• הסערה המלאכותית שנוצרה סביב סוגיית "הדרת הנשים", דבר שהביא למסע הסתה חסר תקדים נגד הציבור החרדי, עומדת זה שבועיים במרכז סדר היום, ומסתירה את הבעיות הביטחוניות האמיתיות, המאיימות על מדינת ישראל • מצד אחד מקימים סערה סביב נושא שאינו קיים, ומגלים לפתע אתקוי המהדרין ועוד דברים שקיימים כבר עשרות שנים • מאידך מתעלמים מהסכנות הביטחוניות האמיתיות מצפון ומדרום, הכל כדי להפיל את נתניהו דרך שק החבטות הקל ביותר - החרדים • ובינתים ציין הצבא השבוע, שלוש שנים למבצע"עופרת יצוקה" בעזה, ובפתח ממתין מבצע נוסף שבעתים מתעכב • עד אז ממשיך החמאס להתחמש, עמל על הוצאת פיגועים במיתווים שונים, ושואב עידוד מהצלחתו בעסקת שליט, דבר הגורם לו לתכנן חטיפה דומה נוספת • לא פלא שבמערכת הביטחון מביטים בדאגה לכל החזיתות - צפון, דרום וטהראן, ויודעים: השקט הפסטורלי משקר ומתעתע •
/ אריה זיסמן /
זה קרה לפני שבוע בכנסת, ממש בתחילת הסערה המלאכותית על ״הדרת נשים״. אורי אורבך מ״הבית היהודי״, פגש במסדרון את יושבת ראש האופוזיציה ומנהיגת מפלגת קדימה, ציפי לבני. ״סוף סוף אני רואה נשים מקדימה״, אמר לה אורבך. לאחר שבוע הבחין כי הבדיחה שלו, הפכה לסיסמת ההסתה של לבני נגד החרדים, כשהיא מרוחה על האוטובוסים ברחובות הערים. לבני ניגשה השבוע להודות לו, אבל אורבך לא יקבל עבור פרץ היצירתיות שלו תשלום. אסור לחכ״ים לעבוד בעוד עבודות. וכך כפי שבעבר ח״כ מהשמאל המציא ללא תמורה את הסיסמא עבור הימין נגד שרון, ״עומק העקירה כעומק החקירה״ (ח״כ לשעבר יוסי שריד), הפעם המציא ח״כ דתי״ל מהימין את סיסמת ההסתה לקדימה, הכל ללא תמורה. באופן מפליא גם נתניהו עבד השבוע עם השמאל והתקשורת ללא כל תמורה. בהשפעת התקשורת (כהרגלו) נגרר להגיב בצורה שאינה הולמת ולא אופיינית לו, ובאופן שהתפרש נגד הציבור החרדי. בכך תרם גם את חלקו להסתה (״מקור נאמן״ בהרחבה). רק לאחר פגישתו עם הרב משה גפני, ולאחר שהבין, כי הסערה אינה מקרית ואינה סתמית, ובדיוק כמו ליבוי המחאה החברתית בקיץ, גם היא נועדה להפילו אישית, התעשת. בנאומו בכנסת שלשום, ניסה לתקן את הרושם שהותירו דבריו בתחילת השבוע בישיבת הממשלה. נתניהו הפריד בין מעשים קיצוניים, כמו זה המאוס והבזוי (של היריקה) בבית שמש, לבין כלל הציבור החרדי בכללותו. בסביבתו משוכנעים שהמזימה סוכלה והתוכנית שובשה. ימים יגידו האם נתניהו לא תרם את חלקו בהקמת מפלגת מרכז־שינוי חדשה (בהנהגת יאיר לפיד), שתזעזעאת המפה הפוליטית, ונתניהו ינזק מכך אישית. חכם עיניו בראשו.
הפסקת אש מדומה
עוד לפני הזעזוע הבא במפה הפוליטית, יש חשש מזעזוע ביטחוני. המצב אמנם שקט ורגוע בשתי החזיתות בצפון ובדרום, אבל זה רק מעל השטח. מתחתיו הכל רוחש וגועש. גפרור קטן יכול להדליק מדורה ענקית. הפסקת האש היא מדומה. גם הגרעין האיראני הולך ומאיים, בניגוד לתקשורת הישראלית שעסקה השבוע בניסיון להצית את ״המהפכה האזרחית״, עסקה התקשורת העולמית בסיכומי השנה האזרחית ובמרכזם האיום הגרעיני, אך לא רק הוא. מהסיכומים עולה כי 2011 היתה שנה גדולה והיסטורית עבור מדינות ערב. זה החל ב״אביב הערבי״ ובהפגנות ההמונים, והסתיים (בינתיים) בנפילת חלק ממערכות השלטון הרודניות בכמה מדינות. הבא בתור הוא הנשיא הסורי בשאר אסאד, אבל זה לוקח זמן רב מהצפוי, עקב מלחמת ההשרדות והטבח של הנשיא הסורי בבני עמו. האביב הערבי שהחל כאמור בהפגנות המוניותובתקווה לשינוי במדינות ערב, נמשך לעת עתה עם חורף איסלאמי קיצוני, כאשר בחלק מהמדינות בהן נערכו המהפכות, זכו הקיצונים האיסלאמיים ביותר כוח ועוצמה, כפישקרה לאחרונה במצרים. בתווך, בין האביב הערבי לחורף האיסלאמי נרשם גם ״קיץ ישראלי״ עם ההפגנות בעד ״צדק חברתי״ (מדומה). התקשורת שוב עמדה במרכז הענינים ועודדה את האנשים לצאת ולהפגין נגד הממשלה באמצעות המחאה החברתית.
שקט מתעתע
השבוע ציינה מערכת הביטחון, שלוש שנים למבצע עופרת יצוקה בעזה. המצב מעל השטח שקט כאמור ורוגע. אפילו פסטורלי. בצבא אומרים כי ההרתעה חזרה וקיימת בשטח. אולם המציאות היא שהחמאס ממשיך ופועל מאחורי הקלעים. מעת לעת מתבצע ירי לעבר שטח מדינת ישראל, חיה״א עונה בתגובות קטלניות, משמיד את המשגרים ומחסל הפעילים סביבם, וחוזר חלילה. בנוסף נתקלים כוחות הצבא במטענים באיזור הגדר, בירי מנשק קל ואפילו בטילים שנורים לעברם. הצבא לא מעוניין להחריף את המצב, ולכן פועל מתוך הנחה והבנה שההחרפה מבוצעת בעיקרה על ידי גורמי טרור קטנים שאינם סרים למרות החמאס. ההנחה הרווחת היא שהחמאס לא מעוניין לחמם את השטח, ואינו רוצה בהסלמה, כיון שהוא חושש מפעילות צבאית גדולה של הצבא, נוסח עופרת יצוקה. ולמרות כך בכל פעם שיש הפרת שקט בשטח, מפנה צה״ל את האצבע חיה"א פועל בהכוונת השבכ במבצעי חיסול מעת לעת של
סכנות בכל החזיתות לכולם ברור כי השקט הפסטורלי בדרום משקר ומתעתע. כך אמר גם השבוע שר הביטחון ברק, וכך התבטאגם הרמטכ״ל גנץ, שלא שלל פעולה צבאית נוספת בעזה, מאז נסיגת צה״ל מהרצועה לפני 6 שנים, עם ביצוע תוכנית ההתנתקות האומללה, מתחמשת עזה כל הזמן ומתחזקת. ההתנתקות פתחה לארגוני הטרור את הדלת הראשית לפעילות מואצת נגד מדינת ישראל ונגד ישובי הדרום. גורמי ביטחון אמרו השבוע, כי בסבב הבא ירגישו גם תושבי המרכז את תוצאות ההתנתקות. בחמאס ובארגוני הטרור אימצו את המודלים של החיזבאללה וארגוני טרור נוספים, ומקימים כל העת מחנות אימונים צבאיים, בהם הם משפרים את מערך הנשק והטרור שלהם, לקראת יום פקודה, בו יתן צה״ל את ההוראה להכנס שוב לעזה. המהפכות בעולם הערבי, החשש מהשתלטות גורמים איסלאמיים עליהם, ובעיקר מה שקרה במצרים, מדירים שינה במערכת הביטחון, העוקבת אחר הנעשה בכל הגזרות. די לשמוע את המפקדים באותם גזרות כדי להבין אתהמצב המורכב. ״אנו פוקחים עין על הגבול הסורי ומה שקורה שם״, אמר השבוע מפקד חיל האויר. ״המצב בעזה יכול להשתנות כל רגע״, אמר מפקד הגיזרה הדרומית. ״אסור שלאיראן תהיה יכולת גרעינית בעת הזאת״, התבטא הרמטכ״ל לשעבר, גבי אשכנזי, שבתקופת כהונתו התנגד לתקיפה באיראן. ההתבטאויות הללו מלמדות כולן, על היערכות ביטחונית מואצת. מטהראן ועד הגזרות מצפון ומדרום. לכלאלו מצטרף המצב החדש בעומק סיני.
מחנות אימונים בסיני
מאז נפילת משטרו של מובארק, קיבל החמאס יחד עם ארגוני הטרור שטח פורה לפעילות בחצי האי סיני. החמאס העביר לשם את מחסני האמל״ח והייצור שלו, והקים שם מחנות אימונים בהם מתאמנים אנשיו. מחצי האי הם מנסים לקדם טרור לשטח מדינת ישראל, מתוך ידיעה ברורה מה שעד לא מכבר עבר דרך המנהרות מרפיח לעזה,עובר היום ביתר חופשיות ובפומבי מעל לשטח. הגבול בין עזה למצרים נפרץ וקיר הביטחון כבר אינו קיים מעשית. לוחמי צה״ל המוצבים על הגבול באיזור כרם שלוםובציר פילדלפי יודעים על מה שקורה, אך לא יכולים לעשות דבר. הצבא לא רוצה להתעמת עם מצרים אף שהוא יודע מה קורה לו מתחת לפני הקרקע ומעליו. לא צריך משקפת (הפוכה) כדי לראות את זה. אולם הצבא נאלץ כאמור לפעול רק מרחוק. מאז סיוםמבצע עופרת יצוקה לפני שלוש שנים, בוחנים גורמי המודיעין כיצד ניתן לפעול נגד הטרור בצורה יעילה, גם בלי להכנס לעזה. בזרוע היבשה עובדים כל העת על פיתוחיםחדשים ועל מערכות מידע שיסייעו לאתר חוליות טרור שפועלות נגד כוחות הצבא מתוך שטח הרצועה. המטרה היא לסכל את פעילותם. חלק מהפעילות נעשית באמצעות רכבים ממוגנים שהוצגו לאחרונה לראווה. מטרתם תהיה לשמש את הכוחות בעת הצורך ולמנוע פגיעה בהם. יש המשווים את מה שקורה כיום בדרום, למה שהיה בעבר בגבול הצפון לפני מלחמת לבנון השנייה. נסיגת צה״ל אפשרה לחיזבאללה להתקרב עד הגבול, להשתלט על הגדר, כשאף אחד ממול לא עושה דבר, כדי שלא להרגיז אותם ולהחריף את המצב. רק במלחמת לבנון השנייה
זה בדיוק מה שקורה בדרום.
המבצע הבא מעבר לפינה. בינתים הוא מתעכב בגלל בעיות מדיניות. הבידוד הגובר של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית והעוינות הגוברת במדינות שהיו עד לא מכבר בעלות ברית מובהקות, כגון טורקיה, מצרים וירדן, תקשה על הממשלה לקבל החלטות ולנקוט בפעולות צבאיות נחוצות. כאשר יוחלט בכל זאת על פעולה בעזה או בלבנון, יצטרך צה״ל להפעיל עוצמה גבוהה בפרק זמן קצר, כדי להשיג את מטרות הלחימה, לפני שהקהילייה הבינלאומית והאיום בביטול הסכמי השלום עם השכנות יעצרו אותו. והיה מי שאמר השבוע שאם היו משקיעים מאמצים |