1 תגובות   יום שלישי, 3/1/12, 12:00

"זהירות, כלים קרמיים"

"מה מתבשל בסיר? עוף, תפוחי אדמה, עופרת וקדמיום"

הם צבעוניים, מרהיבי עין, הופכים את הבישול לחוויה ססגונית, ואת המטבח לאטרקטיבי ומזמין. מלכי המטבח: הכלים הקרמיים. הקנקן יפה וגם מה שיש בו, האוכל מבושל/מטוגן/ אפוי ומעורבב באופן מופלא, והכלים הם תאווה לעיניים.

האם האדום העמוק, הצהוב המרהיב והירוק הקורץ, צבעי הדגל של הכלים הקרמיים, הם צבעי מלחמה על בריאות ילדינו ועל בריאותנו שלנו?

תחקיר "כלבוטק" חשף בשבוע שעבר כי רבים מהכלים הקרמיים מכילים מתכות רעילות, הן בציפוי הפנימי, והן בציפוי החיצוני. מדובר בעופרת וקדמיום, מתכות כבדות הידועות כמסוכנות ביותר לילדים וגם למבוגרים. (וחברות של כבוד ברשימת החומרים שהם מסרטנים ודאיים).

הממצאים יצאו לאור ותהום הארץ; מחד, הצרכנים כועסים וחוששים, ומאידך, היצרניות זועמות וטוענות שהכל הכפשה וכי התחקיר מנופח ולוקה באי דיוקים.

סיר קרמי "בריאותי"

הפסיקו לקרוא את הכתבה, במיידי, וצאו לסיור עומק במטבח הפרטי שלכם. פתחו מגירות, ארונות ותאים, וחפשו את הכלים הקרמיים. ללא ספק, הם נחבאים אל הכלים האחרים שבמטבח, ואפילו מעלים אדים מהבילים על הכיריים.

שלוש שנים אחורנית; כלי הבישול והטיגון המסורתיים, שלטו במטבח שלטון ללא מצרים, שכיחות הכלים הקרמיים היתה זניחה. ואז, בתאוצה מטאורית, הם פרצו קדימה והפכו לדבר הבא וללהיט החם, בכל מטבח שמכבד את עצמו.

המהפכה נתנה את אותותיה גם במספרים, על כל ארבעה כלי מטבח שנמכרים, שלושה הם קרמיים. שוק כלי המטבח מגלגל בשנה 230 מליון שקל, מתוכם, 170 מליון שקל מגלגלים הכלים הקרמיים, והסירים עוד נטויים.

הסיבה המרכזית לטרנד הלוהט, המבשל והאופה, לא היתה היופי, אלא האופי. הכלים הקרמיים, כך טענו היצרנים, הם בריאים יותר, ירוקים וידידותיים לסביבה. המודעות בעיתונים צועקות: "סיר קרמי בריאותי", "תבנית שתבשל לך בריאות", כך גם מבטיחות המדבקות שעל גבי הכלים.

מהו הציפוי הקרמי שכבש בסערה את השוק? ובכן, הציפוי הקרמי "נון סטיק", יוצר שכבה שמונעת את הידבקות המזון למתכת היצוקה ממנה עשויים הסיר או המחבת. הציפוי מיוצר משכבות של מתכות, חול גרוס וסלעים מותכים בחום גבוה. זו הסיבה שהכלים הקרמיים עמידים לבישול בטמפרטורה גבוהה, עד 400 מעלות.

האם בין חומרי הגלם מסתתרות גם המתכות הזדוניות, העופרת והקדמיום? כמה מילים על המתכות המרושעות הללו; העופרת היא מתכת תעשייתית רעילה, הנפוצה באין סוף שימושים, מגפרורים, מצברים וחומרי הדברה, ועד בסיס ליצור צבעים. במדינות רבות, צבעים על בסיס עופרת אסורים בשימוש ברהיטים ובצעצועי ילדים.

ד"ר גלעד גולוב, ד"ר לכימיה באוניברסיטת בן גוריון, מזהיר: "עופרת גורמת לפגיעות בעיקר בקרב ילדים, אולם גם בקרב מבוגרים. היא עלולה לפגוע בכליות, בכבד, במערכת העצבים, בעצמות, במעים ועוד. תלוי כמובן בריכוז אליו נחשפים".

הקדמיום היא מתכת גמישה ונוחה לעיבוד, רעילה מאד ונפוצה כחומר בסיס ליצור צבעים. משתמשים בה בייצור סוללות, חוטי חשמל, קופסאות שימורים, צינורות מים ועוד.

ד"ר גלוב: "הקדמיום הוא מתכת רעילה מאד, היא מסוכנת ביותר גם בחשיפה לכמויות קטנות. בשימוש לאורך זמן עלולות להיגרם פגיעות קשות".

פרופסור יונה אמיתי, טוקסיקולוג ומומחה לבריאות הציבור, באוניברסיטת בר אילן, מזהיר כי בשימוש נרחב, (לא חד פעמי), הקדמיום הוא חומר מסרטן, שעלול לגרום לפגיעה בכליות, בעצמות ועוד.

ושלא יהיו לכם ספקות, לא מדובר בהפחדות. הועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים, פרסמה רשימה של 53 חומרים שהם מסרטנים ודאיים לבני אדם. ביניהם הקדמיום ותרכובות הקדמיום.

דרוש: תו תקן

כעת העסק הופך למטריד ומציק; כיצד נדע שהכלי הבא במגע עם החביתה, הנקניקיות, הסטייק, או הירקות, לא מכיל מתכות רעילות ומסוכנות לבריאות? יותר מזה, פרופסור יונה אמיתי, מזהיר שכל מגע של המתכות עם המזון, פסול ולא מקובל. כך בישראל וכך במדינות מערביות אחרות. "יש לעשות את המקסימום ולהוציא לחלוטין מכלי המטבח, מתכות שבאות במגע עם מזון".

נו, חפשו את תו התקן, והיו רגועים. אז זהו שאין, אין תו תקן. הכלים הקרמיים הם צעירים, ובכל העולם לא תמצאו תו תקן ספציפי לכלים כאלה.

יחד עם זה, ארגון הבריאות העולמי, ה-FDA ומדינות רבות באירופה, מתייחסים בכובד ראש לקשר בין מזון ומתכות רעילות. הנה ציטוט מתקן "21 CFR" שקובע חד משמעית: "משטחים הבאים במגע עם מזון, אסור שיכילו עופרת". תקן נוסף מזהיר: "חומרי הצביעה והייצור של קרמיקה וציפוייה, עלולים להכיל עופרת וקדמיום. ציפויים שנעשו באופן לא ראוי, עלולים לאפשר לכמויות בלתי מתקבלות של קדמיום ועופרת לעבור אל האוכל".

שימו לב, תקן לכלים קרמיים אין בישראל, ולמרות הכל, משרד הבריאות לא מתעלם מהסיכונים. תקנות משרד הבריאות ל"תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל, ציוד הבא במגע עם אוכל", סעיף 18, מזהיר: "כל חלק הבא במגע עם מזון, לא יכיל עופרת, נחושת, קדמיום וכל חומר העלול להיות רעיל לבני אדם".

"תנאי תברואה בבתי אוכל"? אז גם המטבח שלנו, בו סועדים ילדינו, הוא "בית אוכל". אין ספק, סטנדרטים בריאותיים בסיסיים הנדרשים מכלים במסעדות, באולמות חתונה ועוד, מחייבים גם את המטבח הפרטי שלנו. נכון שלא קיים תקן מחייב לכלים קרמיים, אולם זו ממש לא סיבה לחגוג על חשבון בריאות הציבור, ולרפד את הכלים הקרמיים בשפע מתכות רעילות.

התחקירנים יצאו לקניות ורכשו כלים קרמיים של חברות מוכרות, הכלים נשלחו לבדיקות במעבדת ESC ברמת חובב, (המעבדה פועלת תחת המשרד להגנת הסביבה. בדיקת מתכות רעילות היא בתוקף הסמכתה).

בבדיקה נבדקו מחבתות שונות, (מחבת רגילה, מחבת לסטייק, מחבת לפנקייק ועוד), סכינים, תבניות וסירים. יחידת המדידה לתכולת מתכות היא PPM, (החלק המליון של הקילוגרם).

כלים שונים קיבלו צל"ש בגין היותם נקיים מקדמיום ומעופרת, כך למשל כלים של חברת "ארקוסטיל" שלא מכילים כלל את המתכות הרעילות. אולם כלים אחרים שפעו אותם בנדיבות. בקטגוריה המפלילה הראשונה נמצאו כלים שמכילים מעט עופרת, ולא מכילים קדמיום. כך מחבת מסויימת שהכילה PPM 14.7 עופרת, סיר שהכיל PPM 18.9 עופרת, סכין קרמית עם PPM 50.1 עופרת, ועוד. הכמות הנ"ל נחשבת לבטוחה יחסית לשימוש. "עובר", לפי הסלנג המקובל.

קטגוריה קצת יותר מטרידה, היא של כלים המכילים יותר מדי עופרת, כמו סכין שהכילה 104.4 PPM עופרת, וסיר המכונה (בהומור מעניין) "בריא וירוק", שמציע PPM 116.7 עופרת. אולי על המדף המרכזי במטבח שלכם, ניצב לו סיר כזה? שמא בישלתם לילדים תבשיל בריאות מלא בויטמינים, והגשתם אותו בלי לדעת על השב"חים שמסתתרים שם בפנים?

כאן משתדרגים היצרנים הנועזים, והם כמעט משתוללים עם המתכות. בכלי מטבח שונים, ממחבת ווק, מחבת לצ´יפס, ועד תבניות וסירים, התגלו קדמיום ועופרת בכמויות מבהילות. עופרת בכמות של PPM 237.7 ואף PPM 409.2 וקדמיום בכמות של PPM 44.6.

התחקיר מעלה כי רמת המתכות המסוכנות בכלים, משתנה בין מוצר למוצר, אף באותה חברה. ישנם מוצרים הנקיים מהמתכות הרעילות, וישנם כאלה שמכילים אותן באחוזים כאלה ואחרים. אולם התחקיר טוען נחרצות כי בכל המוצרים שנבדקו של חברת נאופלם, התגלו כמויות גדולות של מתכות רעילות. מדובר בנתון קריטי, שכן חברת נאופלם שולטת על יותר מחמישים אחוז משוק הכלים הקרמיים.

קחו למשל מחבת מרובע בצבע כתום, המחבת מכיל PPM 321.4 עופרת, ו-PPM 828 קדמיום!!! "המחבת הבריא" של נאופלם, מכיל אף כמויות גדולות יותר של המתכות המסוכנות.

פרופסור יונה אמיתי מזהיר, כי במצב של טמפרטורות שימוש גבוהות, או במגע עם נוזל חומצי, תתכן זליגה של המתכת מהציפוי למזון. כך ייחשפו הסועדים למתכות הרעילות.

כמו שציינו קודם, נכון להיום, אין תקן שמגדיר שיטות או בדיקות מדידה של הקדמיום והעופרת, כמו גם את הטמפרטורות והמצבים השונים בהם הם עלולים לזלוג למזון. זו הסיבה שהיצרנים מכבירים אזהרות לרוב ומצמידים לכלי אזהרות שימוש קפדניות.

הנה חלק מהן: "יש להשתמש בכלי מעץ או מסיליקון... אין להשתמש במזלג, סכין או כף ממתכת.. אין לחתוך מזון בתוך המחבת... אסור לשפשף בצמר פלדה או ספוגית ברזל... יש להשתמש רק במים ובסבון ולא בחומרי ניקוי אגרסיביים". החששות יותר מברורים, שריטה או חבלה בכלי, עלולים לגרום לחדירה של חומרים בעייתיים אל המזון.

הסתכלו בקנקן

הציפוי הפנימי הבעית אותנו די, אולם מה בדבר הציפוי החיצוני, מרהיב העיניים בצבעיו העזים? התחקיר בדק שלושה כלים של נאופלם, והמסקנה יותר ממפחידה, הציפוי הפנימי צח כשלג לעומת הציפוי החיצוני, המכיל כמויות מדהימות של קדמיום ועופרת.

ציפוי של סיר כתום נאופלם, טוען התחקיר, מכיל PPM 418.6 עופרת, ו-PPM 22,965 קדמיום. "מחבת בריא" אדום של נאופלם, מכיל PPM 290 עופרת, ו-PPM 50,662 קדמיום.

האם הציפוי החיצוני מהווה סכנה ממשית? פרופסור יונה אמיתי לא ממליץ לקחת סיכונים. "אני אישית לא הייתי משתמש בכלי מטבח שמכילים עופרת בציפוי, בריכוז כזה".

ד"ר גולוב מחמיר אף יותר: "מחבת שיש בה עופרת וקדמיום, לא הייתי מכניס הביתה. אני דואג לבריאות ילדי ומקורבי".

חשוב להדגיש, אפשר גם בלי קדמיום ועופרת, ניתן בהחלט לייצר כלים קרמיים מעולים, ללא המתכות המפחידות הללו. ובכל זאת, ממשיכות החברות להציף את השוק בכלים שופעי סיכונים.

מה אומרות החברות שבמוצריהן נמצאו קדמיום ועופרת? ובכן, היו שהתעלמו וציינו כי ברשותן בדיקות של מעבדות בחו"ל שקובעות כי המוצרים עומדים בכל התקנים הבינלאומיים.

חברות אחרות, (ויש לומר, חכמות יותר), הסבירו שהן מייצרות על פי סטנדרטים בינלאומיים, אולם הן מתכוונות לעשות חושבים, ולהפסיק לייצר או לייבא מוצרים מסויימים.

חברת נאופלם טוענת כי מכון התקנים בדק את מוצריה. האמנם? התחקירנים משיבים מלחמה ומצטטים את מכון התקנים, שם אומרים כי חברת נאופלם פנתה וביקשה לבדוק שבעה כלים, הבדיקה בוצעה על פי התקן של כלי קרמיקה. התקן הזה, מדגיש מכון התקנים, לא חל על הכלים שנאופלם מסר לבדיקה.

הנה תגובת חברת נאופלם: "מוצרי נאופלם העולמית נמכרים ביותר מ-65 מדינות ברחבי העולם, ובכל מדינה אושרו לשימוש לאחר בדיקות קפדניות. המוצרים עומדים בתקן מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA וכן בתקן האיחוד האירופי. מוצרי נאופלם נבדקו במעבדות בינלאומיות בעלות הסמכה, בשוויץ, בלגיה וגרמניה, וכן במכון התקנים הישראלי. בכל הבדיקות כולן נמצא כי מוצרי נאופלם בטוחים ובריאים לחלוטין לשימוש. הכלים מיוצרים בתהליך ידידותי לסביבה וכל אמירה אחרת לגביהם הינה בגדר הפחדה שמקורה באינטרסים זרים. חברת נאופלם, כמובילת השוק, פנתה לפני שנה למכון התקנים לכינונו של תקן ישראלי, ומתחייבת לאיכות מובטחת של מוצריה ועמידתם בסטנדרטים הגבוהים ביותר".

לשיפוטכם.

 

דרג את התוכן: