כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חם ומתוק

    הרהורים על סקס ונשים, אם יש הבדל מהותי בכלל, סיפורי זימה ופנטזיות. חלק קרו באמת, או קרו חלקית. חלק אולי עוד יקרו.

    ארכיון

    תני לאצבעות שלי

    9 תגובות   יום רביעי, 28/12/11, 21:09

    "היי"

     

    היא מביטה בי בהלם קל. נפגשנו פעם אחת, לפני קצת יותר משנה. התכתבות שהתחילה כאן והתלהטה, הסתיימה בפגישה אצלי בדירה, כשעוד גרתי לבד. זה היה לילה סוער במיוחד. הג'וינט הראשון שלה, ביתוק הבתולין האנאלי שלה, המגע שלה בי, מה שהיא עשתה לי. ומאז לא נפגשנו. 

     

    עד עכשיו, ברחבה שבין בנייני ההייטק, שעת צהריים, שנינו מופתעים מההיתקלות. 

     

    "נאכל משהו?"

     

    היא מהססת, ואז מצטרפת אלי. השיחה מקרטעת קצת במהלך הארוחה. כל אחד מספר את מה שעבר עליו. רק לקראת הסוף אני מניח יד על הירך שלה. היא קופאת לרגע, ואז אנחנו ממשיכים כאילו כלום.

     

    "אני אלווה אותך לחניון."

     

    חשוך מספיק בקומה מינוס 2, ואין תנועה. ההייטקיסטים לא יתפנו מכאן בקרוב. ליד המכונית שלה אנחנו מחליפים נשיקה על הלחי וזהו. היא מסתובבת אל דלת האוטו.

     

    אני מקיף את המכונית, פותח את הדלת ומתיישב לידה. היא מביטה בי מופתעת. אני גוחן, אוחז בעורף שלה, ומנשק אותה, חזק. היא מתמסרת לנשיקה, אבל כשאני מרפה לוחשת "לא..". אני מתעלם. פותח את כפתורי הג'ינס שלה, והיא רק מביטה למטה, ממלמלת "די, לא".

     

    אני מחדיר את היד פנימה, אל מתחת לתחתונים, מלטף את הכוס שלה. היא רטובה. אני מוצא את הדגדגן ומלטף בעדינות. ואז מחדיר לתוכה אצבע, עמוק. 

     

    "די, תפסיק". המבט שלה מתחנן. 

     

    "תזוזי קצת קדימה מתוקה"

     

    אני מכניס יד שנייה אל אחורי הג'ינס, חופן את הישבן הסקסי שלה. האצבע שלי נעה בתוכה, כמו שאני זוכר שהסעיר אותה כל כך אז. מאחור, אצבע מוצאת את פי הטבעת שלה. 

     

    "זוכרת שזיינתי אותך כאן?"

     

    היא גונחת. האצבע שלי יוצאת מתוכה, חוזרת לדגדגן, ומוצאת את הקצב הנכון. אצבע אחרת חודרת לאט ובעדינות לתחת שלה. אני מאונן לה עד שהיא גומרת, מחניקה צעקה. היא נשענת לאחור, מביטה בי. אני פותח את המכנסיים שלי. היא לא מחכה ומתכופפת, לוקחת אותי בפה. אני מגורה, לא יכול יותר, ומתפוצץ בפה שלה.

     

    היא מרימה ראש ואנחנו מתנשקים. אני יוצא מהמכונית, מנופף לה לשלום וחוזר לעבודה, מסוחרר, מאושר. ותוהה אם ניפגש שוב אי פעם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/2/12 13:36:
      בשביל הפסקות כאלה הכי שווה להגיע לעבודה....
        19/2/12 21:49:
      ראשון שלך שקוראת. עוברת בחשק רב לפוסט הבא... מעניין אם אתה כותב גם קצת יותר בהרחבה על מה ואיך שהן עושות לך ובך...
        14/2/12 23:51:
      תהיות תמיד מבורכות
        18/1/12 09:05:
      אוף ההפסקות האלה :-)
        6/1/12 17:54:
      מחרמן עד מאוד
        5/1/12 11:42:
      וואווו..איך אפשר לוותר?.
        2/1/12 07:10:

      צטט: עינת.. 2012-01-02 03:50:25

      אם סגולסגול אמרה, אתם חייבים שוב

       

      נכון? גם אני חושב

        2/1/12 03:50:
      אם סגולסגול אמרה, אתם חייבים שוב
        28/12/11 21:35:
      אתם תיפגשו שוב