| עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה? הפתגם הזה שבכותרות עולה אצלי בראש מדי פעם כל פעם בגרסה אחרת, וריאציה שונה אבל תמיד הוא מופיע כסימן שאלה ואף פעם לא כסימן קריאה.
הרי אם הוא היה מופיע כסימן קריאה אצלנו אז כולנו היינו עשירים ובריאים לא כך? עצם העובדה שרובנו "מעמד ביניים" עם קריצה לעבר "מועדון הפלטינה", רומז על כך שהמציאות אחרת.
הרי אנו גדלים, מחונכים ומתוכנתים לערכים שמוצגים באופן כמו "זה מאוד רוחני להיות עני", "אין לי כסף אבל יש לי הרבה חברים",
"כדי להיות עשיר אתה חייב להיות מושחת" וכן הלאה וכן הלאה ביטויים בסגנון זה.
אז אם כך המצב בוודאי שאף אחד מאיתנו לא באמת ירצה להיות עשיר, הרי מי ירצה להיתפס כמושחת? מי רוצה לאבד את החברים שלו? וכו'.
יותר מזה בסדרות הטלוויזיה למשל למי שזוכר את רמת אביב ג', שם בעל המאה היה בעל השררה. כלומר, אנו מתוכנתים מגיל צעיר לשנוא את העשירים, או להפוך למושחתים על מנת להיות עשירים. אז חברים הרי לכם האמירה הבאה: "להיות עני זה לא רוחניות, זה מסכנות!"
באנו לעולם על מנת לממש את ייעודנו, האישי והחברתי. אם יש לך משאבים ובכלל זה כסף, היכולת שלך להשפיע עליך ועל אחרים גבוהה הרבה יותר. חישבו על זה רגע, אם יש לי משאבים רבים יש לי רצון גם לתגמל את אלה שעזרו לי להגיע שזה לרוב האנשים בסביבה העסקית שלי, יותר מזה חלק מהסכום יוקדש לתרומה ללא קשר לסביבה העסקית מתוך רצון להחזיר חזרה ליקום חלק קטן -ביהדות מדברים על מעשר.
זה רוחניות בעיני. להקדיש תודה ולהחזיר חזרה חלק שקיבלתי. עם ראייה זו קל לי הרבה יותר, עם הגישה הזו הכול הופך להיות ברור יותר, נהיר יותר, מעניין יותר. תחשבו כמה שקט, חופש וחירות נכנס למקום בו משפחה הופכת להיות עשירה.
כמה מהבעיות הקיומיות היומיומיות פשוט מתנדפות כלא היו. זה לא שאם אתה עשיר אתה מלקק דבש כל היום, אבל כמו שאומר המשפט – עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה! (והפעם עם סימן קריאה). |