ירקנו דם משותף היא ואני בעבור הלקוח הזה שלנו.

שתינו מגיעות מתחומים אחרים באינטרנט, אך החיבור שלנו היה חיבור מנצח.

הרגשתי שסוף כל סוף שתינו קוצרות את הפירות...והתחלנו לשוחח, לתפוח זו לזו על שכם...

אוף זה היה עונג צרוף, פשוט כי לעתים אינך יודע עד כמה לקוח מעריך או לא מעריך את עבודתך, אתה פשוט עובד ועובד ועובד...וגם כאשר עייפת, אתה ממשיך.

ורגע שכזה הוא רגע מכונן.

***

רוצה שיבין שלא טעה בבחירתו בנו.

רוצה להתחרות בשוק ולנצח...אבל אז זה הבליח, השוק הזה בעיקר שלה, של הקולגה, רווי בעיקר בבני המין השני כמרבית המקצועות הטכניים.

שווים בין שווים, ממש לא מעניין אותי לנצח בשם שיוויון האישה, רוצה לנצח בשם ההגשמה העצמית.

אבל זה קרה...זה היה חזק ממני, הקולות שבקעו לי משתי אונות המוח.

אותם שאמרו: "גלית, sorry רק שהפעם אתן 'שוות' בין שווים"

איך שלא אסתכל על זה, מסתבר שתמיד אשאר אישה.