0

חולי סרטן הערמונית לשלטון!

1 תגובות   יום חמישי, 5/1/12, 22:34

סרטן הערמונית הוא ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר בגברים. הואיל ולרוב הוצאה כירורגית של בלוטת הערמונית או הקרנות אינן מספיקות כדי לטפל בגרורות זעירות יש צורך בטיפול כלל גופי. הואיל ותאי הערמונית גדלים כתוצאה מחשיפה להורמון טסטוסטרון מקבלים חולים אלו טיפול הורמונאלי המונע את יצירת הטסטוסטרון (טיפול הידוע כ ADT- androgen deprivation therapy ). הטיפול אכן יכול לעקב בשנים את התקדמות המחלה אך זה איננו טיפול חסר תוצאות לוואי, מחקרים בארץ ובעולם הראו שהטיפול מהווה למעשה סרוס- גברים המקבלים טיפול זה חווים ירידה חדה ביצר המיני (הליבידו) ובתכונות גבריות אחרות כמו הנטייה לאימפולסיביות ותוקפנות, בנוסף מאמצים גברים אלו דפוסים פיזיולוגיים נשיים- הצטברות שומן באגן הירכיים ובשדיים, שיקול דעת קר רוח, רגשנות, וסימפטיה כלפי זולת.

 

אלפי שנים לפני המצאת הסירוס הכימי הכירו עמי אסיה בתועלת שבסירוס. בזכות מזגם הטוב ושיקול הדעת שלהם סריסים שימשו כיועצים ושרים ממצריים ועד סין. האימפריה העות'מאנית היא המדינה האחרונה בה היה השלטון כולו מסור בימי סריסים. אומנם בראש האימפריה עמד סולטאן אך זה היה למעשה דמות ייצוגית בחיי האימפריה. במשך ארבע מאות קנו או חטפו נציגי הסולטאן ילדים נוצרים מאזורי הקווקאז ודרום אירופה, ילדים אלו סורסו וחונכו כמוסלמים במשפחות אומנה, בגיל הנעורים מוינו הסריסים הצעירים לתפקידים שונים במנגנוני השלטון הקיסריים. רוב הסריסים הגיעו לצבא ולצי ואף פיקדו שם על יחידות גדולות, אך המובחרים שבהם הקצו לשמש כפקידים בכירים- וואזירים בממשלות הסולטאן. בזכות דעתם השקולה של פקידים אלו הצליחה האימפריה העות'מאנית לשרוד במשך מאות שנים למרות פיגורה הטכנולוגי. לאחר כל תבוסה צבאית הזדרזו הוואזירים להציע למעצמה המנצחת פיצוי טריטוריאלי ואפילו ויתור על ריבונות כלפי מיעוטים דתיים ונתינים זרים לטובת הקונסולים זרים (קפיטולציות). אין ספק שמלכים אבסולוטיים מהסוג שמלך באירופה או אפילו פוליטיקאים דמוקרטים לא היו יכולים לקבל תנאי שלום משפילים כל כך והיו מעדיפים להילחם עד טיפת הדם האחרונה ולא לתת לאויב את הסיפוק שבהשפלתם. מזלה הטוב של האימפריה נגמר בשנת 1908 עת הודח הסולטאן עבד אלחמיד ואיתו ממשלת סריסיו, במקומם עלתה לשלטון חונטה של קציני צבא צעירים הידועים כטורקים הצעירים. חבורת קצינים זאת התקבלה בתשואות בכל רחבי האימפריה והעולם, לכולם נמאסה השיטה הישנה המבוססת על שמרנות קיצונית ונרפות כלפי המעצמות. הקצינים הצעירים הללו היו אנרגטיים ונמהרים והחשוב מכל- במכנסיהם פיעמו זוג אשכים פולטי טסטוסטרון. ללא לאות החלו הקצינים לחדש את האימפריה מבחינה חברתית ומדינית, בשמחה רבה ובפזיזות שלא הייתה כדוגמתה באימפריה זה מאות שנים הצטרפה טורקיה לגרמניה במלחמת העולם הראשונה. שליט שמוחו אינו שטוף טסטוסטרון בודאי היה משווה את צבאה החלוד של טורקיה לצבאם המודרני של בריטניה וצרפת ומחליט שעל הרפתקה הזאת מוטב לוותר, אך לא כך עשו הקצינים הנמהרים. פחות משבע שנים לאחר הדחת שלטון הסריסים נכנסה האימפריה העות'מאנית להרפתקה שתוביל לסופה הבלתי נמנע במלחמה הנוראית ההיא.

 

כיום נעלמה העבדות מן העולם ואיתה נעלמו גם הסריסים בשירות המדינה. אך למרבה הצער, בעיקר בפינה שלנו במזרח התיכון, חשוב לשמור על הנהגה בעלת שיקול דעת בריא המונעת מרגשות כמו סימפטיה לזולת ולא מאגרסיביות. ואכן, גם בישראל נתגלתה יעילותו של הסירוס המנהיג- אהוד אולמרט היה מן הפוליטיקאים השחצנים וכנראה גם המושחתים ביותר שמדינת ישראל ידעה. ביקורתו הארסית כלפי יריביו הפוליטיים, חיי הנהנתנות ושאפתנות חסרת מעצורים שלו מעידים על השתוללות הורמונאלית שאינה בת שליטה. גם לאחר עלייתו לכס ראש הממשלה הראה אולמרט נטיות אימפולסיביות ואגרסיביות קשות. לאחר אירוע מצער של חטיפת שתי גופות חיילי צה"ל על גבול לבנון יצא אולמרט למלחמה חסרת הגיון לשחרור הגופות. המלחמה מתחילתה ועד סופה אופיינה באימפולסיביות ואגרסיביות- שעות לאחר האירוע ירו כוחות צהל ללא אבחנה וללא מטרה לכיוון עמדות החיזבאללה, כוחות הצבא הובאו לשדה הקרב בלא שניתנה להם שהות להצטייד או להתאמן, למלחמה לא היו מטרות אסטרטגיות או יעדים טקטיים. ובינתיים בשטח הבלגאן חוגג: כוחות צבא רוכזו ליד מעוז חיזבאללה אחד ובאמצע קרב סוער קיבלו הוראה לסגת ולצאת למסע חיפושים אחרי החיילים החטופים בגזרה אחרת, הכוחות סבלו מחוסר באספקה מכל סוג- החל מתרופות לתאג"דים וחלה במים, האומץ וההקרבה של החייל הפשוט לא היו תחליף להנהגה שקולה וקרת מזג.

 

כשנה אחרי המלחמה אובחן אולמרט כחולה סרטן ערמונית, אחרי טיפול שמן הסתם כלל גם טיפול הורמונאלי אי אפשר היה שלא להבחין בהבדל. המבצע הצבאי הבא – מבצע עופרת יצוקה נוהל בסדר וארגון מופתיים. הוא החל בהפתעה לאויב, אחריו שילוב של תקיפות מדויקות מן האוויר ופעילות צבאית רגלית מדודה בחיפוי ארטילרי יעיל הובילה למבצע עם מספר מינימאלי של נפגעים לישראל. חשובה אפילו יותר מן הדרך בה נוהלה המלחמה הדרך בה היא הסתיימה- למרות הפיתוי להמשיך את המבצע עד להכרעה החליט אולמרט לסיים את המבצע באופן חד צדדי בניגוד לאינסטינקטים האגרסיביים המאפיינים כל כך את אישיותו.  

 

צחוק הגורל הוא שזמן קצר אחרי שקיבל אולמרט סוף סוף את הטיפול ההורמונאלי לו הוא נזקק כל כך, עברו המושחת השיג אותו והוא נאלץ להתפטר. בטיעונים לעונש אחרי הרשעתו הצפויה אני ממליץ לפרקליטיו לטעון כי הסיבה לרדיפת הבצע והשררה שאפיינה את אולמרט בימיו בראשות עיריית ירושלים נובעות מהרעלת טסטוסטרון. אך כעת עם קבלת טיפול מתאים אין הנאשם מהווה עוד סכנה לציבור ולעצמו.

לגבי שאר המדינאים הישראלים שלא אובחנו כבעלי גידול הערמונית אך מאופיינים בהגדלה לא מבוקרת של הליבידו והיצריות, יש לשקול לחייבם ליטול טיפול סירוס כימי, זה אומנם עלול לפגוע בחיי המין שלהם אך יכול לעשות נפלאות לחיינו שלנו. אפשרות אחרת היא כמובן לשקול את בחירתן של נשים לתפקידי הנהגה (ולקוות שלאסטרוגן אין השפעות המסכנות את שלום הציבור). 

דרג את התוכן: