לפני שנתיים.
שאלת חלום. רמז קט.
עלייך,
מי את,
בלי לשאול,
בלי לתחקר,
את, רק מי את, ואיך את קשורה.


אז קיבלתי,
את הרמז, והוא כל הזמן הידהד לי.
ולא הבנתי,
מבולבלת, איך היא קשורה.


לא מזמן ידעתי את שמך,
ואז הבנתי את הקישור.
היום שיחת חולין, עם זאת מהחלום, שלא קשורה, אבל מאוד קשורה.
סיפרה שהיא הייתה כותבת פה.

לא הייתי חושבת על זה אפילו, היא מהנחבאים,
אין לי מושג מה שמה הוירטואלי, וגם את שלי היא לא יודעת.
דיסקרטיות.

אבל אם רק היית יודעת, כמה זה דפוק.
"השבכני"ק" למד איתך.
ואת משרד החקירות שעזבתי, לא נגעתי ולא בדקתי, אין צורך, כשיש חלום.

אם רק היית יודעת כמה אני נזהרת,
בשאלות החלום שלי, היית יודעת.
שכלום לא סתם,
ואת העיניים שלך פגשתי. רק אותן לא הצלחתי לפספס.

זה הסוד שלי, לא מתיימרת. ולא רוצה להיות את, כמו פעם. ולא אף אחת אחרת.
יש העתקה ויש השראה, השראה זאת מתנה שקיבלת,
העתקה, זו בעיטה שתקבל, וולה.

אבל אי אפשר להתווכח עם יד האל,
שכן נתן, קצת משהו,

עצם לחלל.