http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=pQys_EzHBSQ

/\

לאתר snr

הכלי לתיקון ושיפור עצמי:

• הכלי הכי חזק זה להגיד תודה על כל מה שקורה איתי. - זה המפתח
• הכרת הטוב - להודות על כל דבר ודבר.

ההסבר לקושי: 

• אדם שמכיר את הנגעים שלו ולא מצליח להוציא אותם החוצה, הוא לא אדם שבאמת מכיר אותם.
• הוא יודע שזה לא טוב אבל לא מרגיש שזה לא טוב.
• חוש הכרת הרע אומר שתרגיש שקנאה הורסת אותך - לא מספיק להבין.
• ברגע ההכרה זה מיד יוצא החוצה. זה יוצא החוצה כי אף אחד לא רוצה שיהיה לו רע בפנים.
• הקושי לטפל במידות רעות היא בהגדרה השגויה שלנו של מה רע.
• אדם כועס מרגיש שהוא מרוויח מזה. הוא לא מגדיר את זה כרע. וכך בדברים רבים.

על הנפילות שלנו: 

• אין להצטער על הנפילה אלה להתכונן לדבר הבא.
• אם אדם מגיע למצב ושם הוא נופלה - זה מגדיר את המדרגה בה הוא נמצא - זה הכל. אין להצטער על כך אלה לנסות ולמנוע את הפעם הבאה.
• לא לטעון את המחסניות בזמן הקרב.להיות מוכן מראש למצב הקשה על ידי למידה ותרגול.
• על מנת להתקדם צריך להגיע לתחתית הבור. אדם שלא מגיע לתחתית אלה מקבל את איפה שהוא נמצא לא יכול להתקדם ברוחניות.

מה לעשות:

• המניעה של הפעם הבאה תעשה על ידי התבוננות - לנהל פנקס.
• הכלי הכי חזק ברוחניות זה להגיד תודה כל הזמן על מה שקורה איתי. לא לקחת כמובן כלום.
• רוב רובו של היום צריך לחיות תוך גילוי שמחה על הקיים. להגיד "זה מה שאני" ולהודות על כך. חלק קטן מהיום לעשות תוכניות לעתיד לבוא.
• התבוננות וחשבון נפש וכתיבה בפנקס.
להשתמש בטכניקת הפנקס: לכתוב מה עשיתי לא טוב, איפה נפלתי, איך הייתי צריך לעשות.
להודות על איפה שאני עכשיו זה המפתח שיקרה משהו נכון מחר. ה-"מה טוב" אנחנו לא יודעים והוא יתפתח לבד.

תוספת אישית ממני (אורי)

• את הקשיים שלנו צריך לגלות ולחשוף כל פעם קצת יותר. לא להירדם בשמירה.
• להמשיך בהתקדמות וגם לגלות סלחנות עצמית. להבין שאי אפשר לתקן הכל מייד. לתת לזמן זמן.
• כל נפילה חושפת לנו את מצבנו ואין להצטער אליה אלה לשמוח בה ולהפיק ממנה את מה שניתן.
• חשוב ללמוד מאנשים, ממצבים, מספרים מהתבוננות בטבע. לפעמים אנחנו לומדים משהו שגוי ומתבססים עליו - רק המשך הלימוד יפגיש אותנו עם השגיאה ויאפשר לנו לתקן אותה ואיתה את כל התפיסה שבנינו עליה וסביבה.
• צריך לגלות פתיחות וצניעות למצבים. לנסות להבין אותם בצורה חדשה ולא להשתמש בדפוסי החשיבה הישנים שלנו שהם יותר שליפה מהזכרון מאשר התבוננות אמיתית.
• אל לנו לדאוג מאין יבוא הכוח להמשך. אנחנו אחראים על היגיעה, ההשקעה והמאמץ. הכוח יגיע בלי שנבין מאיפה.