כותרות TheMarker >
    ';

    שינויים בהרגלי הצמיחה

    התחלתי לכתוב במרץ 2007, זה התחיל די כואב, אחר כך זה קצת נרגע, לאט לאט התרגלתי, ועכשיו אני גם נהנה מזה. תהנו :)

    עמית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    הצילו, אשתי בהריון

    45 תגובות   יום שבת, 31/12/11, 23:23

    ההורמונים, מצבי הרוח הקיצוניים, הבכי של הבוקר, הבטן שגדלה, הבדיקות, הכסף שהבדיקות עולות, והביטוח שמתחמק בהגינות מה, ההגיון שפעם היה במחוזותינו, ההורמונים שוב פעם, הרביצה מול הטלויזיה, הבייגלה והוופלים במטבח, הרהיטים שעפו מהבית וזה עוד לא כולל אותי, הבגדים שנופו, תבוא, תלך, למה עוד פעם ככה ולמה אתה? ההאשמות שמטיחים בי – זה הכל בגללך, אתה אשם! אתה אוהב אותי, אתה כבר לא אוהב אותי, אוף פה ואוף משם.
    הצילו, אשתי בהריון. כל מה שאומרים על הריון, הכל נכון. נכון שאני חלק מההריון הזה? ברור! לגמרי, מה קרה? ישן בתנוחה עוברית על פס צר ברוחב עשרים סנטימטרים במיטה וגם זה כשהיא ביום טוב.

    זרקה את שני השטיחים הבודדים שנשארו בבית, נו אלה ששמים על הרצפה בשני הצדדים של המיטה. עכשיו אין יותר, זהו. קם בבוקר, סכינים של קור, תקפא, תמות זה לא מעניין יותר. פעם הייתי פונקציה בבית, עוד מעט גם את הזבל היא לא תיתן לי להוריד. שבוע עשרים, מקום טוב באמצע. אומרים שהשלישים הראשונים והאחרונים בהריון הם הכי קשים. אז זהו שזה נכון, פשוט עד עכשיו אף אחד לא אמר בפומבי שהאמצעי הוא הגיהנום מבין שלושתם. חפיף באמת. "ממי תיגע לי בבטן, אתה חייב להרגיש", "נו!" שם את היד שלי על הבטן שלה, אם לא אני יוצא חומוס, שוב פעם. "אבל מותק אני לא מרגיש כלום". "ממי אתה פשוט לא יודע להרגיש, איך אני מרגישה ואתה לא, ובכלל מאז שאני בהריון" ואז מתחיל הנאום שאף פעם לא נגמר. למדתי שיש משפט אחד שאני יכול להגיד בסוף, או שלא. "מותק, אז אולי בכל זאת נלך לקורס הכנה ללידה?" לפעמים זה מצליח.

    רוב היום אני על סיילנט בבית, באמת. אין טעם לפתוח בדיאלוגים שיגרמו לך להיקבר חי תחת ההריסות של ההורמונים. משפטים קצרים כאלה, קונסטרוקטוביים. "כן ממי, בטח ממי, ממי מה את אומרת – באמת?!" חובה לתת גם את הפרצוף המופתע ולפתוח זוג עיניים גדולות. "ממי איך את מרגישה?". סופי השבוע הם הכי קשים, כמו סדנאות מלוקקות כאלה של מודעות עצמית לפיתוח זוגיות הריונית שזורה בוורוד בוהק. "ממי נו חשבת על שם יפה?", "נו ממי, תהיה חלק מזה, ממי נראה לי שאנחנו צריכים אוטו יותר גדול אתה יודע?" באיזור תשע וחצי עשר היא מתעייפת מכל הדיבורים, הולכת לישון. אני, זו שעתי היפה שמתחילה לה לאיטה, מתמכר לשקט מתעייף בעצמי, מוזג לה כוס מים ומניח לה ליד המיטה. והיא מתוך שינה: "איזה ממי אתה שאתה מביא לי מים, לילה טוב ממי שלי". מתכוונן על העשרים סנטימטרים שלי ונופל כשבוי לדממה.

    יש הרבה דמעות בהריון, באמת. מספיק שאני "נוטש" לחדר אחר בבית – ממי, אתה יכול להביא לי טישיו? ואז היא בוכה, ואז אני נבהל, ואז אני רץ אליה ושואל מה קרה. "ממי, אתה כבר לא אוהב אותי יותר, תראה איך אני נראית וכל המסביב, והכל רטוב, והטישו, והבוץ, וכל הדמעות האלה, וההוא בטלויזיה מת, ועכשיו ההלוויה, והיא בוכה ובוכה. "אבל מותק זה לא נכון, אני הכי אוהב אותך בעולם" ואז היא תיתן לי את המבט הזה של העיני עגל ותבכה עוד פעם. "ממי נכון שאחרי ההריון אני אחזור להיות מי שהייתי?" בטח ממי, הריון זה לא מחלה. רק כמה פרצי אלימות כלפי הבעל שלך, וגם אז ביטוח לאומי לא מכיר בי כקורבן הנסיבות.

    טפשת הריון. הוכח מדעית! נשים בהריון נוטות לאבד חלק ניכר מהאינטליגנציה לרבות חלקים אחרים של שפיות. לא נורא, אני יש לי את הביוגריפיה של סטיב ג'ובס, אסלה ואייפד, ולאו דווקא בסדר הזה. מתישהו השבוע איתרע מזלי וצלצלה חברה של אשתי, גם היא בהריון – תאומים, לא רציני. ואז הם דיברו ודיברו, הפרייה הדדית של הורמונים גדושים בטלפון. סיפור קצר של שלוש ארבע שעות לא יותר. זמן איכות שלי עם עצמי לפני שאשתי תתמלל לי את כל השיחה. עם סיומה של השיחה היא מסתכלת עליי בחיוך: "שומע מה היא אמרה לי בטלפון?" מסתכל עליה עם מבט חודר ונוקב, אם להציב גבולות אז ממש עכשיו, או בתרגום סימולטני: לא, אני לא באמת רוצה לדעת, כאילו דה! ככה הזמן עובר פתאום אחרי כמה זמן הברקה. היא החליטה שהיא צריכה ג'יפ. גם אני לפעמים מרשה לעצמי לפנטז שאני קרבורטור. "ממי אני רוצה ג'יפ, אבל אתה יודע מה? אני מוכנה גם להתפשר על אוטו גבוה." אהה. ועוד איזה מקרה נוסף שזכור לי קרה באיזה לילה כשהלכנו לישון. מודיעה לי שהיא שמה את הטלפון של במצב טיסה?! שאלתי למה טיסה?! והיא ענתה לי שככה בא לה. הריון, מה לא ככה?

    אם אני אחטוף מלא מכות אחרי הפוסט הזה? ברור! סליחה גם אני חלק מההריון הזה, וגם אני חלק מהבית הזה, בינתיים. הנה אני מודה קצת מקטר אבל לפעמים אני חוטף גם: "ממי, תחליף מצעים". מנסה להתחכם בזו הלשון: אבל מותק שבת היום, לא כדאי שנעשה משהו?" משול לנסיון התאבדות. "ממי, תחליף מצעים עכשיו!" אני מסנן איזה אוף כזה מבין השפתיים ותשובת המחץ לא מאחרת להגיע: "אני שמעתי את זה!" חוזר לכלוב שלי בסיילנט, גם ככה כבר לא מרשים לי לעשן ואפילו במרפסת. עכשיו יש רקפות במרפסת – בכייה לדורות!

    החלטתי. אני הולך לתעד הכל. גם את הבטן הגדלה לה לאיטה מלח שום מלח שום. בנוסף אני עומד לייצר איזו טבלת אקסל עם כל מה שאני חוטף כדי שפעם, ביום מן הימים, אני אוכל להשתמש בזה כנשק להגנה עצמית. "אה, זוכרת שהיית פעם בהריון? אה לא?! אז במקרה הכינותי מראש!" ככה אין הפתעות, הכל באקסל מתועד וחתום.

    מחר מתחיל שבוע עשרים ואחת. אם אתה סופר הריון בחודשים אתה רק מוכיח שאתה לא מבין כלום. מדי פעם יש בוחן פתע: "ממי, באיזה שבוע אני" אם תוך אלפית שנייה אתה לא עונה, אין שום טבלת ביוץ בעולם שתציל אותך. היזהרו! בגדול התכנון הוא להגדיל עוד קצת את המשפחה ב-2012, מה שאומר שזה הפוסט האחרון של 2011. הרבה דברים טובים קרו בשנה הזו, כולל החלטה גאונית שלי לרכוש אייפד, ולהתחתן? את הפוסט הזה אני כמובן מקדיש למירב שבזכותה 2011 היתה כה מדהימה, ולמרות שאני נשמע סובל אני ממש לא. מצד שני, פרס גדול למירב שסובלת אותי – כי ככה זה שאתה דביל. אבל היא בחרה.

    ושמישהו ימצא לי כבר סדנה לגברים בהריון.

    שתהיה שנה אזרחית נפלאה לכולנו, אמן.

     

    עמית

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/12 17:57:
      קוטר!!! (-:
        2/1/12 09:03:
      עוד 20 שנה תתגעגע לימים האלה ............
        2/1/12 08:11:
      מחזיקים לך אצבעות - יש לנו 2 מצידון. אתה כותב טוב - יהיה בסדר - תחזיקו מעמד.
        2/1/12 08:11:
      כל כך הרבה תגובות ואף אחד לא מספר לך שתקופת ההריון זו התקופה הכי קלה בגידול ילדים, מכאן זה רק הולך ונהיה יותר קשה. :) יש גם את מדריך התמנון והחבל להורות http://www.nehara.net/articels/40-parents/105-to-be-parents.html בכל מקרה שיהיה לכם בהצלחה
        2/1/12 00:09:

      ובגלל שלא הפנמתם את חוקי הזהירות הבסיסיים קבל את זה :-)

       

      ''

        1/1/12 23:46:

      ראיתי את הקישור בשווה קריאה. אז קראתי, אהבתי. אחלה פוסט.

       

      ואז לחצתי על הפרופיל שלך. 

      ואז ראיתי, שחור על גבי דה-מרקר, באנשים שתרצה להכיר: "בלונדיניות, בעיקר בלונדיניות."

       

      בן אדם, יש לך משאלת מוות. שהאל יהא בעזרך, ושהאישה לא תשים לב.

        1/1/12 23:11:
      ואם אצלינו לא היה כלום מכל זה, זה אומר שאנחנו לא נורמליים? לפחות אני? הילדים דווקא בסדר יחסית (אחרי הריטלין, המכות והואליום היומיים..). העיקר שיהיה במזל טוב!!
        1/1/12 22:50:
      על הכיפק. תיהנה. זה רק יהיה יותר קשה אחרי הלידה :)
        1/1/12 22:06:
      חמוד. מתי צפוי?
        1/1/12 21:44:
      מצחיק וכל כך נכון! מסכן שכמוך.... זה יעבור לה אבל ישארו צלקות אחרות ואולי גם הרגלים חדשים - זה טיפשי לייעץ, אבל תנסו להיות הוגנים אחד כלפי השני/ה ולא לנצל זה את זה כי יש "סיבה". שיעבור בקלות...האהבה מנצחת תמיד.
        1/1/12 21:39:

      צטט: esther K 2012-01-01 21:34:06

      חחח כמה שאתה מצחיק וכמה שזה נכון..אין הריון שקט, לשני הצדדים..קולולו..שיהיה במזל טוב..

       

      תודה רבה :)

        1/1/12 21:39:

      צטט: זמן קסם 2012-01-01 21:12:52

      חמוד,בהצלחה ....

       

      תודה :)

        1/1/12 21:39:

      צטט: מר גניתרוזנבלום 2012-01-01 20:38:07

      יוצא מן הכלל,לא נורא זה יעבור עד לפעם הבאה. אגב היה קטע שלם על התופעה בתוכנית רמזור,בדיוק חזרו על התופעות הללו,תברך כל בקר שאתה לא בהריון................בהצלחה מרגנית

      תודה מרגנית :)

       

        1/1/12 21:38:

      צטט: דוקטורלאה 2012-01-01 20:08:09

      אני עדיין צוחקת. פשוט קשה לי להפסיק. עוד לא קראתי קטעים כאלה על הריון האישה. אישית, היה לי ילד כבן שנה והייתי בהריון עם תאומים. בעלי עבד מבוקר עד ערב ואני סיימתי לימודי תואר שני באוניברסיטה. עבודות, מבחנים וגם תזה.

      תודה רבה 

       

        1/1/12 21:37:

      צטט: אוריתי 'לה 2012-01-01 19:32:27

      ענק!

       

      תודה :)

        1/1/12 21:36:

      צטט: *סיגלי* 2012-01-01 18:37:27

      איזה יופי ! שיהיה במזל טוב, וקח הכל באהבה :-) תהנו מהדרך....

       

      תודה רבה :)

        1/1/12 21:36:

      צטט: יעלי111 2012-01-01 17:03:47

      אם היא לא תאהב אותך עכשיו עוד יותר .... אני אדבר אתה.

       

      מבטיחה?

        1/1/12 21:35:

      צטט: זיוה גל 2012-01-01 17:02:03

      כן, ככה זה בדיוק:)

      מצחיק נורא כתבת
      שיהיה בהצלחה ולמזל טוב!
      זה הכי חשוב.

       

      תודה רבה 

        1/1/12 21:34:

      צטט: pro 1984 2012-01-01 16:28:46

      סאחטיין על האומץ לכתוב כזה פוסט... :)

       

      זה הכל מפחד, אין כאן טיפת אומץ :)

        1/1/12 21:34:
      חחח כמה שאתה מצחיק וכמה שזה נכון..אין הריון שקט, לשני הצדדים..קולולו..שיהיה במזל טוב..
        1/1/12 21:33:

      צטט: yanivmichal 2012-01-01 15:33:24

      יש ספר שנקרא אבא בהריון אני בטוחה שתזדהה, אז קודם כל מזל טוב!!! שההריון יעבור בבריאות ובשלווה, ואטוטו תרגיש את התזוזה הראשונה ואז החוויה תתעצם.. והרבה הרבה סבלנות לאישתך והכל יעבור.חוץ מהטפשת הריון זה לצערי נשאר..כאילו חלק מהזיכרון נמחק.

       

      תודה רבה :)

        1/1/12 21:33:

      צטט: ארזעמירן 2012-01-01 14:54:37

      בדיוק השבוע קראתי בעיתון על הגבר הראשון שנכנס להיריון וילד ילד (בגוף הכתבה התברר שמדובר במי שנולדה כאישה, החליטה להפוך לגבר אך לשמור על האינסטלציה המקורית שלה, כך שהתואר "הגבר הראשון וכו'" לא לגמרי מדויק, ועדיין.) אז אני אומר - אם אנחנו כבר כל כך סובלים בהריון של נשותינו וחוטפים מכל הכיוונים, אולי כדאי שנאמץ את הקוריוז העיתונאי וניכנס אנחנו להיריון, נתפנק קצת על ההורמונים הגועשים, נריץ את זוגתנו ברחבי העיר בחיפוש אחרי המלפפון הנכון ונרביץ לכ מי שמעצבן אותנו, בלי חשש.

       

      ארז, אתה לא רוצה אותי בהריון. בעצם ארז? אף אחד לא רוצה אותי בהריון...

        1/1/12 21:32:

      צטט: OCN 2012-01-01 14:07:23

      עמית נהנתי כל כך שאפו שאפו!! ונזכרתי בבת שלי שילדה לפניי חודש והיא הייתה באותו המצב של קיטורים בכי ושאר מיניי הפינוקים שביקשה מבעלה. אל תדאג זה עובר מהר. אהבתי את תיאור השינה במיטה

       

      זה הכל אמיתי, באלוהים. תודה רבה :)

        1/1/12 21:31:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2012-01-01 09:46:15

      סדנה לגברים בהריון, היתה מצילה הרבה זוגות מגירושין. הרי זה בכלל לא היא, זה ההורמונים. אז אין ברירה, סבלנות וגם לפעמים שנה אחרי הלידה צריך סבלנות, בסוף תקבל את אשתך בחזרה (: *

       

      יעלי, גם היא אומרת את זה לפעמים :)

        1/1/12 21:31:

      צטט: imagination 2012-01-01 09:11:41

      אני רוצה לעודד אותך- לא נראה לי שהיא תפסיק לבקש ממך לזרוק את הזבל. קרעת מצחוק- תודה! ושתסבול בחיוך!

       

      מחייך... בינתיים.

        1/1/12 21:30:

      צטט: דניאלה סגל 2012-01-01 08:53:32

      איזה פוסט מצחיקקקקקק! יו, מזכיר לי נשכחות, בתור ההורמונית ההריונית. סחתיין על הסבלנות, חבר, אבל מה לא עושים בשביל אישה מקסימה כזאת. מתה עליה. אולי זה כי גם היא מזל דלי, כמוני. ישר רואים, לפי סוג הביטוי ההורמונאלי. בהצלחה בהמשך. אשמח לקבל דיווח יומיומי

       

      תקבלי גם תקבלי דיווחים :) מת עלייך!!!

        1/1/12 21:30:

      צטט: שרה קונפורטי 2012-01-01 01:02:38

      אמן ואמן, שתהיה שנה ברוכה ומאושרת.
      זכור רק מה שאמרתי
      עוד תתגעגעת מאד מאד לימים אלו
      בימים שאחר כך - אין כמותם, תצטער על כל יום שלא ניצלת
      אין שינה
      יש רק חיתולים, והאכלות, וריצות לרופאים,
      ובדיקה שוב ושוב שהכל בסדר, והילדים במקום ראשון
      ואין זמן לפינוקים.....
      הואה, זכור מה שאמרתי.
      שנה נהדרת לך חברי
      שרה קונפורטי

       

      טוב אני כבר מכיר, אבל תודה רבה :)

        1/1/12 21:29:

      צטט: אילן גבע 2011-12-31 23:52:22

      מזל טוב איש, תיקח הכל בקלות, זה זמני, רק ב-20 שנים הראשונות

       

      תודה יקירי

        1/1/12 21:12:
      חמוד,בהצלחה ....
      יוצא מן הכלל,לא נורא זה יעבור עד לפעם הבאה. אגב היה קטע שלם על התופעה בתוכנית רמזור,בדיוק חזרו על התופעות הללו,תברך כל בקר שאתה לא בהריון................בהצלחה מרגנית
        1/1/12 20:08:
      אני עדיין צוחקת. פשוט קשה לי להפסיק. עוד לא קראתי קטעים כאלה על הריון האישה. אישית, היה לי ילד כבן שנה והייתי בהריון עם תאומים. בעלי עבד מבוקר עד ערב ואני סיימתי לימודי תואר שני באוניברסיטה. עבודות, מבחנים וגם תזה.
        1/1/12 19:32:
      ענק!
        1/1/12 18:37:
      איזה יופי ! שיהיה במזל טוב, וקח הכל באהבה :-) תהנו מהדרך....
        1/1/12 17:03:
      אם היא לא תאהב אותך עכשיו עוד יותר .... אני אדבר אתה.
        1/1/12 17:02:

      כן, ככה זה בדיוק:)

      מצחיק נורא כתבת
      שיהיה בהצלחה ולמזל טוב!
      זה הכי חשוב.

        1/1/12 16:28:
      סאחטיין על האומץ לכתוב כזה פוסט... :)
        1/1/12 15:33:
      יש ספר שנקרא אבא בהריון אני בטוחה שתזדהה, אז קודם כל מזל טוב!!! שההריון יעבור בבריאות ובשלווה, ואטוטו תרגיש את התזוזה הראשונה ואז החוויה תתעצם.. והרבה הרבה סבלנות לאישתך והכל יעבור.חוץ מהטפשת הריון זה לצערי נשאר..כאילו חלק מהזיכרון נמחק.
        1/1/12 14:54:
      בדיוק השבוע קראתי בעיתון על הגבר הראשון שנכנס להיריון וילד ילד (בגוף הכתבה התברר שמדובר במי שנולדה כאישה, החליטה להפוך לגבר אך לשמור על האינסטלציה המקורית שלה, כך שהתואר "הגבר הראשון וכו'" לא לגמרי מדויק, ועדיין.) אז אני אומר - אם אנחנו כבר כל כך סובלים בהריון של נשותינו וחוטפים מכל הכיוונים, אולי כדאי שנאמץ את הקוריוז העיתונאי וניכנס אנחנו להיריון, נתפנק קצת על ההורמונים הגועשים, נריץ את זוגתנו ברחבי העיר בחיפוש אחרי המלפפון הנכון ונרביץ לכ מי שמעצבן אותנו, בלי חשש.
        1/1/12 14:07:
      עמית נהנתי כל כך שאפו שאפו!! ונזכרתי בבת שלי שילדה לפניי חודש והיא הייתה באותו המצב של קיטורים בכי ושאר מיניי הפינוקים שביקשה מבעלה. אל תדאג זה עובר מהר. אהבתי את תיאור השינה במיטה
        1/1/12 09:46:
      סדנה לגברים בהריון, היתה מצילה הרבה זוגות מגירושין. הרי זה בכלל לא היא, זה ההורמונים. אז אין ברירה, סבלנות וגם לפעמים שנה אחרי הלידה צריך סבלנות, בסוף תקבל את אשתך בחזרה (: *
        1/1/12 09:11:
      אני רוצה לעודד אותך- לא נראה לי שהיא תפסיק לבקש ממך לזרוק את הזבל. קרעת מצחוק- תודה! ושתסבול בחיוך!
        1/1/12 08:53:
      איזה פוסט מצחיקקקקקק! יו, מזכיר לי נשכחות, בתור ההורמונית ההריונית. סחתיין על הסבלנות, חבר, אבל מה לא עושים בשביל אישה מקסימה כזאת. מתה עליה. אולי זה כי גם היא מזל דלי, כמוני. ישר רואים, לפי סוג הביטוי ההורמונאלי. בהצלחה בהמשך. אשמח לקבל דיווח יומיומי
        1/1/12 08:39:

      שנה נפלאה לשניכם.....
      כתוב מתוק מאד!

        1/1/12 01:02:

      אמן ואמן, שתהיה שנה ברוכה ומאושרת.
      זכור רק מה שאמרתי
      עוד תתגעגעת מאד מאד לימים אלו
      בימים שאחר כך - אין כמותם, תצטער על כל יום שלא ניצלת
      אין שינה
      יש רק חיתולים, והאכלות, וריצות לרופאים,
      ובדיקה שוב ושוב שהכל בסדר, והילדים במקום ראשון
      ואין זמן לפינוקים.....
      הואה, זכור מה שאמרתי.
      שנה נהדרת לך חברי
      שרה קונפורטי

        31/12/11 23:52:
      מזל טוב איש, תיקח הכל בקלות, זה זמני, רק ב-20 שנים הראשונות