חברת כימיקלים לישראל ,כי"ל היא חברה מפוארת , מאושיות התעשיה הישראלית, מנוהלת הייטב, והחברה הגדולה בנגב הישראלי. הנהלת חברות הבנות הגדולות של כי"ל ממוקמות בבאר שבע ובדרום, ותורמות רבות לפיתוח הנגב, המכיל הרבה מחצבים אבל דל באפשרויות בתחום משאבי האנוש.
כי"ל מאז הפרטתה משמשת בור מזומנים לבעליה. החברה הרווחית נאלצת להזרים דיבידנדים לבעלי המניות ולהציל את החברות האחיות ממצבים קשים כמו חברת צים למשל שבבעלות החברה לישראל. הממשלה שראתה כמה החברה רווחית נזכרה פתאום שכי"ל ממזערת את התמלוגים למדינה בזכות הסכמים היסטוריים ומגבירה את התמלוגים לבעלי המניות .
מכאן צמח ההסדר להטיל על כי"ל את עלויות הקציר בים המלח ואת העלאת התמלוגים. הממשלה הטילה על כי"ל תמלוגים של 10 אחוזים במקום 5 אחוזים בהתאם לעליית התפוקה.
מה הממשלה תעשה עם התמלוגים הנוספים אנחנו כמובן לא יודעים. יש לשער שהם יכולים ללכת גם לתוספת לתקציב הביטחון, למימון דרישות קואליציוניות ולהרחבת הסקטור הציבורי.
אני מציע לייחד חלק מתוספת התמלוגים לפיתוח הנגב ובעיקר להקמת תעשיות חדשות בנגב ופיתוח ענפים חדשים המשיקים לפעילות כי"ל. 
תמלוגי מפעלי ים המלח כמנוף לפיתוח הנגב.
אני סבור שיהיה כדאי להקים קרן שבה כי"ל תשקיע שני שקלים על כל שקל שיבוא מתוך 2.5 אחוזים מתוספת התמלוגים למדינה . באופן הזה ניתן להקים קרן של 300 מיליוני שקלים בשנה, כששליש יבואו מכספי תוספת התמלוגים ושני שלישים מרווחי כי"ל ולהקים בנגב תעשיות נלוות לפעילות כי"ל בתחומי האנרגיה, הקלינטק והביוטכנולוגיה. 
הקמת תעשיות נלוות לכי"ל הם בעלות חשיבות עצומה לפיתוח הנגב, אבל חשובים גם להתפתחות של כי"ל כחברה צומחת בתחומים נוספים, שאינם תלויים בתנודתיות של מחירי האשלג והמחצבים.
הפיכת התמלוגים הנוספים כמנוף לפיתוח, יאפשרו גם לכי"ל להפנות רווחים לצמיחה פנימית וחיצונית, שבצידה תועלת רבה למשק ולנגב הצמא ליוזמות ולמקורות תעסוקה. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
במקום להזרים את הרווחים לצים ולמשפחת עופר שיעבירו אותם לפיתוח הנגב וגם המדינה תשתתף בשליש. וזה גם יתבצע ויושקע בנגב.
כל כך נכון רפי.
אך כשאני מהרהרת ביני לבין עצמי איך תיפולנה החלטות בנושא, אני נזכרת בפרויקט אנרגיה ירוקה שהתחיל אי שם
בתחילת שנות האלפיים בנגב עם הרבה מאוד תוכניות שהוחלטו שוב ב-2010, אך הבנתי שבמציאות זה לא מה שקורה.
ואותו שר הממונה על פיתוח הנגב בלי להניד עפעף השקיע עם כספי משרדו פה.
ואני תוהה איפה מבקר המדינה או מי בכלל מפקח על לאן הולכים הכספים המיועדים לפרויקטים ספציפיים.
הייתי רוצה להיות אופטימית ולהאמין שהנגב סוף סוף מקבל התיחסות הולמת.
אני מדבר על רבע מתוספת התמלוגים כשכיל משקיעה שני שקלים נוספים על כל שקל וזה יכול להיות לתקופת זמן קצןבה ותחת ביקורת קפדנית. מפעלי ים המלח ומפעלים נוספים כבר נמצאים בנגב והנגב משווע לפיתוח.
ולאן תפנה את התמלוגים של הגז ?
אני חושב שהתמלוגים צריכים לחזור לאוצר
וצריך רק לקוות / לוודא שהממשלה תדע לעשות בכסף את השימוש הנכון.
אתה מדבר על תקציב הביטחון כאילו שזה לא הביטחון שלך.
אתה חושב שהוא אל מטופל כאוי תחליף ממשלה
תבחר ממשלה יותר חברתית
אבל הדרך בה אנחנו הופכים איזורים מסוימים למשק סגור
לא נראית לי באופן אישי.
אין זאת אומרת שהממשלה לא רשאית לקבל החלטה להפנות משאבים לפתוח איזור ים המלח
אולי גם זה יהיה לה יותר קל לעשות את זה לנוכח התגמולים
אבל זו תהייה החלטה מתוך ראיה כוללת של סך הצרכים וקביעת סדרי העדיפויות.