כבר מעל חודש שאנו מסבירים, אבל מה לעשות? לא כולם מבינים, ומכיוון שהסבר למתקשים הוא המומחיות שלנו , אז הנה, ננסה שוב :
נכון, משרת מורה מבוססת בממוצע על 24 שעות הוראה בתיכון ו 30 ביסודי: נכון, מורה בתיכון וביסודי מלמד בממוצע כ- 25 שעות פרונטליות (ויותר) נכון, זה נראה לכם מעט?
בואו נבדוק בעלי מקצוע אחרים:
עורכי דין: האם הם מופיעים בבית-המשפט יותר מ-20 שעות בשבוע? לא. במה הם ממלאים את זמנם? באיסוף חומר, בהכנת תיקים , בפגישות .
עו"סים ופסיכולוגים: האם הם מקיימים שיחות טיפוליות יותר מ- 20 שעות בשבוע? לא. במה הם ממלאים את זמנם? בניירת, במפגשים עם נותני שירותים אחרים , בישיבות, בשיחות טלפוניות .
פקידים: האם הם מקבלים קהל יותר מ-20 שעות בשבוע ? לא. במה הם עוסקים בשאר השעות? בטלפונים, ישיבות, ניירת וכד `.
שחקנים, קרייני טלוויזיה, מגישי חדשות, נגני תזמורת: האם הם מופיעים יותר מ-20 שעות בשבוע? מובן שלא. במה הם ממלאים את זמנם? בהכנות, חזרות, פגישות וכד `.
וכן הלאה , בכל מקצוע שעניינו - עבודה עם קהל .
השעות הפרונטליות שלנו דינן כדין שעות טיפוליות, שעות קבלת קהל, שעות הצגה. כל שעה כזאת מגובה בשעה עד שעתיים של עבודה אחרת: הכנה, בדיקה, ישיבות, טלפונים, פגישות. ועוד לא הזכרנו פעילויות בית-ספריות כמו טיולים, סמינרים, אירועי תרבות וכד`.
אז מה ההבדל בינינו לבין כל בעלי המקצועות שהוזכרו ?פשוט מאד: להם יש משרד ואמצעים לעבוד במקום העבודה. אנו עושים את העבודה הנוספת בביה"ס (ישיבות, פגישות) ובבית (הכנות, בדיקות, הקלדת ציונים, כתיבת מכתבים וכד`). כל מי שביקר בבתי-הספר בשנים האחרונות יודע שאין לנו אפשרות אפילו לקיים שיחת-טלפון עם הורים. את כל הפעילויות הנ"ל אנו עושים בבית, על חשבוננו . |