הלכתי ברחוב אחרי נערה, היה לה ריח של בושם שלא הצלחתי לזהות. התחלתי לעקוב אחריה כדי להיזכר בשם הבושם. התקרבתי אליה מאחורה ושאפתי שאיפה חזקה. הנערה עצרה והסתובבה אליי. בן רגע התפוגגה והפכתי להיות היא.
המשכתי ללכת, עליתי לְדירה בקומה שנייה בשדרות בן גוריון. הוצאתי מפתח מהתיק שלא היה שלי, פתחתי את הדלת ונכנסתי. הלכתי למקרר לראות מה יש בתוכו.

מתוך ארון פתוח בחרתי חולצה ומכנסיים שלה. התפשטתי ולבשתי את הבגדים החדשים: החולצה לחצה עליי, המכנסיים היו גדולים עליי. בחרתי את הנעליים עם העקבים הכי גבוהים שמצאתי, למזלי הן התאימו בול.

על השולחן היה טלפון נייד עם הודעת טקסט. הייתה שם כתובת ומישהו כתב שהוא יחכה לי.

בתוך הארון היה בקבוק בושם לא מוכר, ללא שם אבל עם אותו הריח שהרחתי ברחוב. התבשמתי בבושם שלה והסתכלתי בראי, נראיתי כמו עצמי ויצאתי.