנו.
האם בשל העובדה שתמיד יהיו ילדים יפים משלנו או חכמים או מוצלחים יותר נפסיק לחלום על פרי ביטננו?
וודאי שלא.
כי אלה הילדים שלנו, הכי יפים, הכי מוכשרים, והכי הכי...בשבילנו.
יאללה תמר, תפסיקי להתבכיין ותכתבי משהו מהבטן.
תרחצי כאן את מצפונך, תקיאי את כעסך, התעלסי כאן עם מושא ערוותך.
עשי כאן, את שיחפץ ליבך.
צטערת לא מסכימה
היופי במילים הוא לא חדשנותן
אלא סידורן באופן שונה כל פעם מחדש
לא מכירה הרבה שיודעים לעשות כה כמותך
אז אם חיפשת תירוץ- מצטערת
על זה לא תקבלי פטור :))
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים משוטטות ערומות בעולם
אנחנו מלבישים אותן גוונים ומשמעויות
אין מילה זהה
אצל כל אחד, היא שונה
אין ידע לאומרן טוב או רע
כל אדם והמילון שלו.
שום נעלמת!
יש לך את המילים שלך, והן יציר העבר וההווה ואולי תשפענה על העתיד.
שפתנו מתחדשת מזומנות. לכולנו השפעה עליה.
ואת שאוהבת מילים ומשחקת איתן. לך, בוודאי, השפעה.
וזה נהדר. :)
אין מצב שכתבו בשבילך דברים שרצית את בעצמך לומר
השפה מגוונת כל כך, עשירה, מאפשרת לכל אחד ליטול אותה
וליצור ממנה משהו מיוחד משל עצמו.
קודם כל, את צודקת.
יש כאלה שכתיבתם היא טובה משלנו.
זאת מלאכתם.
אבל זו אינה מלאכתנו.
מילותינו הן אולי אינן פסיפס שזור בכנפי מלאכי שמיים ויצירותינו הדלות אולי לא תופענה בספרי הלימוד, אבל אלה המילים שלנו. שלנו.
אלה חלומותינו, מאוויינו, ערגתנו ואהבתנו.
ממש כמו ילדנו.
האם בשל העובדה שתמיד יהיו ילדים יפים משלנו או חכמים או מוצלחים יותר נפסיק לחלום על פרי ביטננו?
וודאי שלא.
כי אלה הילדים שלנו, הכי יפים, הכי מוכשרים, והכי הכי...בשבילנו.
יאללה תמר, תפסיקי להתבכיין ותכתבי משהו מהבטן.
תרחצי כאן את מצפונך, תקיאי את כעסך, התעלסי כאן עם מושא ערוותך.
עשי כאן, את שיחפץ ליבך.
צטערת לא מסכימה
היופי במילים הוא לא חדשנותן
אלא סידורן באופן שונה כל פעם מחדש
לא מכירה הרבה שיודעים לעשות כה כמותך
אז אם חיפשת תירוץ- מצטערת
על זה לא תקבלי פטור :))