כותרות TheMarker >>
    מעבר ל-
    page id : 9
    TheMarker Cafeשרון אבניאָבנִי דֶרֶך2012

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    אָבנִי דֶרֶך

    "ובכן, תן, תן לעצמך ללכת ­ רק הישמר/ שלא לאבד, אף לא לרגע, את צלמך הנועז, את/ רחש גבו המתרחק ממך תמיד ולתמיד/ את ההזמנה הנוראה שלא לנוח לעולם" (דוד אבידן)

    תגובות אחרונות

    פוסטים אחרונים

    2012

    2012

    ‎32

    ספרים  

    27 תגובות   יום שבת, 31/12/11, 19:42

    ''

     

    שקט פה בבר של רוסו. הייתי חייב לצאת מהמסיבה של השנה החדשה. הם היו שם, כולם, צוהלים, שמחים. היה שם את דיוויד, מחייך, מברך את כולם, כולו נרגש מלא פאתוס רגשי של חתן הרואה את אשתו הטרייה, ואלכס, עוברת בין כולם, מהלכת ענוגות עם גוו אציל ומחלקת נשיקות לכל מכריה וגם למי שלא. 2012 בפתח. כולם חוגגים, מרתה ביקשה שאבוא איתה, אז הלכתי, לא בגלל השנה החדשה הלכתי, בגלל מרתה, גם היא חדשה, אז אני עדיין אומר כן, כמעט לכול הדברים. עוד חודשיים אני כבר אומר לא, כלומר אחזור להיות עצמי. ואז בטח מרתה לא תהיה.

     

    ואלכס, היא לא עצמה במסיבת סוף השנה, היא מחייכת, אבל רק אני יודע (וגם אחותה) על לילות ארוכים ללא שינה מאז האונס לפני שלוש שנים, יומיים לאחר האונס כבר כינסה מסיבת מנהלים וניהלה אותה ביד רמה, אני יודע במקרה, ואני רואה אותה עכשיו מחייכת חיוך גדול וכוזב אל אורחיה למסיבה. בלילה היא תשתכר, תיקח כמה גלולות, תבכה ושוב לא תירדם.

     ודיוויד. דיוויד הוא נוכל. דיוויד הוא אשף להתנהגות הוגנת וכנה כלפי חוץ, אך נבזות בחדרי חדרים. אני יודע, אני רואה איך הוא סוגר עסקאות, ועכשיו במסיבת סוף השנה, הוא מפזר כרטיסי ביקור ומחייך את חיוכו המנצח. ביום ראשון הוא הולך לכנסייה, למנת הווידוי השבועית שלו. כל מיני אלילים יש לו. לדיוויד.

     

    ועכשיו אני בבר. מולי זוג. לשניהם פנים חתומות. הם יושבים בדממה, כל אחד מהם בוהה בחלל חסר משמעות. עוד רבע שעה תיכנס שנה חדשה, אולי הם יתנשקו, אולי לא, אבל זאת לא תהיה נשיקת חיים. הם זוג מת, אני רואה את זה בשפת הגוף של שניהם. כל כך קרובים ורחוקים, הם מתחילים שנה חדשה יחד, עוד שנה יחד, 25 בסך הכול.  אולי בליבה היא מייחלת שוב לגוף מלא יצר ותשוקה שיישק את שפתיה, כמו אז, כשהכירה אותו בקולג'. הוא מבקש את הכוס השלישית של הוויסקי ומרוקן אותה במהירות.

     

    ואני. מביט בהם ומיד משפיל את ראשי לכיוון רגליי, הן ישאו אותי לשנה החדשה, הרגליים, כוח אנרטיבי שכזה, שנה נגמרת, שנה מתחילה, אבל את מי באמת הן נושאות קדימה? מה שונה 2011 מ – 2012, לא איכפת לי ממטרות חדשות, הרהרתי, הצבתי כמה בארבעת העשורים לחיי, השגתי את רובן, זה לא ההישג, זה המקור לדברים, הרגליים שלי צריכות להבין למה הן הולכות לאן שהן הולכות. אין חיוך בהישג שהוא לא שלי, אלא נקבע מעליי, מצדדי, נכפה עליי. יש חיוך אפילו בכישלון. כזה שהוא שלי. רק שלי.

     

     הבטתי על הברמן, ג'ף, שיחקנו בייסבול יחד לפני כמעט 20 שנה, הוא רכן לעברי, מרגיש שאני מתכוון לדבר: "כולם יתחילו את השנה החדשה", אני פותח את הפה, חצי לוחש לעברו, "גם הנוכלים, גם המסכנות שנאנסו, גם הזוגות הבוהים בחלל ריק בפנים חתומות, אבל מי יחיה אותה באמת. את 2012?."

     

    (ציור: אדוארד הופר)

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/1/12 20:08:

      צטט: תמר קפואנו 2012-01-05 17:24:43

      לכבודך אני מכינה כוס תה, לוקחת נשימה וקוראת ל-א-ט. ואם אחיה כך את כל השנה שתבוא, זו אמת שעושה קרוב ומתרחבת. ה' אמת, היא אמת, אנחנו אמת... נו, אמת.

       

       

      כוס תה, זה רגע אמתי, והשבח לאיטיות מאוד חשוב, רק בהתבוננות פנימית

      שקטה ואיטית מעבדים את הכלי שיחתוך נכון. זה לא כמה מהר אתה מכין 

      את התה שלך, אלא כמה אתה נהנה מהכנתו..

        7/1/12 20:06:

      צטט: לולה lola 2012-01-02 15:13:37

      צטט: שרון אבני 2012-01-01 18:27:26

      צטט: לולה lola 2012-01-01 18:23:01

      מעניין למה אתה קורא "לחיות באמת"? מה ההגדרה שלך לחיים באמת? (כתבת נהדר)

       

       

      שאלה מצוינת שאני יודע לענות עליה רק דרך השלילה.. אני יודע

      מתי שיקרתי לגבי חיי, לפעמים שנים שלמות של שקר עצמי, בבחירת

      בת הזוג, בחיים המקצועיים, בשקיפות של מי אני כלפי העולם, 

       

      לגבי מה זה "באמת", אין לי מושג ואני הכי יודע שאמת היא דבר

      אישי, אינטואיטיבי. אני חושב שכול אדם מודע יודע מתי הוא משקר

      לעצמו, אלא אם כן ההדחקה אצלו היא עצומה.

       

      (ותודה)

      .........

      עוד משהו...

      העובדה שאתה יודע לענות על השאלה רק בדרך השלילה היא מאוד בעיתית בעיניי.

      כי על מנת לחיות את החיים באמת אתה צריך להציב לך הגדרה ולחיות על פיה... לפחות לנסות... גם אם בדיעבד יתברר לך שטעית בהגדרה.

       

       

      הנה תשובה שקרובה לחיובית, אבל בטח היא השערה: 

      ההכרה בהיסטוריה האישית, מורכבותה, פגמיה ופגעיה, תובנותיה פלוס ההכרה העצמית היום,

      המודעות לחיי הרגע, זה הכי קרוב שאני יכול לחשוב על אמת פנימית. עבר מחובר להווה, יוצר

      עתיד אותנטי יותר.

       

       

        7/1/12 20:04:

      צטט: עינת (ש) 2012-01-02 13:17:57

      שרון-כהרגלך כתבת נהדר. 

      התער החדה שאתה משתמש בה בצורה מדויקת, מצליחה לגעת, לעצור אותי לרגע.להקפיא חיוך או מחשבה.

      לגרום לי להרגיש באופן מוחשי.

       

      מסכימה עם הבדואי,החיים דינמיים, אנחנו אנשים חושבים, או לפחות אוהבים לחשוב על עצמינו כעל כאלה.

      אמת שהייתה נכונה לנו בעשור מסוים, עם השנים משתנה, במקרה שלי אף התהפכה ויותר מפעם.

      זה לא הופך את העבר לשקר. זו הייתה האמת  שלי בתקופת החיים ההיא, היא לא נכונה לי כיום, עבור אחרים זו עדיין האמת .

      אין אמת אחת.

      כבר ציטטתי אצלך בעבר את  ג'ובראן חליל ג'ובראן, שאמר אל תגיד מצאתי את האמת, אלא מצאתי אמת.

      כל עוד אנחנו בוחנים את האמת שלנו מחדש, ממשיכים עם אותה אמת, או מאמצים אמת חדשה שנכונה לנו יותר,

      אנחנו באמת חיים.

      לזהות את האמת שלנו,כל אחד את של עצמו,לנסות לחיות עד כמה שניתן על פי אותה אמת, אלו באמת חיים.

       

       

      מצאתי אמת, זה מדויק, ואז עוד אמת ועוד אחת, סוג של נשל נחש, כאשר הוא מקביל

      לחפירה הפנימית למצוא משהו פנימי הקרוב למזוקק שיוליך אותנו שלמים בדרך,

      זאת המטרה, הדרך. האיך לא המה.

        5/1/12 17:24:
      לכבודך אני מכינה כוס תה, לוקחת נשימה וקוראת ל-א-ט. ואם אחיה כך את כל השנה שתבוא, זו אמת שעושה קרוב ומתרחבת. ה' אמת, היא אמת, אנחנו אמת... נו, אמת.
        2/1/12 15:13:

      צטט: שרון אבני 2012-01-01 18:27:26

      צטט: לולה lola 2012-01-01 18:23:01

      מעניין למה אתה קורא "לחיות באמת"? מה ההגדרה שלך לחיים באמת? (כתבת נהדר)

       

       

      שאלה מצוינת שאני יודע לענות עליה רק דרך השלילה.. אני יודע

      מתי שיקרתי לגבי חיי, לפעמים שנים שלמות של שקר עצמי, בבחירת

      בת הזוג, בחיים המקצועיים, בשקיפות של מי אני כלפי העולם, 

       

      לגבי מה זה "באמת", אין לי מושג ואני הכי יודע שאמת היא דבר

      אישי, אינטואיטיבי. אני חושב שכול אדם מודע יודע מתי הוא משקר

      לעצמו, אלא אם כן ההדחקה אצלו היא עצומה.

       

      (ותודה)

      .........

      עוד משהו...

      העובדה שאתה יודע לענות על השאלה רק בדרך השלילה היא מאוד בעיתית בעיניי.

      כי על מנת לחיות את החיים באמת אתה צריך להציב לך הגדרה ולחיות על פיה... לפחות לנסות... גם אם בדיעבד יתברר לך שטעית בהגדרה.

       

        2/1/12 13:31:

      צטט: הבדואי 2012-01-01 19:22:16

      צטט: שרון אבני 2012-01-01 18:27:26

      צטט: לולה lola 2012-01-01 18:23:01

      מעניין למה אתה קורא "לחיות באמת"? מה ההגדרה שלך לחיים באמת? (כתבת נהדר)

       

       

      שאלה מצוינת שאני יודע לענות עליה רק דרך השלילה.. אני יודע

      מתי שיקרתי לגבי חיי, לפעמים שנים שלמות של שקר עצמי, בבחירת

      בת הזוג, בחיים המקצועיים, בשקיפות של מי אני כלפי העולם, 

       

      לגבי מה זה "באמת", אין לי מושג ואני הכי יודע שאמת היא דבר

      אישי, אינטואיטיבי. אני חושב שכול אדם מודע יודע מתי הוא משקר

      לעצמו, אלא אם כן ההדחקה אצלו היא עצומה.

       

      (ותודה)

       

      נדמה לי שיש לזה תוספת. כי עם כל אמת חדשה שאתה מגלה על עצמך או ערוץ חדש של מודעות שנפתח אצלך, אתה מגלה שלפי זה עד עכשיו בעצם שיקרת לעצמך. זה לא תמיד אומר שבעבר באמת שיקרת, כמו שחשבת (בדיוק כמו היום) שהאמת היא אחרת. אבל האמת הפנימית בעצם משתנה כל הזמן. גם רמת המודעות האישית וגם המושגים האישיים של ''לחיות באמת''. הדבר היחידי שלעולם לא ישתנה (אני מקווה) הוא היצר לחיפוש אחר אמת פנימית והגשמתה בחיים האישיים. כל עוד זה עובד, נראה לי שהעגלה תתקדם לכיוון הנכון

       

      ושתהיה שנה טובה שרון

      (במבטא אמריקאי)

       ...........

      לטעמי האמת לא משתנה. לטעמי האמת היא רבת מימדים ומשתנים.

      לא ניתן לתפוס את מלוא היקפה מנקודת מבט אחת.

      מה שמשתנה על פני החיים הוא נקודת המבט שלנו. היכולת להביט על המציאות מפרספקטיבות שונות.

      לא לחינם נאמר "אל תשפוט אדם לפני שתגיע למקומו".

      כי מהמקום ההוא... האמת נראית אחרת לחלוטין.

      האמת היא כמו חצי הכוס הריקה ו המלאה... תלוי מהיכן מביטים.

       

        2/1/12 13:17:

      שרון-כהרגלך כתבת נהדר. 

      התער החדה שאתה משתמש בה בצורה מדויקת, מצליחה לגעת, לעצור אותי לרגע.להקפיא חיוך או מחשבה.

      לגרום לי להרגיש באופן מוחשי.

       

      מסכימה עם הבדואי,החיים דינמיים, אנחנו אנשים חושבים, או לפחות אוהבים לחשוב על עצמינו כעל כאלה.

      אמת שהייתה נכונה לנו בעשור מסוים, עם השנים משתנה, במקרה שלי אף התהפכה ויותר מפעם.

      זה לא הופך את העבר לשקר. זו הייתה האמת  שלי בתקופת החיים ההיא, היא לא נכונה לי כיום, עבור אחרים זו עדיין האמת .

      אין אמת אחת.

      כבר ציטטתי אצלך בעבר את  ג'ובראן חליל ג'ובראן, שאמר אל תגיד מצאתי את האמת, אלא מצאתי אמת.

      כל עוד אנחנו בוחנים את האמת שלנו מחדש, ממשיכים עם אותה אמת, או מאמצים אמת חדשה שנכונה לנו יותר,

      אנחנו באמת חיים.

      לזהות את האמת שלנו,כל אחד את של עצמו,לנסות לחיות עד כמה שניתן על פי אותה אמת, אלו באמת חיים.

        2/1/12 08:08:

      צטט: שרון אבני 2012-01-01 18:23:36

      צטט: shabat shalom 2012-01-01 17:31:40

      צטט: אסצ'ילי 2011-12-31 20:22:37

      wow

      הרגליים שלי צריכות להבין למה הן הולכות לאן שהן הולכות. אין חיוך בהישג שהוא לא שלי, אלא נקבע מעליי, מצדדי, נכפה עליי. יש חיוך אפילו בכישלון. כזה שהוא שלי. רק שלי.

       

      טקסט מעולה שרון. כל פיסקה בו יודעת לעמוד בפני עצמה. תודה.

       

      הטקסט מעולה, אבל  מתסכל בהכרח, משום שלעולם לעולם שום דבר הוא לא רק שלך.

      אנחנו הפירות של הסביבה שלנו לטוב ולרע.

      זה מה שהרגלים שלי "מבינות". זה לא אומר שזה מכשיר יעיל לסילוק העצבת, אבל זה יעיל יותר במעבר משנה לשנה.

      אפילו מיום ליום.

       

      מתסכל, לעתים אני מצטער שנתקלתי לפני עשור בכתביהם של ניטשה ושל קאמי,

      הם סחפו אותי (עד היום), אז ברור לי היום יותר מתמיד שזרתוסטרא

      הוא אידיאל שאינו בר השגה, אבל כבר נטבע הזרע של הקיום, כמובן

      עם הבנה שהולכת ומבשילה לקבל את התניותיה ומוסכמותיה של החברה

      הדורסנית.

      תודה!

       

      דורסנית?

      מצד שני אל תשכח שאתה חי בחברה פתוחה למוסכמות מגונות ובעיקר: משתנות.

      בגלל זה החברה היא כן דורסנית אבל יותר נבוכה.

       

        1/1/12 19:22:

      צטט: שרון אבני 2012-01-01 18:27:26

      צטט: לולה lola 2012-01-01 18:23:01

      מעניין למה אתה קורא "לחיות באמת"? מה ההגדרה שלך לחיים באמת? (כתבת נהדר)

       

       

      שאלה מצוינת שאני יודע לענות עליה רק דרך השלילה.. אני יודע

      מתי שיקרתי לגבי חיי, לפעמים שנים שלמות של שקר עצמי, בבחירת

      בת הזוג, בחיים המקצועיים, בשקיפות של מי אני כלפי העולם, 

       

      לגבי מה זה "באמת", אין לי מושג ואני הכי יודע שאמת היא דבר

      אישי, אינטואיטיבי. אני חושב שכול אדם מודע יודע מתי הוא משקר

      לעצמו, אלא אם כן ההדחקה אצלו היא עצומה.

       

      (ותודה)

       

      נדמה לי שיש לזה תוספת. כי עם כל אמת חדשה שאתה מגלה על עצמך או ערוץ חדש של מודעות שנפתח אצלך, אתה מגלה שלפי זה עד עכשיו בעצם שיקרת לעצמך. זה לא תמיד אומר שבעבר באמת שיקרת, כמו שחשבת (בדיוק כמו היום) שהאמת היא אחרת. אבל האמת הפנימית בעצם משתנה כל הזמן. גם רמת המודעות האישית וגם המושגים האישיים של ''לחיות באמת''. הדבר היחידי שלעולם לא ישתנה (אני מקווה) הוא היצר לחיפוש אחר אמת פנימית והגשמתה בחיים האישיים. כל עוד זה עובד, נראה לי שהעגלה תתקדם לכיוון הנכון

       

      ושתהיה שנה טובה שרון

      (במבטא אמריקאי)

        1/1/12 18:34:
      כוללללללנו/ם עושים כמיטב יכולתם. שנה אזרחית מצוינת.
        1/1/12 18:27:

      צטט: לולה lola 2012-01-01 18:23:01

      מעניין למה אתה קורא "לחיות באמת"? מה ההגדרה שלך לחיים באמת? (כתבת נהדר)

       

       

      שאלה מצוינת שאני יודע לענות עליה רק דרך השלילה.. אני יודע

      מתי שיקרתי לגבי חיי, לפעמים שנים שלמות של שקר עצמי, בבחירת

      בת הזוג, בחיים המקצועיים, בשקיפות של מי אני כלפי העולם, 

       

      לגבי מה זה "באמת", אין לי מושג ואני הכי יודע שאמת היא דבר

      אישי, אינטואיטיבי. אני חושב שכול אדם מודע יודע מתי הוא משקר

      לעצמו, אלא אם כן ההדחקה אצלו היא עצומה.

       

      (ותודה)

        1/1/12 18:25:

      צטט: רונית מרום 2012-01-01 17:47:09

      יחיה אותה באמת. את 2012?."
      אתה?!!!
       (סגרנו את זה..:))

       

       

       

      שעות דיברנו על זה, זה לא מה שהשגתי, זאת השלמות שהייתה

      לי לפגוש אותך באמצע יום שמשי, כשכולם בעבודה, ואני פנוי,

      זאת הגשמה כפי שאני תופש אותה..

      :-)

       

        1/1/12 18:23:

      צטט: shabat shalom 2012-01-01 17:31:40

      צטט: אסצ'ילי 2011-12-31 20:22:37

      wow

      הרגליים שלי צריכות להבין למה הן הולכות לאן שהן הולכות. אין חיוך בהישג שהוא לא שלי, אלא נקבע מעליי, מצדדי, נכפה עליי. יש חיוך אפילו בכישלון. כזה שהוא שלי. רק שלי.

       

      טקסט מעולה שרון. כל פיסקה בו יודעת לעמוד בפני עצמה. תודה.

       

      הטקסט מעולה, אבל  מתסכל בהכרח, משום שלעולם לעולם שום דבר הוא לא רק שלך.

      אנחנו הפירות של הסביבה שלנו לטוב ולרע.

      זה מה שהרגלים שלי "מבינות". זה לא אומר שזה מכשיר יעיל לסילוק העצבת, אבל זה יעיל יותר במעבר משנה לשנה.

      אפילו מיום ליום.

       

      מתסכל, לעתים אני מצטער שנתקלתי לפני עשור בכתביהם של ניטשה ושל קאמי,

      הם סחפו אותי (עד היום), אז ברור לי היום יותר מתמיד שזרתוסטרא

      הוא אידיאל שאינו בר השגה, אבל כבר נטבע הזרע של הקיום, כמובן

      עם הבנה שהולכת ומבשילה לקבל את התניותיה ומוסכמותיה של החברה

      הדורסנית.

      תודה!

       

        1/1/12 18:23:
      מעניין למה אתה קורא "לחיות באמת"? מה ההגדרה שלך לחיים באמת? (כתבת נהדר)
        1/1/12 18:21:

      צטט: ruthy 2012-01-01 08:49:00

      יחי אמריקה... דמיון מפותח! שנה טובה!

      אמריקה של קארבר, רק איתה אני יכול להזדהות, 
      כי זאת אמריקה שהסירה מסכות..
      תודה.

       

        1/1/12 18:19:

      צטט: forte nina 2012-01-01 07:40:16

      כתבת יפה מאוד את הנוגות שבך, שרון. אני כבר מזהה את הנימה בין השורות. העובדה שאתה כותב את זה על התפר בין השנים, זה כן משנה, כי אלה רגעי ההתחשבנות. אבל תמונות בבר באמצע הלילה-I Have Been There

      זה תמיד מפגש עם בדידותם של אחרים ובוודאי מציף מחשבות כאלה ובמיוחד midlife crisis

      לרובנו זה עובר, אני בטוחה שגם לך זה יקרה.  כי זה לא משנה מה הספקת עד עצם היום הזה. מה שמשנה זה לעשות את אותם דברים אך אחרת, כי אין מה להפסיד תמיד אפשר למות,  אם מאוד רוצים. ברור שנדרש, להחלץ מהמצור הפנימי והמנטרות הקבועות. אני מוצאת שיש קסם גדול יותר בחיים,  אחרי המשברים האלה.  אפילו אהבה מרגישה טוב יותר. תתפלא, למרות שזמן רב עבר מאז שנולדתי,  אני מגלה כל יום דברים חדשים והחיים מסקרנים ומעניינים מאוד. אם הייתי מרגישה שאני נאחזת בחיים רק כדי לחיות, לא היית פה.

       

      אלכסנדר פן - אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת.

       

      אומנם זאת פרוזה, אבל בהחלט יושבת על המקום הדוקר אצלי, והוא החיפוש הבלתי פוסק

      אחר אותנטיות, משהו אמתי יותר, להבין את החד פעמיות של החיים, וכמו שאמרת,

      המוות ממילא מעבר לפינה. 

       

      אני מניח שבסוף להיות אותנטי זה להרגיש אותנטי, כי ניסיתי עם השכל, עם התבונה,

      אבל תמיד היא הייתה של מישהו אחר, ואני רוצה את שלי, והרגשות הם רק שלנו,

      החוויה בסופו של יום היא הנזכרת, הבטחה שלי לשנה החדשה, הרבה חוויות חדשות,

      גם מפחידות, מקווה שאעמוד בהבטחה הזאת לעצמי,

       

      תודה פנינה, גם על השיר :-)

       

        1/1/12 18:16:

      צטט: זונות פוליטיות 2011-12-31 23:17:12

       

      ברוטוס:   No Shit  

         

        

      נטוס:      בכל פעם כשאני יושב על בר אני מרגיש כמו מרגרט מיד, כאילו אני בעיצומו של מחקר אנתרופולוגי של בני אדם, שעם התפתחות המחקר נפתחים יותר, חושפים יותר ומגלים את כל מה שחבוי בם ביומיום 

       

       

      ..

      יש משהו בהתבוננות על באנשים, למרות שלאחרונה אני פשוט חולף על פניהם,

      אולי כי ההתבוננות הפנימית שלי בשיאה בתקופה האחרונה..

        1/1/12 18:15:

      צטט: ארזעמירן 2011-12-31 23:02:21

      מאוד אמריקאי מצידך :)) אם נאמין לנבואות בני המאיה, אז כולנו נחיה אותה, אבל רק אותה. דצמבר 2012 הוא החודש האחרון שיש לנו כדי לבזבז את טיפות חיינו האחרונות. מול הסיכוי שמדובר בשנה-אחרונה-בהחלט והאופציה לעשות את כל מה שרצינו ולא העזנו (נגיד לשדוד בנק, נגיד אורגיה עם גמדים, נגיד לעשות ילד...) כמה פתטי מצידי שכל מה שאני מסוגל לבקש לשנה החדשה הוא "שרק לא יהיה יותר גרוע"

       

       

      "שרק לא יהיה יותר גרוע" - ואני אומר ארז, תיהנה עכשיו, 

      כי עכשיו רק רע, עוד מעט יהיה גרוע.


        1/1/12 18:14:

      צטט: אסצ'ילי 2011-12-31 20:22:37

      wow

      הרגליים שלי צריכות להבין למה הן הולכות לאן שהן הולכות. אין חיוך בהישג שהוא לא שלי, אלא נקבע מעליי, מצדדי, נכפה עליי. יש חיוך אפילו בכישלון. כזה שהוא שלי. רק שלי.

       

      טקסט מעולה שרון. כל פיסקה בו יודעת לעמוד בפני עצמה. תודה.

       

       

      תודה :-)

       

      נגעת בפסקה שמגרדת לי לא מעט בשנים האחרונות.. 

        1/1/12 17:47:

      יחיה אותה באמת. את 2012?."
      אתה?!!!
       (סגרנו את זה..:))

        1/1/12 17:31:

      צטט: אסצ'ילי 2011-12-31 20:22:37

      wow

      הרגליים שלי צריכות להבין למה הן הולכות לאן שהן הולכות. אין חיוך בהישג שהוא לא שלי, אלא נקבע מעליי, מצדדי, נכפה עליי. יש חיוך אפילו בכישלון. כזה שהוא שלי. רק שלי.

       

      טקסט מעולה שרון. כל פיסקה בו יודעת לעמוד בפני עצמה. תודה.

       

      הטקסט מעולה, אבל  מתסכל בהכרח, משום שלעולם לעולם שום דבר הוא לא רק שלך.

      אנחנו הפירות של הסביבה שלנו לטוב ולרע.

      זה מה שהרגלים שלי "מבינות". זה לא אומר שזה מכשיר יעיל לסילוק העצבת, אבל זה יעיל יותר במעבר משנה לשנה.

      אפילו מיום ליום.

        1/1/12 08:49:
      יחי אמריקה... דמיון מפותח! שנה טובה!
        1/1/12 07:44:

      תיקון: אם הייתי מרגישה שאני נאחזת בחיים רק כדי לחיות, לא הייתי פה.

        1/1/12 07:40:

      כתבת יפה מאוד את הנוגות שבך, שרון. אני כבר מזהה את הנימה בין השורות. העובדה שאתה כותב את זה על התפר בין השנים, זה כן משנה, כי אלה רגעי ההתחשבנות. אבל תמונות בבר באמצע הלילה-I Have Been There

      זה תמיד מפגש עם בדידותם של אחרים ובוודאי מציף מחשבות כאלה ובמיוחד midlife crisis

      לרובנו זה עובר, אני בטוחה שגם לך זה יקרה.  כי זה לא משנה מה הספקת עד עצם היום הזה. מה שמשנה זה לעשות את אותם דברים אך אחרת, כי אין מה להפסיד תמיד אפשר למות,  אם מאוד רוצים. ברור שנדרש, להחלץ מהמצור הפנימי והמנטרות הקבועות. אני מוצאת שיש קסם גדול יותר בחיים,  אחרי המשברים האלה.  אפילו אהבה מרגישה טוב יותר. תתפלא, למרות שזמן רב עבר מאז שנולדתי,  אני מגלה כל יום דברים חדשים והחיים מסקרנים ומעניינים מאוד. אם הייתי מרגישה שאני נאחזת בחיים רק כדי לחיות, לא היית פה.

      ''

      אלכסנדר פן - אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת.

        31/12/11 23:17:

       

      ברוטוס:   No Shit  

         

        

      נטוס:      בכל פעם כשאני יושב על בר אני מרגיש כמו מרגרט מיד, כאילו אני בעיצומו של מחקר אנתרופולוגי של בני אדם, שעם התפתחות המחקר נפתחים יותר, חושפים יותר ומגלים את כל מה שחבוי בם ביומיום 

       

      ..

        31/12/11 23:02:
      מאוד אמריקאי מצידך :)) אם נאמין לנבואות בני המאיה, אז כולנו נחיה אותה, אבל רק אותה. דצמבר 2012 הוא החודש האחרון שיש לנו כדי לבזבז את טיפות חיינו האחרונות. מול הסיכוי שמדובר בשנה-אחרונה-בהחלט והאופציה לעשות את כל מה שרצינו ולא העזנו (נגיד לשדוד בנק, נגיד אורגיה עם גמדים, נגיד לעשות ילד...) כמה פתטי מצידי שכל מה שאני מסוגל לבקש לשנה החדשה הוא "שרק לא יהיה יותר גרוע"
        31/12/11 20:22:

      wow

      הרגליים שלי צריכות להבין למה הן הולכות לאן שהן הולכות. אין חיוך בהישג שהוא לא שלי, אלא נקבע מעליי, מצדדי, נכפה עליי. יש חיוך אפילו בכישלון. כזה שהוא שלי. רק שלי.

       

      טקסט מעולה שרון. כל פיסקה בו יודעת לעמוד בפני עצמה. תודה.

      פרופיל

      פוסטים פופולאריים

      Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   אודיו  |   קהילת תמיכה  
      מדורים:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   smartphone  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   עסקים קטנים  
      שימושים:  התראות RSS  |   כל הפרשנויות  |   כל כותרות היום  |   תנאי שימוש באתר  |  כתבו אלינו
      עכבר העיר:  מדריך עכבר העיר  |   סרטים  |   מסעדות  |   הופעות  |   ילדים  |   הצגות  |   ברים  |   מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע  
      הארץ:  חדשות  |   בחירות  |   מזג אוויר  |   גלריה  |   חדשות חוץ  |   ביקורות סרטים  |   סרטים חדשים  |   ביקורת מסעדות  |   ספורט  |   לונדון 2012  |   ספרים  

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי