בהמשך לבלוג הקודם, 

גמלתי החלטה בליבי ובחיי, והפסקתי את לימודי ראיית החשבון , לטובת זמן פנוי , לדאוג לבריאותי ולנפשי.

מאז עבר כמעט חודש ולהלן הרשמים:

אחחחח כמה שהתגעגעתי לזמן פנוי שבו אפשר לבחור מה לעשות, אין "צריכה" ואין מרדף אחרי הזמן.

יש "רוצה" ומה בא לי... אז נזכרתי איך מרגישים שפותחים ספר ונשאבים לתוכו ... 

ונזכרתי מה זה לעשות ניקיון יסודי. בכל הבית כולל ארונות.. 

גם את זה צריך, אבל כמה נעים לי אח"כ לשבת בספה בסלון ולהריח את הניקיון.

אפילו מצאתי את עצמי יושבת במרפסת ומפריחה בועות סבון לרוח העזה... תענוג צרוף ולא רק לילדים שביננו...

ועברה לה שבת של בטלה ועוד אחת ... ועוד ביקור אצל חברה , ועוד שבת... 

והנה בצידו של החופש לבחור , מתגלה הבדידות.

כל החברות עם ילדים ... כל האקסים נשואים,  ומשעמם לי...

מנסה לא לצלול לבדידות הזו .. שנובעת בעיקר מחוסר מעש. 

הגוף מאותת שרוצה מנוחה, כאילו קרס בבת אחת בסוף המירוץ ,

בשבוע שעבר וירוס של שיעול, השבוע חולשה כללית ...

תזכורת שאחת הסיבות להפסקת הלימודים היתה לדאוג לך גופי שלי... אבל כנראה ששכחתי כיצד עושים זאת,

וחשבתי שאתה ואני עדיין סופרמן .. 

מחכה ומצפה לטיולים של שבת... בשמש וגם בגשם.. לשדות של כלניות, סביונים, ואויר, בעיקר אויר.

מחכה ומצפה לך, אהובי, יקירי, שנמצא כבר אחת את השני, ונצעד יחד לעבר החופש, ללא הבדידות.

ממני שעוד חודש בת 35 

כמעט כמעט 35