למה צירוף של שני דברים אהובים עושה לי עצוב כל כך? תמיד ידעתי ששיר האהבה הנפלא של רוברטה פלאק, 'בפעם הראשונה שראיתי את פנייך', נכתב עלי. עם זאת, לאחר שצפיתי בפעם הראשונה בסרט 'הר ברוקבק' חשתי סערת רגשות בלתי מובנת. חמלה עזה על חייהם המיוסרים של הגיבורים הנאהבים התנגשה ברגש הזדהות עז עם גורלן העגום של הדמויות הנשיות בסרט. נשים הננטשות ונעזבות מאחור לאחר תקופת חיים של זוגיות עגומה אשר התנהלה, ללא ידיעתן, תחת צלו הענק של השקר והסתר שהטילו עוצמות המשיכה והאהבה הגברית, האסורה. כבמעשה כשפים חובר השיר האהוב עלי עם אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בזמן האחרון. אם כן, מדוע מעשה כשפים זה מותיר בי עצב עצום כל כך...? |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מיס. אמ.
אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי לאחרונה
חפשי בוידאו
הוצג גם בכבלים
ובכלל אני עדיין מתאבלת קשות על השחקן המופלא
הית'ר לג'ר
שהלך מאיתנו השנה בגלל טעות במינונים
כלומר, אוברדוז
מיסטי..
אני קוראת את מה שאת כותבת ואני חשה צורך להזדהות איתך..
את הסרט לא ראיתי ...
את השיר אני מכירה היטב..ואוהבת אותו מאוד..
והמשפט שלך "והם חיו באושר ועושר עד עצב היום הזה! משפט ענק!!
אין לי כוכבים..
כאשר יהיו לי רשמתי בפניי לחזור לכאן ולתת לך אותו
בנתיים קבלי
את פשוט כלכך ישרה...
קיבלת ממני כוכב
שוקי
כמה שזה עצוב זה נחמד ה"עצב היום הזה"
אין לי כמופן עמדי את התיק המלא שלך וחסרים לי נתונים בפרוביל, אבל אני לשער זה משהו מהתחום הפזיכולוגי.
רונית יקרה,
תודה לך על עיצות הייעול שעזרו לי להכין את הפוסט הזה כמו שצריך.
לא ראיתי את 'מכושפת' אבל לדעתי, אנו, הנשים, מאבדות את אותם גברים לטובת אהבה שכזו, האין זאת?
ולכן, אולי יש להכניס שינוי קטן למשפט הנדוש כל כך:
"והם חיו באושר ובעושר עד ע-צ-ב היום הזה..."
בגלל ה"מיסט" שיש באהבה אסורה, עצורה
אהבת אמת בלתי אפשרית כזו..
חוצמזה דברים/גברים יפים זה תמיד עצוב..
ברור לא?
לכי לראות מכושפת - סרט של דיסני מתוק להחריד על אהבת אמת, משם יצאתי שמחה ומאושרת "והם חיו יחד באושר ועושר עד עצם היום הזה.."
כמעט האמנתי שזה מתגשם .