הגיע מייל "מי לוקח חופש ביום שלישי כדי לטייל", שלושה קפצנו על הרעיון ולאחר משא ומתן קל על שעת יציאה (א: "שש בפולג", אני: "לא, בשש אני יוצאת מהבית", א: "טוב, בסדר") יצאנו ארבעה ח'ברה לאזור הגלבוע עם רעיון ראשוני לבחון את נחל גפת ולאחר מכן כיד הדמיון הטובה. היה יום קריר ונעים עם ראות טובה, אך לא עמוקה. נחל גפת, אינו מסומן בסימון שבילים, אך יש בו שבילים כבושים ומאוד נעימים להליכה, ניתן לחנות לצידי דרך נוף גלבוע לרדת בו בשבילים ולעלות חזרה לרכב. לאחר הכרת הנחל החלטנו לבקר בעין מודע הנמצא בפארק המעיינות, אך לא נכנסנו דרך הפארק אלא הלכנו ברגל מבריכת מודע עליון אשר נמצאת בסיומו של דרך עפר העבירה לכל רכב. הדרך לעין מודע היא שביל כבוש המתחבר לשביל מסומן שחור והינה דרך בוצית בתקופה זו של השנה, אך מרחבי השדות והאויר הצלול הקלו על הצמיחה לגובה בחמישה סנטימטר והעליה של כקילו במשקל (מהבוץ שנדבק לנעל חזרנו לדרך נוף גלבוע ועצרנו בהר ברקן לתצפית על הנוף של העמק ותצפית לכיוון ג'נין ופקועה. שימו לב: יש שם מגדל גבוה שמשקיף על האזור אשר רשום עליו כי הכניסה אליו אסורה בהחלט. תהיתי מדוע ומישהו סיפר לי כי הסיבה לכך היתה שבימים של מתיחות היו יורים על אנשים שהיו מטפסים על המגדל. לא נעים. לקינוח הלכנו לחפש את עין נורית, אשר על המפה ממוקם ליד עץ תות גדול. לאחר מספר דקות ובעזרתו של הנווט הדגול ' שטייל עמנו מצאנו את עץ התות ועל ידו את עין נורית היבש, מאחורי מבנה קטן, גם נמצאה גולגלת של פרה יום זה יצר בי חשק לבקר עוד כמה פעמים בגלבוע ולטייל במספר נחלים שלא הספקתי: נחל יצפור, נחל צביה והעמק הנעלם, במרץ שווה לטייל בשמורת אירוס הגלבוע שעוד לא פרח ואולי ביקור בסקימולטור וקינוח בארוחת צהריים בחוות התבלינים, בה אכלתי פעמים רבות ותמיד נהניתי. ולסיום טיפים:
|
). עברנו ליד תעלת מים פתוחה והצלנו חיפושית שנסחפה בזרם, פגשנו בקרפדה ענקית, חקרנו פטריות גדולות שצמחו לאחר הגשם (חיפשנו את דרדסבא, ללא הצלחה), צלחנו עוד שלולית גדולה והגענו לעין מודע אשר טמפ' המים בו היתה 24 מעלות ואנשים רחצו במים.
. באזור עין נורית ישנם שבילי סינגלים מסומנים לאופניים.