כותרות TheMarker >
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    ההייטק כקטר המדיניות החברתית: הטעות של הורוביץ

    14 תגובות   יום שני, 10/12/07, 12:14

    הטעות הגדולה של אלי הורוביץ יו"ר טבע, שהציג היום בועידת ישראל לעסקים את משנתו החינוכית-הכלכלית-החברתית, היא טעות משותפת גם לנשיא המדינה שמעון פרס וגם לחוקרים כמו ד"ר שיינין, מזה 50 שנה. להורוביץ יש כמה אזהרות למקבלי ההחלטות בישראל על תרבות של בוריינות (בורות+ביריונות), חוסר תכנון ועל חוסר אחריותיות.

     

    טעות זו גורסת כי ההייטק יהיה תמיד קטר הצמיחה של המשק אך אותו יובילו כ10-20% מכלל העובדים. שאר העובדים נידונו להמשיך ולעבוד בתעשייתיות מסורתיות דלי שכר ודלי ידע: מתכת, חשמל, טקסטיל, פלסטיק, מזון, וכו'. לשאר עובדי הלאוו-טק "הכרוניים" האלה צריך לעזור בצדקה. טעות זו גם גורמת לסטגנציה של ההייטק הישראלי ב7 השנים האחרונות.

     

    למה בחמש השנים 1997-2001, היו ארבע הצלחות מטאוריות להייטק הישראלי (מירביליס-איי.סי.קיו., צקפויינט, טופ-טיר, כרומטיס) ואילו בחמש השנים האחרונות 2003-2007, לא  היתה אפילו הצלחה אחת? כי בניגוד לווב 1.0 שעיקרו היה תוכנה, העיקר של ווב 2.0 הוא תוכן, רב-תרבותיות, ואנטי-קונטרול.

     

    התיזה המרכזית שלי היא: צאו מהשטעטל! צאו מהקונטרול. "ועידות עסקים" למיניהן לא מסוגלות לראות מעבר למשקפיים האטומות של מיעוט מנהלים-פוליטיקאים-עיתונאים, את שורשי הבעיות הגדולות של ישראל.

     

    לפני כמה חודשים הייתי בכנס בלונדון שם פגשתי את סמנכ"ל התכנון במשרד התעשייה והתעסוקה באירלנד. הוא אמר לי: "זה טוב שאתם בונים עוד מפעל של אינטל, אבל זה לא מספיק. גם בהייטק כבר יש הבדלים. אינטל וחומרה זה הדור הראשון. יש כבר דור שני של הייטק שמתמקד בתוכן ויש דור שלישי של הייטק. אנחנו באירלנד כבר הכנסנו לפה את גוגל ויאהו, ואנחנו כבר מתכננים להכניס לאירלנד תוך חמש שנים את הפירמות המובילות בעולם בדור השלישי של ההיטק, בתחומי הננו-טכנולוגיה (טכנולוגיה ננסית) והביוטכנולוגיה כשבשתיהן מדובר בטכנולוגיות ברמת המולקולה". הוא הפנה אותי לנתונים מדהימים על ארצו:

     

    אלווין טופלר, מחברם של הספרים "הלם העתיד" ו"הגל השלישי" שבישרו את מהפכת המידע ומהפכת האינטרנט עוד בשנות ה60 וה70, הוציא עתה את ספרו החדש הנקרא "עושר מהפכני". לפי הספר החדש, ההייטק ובמיוחד מהפכת האינטרנט והמהפכות הבאות של הננו-ביוטכנולוגיה, מכילים את הפוטנציאל הגבוה ביותר למהפכה חברתית. ביל גייטס וורן באפט עם קרן התרומות החברתית בגובה של 50 מיליארד דולר, הן רק הסנוניות המיוחצנות של התופעה.

     

    אך התופעה רחבה ביותר ונובעת משוני תהומי בין המהפכה התעשייתית במאה ה19 למהפכת האינטרנט במאה ה21. בעוד שמפעל ליצור נעליים או מזון מעוניין בהרבה פועלים זולים ולא משכילים ובמעט מהנדסים חכמים, חברות אינטרנט כמו גוגל ויאהו ואפל מעוניינות ברוב עובדים יקרים וחכמים, בכל העולם, מהודו ועד אירלנד.

    http://www.alvintoffler.net/?fa=booksdetail&name=rw 

     

    הטעות של הורוביץ, פרס ושיינין: אסטרטגיה ישראלית מהמאה הקודמת

     

    בהשקעות במו"פ ובהשכלה אוניברסיטאית, ישראל נמצאת במקומות 1,2, בעולם. אך בתמ"ג לנפש, ישראל נמצאת במקום 22 בעולם. אם כך ההשקעות הגבוהות במו"פ ובהשכלה בישראל אינן יעילות ולא תהוונה גורם לצמיחה משמעותית של הכלכלה הישראלית.

     

    האם גורמים דמוגרפים כמו שיעור ילודה,  וגורמים תרבותיים כמו שיעור השתתפות בכוח העבודה חשובים יותר ממו"פ ומהשכלה? מספר הילדים לאישה בקרב החרדים (6% מהאוכלוסיה) ובקרב הערבים (19% מהאוכלוסייה) גבוה יותר מפי שניים מאשר שאר האוכלוסייה (כ5% מול2.95%). שיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה הוא כ42% מול כ54% בקרב שאר האוכלוסיה. לפי שיינין, אם נצליח להוריד את פריון הילודה ואם נעלה את את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הערבים והחרדים (המהווים יחד כ25% מהאוכלוסיה), התמ"ג לנפש יעלה בכ20%.

     

    הטעות של הורוביץ, פרס פרץ ושיינין, היא שהם מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אבל המטבע (צמיחה בקצב אירלנדי) לא נמצאת מתחת לפנס (הגדלת השקעה במו"פ ובהשכלה גבוהה, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה והקטנת פריון הילודה), אלא במקום אחר לגמרי. זאת משום שגם אם מבחינה דמוגרפית ותעסוקתית הערבים והחרדים היו מגיעים לממוצע הישראלי, עדיין לישראל היה כיום תמ"ג של 20,300$ לעומת ממוצע OECD (הארגון לפיתוח כלכלי של 15 המדינות העשירות בעולם) של 26,600$. את הפער הזה של עוד 6,000 דולר לנפש, יש לחפש בדמוגרפיה אחרת גדולה יותר. היכן היא?

     

    אך לפני זה נבדוק האם פריון העבודה הוא הגורם? ממה מורכב פריון העבודה? הן בתוצר לנפש והן בתוצר  למועסק ישראל היא כמחצית מארה"ב. בישראל התוצר ב2005 היה כ17000 דולר לנפש ובארה"ב כ39000 דולר לנפש. לפי שיינין כדי להגדיל את הפריון, יש לנקוט בשני צעדים: ראשית, יש להכפיל את מספר בוגרי המדעים המדויקים וההנדסה לכ20,000 בוגרים. שנית, יש ליזום מדיניות ממשלתית תומכת הייטק כמו: עידוד היזמות, תשתיות תחבורה נאותות, צמצום דראסטי של הבירוקרטיה, חקיקה מתאימה וכו'. אולם כפי שכבר ראינו, המערכת האקדמית כיום לא תגדיל את הפריון הכלכלי בישראל בשל חוסר יעילותה ואי-מוכוונותה הכלכלית (בניגוד לאירלנד למשל, כפי שנראה בהמשך המאמר). כך גם לא ברור איך מדינה כל כך בירוקרטית, תרצה לצמצם את הבירוקרטיה.

     

    אם הגדלת המו"פ והגדלת ההשכלה הגבוהה לא יאיצו את הצמיחה הכלכלית הישראלית, אם גם שינויים בפריון הילודה ובאחוז ההשתתפות בעבודה לא יעשו זאת, ואם יהיה בלתי אפשרי להגדיל את פריון העבודה במסגרות הקיימות, מאיין תבוא הצמיחה?

     

    המודל של אירלנד: הנמר האירופי

     

    אם בעשור הקרוב, כלכלת ישראל תמשיך לצמוח בקצב הממוצע של המחצית השנייה של המאה ה20, שהוא 1.5% בשנה היא תידרדר למקום ה26 בעולם במקום המקום ה22 כיום. כדי להגיע למקום ה10 בעולם, כמו שאירלנד עשתה תוך 20 שנה, על כלכלת ישראל לצמוח בקצב של 5.4 % בשנה. איך ישראל תגיע למקום ה10 בעולם? מהי השיטה האירית? איך אירלנד הפכה ממדינת חקלאות ותיירות ענייה ומוכת אבטלה של 16% למה שמכונה "הנמר האירופי" ו"הנס האירי"? מה ניתן ליישם מאירלנד לישראל?  

     

    ב"כנס הרצליה" 2006 (מתוך "גלובס" 24.01.2006), שיינין דיבר על שתי מדינות ישראל: האחת היי-טקית שבה מקסימום 10% מהאוכלוסייה והשנייה לוו-טקית שבה שאר ה90%. הטעות של שיינין, הורוביץ, פרץ ופרס היא שהם חושבים שצריך מדיניות חברתית שתקל על ה90%. טעותם המרכזית נובעת מאי הבנתם שבהייטק יכולים להשתתף רוב האוכלוסייה.

     

    את האלטרנטיבה לגישת הורוביץ-פרס-שיינין, הציג אשף התוכנה הישראלי, שי אגסי, ב"כנס דבוס" (הפורום הכלכלי העולמי, מתוך ידיעות אחרונות 27.10.2005), שי אגסי, ישראלי בהנהלת חברת התוכנה הארגונית הגדולה בעולם SAP, דיבר על הבעיה: "על ישראל להוציא את ההייטק מהגטו הגיאוגרפי והחברתי שבו הוא מסתגר בין רעננה להרצליה, מנותק משאר המדינה. ההייטק הישראלי נותר בועה ולא משימה לאומית. הוא קורא למובילי ההייטק הישראלי להתחבר אל העם כדי שכל העם בישראל ייהנה מפירות ההצלחה ויחוש שזה שלו.

     

    ישראל מוגבלת במאגר המוחות שלה. יש לפתוח את שערי ישראל, במידה מבוקרת אך משמעותית, למהנדסים מהודו ומסין. לנוכח שינוי הכוחות האדיר המחולל במשק העולמי והמבטא את רצונה העז של סין לחזור למעמדה כמעצמת על מובילה, ורצונה של הודו להידמות לה, היתרונות של הטכנולוגיה הישראלית כמות שהיא כבר אינם מספיקים".

     

    אם כך, בתוך ישראל, יש לנו "הודו וסין ישראלים" שהם הרבה מעבר ל25% מהאוכלוסייה החרדית והערבית. מדובר בעוד כ40% מהאוכלוסייה החיה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. זה המינימום הדרוש כדי שתיווצר מסה קריטית לצמיחה אירית. דהיינו 65% מהאוכלוסייה שמהווה כיום את "כלכלת העולם השלישי של ישראל" (חרדים 6%, ערבים 19%, פריפריה 40%) הם הבסיס לצמיחה אירית באמצעות התפשטות ההיטק אל אותם 65%.

     

    צודק הורוביץ באומרו (ידיעות אחרונות 6.10.2006): "כבר היום צריך לסמן לאן ישראל מבקשת להגיע בעתיד, כמו שמגבשים אסטרטגיה בחברה ציבורית. בטבע מתנהלים היום ויכוחים רציניים על מה שיהיה בעוד 15 שנה... גם מדינה צריכה חזון לעתיד" אבל החזון של הורוביץ מבוסס על הפרדיגמה של המאה ה20 ולא על זה של המאה ה21 המנחה פירמות מעמק הסיליקון המבססות על החזון של אלווין טופלר ושי אגסי, על אפשרותן של מדינות שרוב תושביהן עובדים בהייטק.

     

    חזון זה הוא מדיניות חברתית באמצעות הייטק והוא מוביל לתוצאות הבאות כמו באירלנד:

    א, האבטלה באירלנד היא 4.2% מול כ8% בישראל. אבטלה היא גורם מרכזי בהידרדרות חברתית.

    ב, מס חברות שם הוא מהנמוכים בעולם כ13% דבר המוביל ליעילות של הבירוקרטיה.

    ג, התאמת החינוך באירלנד לסביבה בינלאומית ותחרותית קיבלה ציון של 7.5 מול ציון של 4.5 שאנגליה קיבלה

    ד, ממוצע הצמיחה השנתית בעשור האחרון באירלנד הוא כ7.5% בשנה, פי שלוש מאשר באנגליה או בצרפת.

    ה, מוטיבציית העובדים מקבלת ציון של 7 באירלנד מול ציונים של 5 ו6 באנגליה ובצרפת.

    ו, גמישות העובדים באירלנד קיבלה ציון 7.6 מול ציון 6 ו 4 באנגליה ובצרפת.

    ז, הפריון לעובד באירלנד הוא 49 דולר לשעה מול 32 באנגליה.

    ח, באירלנד בכל שנה מסיימים ללמוד פי שניים יותר מהנדסים ובוגרי מדעי הטבע מאשר בישראל.

    ט, באירלנד 66% ממסיימי האוניברסיטאות למדו מקצועות מוכווני עסקים, הרבה יותר מאשר בישראל.

    י, לבסוף, ואולי הכי חשוב, מורה ביסודי באירלנד מקבל 50% יותר מאשר השכר הממוצע, בעוד שבישראל הוא מקבל 50% פחות מהשכר הממוצע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/12/07 20:57:

      אשר,

       

      יש לי הצעה בשבילך שאולי תעזור לך עם קו המחשבה.

       

      אני מציע לך להתעמק בכתבים סוציולוגיים שחקרו אמנות וקהילות של אמנות. אני יכול להמליץ לך על מחקר של White & White. 

        12/12/07 17:12:

      ואני תמיד לומד מהביקורת שלך

      הביקורת היא מנגנון גידול הידע הגדול ביותר (פופר, קוהן)

      אתה מעלה שאלות גדולות שאני מתמודד אתן בפרקטיקה ובתיאוריה מאז 1980 (27 שנים)

      א. איך להישאר מדינה הטרוגנית תרבותית ובכל זאת שיוויונית מבחינה כלכלית? (מה שבן גוריון ומפא"י , בגין וחירות  , לא הבינו)

      ב. איך לבזר את הזבל שמצטבר בראש המסריח של הדג ולהופכו לדשן בסביבה שלו ? איך לייצר עושר בכל חלקי הפירמידה? איך לשטח את עקומת גאוס? על ידי הזנב הארוך? על ידי העולם השטוח של פרידמן? על ידי: העולם שטוח הזנב = העולם השטוח+חוק הזנב הארוך?

      ג. האם ווב 2.0 ותוכן משתמשים יכולים ליצור מודל פיתוח כלכלי אלטרנטיבי למודל הפיתוח ההומוגני המודרניסטי שפשט את הרגל כבר בימי מפא"י? איך להוציא את ההיטק הישראלי משלב הקונטרול המודרני שהניב תקופת יובש מסוכנת ב7 השנים האחרונות, לשלב הויקי הפתוח הפוסט-מודרניסטי?

      ד. האם צמצום הפערים האדיר בין המזרח (הודו, סין) למערב (ארה"ב, אירופה) בעולם השטוח בשנים 2000-2007, ניתן להעתקה לרמת המיקרו לצמצום פערים בין רהט ושדרות לבין רמת אביב ורחביה בעולם הזנב הארוך?

      צטט: מר רשתות 2007-12-12 14:55:27

      אני תמיד למד ממך, אשר.

      רק אני תמה איך אתה נופל לתאורית ה"trickle down"/ התורה הגורסת שהעושר שנוצר למעלה מטפטף להמונים למטה.  ישנן מדינות רבות המקיימות "חוסר זיקה מגזרי", שבהן צמיחה של מגזר אחד לא מהווה קטר.  בדרך כלל מדובר במדינות הטרוגניות, חסרות השקעה בחינוך ובתשתיות, שאיבדו את הסולידריות החברתית.

      אני מסכים שרוב המקצועות הנלמדים בבתי הספר במקצועיים והעמלניים לא רלוונטיים.  פועל יצור כבר כיום נדרש להבין גרף ולהשתמש במחשב.

      ועוד מילה היסטורית: על פי מחקר של ישראל דרורי שיוצג בירושלים ב24-5 בדצמבר, ללא התערבות הממשלה,לא היה קיים פה היי טק.

       

       

        12/12/07 14:55:

      אני תמיד למד ממך, אשר.

      רק אני תמה איך אתה נופל לתאורית ה"trickle down"/ התורה הגורסת שהעושר שנוצר למעלה מטפטף להמונים למטה.  ישנן מדינות רבות המקיימות "חוסר זיקה מגזרי", שבהן צמיחה של מגזר אחד לא מהווה קטר.  בדרך כלל מדובר במדינות הטרוגניות, חסרות השקעה בחינוך ובתשתיות, שאיבדו את הסולידריות החברתית.

      אני מסכים שרוב המקצועות הנלמדים בבתי הספר במקצועיים והעמלניים לא רלוונטיים.  פועל יצור כבר כיום נדרש להבין גרף ולהשתמש במחשב.

      ועוד מילה היסטורית: על פי מחקר של ישראל דרורי שיוצג בירושלים ב24-5 בדצמבר, ללא התערבות הממשלה,לא היה קיים פה היי טק.

       

        12/12/07 14:42:

      התכוונתי פיתוחים בננו-טכנולוגיה

      (יצאה שם שגיאה)

        12/12/07 14:41:

      אשר

       

      תודה על התגובה

      אלי הורביץ מנכ,ל טבע כפי שידוע לי

      מקים עכשיו פארק תעשיה להיטק בצפון

      (איזור עפולה). האם אני טועה?

      אם היה היום איזה פנחס ספיר כזה

      בממשלה המציאות היתה קצת יותר ורודה כנראה

       

      אם ידוע לך לגבי פיתוחים בתחום ההנו שכן קורים

      היום בישראל, ואין עליהם חסיון, אשמח אם תוכל

      לפרט לספר.........?

       

       

        12/12/07 13:29:

       

      צטט: ד"ר אשר עידן 2007-12-12 10:26:17

      הי אודי

      בתמונתך הקודמת היית נראה כמו ברכט

      בתמונה הזאת אתה נראה כמו ואנונו

      מה יהיה בתמונה הבאה?

      (-: אשר

      יש שיר של הדלתות

      I'm a spy in the house of love
      I know the dream, that you're dreamin' of
      I know the word that you long to hear
      I know your deepest, secret fear

      בתמונה הבאה אני אהיה גי'ם מוריסון {:-)

        12/12/07 10:26:

      הי אודי

      בתמונתך הקודמת היית נראה כמו ברכט

      בתמונה הזאת אתה נראה כמו ואנונו

      מה יהיה בתמונה הבאה?

      (-: אשר

        11/12/07 08:29:
      דר עידן
      כמו תמיד תעוג לקרוא, ואם אתה יורד על הממסד, אז גם אני נהנה וגם אתה צודק
      יש מישפט אירי ידוע שמתאים גם לכלכלה הישראלית, האירים אומרים שהמזג אויר אצלם נהדר, מה שדופק אותם זה האקלים
      אצלנו האנשים מצויינים, מה שדופק אותם זה המדינה
      הרגולציה הריכוזיות השלטונית הבירוקרטיה הנפוטיזם
      2 תחנות רכבת שלא יוצאת בזמן ולא מגיעה לתחנה לוקח 30 שנים לבנות בישראל
      אז יש עתיד אבל לא מזהיר
        11/12/07 01:46:

       שאתה כותב על דבריםש אתה מבין בהם זה פשוט תענוג. אבל אפשר  גם לדייק קצת לא מזיק...

       

       

       

      למה בחמש השנים 1997-2001, היו ארבע הצלחות מטאוריות להייטק הישראלי (מירביליס-איי.סי.קיו., צקפויינט, טופ-טיר, כרומטיס) ואילו בחמש השנים האחרונות 2003-2007, לא  היתה אפילו הצלחה אחת? כי בניגוד לווב 1.0 שעיקרו היה תוכנה, העיקר של ווב 2.0 הוא תוכן, רב-תרבותיות, ואנטי-קונטרול.

      ווב 2.0 וקשקשנות 3.0 תמיד הלכו כנראה ביחד ואין צורך כמובן לבלב לך את המוח עם עובדות

      נמנה ביחד את הכשלונות מאז 2001

      ההנפקה של ואריסטי בשיא המשבר של ההתופצצות הבועה היתה אחד מרגעי השיא שלה י טק הישראלי. אגב בשיטות הלימוד שאתה מפיץ אין סכנה שיצא ולו תלמיד אחד שיהיה מסוגל להבין את מה שיואב הולנדר עשה בואריסטי שלא לדבר להשתמש בכלים שלהם...

      המכירה של החברה של שי אגסי לSAP

      המכירה של מרקורי לHP אני מניח אתה כולל בכשלונות של ההי טק הישראלי (כולל החלטה של HP להעביר את מרכז פתוח התוכנה שלהם לאור יהודה..)

      והכשלון של ישכר שנמכרה בארבע מליארד דולר זה אני מבין  שייך אצלך לווב 2.0 ויקי טריקי קישקשיבלגינא.... אם אני לא טועה השנה היו אקזיטים בהקיף של יותר משני מליארד דולר...

      והאחים עופר שמפעילים את חברת הספנותצהגדולה בעולם זה גם כן לא שיך לישראל,וכמובן הטיפש הזה אלי הורביץ שלא מבין כלום מהחיים שלו ורק הפך את טבע לכישלון וייקיטריקי 3.0 ווב 2.0 קשישקתא 5.0? אכן סופה של הכלכלה הישנה מגיע וניגף בפני הכלכלה החדשה 4.0....

      וזה רק הי ליטס מהשנים האחרונות...להוציא את העובדה שמי אמר שאקזיטים טובים לכלכלה? כמה איקזיטים עשו באילרנד? שאין מחלוקת שהמודל שלהם הוא מעודף (לפחות התוצאות שלהם טובות משלנו כפי שמנית..)

       

       

      התיזה המרכזית שלי היא: צאו מהשטעטל! צאו מהקונטרול. "ועידות עסקים" למיניהן לא מסוגלות לראות מעבר למשקפיים האטומות של מיעוט מנהלים-פוליטיקאים-עיתונאים, את שורשי הבעיות הגדולות של ישראל.

      מסכים

      לפני כמה חודשים הייתי בכנס בלונדון שם פגשתי את סמנכ"ל התכנון במשרד התעשייה והתעסוקה באירלנד. הוא אמר לי: "זה טוב שאתם בונים עוד מפעל של אינטל, אבל זה לא מספיק. גם בהייטק כבר יש הבדלים. אינטל וחומרה זה הדור הראשון. יש כבר דור שני של הייטק שמתמקד בתוכן ויש דור שלישי של הייטק. אנחנו באירלנד כבר הכנסנו לפה את גוגל ויאהו, ואנחנו כבר מתכננים להכניס לאירלנד תוך חמש שנים את הפירמות המובילות בעולם בדור השלישי של ההיטק, בתחומי הננו-טכנולוגיה (טכנולוגיה ננסית) והביוטכנולוגיה כשבשתיהן מדובר בטכנולוגיות ברמת המולקולה". הוא הפנה אותי לנתונים מדהימים על ארצו:

      http://www.idaireland.com/uploads/documents/External_Publications/ICT_Ireland_Ireland_as_a_location.pdf

      אז מה?

      אלווין טופלר, מחברם של הספרים "הלם העתיד" ו"הגל השלישי" שבישרו את מהפכת המידע ומהפכת האינטרנט עוד בשנות ה60 וה70, הוציא עתה את ספרו החדש הנקרא "עושר מהפכני". לפי הספר החדש, ההייטק ובמיוחד מהפכת האינטרנט והמהפכות הבאות של הננו-ביוטכנולוגיה, מכילים את הפוטנציאל הגבוה ביותר למהפכה חברתית. ביל גייטס וורן באפט עם קרן התרומות החברתית בגובה של 50 מיליארד דולר, הן רק הסנוניות המיוחצנות של התופעה.

      ןןיליאם שקספיר כתב יופי של מחזות למה אתה חושב שאם תזכיר כל מילה שלישית את אלווין טופר זה מראה על משהו?

      אך התופעה רחבה ביותר ונובעת משוני תהומי בין המהפכה התעשייתית במאה ה19 למהפכת האינטרנט במאה ה21. בעוד שמפעל ליצור נעליים או מזון מעוניין בהרבה פועלים זולים ולא משכילים ובמעט מהנדסים חכמים, חברות אינטרנט כמו גוגל ויאהו ואפל מעוניינות ברוב עובדים יקרים וחכמים, בכל העולם, מהודו ועד אירלנד.

      http://www.alvintoffler.net/?fa=booksdetail&name=rw 

      תעשיות ישנות ובבודאי תעשיות שירותים עוד לא מתו כלל ולא הולכות למות....

      הטעות של הורוביץ, פרס ושיינין: אסטרטגיה ישראלית מהמאה הקודמת

       

      בהשקעות במו"פ ובהשכלה אוניברסיטאית, ישראל נמצאת במקומות 1,2, בעולם. אך בתמ"ג לנפש, ישראל נמצאת במקום 22 בעולם. אם כך ההשקעות הגבוהות במו"פ ובהשכלה בישראל אינן יעילות ולא תהוונה גורם לצמיחה משמעותית של הכלכלה הישראלית.

      אולי ואני שואל ברצינות חלק גדול מההשכלה הישראלית הטכנולגים הולך לתעשיות צבאיות שמטבען אינן תורמות ישירות לכלכלה אלא בצורה עקיפה?

      האם גורמים דמוגרפים כמו שיעור ילודה,  וגורמים תרבותיים כמו שיעור השתתפות בכוח העבודה חשובים יותר ממו"פ ומהשכלה? מספר הילדים לאישה בקרב החרדים (6% מהאוכלוסיה) ובקרב הערבים (19% מהאוכלוסייה) גבוה יותר מפי שניים מאשר שאר האוכלוסייה (כ5% מול2.95%). שיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה הוא כ42% מול כ54% בקרב שאר האוכלוסיה. לפי שיינין, אם נצליח להוריד את פריון הילודה ואם נעלה את את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הערבים והחרדים (המהווים יחד כ25% מהאוכלוסיה), התמ"ג לנפש יעלה בכ20%.

      תביא מודל איך כולם ינשקו לך את הקצוות של האצבעות ברגלים. בנתיים החדירה של ההיטק הישראלי למגזר החרדי מתבטאת בכך שנשים חרדיות עובדות בכל מיני סווטשוף של סריקות וארכיב ושירות לקוחות...

      הטעות של הורוביץ, פרס פרץ ושיינין, היא שהם מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אבל המטבע (צמיחה בקצב אירלנדי) לא נמצאת מתחת לפנס (הגדלת השקעה במו"פ ובהשכלה גבוהה, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה והקטנת פריון הילודה), אלא במקום אחר לגמרי. זאת משום שגם אם מבחינה דמוגרפית ותעסוקתית הערבים והחרדים היו מגיעים לממוצע הישראלי, עדיין לישראל היה כיום תמ"ג של 20,300$ לעומת ממוצע OECD (הארגון לפיתוח כלכלי של 15 המדינות העשירות בעולם) של 26,600$. את הפער הזה של עוד 6,000 דולר לנפש, יש לחפש בדמוגרפיה אחרת גדולה יותר. היכן היא?

      לא יודעים. לא בטוח שאתה יודע.....

      אך לפני זה נבדוק האם פריון העבודה הוא הגורם? ממה מורכב פריון העבודה? הן בתוצר לנפש והן בתוצר  למועסק ישראל היא כמחצית מארה"ב. בישראל התוצר ב2005 היה כ17000 דולר לנפש ובארה"ב כ39000 דולר לנפש. לפי שיינין כדי להגדיל את הפריון, יש לנקוט בשני צעדים: ראשית, יש להכפיל את מספר בוגרי המדעים המדויקים וההנדסה לכ20,000 בוגרים. שנית, יש ליזום מדיניות ממשלתית תומכת הייטק כמו: עידוד היזמות, תשתיות תחבורה נאותות, צמצום דראסטי של הבירוקרטיה, חקיקה מתאימה וכו'. אולם כפי שכבר ראינו, המערכת האקדמית כיום לא תגדיל את הפריון הכלכלי בישראל בשל חוסר יעילותה ואי-מוכוונותה הכלכלית (בניגוד לאירלנד למשל, כפי שנראה בהמשך המאמר). כך גם לא ברור איך מדינה כל כך בירוקרטית, תרצה לצמצם את הבירוקרטיה. 

       איך המסכנה המסכנה שלך נובעת מהרישא של הסעיף הזה? ר קלך הפתרונים...

      אם הגדלת המו"פ והגדלת ההשכלה הגבוהה לא יאיצו את הצמיחה הכלכלית הישראלית, אם גם שינויים בפריון הילודה ובאחוז ההשתתפות בעבודה לא יעשו זאת, ואם יהיה בלתי אפשרי להגדיל את פריון העבודה במסגרות הקיימות, מאיין תבוא הצמיחה?

       לאשכול היתה בדיחה על זה . הוא היה מספר שבציערותו למד נגרות והיה לו מורה נגר זקן שכל פעם היה מקטר" אני לא יודע מה קורה לרגל הזאת של הכסא הזה אני מנסר אותה ומנסר אותה שובה ושוב והיא עדייםן קצרה מדי. אולי חלוקה אחרת שלה הוון במדינה? אולי החזרה של הבטחון התעסוקתי? אתה חשבת על זה ברוך?

      המודל של אירלנד: הנמר האירופי

       יש לי מודל עוד יותר טוב מהמודל האירלנדי נעשה מדינה שבה כולם יהו עשירים צעירים יפים ומצליחים ובריאים ולא זקנים חולים ועניים...כולם רוצים אירלאנד .. השאלה היא איך.

      אם בעשור הקרוב, כלכלת ישראל תמשיך לצמוח בקצב הממוצע של המחצית השנייה של המאה ה20, שהוא 1.5% בשנה היא תידרדר למקום ה26 בעולם במקום המקום ה22 כיום. כדי להגיע למקום ה10 בעולם, כמו שאירלנד עשתה תוך 20 שנה, על כלכלת ישראל לצמוח בקצב של 5.4 % בשנה. איך ישראל תגיע למקום ה10 בעולם? מהי השיטה האירית? איך אירלנד הפכה ממדינת חקלאות ותיירות ענייה ומוכת אבטלה של 16% למה שמכונה "הנמר האירופי" ו"הנס האירי"? מה ניתן ליישם מאירלנד לישראל? http://wpcarey.asu.edu/seidman/reports/ireland.pdf#search=%22Ireland%20Knowledge%20is%20our%20nature%20PDF%22 

       

      ב"כנס הרצליה" 2006 (מתוך "גלובס" 24.01.2006), שיינין דיבר על שתי מדינות ישראל: האחת היי-טקית שבה מקסימום 10% מהאוכלוסייה והשנייה לוו-טקית שבה שאר ה90%. הטעות של שיינין, הורוביץ, פרץ ופרס היא שהם חושבים שצריך מדיניות חברתית שתקל על ה90%. טעותם המרכזית נובעת מאי הבנתם שבהייטק יכולים להשתתף רוב האוכלוסייה.

       

      את האלטרנטיבה לגישת הורוביץ-פרס-שיינין, הציג אשף התוכנה הישראלי, שי אגסי, ב"כנס דבוס" (הפורום הכלכלי העולמי, מתוך ידיעות אחרונות 27.10.2005), שי אגסי, ישראלי בהנהלת חברת התוכנה הארגונית הגדולה בעולם SAP, דיבר על הבעיה: "על ישראל להוציא את ההייטק מהגטו הגיאוגרפי והחברתי שבו הוא מסתגר בין רעננה להרצליה, מנותק משאר המדינה. ההייטק הישראלי נותר בועה ולא משימה לאומית. הוא קורא למובילי ההייטק הישראלי להתחבר אל העם כדי שכל העם בישראל ייהנה מפירות ההצלחה ויחוש שזה שלו.

      מסכים. אבל מיד שי אגס רץ לסדר לעצמו רישיון והקלות במס למכונית החשמלית שלו.....

      ישראל מוגבלת במאגר המוחות שלה. יש לפתוח את שערי ישראל, במידה מבוקרת אך משמעותית, למהנדסים מהודו ומסין. לנוכח שינוי הכוחות האדיר המחולל במשק העולמי והמבטא את רצונה העז של סין לחזור למעמדה כמעצמת על מובילה, ורצונה של הודו להידמות לה, היתרונות של הטכנולוגיה הישראלית כמות שהיא כבר אינם מספיקים".

        ממש אסון. ליבא כוח אדם זול זה מקור האסנות שלנו. אנו צריכים לדאוג למשכורות הוגנות לעובדים ובלטחון תעסוקתי...

      אם כך, בתוך ישראל, יש לנו "הודו וסין ישראלים" שהם הרבה מעבר ל25% מהאוכלוסייה החרדית והערבית. מדובר בעוד כ40% מהאוכלוסייה החיה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. זה המינימום הדרוש כדי שתיווצר מסה קריטית לצמיחה אירית. דהיינו 65% מהאוכלוסייה שמהווה כיום את "כלכלת העולם השלישי של ישראל" (חרדים 6%, ערבים 19%, פריפריה 40%) הם הבסיס לצמיחה אירית באמצעות התפשטות ההיטק אל אותם 65%.

      תביא פיתרון לבעיה יעשו לך פרס נובל....

      צודק הורוביץ באומרו (ידיעות אחרונות 6.10.2006): "כבר היום צריך לסמן לאן ישראל מבקשת להגיע בעתיד, כמו שמגבשים אסטרטגיה בחברה ציבורית. בטבע מתנהלים היום ויכוחים רציניים על מה שיהיה בעוד 15 שנה... גם מדינה צריכה חזון לעתיד" אבל החזון של הורוביץ מבוסס על הפרדיגמה של המאה ה20 ולא על זה של המאה ה21 המנחה פירמות מעמק הסיליקון המבססות על החזון של אלווין טופלר ושי אגסי, על אפשרותן של מדינות שרוב תושביהן עובדים בהייטק.

       

      חזון זה הוא מדיניות חברתית באמצעות הייטק והוא מוביל לתוצאות הבאות כמו באירלנד:

      א, האבטלה באירלנד היא 4.2% מול כ8% בישראל. אבטלה היא גורם מרכזי בהידרדרות חברתית.

        נו שווין.....איך עושים את זה?

      ב, מס חברות שם הוא מהנמוכים בעולם כ13% דבר המוביל ליעילות של הבירוקרטיה.

       

      בעד. בכלל בעד הורדת מיסים. קודם לשכבות הנמוכות אבל....להוריד מע"מ ובלטל כל מיני מיסים עקיפים כמו אגרות חינוך למינהן השתתפות הורים וקיצוץ בשירותים צביורים כמו חינוך ובריאות וביטול חברות כוח האדם יתרום פי מאה

      ג, התאמת החינוך באירלנד לסביבה בינלאומית ותחרותית קיבלה ציון של 7.5 מול ציון של 4.5 שאנגליה קיבלה

      ד, ממוצע הצמיחה השנתית בעשור האחרון באירלנד הוא כ7.5% בשנה, פי שלוש מאשר באנגליה או בצרפת.

      ה, מוטיבציית העובדים מקבלת ציון של 7 באירלנד מול ציונים של 5 ו6 באנגליה ובצרפת.

      ו, גמישות העובדים באירלנד קיבלה ציון 7.6 מול ציון 6 ו 4 באנגליה ובצרפת.

      ז, הפריון לעובד באירלנד הוא 49 דולר לשעה מול 32 באנגליה.

      ח, באירלנד בכל שנה מסיימים ללמוד פי שניים יותר מהנדסים ובוגרי מדעי הטבע מאשר בישראל.

      אמן. רק שיש לך בעיה קטנה. מהנדסים ממש צריכים לדעת מטמתיקה. אני מתכוון ממש. חייבים ללמד אותם הרב המטמתיקה ומגיל צעיר....

      ט, באירלנד 66% ממסיימי האוניברסיטאות למדו מקצועות מוכווני עסקים, הרבה יותר מאשר בישראל.

       הם עושים עוד כמה שטויות בנוגע להפלות לא בכל דבר צריך לחקות אותם....

      י, לבסוף, ואולי הכי חשוב, מורה ביסודי באירלנד מקבל 50% יותר מאשר השכר הממוצע, בעוד שבישראל הוא מקבל 50% פחות מהשכר הממוצע.

       

      ואכן אמרתי כבר מזמן. הכיתה לחלק לשנים המשכרות פעמים כפלים....

        11/12/07 01:23:

      יוסריאן שלום. האם אתה מ"מלכוד 22"

      נעים מאוד, אני AI - Asher Idan מהסרט של ספילברג

      טוב לפגוש בעוד אוואטר בעולם כה צפוף בבני אדם, בני דודנו המוזרים

       

      לענייני עבודה: ההיטק הישראלי המצוי בסטגנציה מזה 7 שנים יכול לפרוץ קדימה רק בעזרת כח אדם הודי או בעזרת כוח אדם מ"הודו שבתוך ישראל".

      תומס פרידמן ב"עולם השטוח" מראה שהאינטרנט מצמצמת פערים בין העולם העשיר לעני במישור הבינ-לאומי, עכשיו צריך לפעול כדי להשתמש באינטרנט כדי לצמצמ פערים בתוך המדינה בסגנון "הזנב הארוך" של אנדרסון.

      עולם שטוח+זנב ארוך=עולם שטוח זנב

      צטט: john_yossarian 2007-12-10 16:17:13

      היי

       

      כרגיל מאמריך עשירים וכתובים כהלכה.

      ח"ח

       

      רציתי לההקשות בכמה שאלות:

       

      עד עתה תעשיית ההיי-טק לא פתרה בעיות כדוגמת שיעורי האבטלה הגואים בישראל.

      איך הנכסת כוח אדם זר יפתור בעיה זו? ואם פתרון האבטלה והעוני לא טמון בחובה של תעשיית ההיי-טק, איך ניתן לפתור זאת בכ"ז?

       

      תודה!

       

        11/12/07 01:02:

      הי רבקה

      א. הפיתוחים היום צריכים להיתמך על ידי מדיניות מעודדת יזמות לפי מפת הדרכים הזאת: ווב 2.0 עד 2010, ווב 3.0 עד 2015, ווב 4.0 הננו-ביו-טכנולוגי החל מ2015.

      ב. לגבי ההשוואה עם אירלנד, הביטחון בישראל הוא תירוץ ולא סיבה לאי שינוי המצב ולאי הרחבת ההיטק לפריפריה

      צטט: rebecca* 2007-12-10 13:20:37

      אשר שלום

      כהרגלך כתבת מאמר מרתק

      רציתי לשאול 

      אתה טוען שהפיתוחים כיום צריכים להתמקד

      יותר בתחום של הננו טכנולוגיה. כפי שידוע

      לי נעשים פיתוחים כאלה בישראל

      במסגרת הטכניון, זה לפחות מקום

      אחד שאני יודעת עליו וגם בתחום הדברות

      מצנחים זעירים לגילוי גזים רעילים

       

      האם אתה טוען שלא מספיק משקיעים

      בפיתוחים האלה או שאין מספיק?

       

      שנית צריך לזכור לגבי השוואה עם אירלנד

      שכיום לא זולגים הרבה מתקציביה לביטחון או צבא

      שזה גם משמעותי 

       

        10/12/07 20:10:
      באירלנד גם דופקים פיינטים כאילו אין מחר ופה בירה אחת ואני חצי מסטול... איזה כייף להיות אירי...
        10/12/07 16:17:

      היי

       

      כרגיל מאמריך עשירים וכתובים כהלכה.

      ח"ח

       

      רציתי לההקשות בכמה שאלות:

       

      עד עתה תעשיית ההיי-טק לא פתרה בעיות כדוגמת שיעורי האבטלה הגואים בישראל.

      איך הנכסת כוח אדם זר יפתור בעיה זו? ואם פתרון האבטלה והעוני לא טמון בחובה של תעשיית ההיי-טק, איך ניתן לפתור זאת בכ"ז?

       

      תודה!

        10/12/07 13:20:

      אשר שלום

      כהרגלך כתבת מאמר מרתק

      רציתי לשאול 

      אתה טוען שהפיתוחים כיום צריכים להתמקד

      יותר בתחום של הננו טכנולוגיה. כפי שידוע

      לי נעשים פיתוחים כאלה בישראל

      במסגרת הטכניון, זה לפחות מקום

      אחד שאני יודעת עליו וגם בתחום הדברות

      מצנחים זעירים לגילוי גזים רעילים

       

      האם אתה טוען שלא מספיק משקיעים

      בפיתוחים האלה או שאין מספיק?

       

      שנית צריך לזכור לגבי השוואה עם אירלנד

      שכיום לא זולגים הרבה מתקציביה לביטחון או צבא

      שזה גם משמעותי 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ד"ר אשר עידן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין