
ים המלח שמתמודד כיום על הזכות להפוך לאחד משבעת פלאי תבל החדשים הוא במידה רבה האטרקציה התיירותית הגדולה ביותר בישראל. לא בכדי מדברות כל ההערכות על כך שהסיכוי כי ההכרזה המיוחלת תגיע עוד שלושה שבועות – גדול בהחלט. ואף על פי כן, מדינת ישראל לא השכילה לממש את הפוטנציאל הייחודי של ים המלח עד תומו וזאת כחלק ממדיניות כללית יותר המקשה על פיתוחם של אזורי תיירות שיהפכו למותג. במאמר שלפניכם גיל פרס יתייחס לשלושת השלבים החשובים ביותר בפיתוח אזורי התיירות במדינת ישראל.
הסוף לבירוקרטיה הדבר הראשון שחייבת מדינת ישראל לעשות הוא לקבל החלטה עקרונית בדבר האתרים התיירותים שברצונה למתג ולבדל. דוגמאות לאתרים מסוג זה ניתן לראות בהרים, תופעות טבע, טיילות מיוחדות וכיו"ב. האתרים הללו חייבים לקבל מעמד משפטי מיוחד על כל המשתמע מכך ולשמש כקטר מוביל – כאשר ה-"קרונות" לידו הינם בבחינת שירותים משלימים. עם קבלתה של ההחלטה ומיפוי האתרים חייבת המדינה להכשיר את הקרקע שבאזור האתר לבנייה מזורזת שתאפשר את הקמתן של תשתיות תחבורתיות וטכנולוגיות אשר יקלו על הגעת התיירים.
לקריאת הפוסט במלואו - גיל פרס
|
אין רשומות לתצוגה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה