שיר נורא יפה כזה של אמצע תהליך. לפני שהקליפות וההגנות מתחילות להתפורר, מגיע שלב מדומה בו אנחנו נשבעים שלא ניתן לזה עוד לגעת... בטח שניתן, ונהנה לסבול מכל רגע ולפעמים סתם נהנה, אבל בעיקר נרגיש. יום אחד בחלוף הרחמים העצמיים יגיע שיר ההמשך לזה - הקליפה שנשרה. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחה שנהנית מני:)
ואחרי כל שבר יש גם הבנה שאלה שזוכים באמונך שווים יותר:)
המשפט האחרון שלך נכון ו מ ק ס י ם
שבוע טוב אמירי
"אני ארגיש את הקליפה הזאת צומחת מעלי"
ניתן לקלוף ולגדל קליפות
הכל תלוי ברמות האמון שאת נותנת
ואחרי כל שבר יש גם הבנה שאלה שזוכים באמונך שווים יותר:)