כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      4/1/12 14:27:

    צטט: דיוטימה 2012-01-04 13:20:58

    מן התיאור על מהות הספר, הוא קורץ ממרכיבים שקוראים רבים יימשכו לקוראו. בהצלחה רבה, חיים!

    .

    תודה רבה דיוטימה גם אני מקווה כך.

      4/1/12 13:20:
    מן התיאור על מהות הספר, הוא קורץ ממרכיבים שקוראים רבים יימשכו לקוראו. בהצלחה רבה, חיים!
      2/1/12 22:16:

    צטט: debie30 2012-01-02 22:07:19

    חיים, תיארת תהליך מרתק שחווית. המון הצלחה לספר.

    .

    המון תודות דבי, אני מקווה שהרבה קוראים יהנו ממנו.

      2/1/12 22:07:
    חיים, תיארת תהליך מרתק שחווית. המון הצלחה לספר.
      2/1/12 16:35:

    צטט: sari di 2012-01-02 12:30:51

    גאונות היא גאונות. שנה אזרחית נפלאה :)

    .

    אני לא מתיימר להיות ליותר מעל הממוצע נניח.

    שנה אזרחית מבורכת sari

      2/1/12 16:33:

    צטט: הטרמילר 2012-01-02 09:17:33

    קיבלתי :)

    .

    MUY BIEN

      2/1/12 16:30:

    צטט: י ו נ י ת 2012-01-02 06:42:58

    הרעיון הבסיסי אינו מסובך בדרך כלל, הבעיה היא הביצוע; וכאשר אנו נתקלים בבעיה היא נראית לנו לעתים כמכשול בלתי עביר. אלא עם מאמצים מנטליים ודבקות אנו עשויים להגיע לפתרון, אשר יעניק ליכולת היצירה שלנו את הערך הייחודי

    את זה אני לוקחת איתי !!

    תודה חיים, שנה אזרחית פורה וטובה

    .

    המון תודות יונית ושנה אזרחית מבורכת ומלאת השראה.

      2/1/12 12:30:
    גאונות היא גאונות. שנה אזרחית נפלאה :)
      2/1/12 09:17:
    קיבלתי :)
      2/1/12 06:42:

    הרעיון הבסיסי אינו מסובך בדרך כלל, הבעיה היא הביצוע; וכאשר אנו נתקלים בבעיה היא נראית לנו לעתים כמכשול בלתי עביר. אלא עם מאמצים מנטליים ודבקות אנו עשויים להגיע לפתרון, אשר יעניק ליכולת היצירה שלנו את הערך הייחודי

    את זה אני לוקחת איתי !!

    תודה חיים, שנה אזרחית פורה וטובה

    0

    פתרון לבעיה שכיחה

    10 תגובות   יום ראשון, 1/1/12, 21:01

     

    http://cafe.themarker.com/image/1820655/

    ברצוני לחלוק עמכם פתרון לבעיה שכיחה מניסיוני, אם כי אינני סופר בעל מוניטין ואיני עוסק בהוראת  כתיבה יוצרת, אני מאמין שהדוגמה יכולה לשמש חומר למחשבה ובסיס לפתרון בעיות נוספות מהסוג הזה, גם בתחומי אמנות אחרים המחייבים רמת ריכוז גבוהה.

    עבדתי בשנות השמונים כמתרגם בהוצאה מכובדת וידועה, כאשר מטרתי הייתה ליצור קשרים עם האנשים המתאימים כדי לקדם את כתביי – התרגום היה הכלי.

    לאחר כשנתיים מעמדי התבסס אף זכיתי למחמאות מפתיעות, החלטתי להציג לבעלת ההוצאה, אישה חכמה שמאוד כיבדתי והערכתי, את אחד הסיפורים הטובים ביותר (לדעתי בלבד כמובן). זה סיפור לא קל עם מידה גדושה של אלימות בין השורות, לא טקסט שצריך להזהיר לבחור לקרוא או לבחור לא לקרוא אותו; בכל אופן, לאחר כמה דקות היא קמה על רגליה והסתובבה במשרד כאשר היא ממשיכה לקרוא אותו, כאשר לי היה ברור שהיא נמצאת במבוכת מה. לאחר שסיימה לקרוא שבה למושבה וסיכמה את רשמיה בכמה מלים בודדות: "אתה צריך לעשות מזה ספר".

    התגובה הראשונית שלי הייתה אכזבה מאחר וקיוויתי להוציא לאור את קובץ סיפוריי הקצרים. והיא פתרה לעצמה את  הבעיה במהלך מבריק. לאחר זמן מה, במחשבה שניה החלטתי לעשות את מה שהיא יעצה לי, להפוך את הסיפור הקצר לספר. ההחלטה הייתה קלה, הבעיה הייתה כיצד מבצעים זאת, בפרט לאחר שסיום הסיפור היה החלטי והתקבל כמו הסיום הכולל של העלילה.

    הרעיון הבסיסי אינו מסובך בדרך כלל, הבעיה היא הביצוע; וכאשר אנו נתקלים בבעיה היא נראית לנו לעתים כמכשול בלתי עביר. אלא עם מאמצים מנטליים ודבקות אנו עשויים להגיע לפתרון, אשר יעניק ליכולת היצירה שלנו את הערך הייחודי ולא רק סוג של טקסט מתקבל על הדעת. המאמץ הזה כמו כן, מהווה קידום ליכולות שלנו ולעתים אף צעד גדול יחסית שכלל לא ציפינו לו – המעלה אותנו לאותן רמות שחלמנו עליהן, החוסכות מאתנו מאמצי העבר של כתיבת פתקים לבל נשכח, של דילוג מהמיטה למחשב להוסיף כמה שורות. המאמצים האלה הופכים נחלת העבר.

    כפי שציינתי הסיפור הקצר שלי היה התמצית של כל העלילה, והבעיה הייתה כיצד ממשיכים כאשר הסוף כבר מרומז.

    בדוגמה שלי העלילה מתארת פגישה שבה אדם צעיר הנאלץ לאחר שטיפת מוח מרוכזת לבצע משימה כנגד רצונו. האם הוא יבצעה או לאו איננו יודעים עדיין, אולם כל הפרטים סופרו או נרמזו והרעיון הכללי ברור לחלוטין.  בסוף הסיפור הקצר מוצא עצמו האדם הצעיר מחוץ למקום המפגש, מזועזע אך מחליט שאין לו דרך אחרת מלבד לבצע את מה שהוטל עליו.

    כל מה שרציתי בסיפור הקצר היה לתאר טכניקה מזורזת של שטיפת מוח, אשר באמצעותה אדם צעיר וחסר ניסיון משתכנע על ידי מקצוען לבצע פשע. אווירת הפגישה, השינוי מן הקצה אל הקצה של גישת המקצוען, הבעות הבוז והתביעות, ההאשמות, האיומים המוסווים מביאים לתוצאה המוצלחת – זה לב העלילה ולא היה צורך להוסיף את פרטי המשימה עצמה.

    אך אם הסיפור הזה עומד להיות הפרק הראשון של ספר, האם עליי לשנות את הפרק הראשון או לפחות את חלקו?

    לא רציתי לשנות מאום, אהבתי את הסיפור הזה כמו שהוא. החלטתי למצוא פתרון אחר. הסיפור הקצר שימש כפרק הראשון. הפרק השני מתאר את לבטיו, את דרכו לביתו, את המחיר היקר שיאלץ הוא לשלם בין אם יצליח או ייכשל; כיצד ישפיע המהלך על אמו, על קרוביו וידידיו, העלולים להיאסר ולהיחקר בעת שהוא יוסיף להיות חופשי בארץ אחרת.

    הפתרון נמצא בפרק השלישי, בדרכו לביצוע המשימה שהוטלה עליו. תוך תנועה ליעדו הוא נזכר ב-"פלאש בק" בהוראותיו של מפעילו. מחשבותיו אלה תוך שהוא משנן מזכרונו את הוראותיו, נכתבות בכתב נטוי לאורך מסלולו. להבדילן מהמציאות כאשר הוא יוצא את ביתו; לאחר ששיקר לאמו אותה ייתכן ולא יראה יותר וזה המכשול הגדול ביותר שהיה עליו לעבור - אמו.

    הוא מגיע לתחנת האוטובוסים המרכזית, נזכר כיצד עליו להתנהג, היכן הוא צריך לרדת, היכן הוא צריך לארוב לטרפו. הזיכרונות בפלש בק שזורים לאורך התקדמותו לאתר הפשע העתידי.

    לאחר שהגעתי לפתרון המספק הזה, לא הייתה כל בעיה להמשיך במשימה האישית שלי, להשלים את  הספר.

     

    © חיים קדמן 2009 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: