המשרד לביטחון פנים ופרקליטות המדינה יציגו היום (ד') תכנית להקשחה משמעותית בהנחיות לתביעה. מלחמה רדיקלית בתאונות דרכים. מצוין. אבל האם "רדיקלית" זו הדרך? לא בטוח. יש כלים שטרם מוצו. המלחמה בתאונות הדרכים מחייבת נקיטת אמצעים הולמים. אבל מהם אמצעים הולמים? רק הגברת ענישה? שאלה שהתשובה עליה כלל לא ברורה. והמומחים חלוקים בה. פרופסור דוד שנער, ממומחי הבטיחות הבולטים בישראל, ומי שהיה בעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בהרצאה ב-2010, ציין כי "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק... ההרתעה רלוונטית רק לעבירות של נטילת סיכון במכוון - כמו למשל מהירות או אלכוהול - ולא לעבירות בגין טעויות, כמו למשל חוסר תשומת לב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה" YNET) מ 27.12.11). וזו על רגל אחת כל התורה – יש להעניש את מי שעושה טעות במכוון. אבל לא מי שעושה אותה מתוך חוסר תשומת לב. אז מדוע ההקשחה גם על עבירות של חוסר תשומת לב? יש אולי תחושה שהציבור רוצה יד קשה, אז במסגרת הרצון הטוב - להפגין עשייה הושם דגש גם במקומות הלא נכונים. להחמיר עם כולם זה קל. משוכנע שטובי החכמים במשטרה בפרקליטות, במשרד התחבורה, במשרד לביטחון פנים, בלמ"ס, ורבים אחרים שמעורבים בנושא - עיבדו את הנתונים, הוציאו גרפים וגם ניתחו אותם. (אגב ראו את מחולל מפות עם נפגעים, מפה אינטראקטיבית של הלמ"ס. המאפשרת קבלת חיתוכים מאוד מעניינים על תאונות דרכים עם נפגעים בארץ!!!. עבודה יפה!) עם מפות ונתונים סטטיסטיים משובחים כאלה, ראוי להציג לציבור גם מה הועילו "מבצעי האכיפה" על כלל הציבור בשנים האחרונות? כיצד והאם הם הורידו באופן ישיר או עקיף את מספר הנפגעים בתאונות דרכים? אם יש נתונים כאלה נשמח שיוצגו לציבור. אז מי אני שמבקש כעת עוד נתונים לפני החמרה? אני הקט? מי לכל הרוחות? ובכל זאת. המדיניות המוצעת מוצגת כתרופת פלא. החמרה בענישה – היא התרופה. כשלמעשה המדיניות צריכה להיות זהירה יותר בודאי השימוש בבית סוהר. בית סוהר זה מקום נורא. לא מקום לאנשים נורמטיבים שעברו עבירה מחוסר תשומת לב. מדיניות המלחמה בתאונות הדרכים צריכה להיות יותר צנועה. יותר ממוקדת. לפסול רשיון נהיגה ל 3-6 חודשים זו החמרה בעונש שהיא לא מידתית. האם מישהו נותן את דעתו מה יהיה על אותם נהגים שיחזרו לנהוג אחרי שלילה של 6 חודשים? האם פרק הזמן הארוך בלא לנהוג לא יפגע בנהיגה שלהם? האם לא יאבדו את הביטחון שלהם על הכביש? "חוסר ביטחון" על הכביש מסוכן כמו "עודף ביטחון". בדרך להלחם ב"עודף ביטחון" – ניצור אוכלוסיות של נהגים "חסרי ביטחון". החמרה במדיניות צריכה להיות הדרגתית. למה הדבר דומה? "לאחד שאמרו לו שאיוורור הוא דבר מצויין, הלך ושבר את חלונות ביתו ומת מדלקת ריאות. מדיניות של מסתכלים לפני שקופצים. ומדיניות של אל תקפוץ בכלל אם יש סולם בסביבה." (צ'רצ'יל 1897) אז מה כן? המדיניות למלחמה בדרכים צריכה להיות מפולחת נכון יותר. המוני נהגים אולי עוברים עבירות קטנות פה ושם אבל אכיפה כוללנית ולא מדויקת – לא תהיה יעילה. ובספק תוריד את רמת הנפגעים בתאונות דרכים. אבל בטוח שתתעמר באוכלוסיה. מאמר מצוין ממקד את הדיון באוכלוסיות הגורמות תאונות ושנגדם צריכה התחיקה להתמקד. ראו "מעורבות כלי רכב כבדים וציבוריים בתאונות בישראל". מיהן אותן אוכלוסיות: v כלי רכב כבדים/ציבוריים היוו בשנת 2008 פחות מ-5% ממצבת כלי הרכב בארץ, ההרוגים בתאונות הדרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב אלו היוו כ-37% דרכים מסך כל ההרוגים בתאונות הדרכים. והקטלניות של רכבים כבדים נובעת הן בשל משקלם הגבוה, המשפיע באופן מהותי על התוצאה בשל יחסי המסה והאנרגיה בהתנגשות בין כלי רכב בתנועה. - ההמלצה: הורדת המהירות המותרת של רכבים כבדים.
v בולטת במיוחד מעורבותם של אוטובוסים בתאונות דרכים חמורות לאלף כלי רכב, וזאת בשיעור הגבוה אף משיעור מעורבותם של משאיות, מוניות ומיניבוסים. - ההמלצה: התקנה של טאכוגראפים (עדיף דיגיטלים) באוטובוסים שיסייעו באכיפת מהירות. ככל הידוע לי טאכוגרפים מותקנים רק במשאיות ותפקידם לבדוק שנהגים לא נוהגים מעבר למכסת השעות המותרת. האם לא אפשרי שיסייעו באכיפת שמירת מהירות ומרחק? והתקנת מד מרחק המודד (בתלות במהירות) את מרחק האוטובוס מהרכב מלפניו - תועיל. אם אין כאלה – מומלץ להעלות שוטרים סמויים על אוטובוסים וליצור הרתעה אצל קדר נהגי האוטובוסים.
v על פי הלמ"ס שיעור המעורבות של נהגים מהמגזר הערבי בתאונות דרכים חמורות בשנת 2008 ביחס לשיעורם היחסי במצבת המורשים לנהוג גבוה מזה של נהגים מהמגזר היהודי. נתון זה תקף גם לגבי נהגי רכבים כבדים/ ציבוריים. שיעור המעורבות של נהגי משאיות מהמגזר הערבי בתאונות דרכים חמורות בשנת 2008 ביחס למספר בעלי הרישיונות ממגזר זה היה גבוה פי 2 מזה של נהגים מהמגזר היהודי. - ההמלצה: להגביר האכיפה של חוקי התנועה בישובי המגזר הערבי. במקביל גם להגביר את ההדרכה, והפעילות ההסברתית בבתי הספר. (לענין ההדרכה מומלץ גם לעיין בדו"ח מבקר המדינה "ההתמודדות עם תאונות הדרכים" משנת 2005 שחלקים ממנו יתכן רלוונטיים גם היום).
ואלה רק מקצת ממה שניתן לעשות בנושא רב מימדי כזה. אשר למתן סמכויות של שלילת רשיון ומעצר רכבים על ידי שוטרים. האמנם חשבנו עד הסוף על כך? האם זה נכון ששוטר תנועה הנמדד באכיפה, כלומר במספר הדוחות שהוא מנפיק למשמרת, ימדד גם כעת ביכולת האכיפה משולבת עם שפיטה, כלומר במספר הרכבים שהוא "מוריד" מהכביש? או במספר עברייני התנועה שהוא שולל את רשיונותיהם במקום? ולענין זה גם ראוי לקרוא בעיון מה שהסביר השופט אביטל חן מי שעמד בראש הוועדה המקצועית שניסחה את הרפורמה בענישה צטט "עברייני תנועה רבים הם אזרחים נורמטיביים, וענישתם צריכה להיות מידתית ולא מתלהמת". חן, שכיהן עד 2009 כשופט תעבורה, ציין כי "הענישה גם לא צריכה להיות כזאת שהפטיש יורד מבלי לראות מי נמצא מולנו... מהצד השני בדרך כלל נמצאים אנשים, ופעמים רבות הם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שטעו טעות קטנה מאוד בכביש. לפעמים טעות מינורית שגרמה לתוצאה קשה, נוראית ואיומה". YNET) מ 27.12.11). וזה כל הענין. הטעות קטנה. אבל התוצאה נוראית. אבל באנשים עסקינן. טעויות אנוש – הן חלק מההויה האנושית. ולכן המלחמה בתאונות הדרכים צריכה להעשות בחכמה – לא בהתלהמות. כן - להלחם (בחרמה) נגד הנוהגים בשיכרות. כן - להלחם באוכלוסיות המסוימות הגורמות לתאונות. כן להחמיר את הענישה. אבל באופן מידתי, ולא להחמירה באופן המוצע. לא – להחמיר עם כלל נהגי ישראל. ולא לשבש -בפסילות "על תנאי או בפועל" - את מרקם החיים הכלכליים. התחבורה לעבודה וממנה בישראל - מתבססת על הרכב הפרטי בשל העדר תחבורה ציבורית רכבתית אמינה והולמת. לפני שחוצבים בסלע תקנות תעבורה מחמירות. ראוי לתת להן מחשבה נוספת. נספח YNET) מ 27.12.11):
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
א מספר תאונות הדרכים בישראל אינו גבוה מהממוצע cמדינות doec
ב מספר הנפגעים הערבים הנו כשליש ממספר הנפגעים אין אכיפה ואין הסברה במגזר הערבי
ג "המלחמה בתאונות הדרכים" הנה ניסיון להסיח את הדעת מהכישלונות ברכבת, בסיווג הבטיחותי של נמלי תעופה ,ברפורמה בקווי האוטובוסים
ד האכיפה המנהלית דרקונית, אין לה אח ורע בעולם ,וגם היא ניסיון נואל לבוא במקום בתי המשפט .ראה הניסיון האחרון למנוע מהציבור לבוא ולהישפט. שיטת הניקוד נכשלה אלפי נהגים נוהגים תחת שלילה מנהלית.אי לכך החליטו חכמי חלם להכניס אנשים לכלא
מרי אזרחי כמו שהיה בזמנו נגד סנדלי דנוור יחזיר את השפיות למשרד התחבורה
צפו: כביש 2 - המהירות הופחתה ל-90 קמ"ש ליד המצלמה (גלובס 12.2.12)
סרטון שהועלה ביוטיוב מציג מלכודת: המהירות המותרת בכביש היא 100 קמ"ש, בקטע קצר של הכביש מופיע לפתע תמרור חבוי המורה על הפחתת המהירות ל-90 קמ"ש ומייד בקטע זה מותקנת מצלמת מהירות ■ הפחתת מהירות למרות שתנאי הכביש טובים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000723744
תחילתו של מרי ציבורי? עו"ד במכתב לשר לביטחון הפנים ומפכ"ל המשטרה: פרסמו באיזו מהירות יופקו קנסות ממצלמות המהירות - או שניפגש בבית המשפט.
עו"ד חרמוני, העומד בראש תנועת "קול ישראלי": "הפעלת המצלמות ללא קריטריונים ברורים - הצבת מכשול בפני עיוור"
דורש לדעת גם האם נקבע יעד הכנסות.
גלובס 6.2.12
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000722203
שערוריית מצלמות המהירות החדשות: הממשלה, המשרד לביטחון פנים ומשטרת התנועה מסרבים ליידע את הציבור באיזו מהירות המצלמות יפעלו ויפיקו דוחות
פרויקט המצלמות, שנולד בחטא ללא מחקר שיוכיח את יעילותו, יוצא לדרך ■ ואם המערכת לא תשיג מכסת הדוחות? בחדר הבקרה המרכזי יורידו את סף הלכידה. דובי בן גדליה. גלובס 4.2.12
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000721342
מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות
"נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על עשרות מחקרים בעולם, מעלה כי מצלמות רמזור גורמות דווקא ליותר תאונות דרכים, כתוצאה מבלימה פתאומית. עוד עולה מהמחקרים כי מצלמות מהירות מוסוות לא הפחיתו באופן מובהק את מספר התאונות. הממצאים מחזקים את החשש כי פרויקט האכיפה הדיגיטלי החדש נועד בעיקר להעשיר את קופת המדינה" (שחר הזלקורן 2.1.12 YNET)
לדעתי הגדלת הקנסות אינה פתרון - מי שלא איכפת לו מ 500 שקל גם לא יהיה איכפת לו מ 1000, מי שאיכפת לו מ 500 יהיה איכפת לו גם מ 250.
מה שנראה לי -
1. הגדלת הסיכוי להיתפס - בכל נסיעה שלך תוכלי לראות עשרות עבירות תנועה ולנהגים לא איכפת, כי נתפסים אחוז נמוך ביותר, במידה ונהג ידע שאם יעבור על החוק יתפס - הוא יקפיד יותר - אגב, הסיכון לתאונה גדול פי כמה כששני נהגים קרובים זה לזה מבצעים עבירה (למשל סטיה מנתיב + מהירות מופרזת או קריאת עיתון + שיחה בטלפון)
2. כשם שיש אנשים שלא מסוגלים לנגן כראוי על פסנתר כך יש אנשים שלא מסוגלים לנהוג כראוי (אפילו בתנ"ך שלנו מוזכרת רבקה אימנו שנפלה מהגמל או דוד המלך שנהג בשיגעון ---) אנשים כאלה צריך להוריד מהכביש ושיסעו בתחבורה ציבורית.
3. אכיפה יותר "אבסולוטית", למשל - התקנת מיסוך בכלי רכב שכשהמנוע דולק לא ניתן לשוחח בטלפון, הורדת רף האלכוהול המותר לקרוב לאפס כדי שלא יהיה דיון אם הנהג שיכור או לא - אם שתה, לא ינהג.
4. הגברת בדיקת כלי רכב בכבישים, טסט עושים פעם בשנה וכלי רכב רבים לא תקינים, אם יבדקו מכוניות רבות בכבישים ימצאו תקלות ויורידון מהכביש לצורך תיקון - המוסכים יקרים ונהגים רבים נוסעים במודע ברכב לא תקין.
-
למען גילוי נאות - אני שוטר תנועה, אני רואה הרבה איך נוהגים בכביש ו"מנקה את הליכלוך" שהם משאירים.
ותוספת קטנה בעניין הטכוגראף - הוא מותקן גם באוטובוסים אבל משמש רק לביקורת שעות נהיגה, הוא לא קביל בבית משפט להוכחת מהירות
בינואר זה מתחיל: על פרויקט מצלמות המהירות החדש שינפק דו"חות במיליארדים, וגם המיקומים הספציפיים של המצלמות החדשות שמתחילות לפעול. גלובס 29.12.11.
להלן דברים שכתב הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג (פייסבוק 2.1.2012)
אתמול בערב התפרסמו בחדשות ערוץ 2 נתונים מזעזעים על תאונות דרכים שהתרחשו בשנה החולפת. מסתבר כי אף ששיעורם של הנהגים הערבים מכלל נהגי ישראל עומד על 15%, שיעורם בכלל המעורבים בתאונות דרכים עומד על 40%! שיעור הילדים הערבים מתוך כלל הילדים שנהרגו השנה בתאונות (בגילאי 0-14) עומד על 68% (27 מתוך 40). 73% מהרוגי התאונות בגילאי 20-24 היו ערבים (11 מתוך 15). סה"כ נספרו השנה קרוב ל-160 הרוגי תאונות דרכים במגזר הערבי! זה מספר מחריד ומטריד. רוב ראשי הרשויות הערביות מאשימים את המשטרה בהעדר נוכחות ואכיפה משטרתית ביישובים הערביים והדרוזים. הם כמובן צודקים מאד. מניסיון אישי אני יכול להעיד שזו אכן המציאות. אני מתגורר עם משפחתי בכפר עוספיא, שבו רוב דרוזי ומיעוט ערבי נוצרי ובדואי מוסלמי, ואני יכול לספור על כף יד אחת את הפעמים שבהן ראיתי במקום ניידת משטרה במהלך השנה האחרונה. לעומת זאת, אני רואה כמעט מדי יום התנהגות פרועה על הכבישים – בעיקר של צעירים וצעירות – וכמובן המון תאונות וכמעט תאונות. צריך לראות בעיניים כדי להאמין. בימי שישי מגיעים לתחנת הדלק המרכזית של היישוב חבורה של פרחחים. הם לא מהססים לעשות חארקות בתוך וסמוך לתחנה ולהתחרות זה בזה בטרקטורונים ומכוניות שקיבלו מאבא ואימא. והמשטרה? שותה קפה. המצב כל כך חמור שאני נמנע מלצאת לטיול עם הכלב הקטן שלי מעבר לטווח הקרוב של הבית. ובכל פעם שאני רואה מכונית מתקרבת אני מרים אותו בידיים, כדי להגן עליו מפני המשוגע/ת התורן שדוהר בכבישים הצרים של הכפר במהירויות של נהג מרוצים. האם האשמה רובצת רק על המשטרה? לא. לריבוי תאונות הדרכים במגזר הערבי והדרוזי סיבות רבות – דמוגרפיות, גיאוגרפיות, כלכליות, תרבותיות ואפילו פוליטיות. אבל מה שהכי צורם היא השתיקה הרועמת של תושבי המקום. בחדרי חדרים כולם מקטרים על המצב, אבל איש מהתושבים לא לוקח אחריות. איש לא מקים גוף וולונטרי שיזעק בקול גדול: בואו נפעל יחד להפסיק את הטירוף הזה. בואו נצא בגינוי קולקטיבי של עברייני התנועה ושל המשפחות שמחנכות פראי אדם ומגוננות עליהם. ומה עם ראשי המועצות? כרגיל, הם יודעים להאשים את כל העולם ולא את עצמם. כי המרחב הציבורי במגזר הערבי והדרוזי הוא שטח הפקר. אין שלטים (גם לא במקומות מסוכנים), המדרכות והכבישים מוזנחים ובבתי הספר אין יוזמות מקומיות לחינוך לשותפות ציבורית. ובבקשה, אל תמכרו לי שוב את הטיעון של חוסר תקציב ואפליה (הרי התאונות מתרחשות גם מחוץ ליישובים). כי כאשר אין מודעות, אין נטילת אחריות אישית, אין שותפות קהילתית, ואין רצון לחולל שינוי בתפישת המרחב הציבורי – גם תקציבי עתק לא יועילו. כשהערבים והדרוזים יתחילו למחות בגלוי על עיוותים בתוך החברה שלהם ויאשימו גם את עצמם ולא רק את השלטונות, גם תאונות הדרכים יופחתו.
היי ניסן
תודה. נכון אסור לשכוח את התשתיות.
נעשה הרבה בנושא. אבל עוד הרבה לפנינו!!!
להלן התייחסות ראשונית מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
הובאה על ידי מיכל קורקוס חברת מועצה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים:
גם אוטובוסים מחוייבים בטכוגרף; אוטובוסים ורכבים כבדים מוגבלים מבחינת החוק בכל הנוגע למהירות המירבית בה הם יכולים לנסוע ואף מחויבים להתקין מתקן מגביל מהירות.
לגבי האוכלוסיה הערבית - הבעייה אכן מוכרת. אבל לצערנו המציאות מוכיחה שזה לא כל כך פשוט.
סופ"ש נעים
מסכימה עם הדברים שכתבת , נראה שמשרד התחבורה מעוניין יותר להעשיר את קופתו ופחות להילחם בעבריינים האמיתיים והכבדים ....
"ולכן המלחמה בתאונות הדרכים צריכה להעשות בחכמה – לא בהתלהמות.
כן - להלחם (בחרמה) נגד הנוהגים בשיכרות.
כן - להלחם באוכלוסיות המסוימות הגורמות לתאונות.
כן להחמיר את הענישה. אבל באופן מידתי, ולא להחמירה באופן המוצע.
לא – להחמיר עם כלל נהגי ישראל.
ולא לשבש -בפסילות "על תנאי או בפועל" - את מרקם החיים הכלכליים. התחבורה לעבודה וממנה בישראל - מתבססת על הרכב הפרטי בשל העדר תחבורה ציבורית רכבתית אמינה והולמת."
שנה אזרחית טובה ללא תאונות דרכים .
חבל שבשום מקום אין ענישה , על נהגים (ות) , שנוהגים לאט מידי ועוצרים את כל התנועה ,
חבל שאין בשום מקום ענישה על נהגים שלא יודעים להתמזג לנתיב שמאלי / ימני ובכך מסכנים את כולם,
עם כל הכבוד להחמרת הענישה , יש בעיה עם נהגים שלא יודעים לנהוג, עולים על הכביש , מפחדים בנהיגה , חסרי קורדינציה לחלוטין.
לדעתי דחוף בהול , מבצע של "טסט" מחודש לכל הנהגים , במקום הטמטום של לשבת בכיתה "נהיגה מונעת - עלאק"
כי יש נקודות על אי חגירת חגורה או 20 קמ"ש מעל המותר. אני בטוחה כי 50% מהנהגים לא יעברו טסט !
נכתב בלשון זכר אם כי לגמרי גם מכוון ללשון נקבה.
תודה על הבאת הדברים..
לדעתי צריך אכיפה אינטנסיבית יותר וקפדנית...רישות כל המדינה במצלמות מהירות..
ונוכחות מסיבית של משטרה בדרכים...*
הגישה של החמרת הענישה בלבד אינה רצינית
נהג שאיכפת לו מ 500 שקל קנס יהיה איכפת לו גם מ 250, נהג שלא איכפת לו מ 500 לא יהיה איכפת לו גם מ 1000.
ולכן - יש להחמיר עם עבירות קשות המהוות סיכון לא בכיוון הקנסות אלא בפסילות לתקופות ארוכות - נהגים ש"טועים" הרבה צריך להוריד מהכביש כדי שהנסיעה תהיה בטוחה יותר, גם אם זה יפגע במקצת בחופש הפרט שלהם - יותר כהגנה על הציבור מאשר כעונש.
ובקשר לשאר - מה שעובד על הנהג העבריין הוא הסיכוי להתפס, כיום הסיכוי נמוך ביותר והשוטר האוכף נתפס כזה "שלוקח את האוכל מילדיו" - אבל אם הוא ידע שכמעט בטוח שאם יעבור עבירה הוא יתפס - הוא יזהר.
דבר כזה ניתן להשיג ע"י מצלמות בכל הרמזורים - כל נהג ש"מנסה לגנוב את הצהוב" ידע שלא כדאי, הוא יתפס באדום, הכנסת מאות מצלמות מהירות - כל נהג ידע שאם יעבור על המהירות הוא יתפס - ואז לא יעבור - וכן נוכחות מוגברת של שוטרים שיאכפו את העבירות המסוכנות (טלפון, חגורות, זכות קדימה וכיו"ב)
כלומר - לא הכפלת העונשים אלא הגדלה משמעותים של האכיפה מצד אחד ושל הורדת נהגים עבריינים מצד שני.
מילים כדורבנות.
מוזמן לקרוא פוסט שכתבתי בנושא ב 2007. הוא עדיין רלוונטי...
אבי
להלן תגובה נוספת למייל שלי:
חיימון
זה מאד מעניין. הייתי בארץ במשך שבועיים בחודש שעבר ופשוט הזדעזעתי וריחמתי על כולם. נראה שכמות הפקקים התגברה מאד בשנים האחרונות, צפיפות איומה בכבישים, אין מקום לחנות, אין שום התחשבות בין נהגים – ממש ג'ונגל. בMarin County האדיבות בכבישים מדהימה. אם אתה רוצה לעבור נתיב – לרוב לא תיהיה שום בעיה, אנשים פחות לחוצים באופן כללי וככה נראים הכבישים. אני תמיד שמתי לב שהירושלמים הרבה יותר פרועים מהתל-אביבים – אמנם לא כמו הערבים, אבל לא הרבה שונה, לכן אין ספק שיש מעין "תופעת עדר תרבותית" – בנהיגה. כשיש אצלנו אורחים ישראלים שנוהגים איתנו תמיד צריך להסביר להם – אפשר להרגע כאן, ותיהיה הרבה יותר אדיב!! אם תשים ישראלי בסביבה אדיבה, הוא יתנהג אחרת בנהיגה. נדמה לי שהיה ניסוי בהולנד שהורידו רמזורים – ובכל זאת הייתה נהיגה מסודרת...
אם אפשר ללמוד מהעולם בארה"ב – אם נהג צעיר עושה תאונה, ההורים שלו בבעיה כלכלית חמורה.יש חברות ביטוח שלא יסכימו לבטח לא רק את הנהג הצעיר – אבל גם לא את משפחתו! הפרמיה עולה עשרות מונים לאלפי דולר – קרוב לוודאי ששיטה דומה הייתה משפיעה על הישראלים. אם ההורים אחראים על פרמית הביטוח, והפרמיה תעלה מאד – זה חייב להשפיע על הזהירות בנהיגה. למרות שהנהגים אדיבים יש לנו עשרות רוכבי אופניים – במיוחד בסופי שבוע. זה מאד מפחיד. בתור אמא לנהג צעיר ולעוד נהג צעיר בדרך (בן 16 ובעל "permit") – העול של לימוד הנהיגה הוא על ההורים. זה מאד מפחיד ללמד נהיגה על אוטו רגיל, אבל יש לזה ערך כי יש לך המון שעות להחדיר לילד שלך "ערכי נהיגה" בזמן הלימוד. הבעיה היא – שאנשים שאינם משכילים, ברמה סוציאלית נמוכה, לא יודעים להקנות לילדים שלהם כללים של נהיגה נכונה. אין לי ספק שנושא הטקסטים בשעת הנהיגה ונושא שתיית אלכוהול הם המפחידים ביותר.
עם טכנולוגיית הGPS – כעקרון אפשר לעקוב אחרי כל נהג אם יש לו צ'יפ באוטו. אולי ניתן להתקין צ'יפ בכל אוטו שירשום את התנהגות הנהיגה של הנהג?
להלן תגובה שקיבלתי למייל הפרטי שלי מהסוציולג ד"ר דניאל דה-מלאך:
שלום חיים,
קראתי בעניין ובהסכמה וגם למדתי דברים מעניינים.
עם זאת ההמלצה להגביר את האכיפה באוכלוסיות מסוימות ובאופן קונקרטי ביישובים ערבים היא בעייתית בעיני.
ראשית היא סובלת מכל הבעיות שהצגת לגבי הגברת האכיפה בכלל. שנית סימון של אוכלוסייה על בסיס לאומי או כל בסיס אחר עלולה לעודד גזענות. אם היינו מוצאים למשל שנהגים יוצאי אתיופיה מעורבים יותר בתאונות, , האם נציע להגביר את האכיפה בקרב יוצאי אתיופיה? מכאן לא רחוקה הדרך למצב בארצות הברית שבו שליש מהצעירים השחורים מוצאים את עצמם בבתי הכלא ועדויות למכביר מראות שכל רשויות החוק כולל השופטים מחמירים איתם יותר.
דניאל