0
היום אחרי אלפי המילים ושעות ציבוריות שעולות לא מעט כסף (של כולנו) שזרקו אורלי ובעלה בנושא "הדרת נשים" ואף הגדילו לעשות כשהזמינו חיילת יפת עינים (ש"רק" בתקופתי בצה"ל הן שרתו כפקידות אצל בכירי הצבא) לעורר שוב מחלוקת ומדון בנושא זה, אגב עד כמה שזכור לי להתראיין במדים צריך לקבל אישור אבל בנושא שהוא שנוי במחלוקת... החיילת הפוטוגנית לא הכחישה שעלתה על קו "מהדרין" ולא הכחישה שהפעם.. קיבלה אומץ להזמין מישטרה (חס וחלילה פרובוקציה)... טוב כתבתי יותר מידי. ראשית אני אדם חילוני!! (לא מניח תפילין בבוקר, מחוץ ליומי שישי שבהם מגיעים שליחי חב"ד וולא מעט בזכות נשים חילוניות מהאמניות שלידי שמבקשות ממני בקשות אישיות ואני ברצון ובאהבה מבקש עליהם ועל בני משפחתי. ומבקר ביום כיפור בבית הכנסת שכן החזן איציק שהכרתיו כנער שר נהדר תפילות נהדרות) אבי בא ממשפחה מתבוללת שחלקה הושמדה ע"י עוזרי הנאצים, מימיו לא קרא פסוק אחד בתנ"ך, נלחם במחתרת להקמת המדינה, ועבד עד יומו האחרון בעבודה קשה. כשאת בית המלאכה שלו מכר בערוב ימיו לכפר חב"ד כשהוא נותן ל"בוסים" החדשים שלו "עצות" המופנות לרבי מלובביץ "שיהיה יהודי יותר טוב רק כשיעלה לארץ". כך חונכתי אני, לאהבת מולדת ולא פחות מזה אהבת האדם וכיבודו. קראתי תנ"ך להשכלתי הפרטית כיהודי ואהבתי. הבנתי שהוא לא כתוב לכיתות וכתות, אלא לכל אדם ואדם באשר הוא. ובמיוחד לאדם שנולד כיהודי. כל הסיפורים, החוקים, והבקשות, באו כהמלצות בלבד! לחיים תקינים ובריאים. ורק ה"חכמים" שהחליטו שהתנ"ך שייך לדתיים, והרטינג התקשורתי של כוכב נולד, זמר נולד, ושאר תכניות הריאלטי כולל תוכנית בוקר מתמשכת של "הדרת נשים" שכולל דיבורים ודיבורים ודיבורים וחולצות בכתובת "ברוך שעשני אשה" שייכות לנו כלומר לעולם החילוני שאני כאמור משתייך אליו.. עולם שהפגין בבית שמש במלא כוחו!!! (כמה אלפים בודדים).... רק רציתי לכתוב הקדמה למחשבותי. בתנ"ך אחד החוקים "לא תעשה לך פסל ותמונה" וכ"ו. אני כדרכי מחפש תמיד את ההמלצה שבבקשה הזאת. שהיא כתמיד חכמה, נבונה ונכונה. והן אני גם צייר. אבל מאז ילדותי הבנתי שבקשת התנ"ך מכל אדם בפסוק זה - אל תתהדר, תהה צנוע, אל תעשה מעצמך פסל בכיכר העיר, מנהיג להערצה עיוורת הפוסלת אחרים. ובעיקר אל תהפוך דעותך הפרטיות לחוקים בכיכר העיר. זו כוונת הפסוק, ורק זאת! וכשאני לוקח לידי מברשת צבע ומניח אותה על הבד, אני אומר תודה ליושב במרומים. שנתן בראשי דמיון ועושר שמתבטא בציור. ואני עובר לפסוק "קול באשה ערווה". כל כוונתו של הפסוק להזכיר לנו לעולם הגברים, שיש בקולן של הנשים גם מידה מסויימת של נשיות. ותודה לאל עליון שכך. שנתרגש מעט, ונשמור על כבודה ולא פחות מזה על כבודנו שלנו זה הכול! ואני מודה לאל עליון שהכיר לי נשים כאלו שיש בקולן הנפלא רגשות של אהבה ומיניות וחלום. שנותן לי באהבה, מידה נוספת של רגישות. שבזכותה אני כותב על נשים ואהבה, ובזכותה אני מצייר נשים, ובזכותה הולדתי ילדים נהדרים, וחי חיים מלאים של אהבה ויצירה. כשקוראים בתנ"ך "שני שדייך תאומי צביה" אנחנו מסתכלים על שדי האישה ורואים צבאים?... לא כל שכן קול באישה ערווה. זו דעתי, וכך כתבתי לפני שנים רבות כשיר. והוספתי אותו לפני שנה ויותר ב"קפה" (קול באשה ערווה ואני נשוך שפתיה).למדתי לכבד כל איש ואישה. לכן מותר לנשים לשיר. מותר לנשים לשבת באוטובוס בכל מקום. אבל... אם דבר זה פוגע באנשים אחרים זכותי להביע את דעתי מבלי לפגוע.!. וזכותם של דתיים שמרגישים פגיעה לקום ולצאת כשאשה שרה, ולבקש שבקהילתם אשה לא תשיר. מותר לדתיים לקיים אוטובוסים "מהדרין" וזכותי לא לנסוע. או למחות במשרד התחבורה ולקבל פצוי כחילוני באותם הקווים. אבל אין לי זכות לפגוע באדם אחר, בשל דעותיו חילוני או דתי. כולנו יהודים וכולנו אחים. גם יהודים שלא האמינו באלוהים הושמדו לאורך כל הדורות בגולה, בשל היותם יהודים. אנחנו חייבים לשמור ולכבד של כל יהודי ויהודית. תהה דעתם שונה, או תואמת לדעתינו. עשו אהבה ולא מלחמה. ו...קשקשו פחות אתם אנשי התקשורת. שבטוחים תמיד שכל החילוניים אתם. והוציאו אחר כבוד וקשקוש הפגנה של... אנשים בודדים!!!. ומראיינים חברי כנסת בעלי קולות בודדים בכנסת, כאלו הם מייצגים את כלל הציבור, ולוקחים נושאים שיש בהם מחשבה עמוקה ומרדדים אותה לאפס מילמטר של חשיבה כתובה על חולצת טריקו לבנה... כשנשמעות גניחותיה מתחתית פנימיותה |