ההיכרות שלי עם הדת כשבגרתי,היתה הידיעה ששני הורי היו ממשפחה חרדית .דהיינו,אבי אבי כלומר סבי אברהם,היה כהן ואדיקותו היתה רבה עד כדי הקפדות מאמללות רבות כעס והרמת יד כדי שיקפידו ילדיו השישה-אי שם במדינת טרנסילבניה העוברת מיד ליד,על עקרונות הדת.אבי סיפר כי כתוצאה מהקפדתו זו,בגיל 13 כשמרד בו ובדתו,סילק אותו מהבית בחרי אף.זה לא מנע מהגרמנים לשלוח את אבי על מרדנותו למחנה כפיה בעוון היותו יהודי.

אמי ,היתה כבר למרות היותה בת לאמה עטורת מטפחת הראש והמראה החרדי,חברה בשומר הצעיר ופיתחה דעות פמיניסטיות והלכה להכשרה -אך רגע לפני העליה עם חברי הקיבוץ לארץ ,לקיבוץ,אמה העדיפה שתשאר בטרנסילבניה.דבר זה הביא אותה לאושוויץ בגלל יהדותה.למרות שחבר הציע לה לשאתה ולהסתיר יהדותה בגאווה רבה אמרה שתלך עם משפחתה ואמה כיהודיה גאה...

לאחר השואה

כשנפגשו הורי כמכרים מאותה שכונה והתחתנו -כרתו ברית כנגד החמרת הדת,שמרו מסורת אך העבירו לנו ברוחם את נס הכעס והשאלה הנצחית:היכן היה אלוקים בשואה?

משם ,מחלב אם מורעל בכעס על ההשגחה צמחתי כילדה שהשאלה נתלתה בה ברוח החלק החילוני השואף לתשובות מחץ -על דברים שמעל ליכולת האדם לענות,כמה שיתחבט בשאלה.