כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רוחשת

    רגועה למראית עין.
    בתוכי הכל רוחש,
    עולה על גדותיו.

    0

    הכביש כמשל

    37 תגובות   יום רביעי, 28/12/11, 12:43

     

    אם לא תבקש יפה - אני לא אתן לך להשתלב.

    תשכח מזה.

     

    דווקא אלה שנדחפים כאילו הכביש שלהם - דווקא איתם אני הכי ביצ'ית.

    לא נותנת.

     

    הכוחניות הזו מקוממת אותי, מעוררת בי את רוח הלחימה, מטריפה אותי, מעצבנת אותי.

    מה כ"כ כואב לך להמתין בסבלנות, לבקש בדרכי נועם ?

     

    יתרה מכך, כשאני ב"צד השני", זה שזקוק למחווה הזו מנהגים אחרים - מעולם לא נתקלתי בנהג אחד (נשבעת שאפילו לא אחד או אחת)  - שסירבו לי כאשר ביקשתי.


    אז אני שואלת את עצמי ואתכם - האם לא יותר משתלם פשוט לבקש מאשר לקחת בכוח ?

    ככה כולם מרגישים טוב, מרוצים ומרווחים.


     

    הכי גרועים הם אלו שעוקפים את הפקק הארוך כאורך הגלות, ואז מנסים להידחף לתחילת התור.

    חוסר הגינות משווע שכזה מוציא אותי מדעתי.

     

    אני לא מסתכלת עליהם אפילו, המבט ישר לפנים, אפילו שבזוית העין, שדה הראייה שלי מאפשר לי לקלוט אותם מבקשים ללכוד את תשומת ליבי, את עיניי, נועצים בי מבט עקשן, אבל אני לא מחזירה להם, לא אזכה אותם בחצי מבט אפילו.  
    לא מגיע להם.

    מיד נצמדת למכונית שלפני בהתרסה, לא משאירה רווח, שום פתח שלתוכו הם מתעקשים להידחף באגרסיביות.

    ומרגישה מצויין.

    איך ניצחתי את הביריונים הללו, איך לא ויתרתי, איך עמדתי על שלי, איך הייתי אסרטיבית, לא נכנעתי.

     

    חשה מעין התרוממות רוח כזו, הקלה, גאווה, התעלות.

     

    תלמד להיות מנומס, קצת דרך ארץ לא תזיק לך.

     

    תמתין, ורק אז אני ביוזמתי ארגיש בצורך להיות נדיבה כלפיך.

    מבטיחה.

     

    האמן לי שאז אהיה טובה אליך, ואפנה לך את הדרך בשמחה.

     

    יש לי חשבון פתוח עם כל נהגי האוטובוסים והמוניות שבטוחים שהכביש בבעלותם, חותכים בלי חשבון, חודרים לטריטוריה לא שלהם בטבעיות מתמיהה, רק כי יש להם פז"ם עליו, כל אותן פעמים שהם הצליחו להביס אותי ולגרום לי תחושה מגעילה בבטן, כאילו שפלשו למרחב שלי, כאילו אנסו אותי, בבוטות, באלימות הזו.

     

    איתם אני הכי רעה.

    הכי קשוחה.

     

     

    *****

     

     

    לפני כמה חודשים ג'יפ רחב מימדים סטה במפתיע ממסלולו וחתך אותי בחדות, נכנס בכוח לנתיב שלי, מבלי לסובב את עיניו לכיווני על מנת להתריע על כוונתו.

    בלמתי בכעס, וצפרתי לו בתגובה.

    אני שונאת שעושים את זה, לולא הייתי מגיבה במהירות ובולמת בזמן - יכולתי להיכנס בו. זה היה מסוג ה "כמעט" הללו.

    הוא פתח את החלון וסוף סוף הפנה את פניו אלי, כולו רותח , " מה ?! מה את רוצה ?! למה את צופרת ?! "

    (אני ?? איך בדיוק אני כאן הלא בסדר ?! שמת לב מה עשית הרגע ? - בחוסר מודעות שכזה מזמן לא נתקלתי.)

    לא השבתי לו, רק נעצתי בו עיניים קרות, יש לי את הפאסון כשאני רוצה.

    שמרתי על ארשת רגועה, על פניי נסוכה הבעה שלווה, למרות שבתוכי רשפתי כולי.

    חתיכת חצוף.

    תוך כדי שאני שותקת ובוחנת את פניו בריכוז, לא מסירה מבטי החודר ממנו, אני מזהה שמדובר שאיזה ידוען.

    אבל אחד כזה שכולנו מכירים, באמת מפורסם מאד.

    אני מופתעת מהגילוי. ממש לא הייתי מאמינה עליו, לא הייתי מייחסת לו גסות רוח כזו, איך הוא צורח ככה, מאבד שליטה על עצמו.

    בטלוויזיה וברדיו הוא מדבר אחרת, סוג של אינטלקטואל , איש רחב אופקים, כזה שעד לאותו רגע מאד הערכתי, לרוב מדבר דברי טעם, דעתן, שמאלני, לא אחד שהייתי חולמת אפילו שישתלח בי בבוטות מעין זו או שיעז לחתוך אנשים בכביש.

    מי היה מאמין. איזו אכזבה.

    והנה אותו סלב רואה שאני לא משיבה לו, ואני מזהה איך חוסר התגובה שלי משפיע עליו.

    הוא נרגע, הוא אפילו קצת מתבייש בעצמו על שאיבד את קור רוחו.

    ושניה אחר כך הוא כבר לוחץ על הגז ונעלם בבושת פנים.

    לא אלבין כאן את פניו ברבים, אשמור על הפרטיות שלו ולא אחשוף את שמו.

    לא מעוניינת לרדת לרמה שלו, וגם כי אני לא מוצאת בכך טעם.

    אחרי הכל כולנו בני אדם, אנושיים וטועים, קורה שאדם מועד להתנהגות ירודה שאינה מאפיינת אותו דרך קבע.

     

     

    ****

     

     

    במקרה אחר שהתרחש ממש השבוע, בדרכי חזרה הביתה מהעבודה, מכונית מרחוב צדדי מימין לכביש שבו נסעתי, החלה להתקדם לנתיב שלי מבלי לבקש, בסטייל של "ברור שמגיע לי" , כאילו לא מקובל ליצור קודם קשר עין עם בעלת המכונית שאתה רוצה להיכנס לפניה, לסמן לה ולקבל אישור או הינד ראש.

     

    מאחר שהתנהגות כזו דוחה אותי, לא איפשרתי לו.

    עשיתי כל שביכולתי על מנת למנוע ממנו, ושלא כהרגלי - ביצעתי זאת תוך כדי שאני לא מסירה את המבט המצמית שלי מהעיניים שלו.

     

    הוא ישר ניצת.

    ככל ערס מצוי, מיד פתח את החלון שלו (שלי היה סגור), וצרח לעברי - "מה הסיפור שלך, יא חתיכת זונה מטומטמת ! מה את עושה לי דווקא, מה כל כך כואב לך, זונה בת זונה !"

     

    כאמור, במקרים כאלה אני לרוב שותקת, אבל הפעם נורא הצחיקה אותי כל הסיטואציה.

    באותו רגע אפילו לא ידעתי להצביע מה הצחיק אותי, אבל פשוט התחלתי לצחוק, (ממש לצחוק, לא לחייך), והבחור היה בהלם ממני.

    הוא לא ציפה לתגובה הזו.

     

    בדיעבד, כששיחזרתי עם עצמי את המאורע, אני מאמינה שאולי מה שהצחיק אותי היה התחושה הטובה שלי, השלווה כזו שממלאת אותי כשאני בטוחה בעצמי, כשאני יודעת שהצדק עימי וכשאני מרוצה מאופן ההתנהגות שלי.

     

    ואז שום דבר לא חודר ולא פוגע בי, אפילו לא מלים חריפות כמו "זונה", שהיא קללה די רצינית להאשים בה את הזולת, תסכימו איתי בוודאי, אולם היא לגמרי לא הזיזה לי, לא העליבה אותי. להיפך מנקודת מבטי היתה זו סוג של מחמאה (!) אפילו -  כזו שבעיקר הצחיקה אותי כהוגן.

     

    הרגשתי משוחררת כזו, בלתי פגיעה.

    זה היה כ"כ נעים לחוש ככה, שלמה עם עצמי.

    קשה לי להסביר אפילו עד כמה.

    אני הכי אוהבת את עצמי שאני כזו, שופעת ביטחון עצמי.

     

    קודם כל - אני לא חייבת.

    לא רוצה , ולא חייבת.

     

    דבר שני, אותו נהג הרי לא יודע שאני לפעמים עוצרת מטוב ליבי ונדיבותי כדי לאפשר למכונית חונה להשתלב בתנועה, ממתינה בסבלנות אין קץ בזמן שהיא עושה רוורס.

     

    אין לו מושג שכאשר אני מבחינה במכונית עומדת בציפייה לפנות ימינה , עד שמישהו יואיל לעצור לה כדי שתשתלב בנתיב, אני מיד מרגישה צורך להיות זו שתפנה לה את הדרך.

    מה עם כל הפעמים הללו שהוא לא היה עד להן, ורק אני יודעת עליהן ?

    אז למה שיהיה לי איכפת מה חושב עלי הזר הזה ?

     

    הבחור השתומם כהוגן לנוכח תגובתי הלא צפויה.

    הוא עצבני כולו, מקלל אותי בזעם, ובתגובה אני צוחקת.

     

    בסוף אפילו פתחתי את החלון ועניתי לו בטון רגוע - " נכון מאד, אתה צודק, אני זונה. "

     

    אח"כ המשכתי הלאה בתחושת ניצחון , מותירה אותו מבולבל, ומתקדמת לכיוון ביתי,  חופשיה ומאושרת. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/12 15:02:
      שונאאאאאאאא את הנדחפים
        1/1/12 06:11:

      צטט: יואב רם 2011-12-31 19:58:27

      אין ספק שאדם ניכר בכוסו כיסו כעסו ובמיוחד ב... נהיגתו לפעמים אני חושב שבמקום לעשות ריאיון עבודה או בליינדייט הכי טוב זה לצאת לסיבוב של חצי שעה באוטו וככה אתה לומד על הבן אדם שיושב לידך הרבה יותר ומהר יותר והכי מעניין זו התגובה שלי (שלנו) לזולת במיוחד כשהוא חותך אותנו נכנס למרחב הפנימי תוך עבירה על כל כלל וחוק פרטי שבצסנו לעצמנו..רק אז נוכל ללמוד גם על עצמנו

       

      יואב, מאד נכונה ההערה שלך.

      אפשר ללמוד המון על אדם לפי הנהיגה שלו.

      זה מזכיר לי שכשהייתי נערה בת ארבע עשרה, אח של החברה הכי טובה שלי, (בזמנו היא לא היתה החברה הכי טובה שלי, אלא אחת הקרובות. עם השנים הפכנו לחברות הכי טובות, אבל זה קרה רק מאוחר יותר), בכל אופן אחיה הגדול מאיתנו בכמה שנים היה יפיוף כזה, אתלט, גבוה, וכולן כולל אותי היו מאוהבות בו. ("מאוהבות", כלומר סתם נדלקנו עליו, אתה יודע איך זה.)

      בקיצור, ערב אחד הוא הסיע את שתינו למסיבת כיתה, וזה היה פשוט סיוט.

      הוא תמיד עשה עלי רושם של "קול" כזה, טיפוס רגוע, ופתאום ראיתי איך הוא נוהג בפראות כמו מטורף, במהירות של נהג מירוצים, סיבובים חדים, חותך ללא הכרה, עוקף כל שנייה.

      היתה לו מכונית ספורט כזו,  מהממת.

      ישבתי מאחור מפוחדת, התכווצתי כולי, הרגשתי שבא לי להקיא מכל הסיחרור הזה, והתפללתי שהלוואי נגיע בשלום למסיבה , כי אני רק בת ארבע עשרה ולא בא לי למות עכשיו.

      ואכן בנס לא היתה תאונה.

      מאז לא הסכמתי יותר לעלות למכונית שלו ועבר לי "הקראש" עליו סופית.

       

      זהו, אנחנו ב- 2012 כעת.

      מקווה שכולכם נהגתם אמש בזהירות ומי ששתה - שלא עליתם שיכורים למושב הנהג.

        31/12/11 19:58:
      אין ספק שאדם ניכר בכוסו כיסו כעסו ובמיוחד ב... נהיגתו לפעמים אני חושב שבמקום לעשות ריאיון עבודה או בליינדייט הכי טוב זה לצאת לסיבוב של חצי שעה באוטו וככה אתה לומד על הבן אדם שיושב לידך הרבה יותר ומהר יותר והכי מעניין זו התגובה שלי (שלנו) לזולת במיוחד כשהוא חותך אותנו נכנס למרחב הפנימי תוך עבירה על כל כלל וחוק פרטי שבצסנו לעצמנו..רק אז נוכל ללמוד גם על עצמנו
        31/12/11 15:28:

      דדי, 

      מה שבולט (לי) מאד בתגובה שלך, הוא שמעבר לביקורת הלגיטימית שלך על ההתנהגות של חן כפי שהיא מתוארת כאן בפוסט, אתה משום מה מתיימר להיות בוחן כליות ולב, משל היית בורא עולם. 

      כלומר, מאד ברור לך מה היא אמורה להרגיש או לא להרגיש ("אין סיבה בעולם שתרגישי נאנסת"....) 

      ואתה גם יודע לנתח בדיוק מה היו המניעים של הנהגים שחתכו אותה בכביש, לעומת המניעים שלה ("החיתוך של הנהג החצוף לא נבעה משיקולי אגו, שלך כן".) 

       

      אני יכולה להיות צינית ולברך אותך על כך שאתה מסוגל להיכנס לתוך לבותיהם של אנשים זרים לך לגמרי ולהבין בדיוק מה מניע אותם, מה הם מרגישים (ואיך הם גם  א מ ו ר י ם  להרגיש, כמובן), ולהציע לך לפתוח סדנאות ללימוד המיומנות המיוחדת הזו. אני בטוחה שתגרוף שכר נאה. 

      אני יכולה גם להיות פחות צינית, ולהגיד לך בכנות שהחלק הזה בתגובה שלך מאד מקומם ומיותר לטעמי, כי בעוד שהביקורת שלך על המעשים של חן היא לגיטימית, מה שלא לגיטימי בעיניי הוא לבטל את הרגשות שלה כפי שהיא הביעה אותם כאן.

       

       

       

      צטט: דדי10 2011-12-31 11:57:28

      אם לא היה ברור אז אני דווקא כן התכוונתי לתגובה שלך לאותם נהגים חצופים, אלו שחותכים ולא מאותתים.

      התגובה שלך כפי שתיארת הינה יותר ברוטלית ולצערי גם יותר מסוכנת מהנהג החצוף. בין רגע את הופכת להיות בדיוק כמוהו - נהגת חצופה ומסוכנת. גם כאשר נהג חותך אותך אין סיבה שבעולם שתרגישי נאנסת ותגיבי באופן כל מסוכן.

      איך בכלל הגעת למסקנה שאם תגיבי בדרך ארץ אז תהיי פריירית?
      למה את משתפת פעולה עם הנהגים המסוכנים הללו והופכת להיות כמוהם ומסוכנת לא פחות?

      "ככה כולם יעשו את זה, כי הם יראו שזה קל, ואז תראה איזה כאוס יהיה בכך פעם שיש פקק"
      לא נכון ואת סותרת את עצמך - אם "כולם" יעשו את זה וינהגו בזהירות וכבוד אז לא ישאר מי שיעשה שטויות..

      "אתה רציני?"
      כן, אני רציני. החיתוך של הנהג החצוף לא נבעה משיקולי אגו, התגובה שלך כן.
      הרבה אנשים בעולם מתו בגלל אגו או נשארו נכים.

       

        31/12/11 11:57:

      אם לא היה ברור אז אני דווקא כן התכוונתי לתגובה שלך לאותם נהגים חצופים, אלו שחותכים ולא מאותתים.

      התגובה שלך כפי שתיארת הינה יותר ברוטלית ולצערי גם יותר מסוכנת מהנהג החצוף. בין רגע את הופכת להיות בדיוק כמוהו - נהגת חצופה ומסוכנת. גם כאשר נהג חותך אותך אין סיבה שבעולם שתרגישי נאנסת ותגיבי באופן כל מסוכן.

      איך בכלל הגעת למסקנה שאם תגיבי בדרך ארץ אז תהיי פריירית?
      למה את משתפת פעולה עם הנהגים המסוכנים הללו והופכת להיות כמוהם ומסוכנת לא פחות?

      "ככה כולם יעשו את זה, כי הם יראו שזה קל, ואז תראה איזה כאוס יהיה בכך פעם שיש פקק"
      לא נכון ואת סותרת את עצמך - אם "כולם" יעשו את זה וינהגו בזהירות וכבוד אז לא ישאר מי שיעשה שטויות..

      "אתה רציני?"
      כן, אני רציני. החיתוך של הנהג החצוף לא נבעה משיקולי אגו, התגובה שלך כן.
      הרבה אנשים בעולם מתו בגלל אגו או נשארו נכים.

        31/12/11 07:05:

       

      שתי התגובות האחרונות של ההולך בהרים ושל דדי10

      מצביעות על אי הבנה, ודורשות הבהרה, לפיכך אני אחדד :


      לא מדובר על מקרים שבהם הנהג מאותת, ואני במרחק סביר ממנו.

      הרי באיתות יש הצהרת כוונות לגיטימית, ואין שום גורם הפתעה.

      ברור שבמקרים כאלה, לא אאיץ כדי לחסום לו את הגישה.

      אין בכך שום טעם, ושום סיבה לרוגז מצידי. לא היתה פלישה, התנועה זורמת, והכל בסדר.

      גם כאשר הולך רגל רוצה לחצות את הכביש - אז ברור שיש לו זכות קדימה ואני מחוייבת או לפחות אמורה לעצור - אז למה שלא אעשה זאת ??

       

      חברים, אני תיארתי כאן מקרים שונים לגמרי, שבהם בפתאומיות, מבלי שאני מוכנה לכך, מבלי להזהיר אותי קודם או לוודא שאני מודעת על כוונותיו - הנהג השני חותך אותי כשהמרחק בינינו אפסי, כשאנחנו קרובים מידי וזה מ ס ו כ ן !

      אני עלולה שלא לבלום בזמן, וככה קורות תאונות דרכים.

      זה מבהיל אותי הברוטליות הזו.

      הכוחניות היא שלהם.

      אני רק מגיבה אליה, כי היא מעוררת בי התנגדות עזה.

      אם קראת את כל הפוסט, בוודאי קראת שכתבתי שאם הוא יבקש מפורשות רשות - אז ברור שאעצור לו,  וגם אם הוא לא יבקש, אבל אני אבחין בו ממתין בסבלנות עד שאיזה נהג ישים לב אליו, אני מיד ארגיש בצורך להושיע אותו מההמתנה.

      וזו הדרך לנהוג בכביש.

      ב ז ה י ר ו ת , מתוך הפעלת שיקול דעת, ולא בפראות שתלטנית חסרת סדר והיגיון.

       

      ודדי - מה שציטטת לגבי זה שאני נצמדת למכונית שלפני ולא מותירה רווח לחצוף שעוקף את כל התור כי אין לו זמן או סבלנות להמתין כמו כולם, ואז הוא מקצר תהליכים ומגיע להתחלה, סמוך לרמזור, ורוצה להיכנס לפני כל אלה שמחכים כמו "פריירים" בעיניו.

      אתה רציני ??

      האם זו הדרך ? האם להסכים לשתף פעולה עם רמאים כאלו ? ככה כולם יעשו את זה, כי הם יראו שזה קל, ואז תראה איזה כאוס יהיה בכך פעם שיש פקק.

        31/12/11 02:38:

      קודם כל תודה על הכתיבה ועל השיתוף :)

       

      כתבת: "...לגרום לי תחושה מגעילה בבטן, כאילו שפלשו למרחב שלי, כאילו אנסו אותי, בבוטות, באלימות הזו".
      למה את מרגישה כך? במה בדיוק פגעו בך? אינני מבין מדוע כאשר נהג, גם אם חצוף, שעובר נתיב בלי לבקש רשות גורם לך תחושה שכזו? מדוע נהג לא מנומס מתפרש אצלך כפולש?
      את מתארת נהג חצוף בביטויים של אונס ובכך שאת "לא נכנעת" את מרגישה טוב והקלה. ממה בדיוק את מרגישה הקלה? נהגים כאלו עושים זאת יותר מתוך חוסר סבלנות לנסוע לאט ולא מתוך רצון לפגוע בך או להכנס לך לטריטוריה שבכלל איננה שלך מלכתחילה.

      מאד קשה לי עם מה שכתבת: "מיד נצמדת למכונית שלפני בהתרסה, לא משאירה רווח, שום פתח שלתוכו הם מתעקשים להידחף באגרסיביות". זה  ה-ר-ב-ה  יותר אגרסיבי ומסוכן לטעמי מלעבור נתיב ללא בקשת רשות ובעשותך כך את מכפילה את הסיכוי לתאונה (מעבר לכך שאת מחוייבת לשמור על מרחק).

      גם אותי חותכים לא פעם ולא פעמיים ואני פשוט מחייך, מאט קצת ונותן לנהג להשתלב בביטחה. לא פגעו לי בשום אגו, בשום טריטוריה, תופס לי מרחק ומתרחק מהנהגים הללו.

      ודבר אחרון: לדעתי "בקשת רשות" דרך קשר עין אין מקומה על הכביש. יש חוקים וכולם מכירים אותם, כולל איך לעבור נתיב. פעולת האיתות לבדה אמורה להוות מין "בקשת רשות". אין דבר יותר מרגיז מנסיון לגיטימי לעבור נתיב ונהג/ת חצופים עם בעיית אגו שנמצאים רחוק מאיצים לפתע ומונעים את המעבר.

      דרך אגב ענייני האגו שציינת מאד מאפיינים את הישראלים לצערי. אני נוהג לא מעט בארה"ב ותרבות הנהיגה שם פשוט בליגה אחרת.

      מאחל לכולנו נסיעה בטוחה, נעימה ללא מלחמות וללא אגו.

       

        30/12/11 21:28:
      אם יש משהו כייף בכביש זה לתת זכות קדימה לרכב שרוצה להשתלב או לילד שחוצה את הכביש בכפר הסמוך. אבל ביננו אם יש סיבה שבחיים (נבר סיי נבר) לא אחזור למרכז זה הפקקים היום יומיים והטרוף בכבישים.
        30/12/11 08:01:

      צטט: קול קוראת 2011-12-30 07:11:49

       

       

      חן יקרה -

      מהנהנת בהסכמה לגבי המשאיות/האוטובוסים/ושאר מרעין בישין. 

      ולגבי ג'יפים - אתמול נסע לפניי ג'יפ מפלצתי שהתעקש לשעוט במהירות של 25 קמ"ש (בכביש שעל פי רוב נוסעים בו 60). 

      לא יכולתי לעקוף - עקב המפלצתיות הג'יפית הידועה שהסתירה את שדה הראייה שלי, ופשוט נסעתי אחריו במשך עשר 

      דקות תוך קללות נמרצות ובלתי פדגוגיות בעליל.

       

      בדואי יקירי - 

      אין לי שום אפשרות להתווכח עם מישהו שמגדיר אותי כאהובתו (הנה, עקב אכילס שלי נחשף במלוא עקביותו). 

      נסתתמו טענותיי.

       

      שבת נהדרת וסעו בזהירות, בבקשה. 

      אה, וגם שנה טובה וכל זה.

        30/12/11 07:43:

      תגובה ל"בדואי" :

       

      טוב, בוא נעמיד דברים על דיוקם.

      ברור שאם אני בכביש מהיר, גם אני מפעילה שיקול דעת, ואם הדרך פנוייה ובא לי לעבור נתיב מכל סיבה שלא תהיה (כדי לפנות שמאלה ברמזור הבא למשל), אז גם אני עוברת בין הנתיבים, מבלי לבקש רשות מאף אחד.

      אני לא שואלת בכל פעם, כי כמו שכתבת - הכביש הוא של כל הנהגים ולאף אדם אין בעלות עליו.


      זה אכן לא נהוג או מקובל להתריע או לתקשר עם נהגים אחרים בבקשות או במבטים כשאתה באוטוסטרדה , כל עוד התנועה זורמת מאליה.


      מה שכתבתי מתייחס לנהיגה בדרך עירונית, בתוך העיר, כשיש עומס של תנועה ואז זה כבר נעשה יותר בעייתי להחליף נתיבים, צריך איזשהן מוסכמות שכולם מודעים להן, כדי לשמור על הסדר, וכדי שתהיה הבנה הדדית.

      בעיקר על מנת שלא תהיינה הפתעות לא נעימות.

      שאני אדע מה אתה מתכנן, ושאתה לא תיצור מצב לא צפוי שבו המהלך שלך יפתיע אותי, ולא תהיה לי שליטה על מה שקורה.

      בסופו של דבר, המנהגים הללו הלא כתובים - הם לטובת כולנו, כללי התנהגות בסיסיים שנוצרו בטבעיות, והכל למען הביטחון האישי של כל אחד ואחד מאיתנו, שלא לדבר על הרכוש (מכונית זה דבר יקר, אף אחד לא אוהב ללכת אח"כ למוסך כדי לתקן נזקים של פגיעה ברכוש ולשלם הון עתק, ולהיות מושבת שבועות מבלי שיהיה ממונע. וחוץ מזה שזה גם מכוער, כל ה"דפיקות" הללו..)


      עם כל שאר הדברים שכתבת - אני מסכימה, ואין לי מה להוסיף.


      ''


      ''



      ''
        30/12/11 07:11:

       

      התגובה הבאה היא מענה ל "שירה 1973" :

       

       

      מה שאת מריגשה כלפי הג'יפים אני חשה כלפי המשאיות.

      את יודעת, הן ממש מפחידות אותי. אני מתחילה להילחץ, להתכווץ כולי, דפיקות לב ממש.

      ברגע שאני רואה אותן במראה מאחוריי, נושפות בעורפי בגודלן המאיים, במסיביות שלהן, מיד מתעורר בי פחד עמוק שיקרה לי משהו, חשש אמיתי לחיי.

      ואז מה שאני עושה במקרים כאלה - מיד מחפשת דרך מילוט מהן, עוברת נתיב, נותנת להן לעקוף אותי ולהתרחק מהרדיוס שלי.

      אם הן לפניי, אז הן מסתירות לי את כל שדה הראייה וזה בעיקר מרגיז אותי, אז אני מאיטה ומחכה שהן תתרחקנה.

      הן פשוט מטילות עלי אימה.

      כשהייתי נערה בתיכון, אחת מהשכבה שלי שהיה לה אופנוע, נהרגה בתאונת דרכים ע"י משאית. היא מחצה אותה למוות , פיצחה את איבריה לגורמים, על המקום.

      יותר מאוחר, חברת ילדות אחרת שלי נפגעה קשה בתאונת דרכים איומה באשמת נהג משאית שנכנס בה.

      אני לא אומרת שכל נהגי המשאית חסרי אחריות, דווקא בשנים האחרונות יש לי הרגשה שהם השתפרו, שהם נוהגים יותר טוב מבעבר.

      אבל הפחד לא עוזב אותי.

      זה לא משהו רציונלי.

       

      לסיום,

      צירפתי לך כאן כמה ג'יפים, אלה שאת כ"כ סולדת מהם, שיהיה.

      אם כבר הזכרת אותם, אז למה שלא נתבונן פה בכמה מהדגמים המדליקים יותר שקיימים.

      מגניב

       

      ''

       

      ''

       

      ''

       

      ''

        29/12/11 20:08:

      חן, מה שאת מתנה במגע עיניים ובקשה ממך להכנס לנתיב היא לא בקשה לגיטימית.. הוא לא חייב רשות ממך להכנס לכביש שאינו שלך ולך אין שום זכות קניין על הנתיב הזה.. (שלא לדבר על לנסוע מתחת למהירות המותרת בנתיב שאינו הנתיב הימני, שזו התנהגות הכביש המעצבנת ביותר !!) אם אני נוהג בנתיב ימני ורוצה להכנס לשמאלי אני לא מחפש רשות מאף אחד, אני פשוט נכנס לשם כשאני יכול, כשיש רווח בין מכוניות. ויש מי שלא שם זין ונכנס בכל זאת, גם כשאין רווח.

       

      כל מה שאת צריכה לזכור הוא - שהרופא המנתח בחדר המיון באיכילוב אינו מבחין בין אשמים ולא אשמים.. גם לא החבר'ה של קדישא.. את לא מזכה אותו על על הביריונות שלו ב''ניצחון מתוך כניעה'', את פשוט מפנה לו את הדרך שיגיע כמה שיותר מהר לתאונה הבאה שמחכה לו מעבר לפינה ולא תאחר לבוא....

       

      כבר קרה לי שראיתי מולי תאונה נוראית מתרחשת על הכביש במהלך הנסיעה, בדיוק כמו שאת מספרת. אחד שחתך כל רכב שאפשר לחתוך תוך סלאלום של גברגבר נהגמרוצים, המשיך לחתוך הלאה והגיע למישהו שלא ראה אותו ולא זז ממקומו. וכשזה קורה לך ב100 קמ"ש, את יכולה לכתוב מונולוגים ארוכים ונאורים על זכאותך וצדק עמדתך וכל אלה לא יחלצו אותך מהתנגשות והתהפכות באמצע הכביש בתוך רכב שמתחיל לבעור ואחר כך גם מתפוצץ ומנכות לכל החיים בעקבותיו, במקרה הטוב...

       

      אף אחד מאיתנו, כולל אהובתי שירה 1973 הוא לא מורה מחנך של ערסוואתים ובריוני כביש, אלה לא מגיבים לחינוך מחדש בדמות מלחמת אגו של ''אני לא אתן לך להכנס לכאן'', כשברובם הגדול הם נהגים לא מנוסים בקריז על החיים, או מחפשי ריגושים שמנסים להוכיח לעצמם את גבריותם כדי לכפר על מלחמות אחרות בחיים שהם פשוט לא מצליחים לנצח.

       

      ככל שיש לאדם ניסיון בכבישים הוא פחות ופחות לוקח סיכונים. ככל שאדם שמח יותר בחלקו הוא פחות מתגרה ומחפש להכנס לאינטריגות מיותרות על שום כלום. וזה משהו שאת בהחלט עושה בשם צדק שאינו קיים.. 

       

       

        29/12/11 19:20:

      כאילו כתבתי את המילים האלה בעצמי. מילה במילה. 

       

      הכביש הוא המקום שמוציא ממני הכי הרבה אגרסיות, מודה. 

      אני לא יכולה להבין את ההתנהגות הבהמית של נהגים, ולא מסוגלת להסכים או לקבל אותה. 

       

      בשבוע שעבר כמעט נהרגתי שלוש פעמים על ידי נהגים שחתכו אותי בלי לחשוב בכלל להסתכל מי נמצא בסביבתם. 

      בפעמיים מתוך השלוש היה מדובר בג'יפ (בשנים האחרונות למדתי לסלוד מכלי הרכב הזה באופן שקשה לתאר). 

       

      שוב ושוב אנשים שאוהבים אותי ומעדיפים שאשאר בחיים (משום מה) מייעצים לי להפסיק להיות צודקת ולהתחיל להיות

      חכמה (=להפסיק להאיץ כשאני רואה איזה בריון-הגה מנסה לחתוך אותי ולהיכנס לנתיב כאילו אבא שלו בנה אותו במו ידיו

      המסוקסות). 

      לא מצליחה. 

      כנראה שזה "גן המורה" שטבוע בי, שרוצה כנגד כל הסיכויים לחנך אנשים להתנהג זה עם זה כמו בני תרבות.

      (ו-כן, ברור לי שזו מלחמה אבודה). 

       

        29/12/11 16:50:

      צטט: P65 2011-12-29 13:17:07

       

      העיקר שהגעת הבייתה בשלום :)

      אכן, זה העיקר באמת.

       

      אין ספק שאין צורך לוותר לכול החוצפנים שלחכות בתור זה לא בשבילם ואני מנהל איתם קרבות דיי רציניים, מגדילים לעשות אלה שעוקפים את כול התור ושואלים יענו בתמימות איך מגיעים למקום שמצריך את הפניה ואז מבקשים לעבור......... מעבר לזה אלה שנצמדים למסלול השמאלי המהיר ולא זזים כאילו קנו את המסלול, לא הרבה יותר טובים, אולי זה שעושה לך אורות מאחורה, ממהר לבית חולים....... אם אתה לא נוסע מספיק מהר, פנה את המסלול למהירים ממך ולא משנה אם המהירות שלהם מעבר למותר או לא.........

      אני מציעה לשים להם מצלמת כבישים כזו, להרתעה.

      קריצה

      ''

        29/12/11 16:45:

      צטט: יוסי קאלו 2011-12-29 12:25:30

      מול מהבהבי הפנסים, לנגד סרבני האיתותים  

      כל שנותר לנו להיות, ואני בתוכם,

      זונות

      (:

      חה !

      נהדר, יוסי.

      אבל אני מבקשת - לא סתם זונות.

      זונות מנומסות, שוחרות צדק וסדר.

      קריצה

       

        29/12/11 13:17:
      העיקר שהגעת הבייתה בשלום :) אין ספק שאין צורך לוותר לכול החוצפנים שלחכות בתור זה לא בשבילם ואני מנהל איתם קרבות דיי רציניים, מגדילים לעשות אלה שעוקפים את כול התור ושואלים יענו בתמימות איך מגיעים למקום שמצריך את הפניה ואז מבקשים לעבור......... מעבר לזה אלה שנצמדים למסלול השמאלי המהיר ולא זזים כאילו קנו את המסלול, לא הרבה יותר טובים, אולי זה שעושה לך אורות מאחורה, ממהר לבית חולים....... אם אתה לא נוסע מספיק מהר, פנה את המסלול למהירים ממך ולא משנה אם המהירות שלהם מעבר למותר או לא.........
        29/12/11 12:25:
      מול מהבהבי הפנסים, לנגד סרבני האיתותים כל שנותר לנו להיות, ואני בתוכם, זונות(:
        29/12/11 10:16:

      צטט: רונן מאיר 2011-12-28 21:57:33

      יש לי דז'ה וו על ך שאמרתי לך שאת מלחיצה לפעמים.
      גם כשאת צודקת :) 

      נבוך

      מודה באשמה.

       

      (תאהב אותי כמו שאני, רונן).

       

       

        29/12/11 10:12:

      צטט: הבדואי 2011-12-28 20:11:34

       

      זהו בדיוק - וזה סוג של מלחמת אגו רק לפי איך שתיארת את ''המרחב שלי'' - הדבר הראשון שצריך להפנים הוא שהכביש והמקום עליו לא שייך לאף אחד, אלא של כולם, אף אחד לא צריך לבקש שום דבר מאף אחד, כי זה לא בבעלותו של אף אחד.

       

      הרבה אנשים נהרגים על הכביש במלחמות די דומות לזו שתיארת, וזה בגלל שיש הרבה מטומטמים על הכביש וככל שתיפטרי מהאידיוט יותר מהר, כך יהיה לך יותר טוב. לא שזה עובד לי בלי להתעצבן כל פעם שאני נוסע לאנשהו, אבל אני עובד על זה..

       

      ההבנה הבסיסית היא שעם ישראל הוא עם של אנשים שלא מעניין אותם אף אחד אחר חוץ מעצמם. והדבר היחידי שצריך לעניין הוא איך את מגיעה הביתה בלי למות בגלל איזה שמוק. הצורך להוכיח מי יותר חזק (שגם את חוטאת בו) הוא זה שמביא הרבה אסונות-כביש. היום ניצחת, מחר תיתקלי במי שלא יהיה מיומן מספיק להתמודד עם מרדנות. כאלה עושים תאונות בלי סוף.

      אוקי, מסכימה בגדול עם רוח הדברים.

      אבל אתה שם לב למה שאתה מציע פה בעצם ?

      אתה מזכיר לי אמא שלי, שאומרת לי "אל תהיי צודקת. תהיי חכמה".

      אתה מציע שאוותר תמיד לכל "החותכים" הארורים הללו ורק כדי להמנע מעימותים, שאסכים לחדירה האלימה הזו, כדי למנוע בכל מחיר סיכוי לתאונה.

      אתה מבין שמה ש- הם עושים גורם לתאונה ? זה הם שמתנהגים כאילו הכביש של אבא שלהם, זה הם שמסכנים את שנינו, אותי ואותם, בדרך שבה הם מתנהגים !

      לגיטימי בעיני לצפות לפחות למינימום של מבט, יצירת קשר עין של הנה, רק לוודא שראיתי אותו ושאני מודעת לכוונות שלו. "ראיתי אותך, ראית אותי" , הבנה והסכמה הדדית של בסדר, תיכנס, תפדל.

      ולא יזיק גם איזה סימן של תודה מצידו, זה יהיה נחמד לקבל הנהון, חיוך, תנועת יד, משהו.

      הרי הוא צריך אותי, ולא להיפך.

      אני בנתיב שלי, זה הוא שזקוק לטובה ממני, אחרי הכל.

       

      בעיני, עדיף לא לתת להם "פרס" על ההתנהגות, אלא לנסות לעורר את המודעות שלהם בעניין, בתקווה שזה ישנה משהו בפעם הבאה שהם יחשבו לחתוך מישהו או לעקוף בתור את הפקק בניסיון נבזי להידחף לתחילתו.

       

      אם כולם יסכימו ואף אחד לא יתנגד, סיכוי גבוה יותר שהם ימשיכו בדרכם, ולא יעצרו לרגע במחשבה לשנות אותה.

       

      אני מאמינה בשינוי, אני רוצה לקוות שאני משפיעה עליהם איכשהו, לפחות על חלקם, (תמיד יהיו אדיוטים שלא ישנו כלום), ושהם יהססו לעשות זאת שנית בפעם הבאה, כי הם יודעים שהם לא יצאו מזה בקלות כזו, שיש מי שרואה ולא יסכים לשתף פעולה איתם.

        28/12/11 21:57:

      יש לי דז'ה וו על ך שאמרתי לך שאת מלחיצה לפעמים.
      גם כשאת צודקת :) 

        28/12/11 20:30:

       

      בדואי,

      קראתי את התגובה האחרונה שלך.

      ברשותך -

      אני מעוניינת לחשוב ולהרהר בה מעט בטרם אתייחס אליה.

       

        28/12/11 20:23:

      צטט: רויטל הירש 2011-12-28 20:05:05

      כמו שכתבת "הכביש כמשל"...הכביש הוא רק עוד מקום שאנחנו מתייחסים ככה אחד לשני..בתור בבנק, בסופר, אפילו כשלוקחים ילדים מהגן. אין דבר כזה "תרבות נהיגה", יש דבר כזה תרבות! וישנה תרבות היא מתבטאת גם על הכביש.


      נכון מאד, יפה אמרת, רויטל.
      תרבות היא מלת המפתח.


      ולסיכום: מלכה שכמותך! :)

      תודה לך על החיזוק החיובי.
      נבוך
        28/12/11 20:11:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2011-12-28 19:53:59

      טוב, על פי התיאור בתגובה, ייתכן שנותרי 1.43 אנשים שעונים על תיאור זה.,. בכל אופן, בכביש זה כמו ביחסים, תן וקח, תכעס ותרגע, תקלל ותחייך, עד שתגיע למחוז חפצך, בתקווה שבלי תאונות, ובלי דפיקות אחרות.

      מה שמתמיה בכל העניין הוא שאני חוזרת ומתעקשת על הנקודה הכי חשובה פה : לי מעולם לא סירבו כשביקשתי.
      אני נוהגת שנים, ותמיד כשאני מבקשת - הצד השני (גבר או אישה, לא חשוב מה גילם או מעמדם או הסטטוס שלהם) מסכים ומאפשר לי בשמחה להיכנס לנתיב, ולהשתלב בתנועה.
      והכל נעשה באופן כל כך נעים, עם חיוך, עם מבט עיניים מייטיב.
      פשוט תענוג.
      אז למה ?? למה להתנהג אחרת אם אפשר לקבל את מה שרוצים בדרך כ"כ פשוטה וקלה ?
      כל כך מתסכל אותי שאחרים לא מבינים עניין כה פשוט וטבעי ופועלים באופן כ"כ מעוות ולא הגון.

       

        28/12/11 20:11:

       

      זהו בדיוק - וזה סוג של מלחמת אגו רק לפי איך שתיארת את ''המרחב שלי'' - הדבר הראשון שצריך להפנים הוא שהכביש והמקום עליו לא שייך לאף אחד, אלא של כולם, אף אחד לא צריך לבקש שום דבר מאף אחד, כי זה לא בבעלותו של אף אחד.

       

      הרבה אנשים נהרגים על הכביש במלחמות די דומות לזו שתיארת, וזה בגלל שיש הרבה מטומטמים על הכביש וככל שתיפטרי מהאידיוט יותר מהר, כך יהיה לך יותר טוב. לא שזה עובד לי בלי להתעצבן כל פעם שאני נוסע לאנשהו, אבל אני עובד על זה..

       

      ההבנה הבסיסית היא שעם ישראל הוא עם של אנשים שלא מעניין אותם אף אחד אחר חוץ מעצמם. והדבר היחידי שצריך לעניין הוא איך את מגיעה הביתה בלי למות בגלל איזה שמוק. הצורך להוכיח מי יותר חזק (שגם את חוטאת בו) הוא זה שמביא הרבה אסונות-כביש. היום ניצחת, מחר תיתקלי במי שלא יהיה מיומן מספיק להתמודד עם מרדנות. כאלה עושים תאונות בלי סוף

       

        28/12/11 20:05:
      כמו שכתבת "הכביש כמשל"...הכביש הוא רק עוד מקום שאנחנו מתייחסים ככה אחד לשני..בתור בבנק, בסופר, אפילו כשלוקחים ילדים מהגן. אין דבר כזה "תרבות נהיגה", יש דבר כזה תרבות! וישנה תרבות היא מתבטאת גם על הכביש. ולסיכום: מלכה שכמותך! :)
        28/12/11 19:56:

      צטט: הבדואי 2011-12-28 19:46:04


      הכביש כגן ירק לאדרנלין ומלחמות אגו. וכמובן גם לפסיכופטים..

       

       

      לא יודעת אם אגו.

      במקרה שלי זה יותר תחושה חזרה שחודרים לי לטריטוריה מבלי שתהיה לי שליטה על כך.

      לא הזמנתי, לא נתתי רשות, זו ממש פלישה.

      זה מעורר בי רגש עמוק כזה של אנטגוניזם.


      אני לא יודעת, יש כאן יחסי כוחות, זה ברור.

      זה כאילו הפגנת שליטה כזו מצד הפולשים.

      הם מסמנים לי בכך :

      "זה שלי, אני יותר חזק, את כלום, את אויר בשבילי.

      אני קובע, אני מחליט, מי את בכלל ?

      את תרקדי לפי החליל שלי,

      אני לא אבקש כי מגיע לי,

      הנתיב שלך הוא

      שלי, שלי, שלי."


      זו בערך התחושה.


      (מקווה שהבנת, ניסיתי להמחיש ככל שניתן.)


      תודה שבאת, ידידי

      :-)

        28/12/11 19:53:
      טוב, על פי התיאור בתגובה, ייתכן שנותרי 1.43 אנשים שעונים על תיאור זה.,. בכל אופן, בכביש זה כמו ביחסים, תן וקח, תכעס ותרגע, תקלל ותחייך, עד שתגיע למחוז חפצך, בתקווה שבלי תאונות, ובלי דפיקות אחרות.
        28/12/11 19:47:

      התגובה הבאה היא תשובה ל- טל ריב :

       

      לא, טל, זה לא היה ביבי.

      (ביבי נוהג בעצמו ? מה, אין לו נהג פרטי ?מופתע)

       

      אילו היה זה ביניימין נתנייהו -  לא הייתי מתאכזבת ככה.

      מה שהפליא אותי היה שמדובר באדם הרבה יותר מבריק ומוכשר מביבי.

      שוחר תרבות, אליטיסט כזה, טיפוס קצת מתנשא.

      עיתונאי, פובליציסט, איש טלוויזיה בכיר -

      אקטואליה, חדשות, בידור, חברה - ידו בכל. הוא מאד דעתן ומשכיל.

      יש לו תכנית רדיו פופלרית, היו לו אפילו מס' תוכניות אירוח ("טוק שואוז") לאורך השנים.

      באמת שהוא רב תחומי.

      יש לו ג'יפ כחול (לפחות אם זכרוני אינו מטעה אותי, בכל זאת עברו כמה חודשים) ונדמה לי שהוא גר בגבעתיים.

      אני מודה שנבהלתי - כמעט שהיתה יכולה להתרחש תאונה. מזל שבלמתי בזמן ולולא מהירות התגובה שלי זה היה נגמר אחרת.

      (גם לא הייתי במהירות גבוהה, והוא ידע לנצל את זה לטובתו).

       

      אבל אני מאד מבקשת שאם אתה או מישהו מהקוראים זיהה מי האישיות - שישמור את זה לעצמו ולא יחשוף אותו כאן מפורשות בשמו המלא, ובכלל - שנפסיק לדון בו בתגובות, כי אחרי הכל הוא לא האישיו כאן. הפוסט לא עליו. אני רק התשמשתי בו לצורך האמירה שלי.

       

      אז בואו נשמור על צנעת הפרט, זה סתם התעסקות בטפל.

        28/12/11 19:46:
      הכביש כגן ירק לאדרנלין ומלחמות אגו. וכמובן גם לפסיכופטים..
        28/12/11 19:26:

      צטט: windstone 2011-12-28 16:59:33

      http://youtu.be/uFI9lCaii3E

       

      :-))

      חה !

      נפלא לראות אנשים מבוגרים משתטים ככה,

      ומוצאים דרך הומוריסטית לבטא פחדים מהמוות הקרב.

       

      תודה, מאד נהנתי.

        28/12/11 18:08:

      צטט: קול קוראת 2011-12-28 17:01:13

      צטט: tal_riv 2011-12-28 15:28:15

      נוהג באותה הדרך, אלא שאין סיכוי שאזהה מפורסם כלשהו :)

      טל,

      במקרה שלו, אני מאמינה שאפילו אתה כן היית מזהה.

       

      ותודה על ההזדהות, ידעתי שתבין אותי.

       

      זה היה ביבי? מניח שהייתי מזהה אותו

        28/12/11 17:04:

      צטט: windstone 2011-12-28 16:59:33

      http://youtu.be/uFI9lCaii3E

       

      אני בעבודה כרגע, ויש לנו חסימה ל - FLASH , ככה שאני לא יכולה לראות או לשמוע כלום פה.

      (גם אין לי רמקולים, ממזמן אני אומרת לעצמי להביא לפה ולחבר, וכל פעם שוכחת).

      עוד מעט אני אצא הביתה, ואוכל לצפות ולהקשיב לוידאו.

      :-)

        28/12/11 17:01:

      צטט: tal_riv 2011-12-28 15:28:15

      נוהג באותה הדרך, אלא שאין סיכוי שאזהה מפורסם כלשהו :)

      טל,

      במקרה שלו, אני מאמינה שאפילו אתה כן היית מזהה.

       

      ותודה על ההזדהות, ידעתי שתבין אותי.

        28/12/11 15:28:
      נוהג באותה הדרך, אלא שאין סיכוי שאזהה מפורסם כלשהו :)
        28/12/11 14:48:

      אין צורך.

      יש לי רכב אוטומטי.

      מגניב

        28/12/11 13:41:
      בעלייה תשלבי לנמוכים

      moi

      פרופיל

      קול קוראת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון