כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עין ירוקה מחייכת

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    להמתין מחדש

    4 תגובות   יום שישי , 6/1/12, 22:14

    לעתים אנו צריכים לאבד מישהו יקר מאוד כדי לשוב ולהיזכר בדברים חשובים אחרים שאבדו לנו בדרך, ואז לנסות ולהחזיר אותם בחזרה. 

    לעתים מישהו יקר מאוד יעזוב אותנו, כדי שמתוך הריקנות הגדולה שתיווצר ישובו ויצופו כל הדברים החשובים שכבר שכחנו. 

    הריקנות הזו תהיה כמו החושך של אלוהים, לפני שאמר 'יהי אור', עוד אין אור וגם לא ידוע מתי הוא יוולד מחדש, אבל העולם הישן כבר נמוג. 

    זו תהיה לנו השעה הקשה מכל, כי כל מה שהתרגלנו אליו התמוסס, ושום דבר חדש עוד לא צמח.

    כמו יער שרוף, כמו לאחר מלחמה, כמו גינת פרחים קטנה שנעקרה, כך נרגיש כשאותו מישהו יקר יניח לעולמנו וימשיך אל כל העולמות שמעבר

     

    וכל שיוותר לנו הוא להמתין בדממה לנקודת האור הזעירה שתפציע - זו תהיה ההמתנה הקשה מכולן כי לעולם לא נדע עד מתי נחכה. 

     

    אז הנה, אותו מישהו יקר עד לבלי די עזב וכעת יהיה עליי להמתין מחדש

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/1/13 21:43:

      צטט: the best poet 2012-01-31 00:47:28

      ברכות הבנתי שהיית חבר בפורום "מהמגירה לדיסק" מי היית שם? חשבתי שתרצה לראות את זה http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712831&blogcode=13011385

      את עוד כאן באתר...?
        31/1/12 00:47:
      ברכות הבנתי שהיית חבר בפורום "מהמגירה לדיסק" מי היית שם? חשבתי שתרצה לראות את זה http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712831&blogcode=13011385
        7/1/12 07:56:
      צר לי מאד
        6/1/12 22:21:
      אני עובד עם לא מעט בעלי חיים, אבל לצערי הגדול החיה הפרטית שלי, זו שליוותה אותי בנאמנות כל כך רבה בשנים האחרונות, נהרגה היום באופן מאוד טראגי, לאחר שלפני יומיים ניצלה ממוות ודאי. מכיוון שהשתלשלות הזו היתה כה טראגית ובלתי צפויה ומכיוון שבתחילת השבוע חלמתי על מותה הקרב, לא נותר לי אלא להאמין שהיה זה גורל שנכתב מראש. אבל הכאב הוא בלתי נתפש, בייחוד לאור העובדה שלפני יומיים הוא היה אמור למות אבל ניצל בנס והאושר היה כל כך גדול... עד היום בבוקר. אבל כעת אני מוצא את עצמי חוזר לכל המקומות היקרים שאבדו לי, כמו זה שכאן.