כותרות TheMarker >
    ';

    פרחי באך

    ארכיון

    0

    גיל המעבר אצלינו הנשים ו-oak

    114 תגובות   יום שבת, 7/1/12, 13:57

    הדובה שהתעוררה משנת החורף על עקבים ו-Oak

     

     

    הרגליים כבר כואבות לה מהעקבים. החצאית הצרה , הגרביונים וחולצת המשי שלבשה,שריד מימים יותר טובים, לא הרגישו כמתאימים. ההליכה הזו בעליה לא נגמרת, והיא בדרך לראיון עבודה.  כל ההופעה המאד נשית ומוקפדת הזו מסתירה היטב  את מצבה. אין לה כסף בארנק עכשיו לאוטובוס ומחשיך עוד מעט...ההליכה הזו לא נגמרת והיא מאחרת לראיון העבודה. אגלי הזיעה, החולצה הנדבקת, הגרביונים המציקים, החרדה הגוברת מהאיחור ומהעובדה שאין לה כסף בארנק לחזור הביתה....

     

    הלב שלה דפק כל-כך מהר וחזק, כולה מכוסה זיעה, התעוררה בבהלה ולקח לה רגע להבין שזה היה רק חלום. חלום שמשום מה חוזר על עצמו שוב ושוב בזמן האחרון...

    יש לה כסף בארנק:) , הכל בסדר. האיש שלה ישן שנת ישרים , והחלום, מציק ככל שיהיה, הוא רק חלום אמרה לעצמה בהקלה...

     

     

    אבל אם חושבים על זה, ענייני הפרנסה באמת העסיקו אותה לאחרונה. הילדים גדלים, הבית משתנה.  יש לה חשק לצאת לעבודה מספקת ומאתגרת.   רוב שנותיה היתה עקרת בית. הבית שוקק חיים והיא מעולם לא נעזרה באיש. סדר היום העמוס מאד שלה שפעם גרם לה סיפוק אדיר, עכשיו הרגיש כמו עול.    אם פעם הרגישה שהיא עושה בית, וריח של לחם נאפה בתנור היה ריח מאפיין שקיבל את הבאים הביתה באהבה, עכשיו להכין לחם נראה לה כמטלה שגומרת לה את הידיים...

     

    אם פעם שולחן השבת שפע מאכלים שהכנתם נעשתה בשמחה ובשום אופן לא הורגשה כטרחה, עכשיו כל פעם שהתקרב סוף השבוע הרגישה מתכווצת מול המחשבה על העבודה הרבה שעוד מצפה לה... 

     

    אז באותו בקר כשקמה  , וכולם עזבו לענייניהם, היא הגיפה את התריסים בקדמת הבית, ישבה על הספה מול הטלויזיה, קפה טעים וסריגה . כל טלפון עורר בה רתיעה, כל צפצוף של sms  שבקע מאי שם עמוק בתוך התיק נשאר ללא מענה והיא הרגישה כאילו היא מתחבאת מהעולם.  כמו דובה בשנת חורף. זהו. זאת אני הדובה הזו.   מה זו אפיסת הכוחות הזאת??

      

    מה קורה לי בזמן האחרון???  כעבור כמה שעות טובות, הרימה את התריסים, פתחה חלונות. שמש נעימה ומלטפת של חורף , הבהירה את השמים שכל הבוקר היו אפורים וקודרים – כמוה בדיוק.  באחת ההודעות היה כתוב -הכל בסדר?? דואגת לך...  "בטח, אנשים לא רגילים שאני לא כאן..."  חשבה. 

     

    אחר-כך אספה את עצמה, וכמו בחלום של הבוקר, התלבשה יפה, עלתה על עקבים ובשקט צחקה לעצמה – הנה הדובה התעוררה משנת החורף... ועולה על עקבים...:)

     

    אני מרגישה שאני חייבת שינוי אמרה אחר-כך למטפלת...לא יודעת מה עובר עלי, הכל משתנה. אם קודם  עמדתי על אדמה יציבה, עכשיו אני כמו עומדת על חולות נודדים...

     

     

    נו בטח, לפי בדיקות הדם שלך, את בגיל המעבר.  הגיל הזה יש בו המון מתנות, המון תבונה. ההורמונים שקודם כשהיו בשיאם, תפקידם היה לגרום לכך שהאמא שבתוכינו, זו שדואגת קודם לכולם, תתפקד.  וכשהם צונחים ומתמעטים, ותשומת הלב שלך כבר לא יכולה להיות רק על בני הבית, כי הגוף שלך כבר לא עושה את זה, גם הילדים שלך מצליחים להשתחרר לעצמאות וגם את מצליחה לשחרר אותם :)   .

      

    מעולם לא הודית בפני עצמך שאת עובדת קשה מדי. 20 שנה את אמא ולא השארת את ילדייך לילה אחד לבד. בייבי סיטר זו לא מלה מוכרת אצלכם בבית,  לקנות לחמניות – זה דימוי גס עבורך  שכן מי קונה? מכינים לבד..

     

    ועכשיו הבית מלא נוער, אנשים צעירים, ואת לא יכולה להמשיך ככה. לא הכל יכול להיות על כתפייך. הגיע הזמן לשתף את כולם הרבה יותר בעשיה הביתית, לחלק את המטלות בין כל השותפים  לחיים בבית.

     

     

    בגיל הזה, המוח שלנו כאילו ועובר חיווט מחדש. דברים שקודם היו מובנים מאליהם, עכשיו אנחנו לא מוכנות לקבל.. את תראי שכשתסכימי לשינוי הזה, ותפסיקי לקחת על עצמך את כל האחריות והעשיה הביתית, יוקל לך, ואז גם תהיה לך אפשרות מעשית לצאת מהבית לעבודה מחוצה לו. לפגוש אנשים, לשמוח בחברתם, לתרום את תרומתך לעולם.  להתמלא שוב בשמחה. 

     

    תוכלי לקבל את התמצית oak . oak  הוא עץ האלון. אלון לא מזכיר לך קצת את המלה alone ?תלמדי להיעזר. לא הכל לבד. העצמאות היתרה הזו בעוכרייך.

     

    הרי האיש שלך, בנפש חפצה, מפרנס אתכם בשפע.  את עובדת ברבע משרה ועוד משרה מלאה בבית, לא נעזרת באיש ונשחקת ודואגת. החלום הזה שלך מהבוקר, בטח מבטא את הדאגה.  דאגה שבמצב הנוכחי מוצדקת.  כי אי אפשר לרקוד על כל העולמות.  תרפי מכאן, יהיה לך יותר כוח לשם. והגיע הזמן לצאת לעולם.   עם עקבים, בלי עקבים :) - העיקר עם חיוך תוכן ומשמעות.

     

     

    ובעצם, הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות למען בני הבית הוא להיות מאושרת.  להדגים לבנותייך נשיות שפויה. היית רוצה עבורן , שיגדלו כנשים שעול כמו שלך רובץ על כתפיהן?  או שהיית רוצה לראותן חיות בשותפות מלאה והרמונית, יודעות מנוחה, יודעות הנאה, יודעות להשען ולהיעזר?  אני חושבת שהתשובה כבר כתובה לך בעיניים:)

     

     

     טוב, סבתא אמרה שכל עוד חיים – אפשר ללמוד:)  גם אני אלמד.

     

     

    בדרך הביתה, עצרה במאפייה השכונתית – לקנות לחמניות:)

     

    באהבה,

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (114)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/13 12:51:

      צטט: SHAKED ADIV 2013-02-13 08:34:37

      נהדר

       

      תודה:)

        13/2/13 08:34:
      נהדר
        4/10/12 20:14:

      צטט: מיכל..shalev 2012-07-18 12:01:01

      יפה.

       

      תודה מיכלי, חג שמח

        18/7/12 12:01:
      יפה.
        10/6/12 19:01:

      צטט: עין קשובה 2012-06-10 15:03:48

      מרשים!!

       

      תודה :)  גם התמונות שאתה מראה לנו אצלך  :)

        10/6/12 19:01:

      צטט: קוביקוב 2012-06-10 10:49:30

      נהניתי לקרוא :)

       

      :)    תודה.

        10/6/12 15:03:
      מרשים!!
        10/6/12 10:49:
      נהניתי לקרוא :)
        25/5/12 12:48:

      צטט: טומבוי 2012-05-22 21:02:15

      לא רציתי לקלקל את מספר הכוכבים 69... אז קבלי כאן *

       

       

      :)    תודה :)

      חג שמח

        22/5/12 21:02:
      לא רציתי לקלקל את מספר הכוכבים 69... אז קבלי כאן *
        12/5/12 19:06:

      צטט: סינסר-מסע חיים 2012-05-11 16:14:39

      רויטל יקרה, יותר משנה לא הייתי פה, כעת אני רואה כמה כיף היה ועדיין כיף לקרוא אותך תודה בת חן

       

       

      שמחה שחזרת, שמחתי לקרוא אצלך ולהבין את כל הטוב אצלך :) שיהיה שבוע טוב ומבורך.

       

        11/5/12 16:14:
      רויטל יקרה, יותר משנה לא הייתי פה, כעת אני רואה כמה כיף היה ועדיין כיף לקרוא אותך תודה בת חן
        21/4/12 09:27:

      צטט: SHAKED ADIV 2012-04-12 22:06:54

      כמה את כותבת יפה...מוכשרת שלי...נהנתי מכל מילה

       

      תודה :)   ♥

       

        12/4/12 22:06:
      כמה את כותבת יפה...מוכשרת שלי...נהנתי מכל מילה
        9/4/12 07:51:

      צטט: שרה קונפורטי 2012-04-04 21:38:59

      שמחה לבקרך שוב
      יופי של פוסט
      חג שמח, התחדשות ופריחה
      שרה קונפורטי

       

      שרה יקרה

      תודה. גם לך ולבני ביתך חג שמח:)

      הצלחות של פסח שהכנת - מיוחדות במינן - איזו אמנית את!! :)

        4/4/12 21:38:

      שמחה לבקרך שוב
      יופי של פוסט
      חג שמח, התחדשות ופריחה
      שרה קונפורטי

        22/3/12 08:06:

      צטט: shira 22 רוצו למטבח 2012-03-21 18:00:29

       

      בהחלט ניתן לקבל הרבה אור.  

       

      תודה. כמו תמיד כתוב נהדר. 

       

      תודה מתוקה

       

      בהחלט ניתן לקבל הרבה אור.  

       

      תודה. כמו תמיד כתוב נהדר. 

        15/3/12 15:08:

      צטט: רחלי45 2012-03-15 05:31:04

      מענין, טוב גם למי שכבר אחרי.....

       

      היי רחלי

       

      נכון...מסכימה אתך :)

      סוף שבוע נעים וטוב

        15/3/12 05:31:
      מענין, טוב גם למי שכבר אחרי.....
        24/2/12 20:58:

      צטט: naviti 2012-02-24 14:40:17

      שבתי לקרוא,,,,,,שבת שלום רויטל היקרה!

       

      שבת שלום גם לך מקסימה

      וחיבוק גם :) 

      מזמן לא שמענו שיר יפה, מחכה :)

        24/2/12 14:40:
      שבתי לקרוא,,,,,,שבת שלום רויטל היקרה!
        19/2/12 09:12:

      צטט: החצר האחורית 2012-02-18 09:10:56

       

      לצאת לעולם.   עם עקבים, בלי עקבים :) - העיקר עם חיוך תוכן ומשמעות.

       

      חשוב מאוד!!! 

       

      תודה מתוקה:)

        18/2/12 09:10:

       

      לצאת לעולם.   עם עקבים, בלי עקבים :) - העיקר עם חיוך תוכן ומשמעות.

       

      חשוב מאוד!!! 

        13/2/12 19:45:

      צטט: רות_ד 2012-02-13 19:06:33

      כתבת יפה

       

       

      תודה רות :)

        13/2/12 19:06:
      כתבת יפה
        9/2/12 10:52:

      צטט: א ח א ב 2012-02-08 09:13:43

      ללמוד כדרך חיים :)

       

      שנזכה  תמיד

        8/2/12 09:13:
      ללמוד כדרך חיים :)
        29/1/12 08:51:

      צטט: יולנטה 2012-01-28 23:10:08

      אהובה אחת

       ♥♥♥

        28/1/12 23:10:
      אהובה אחת
        22/1/12 15:45:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-01-22 13:09:25

      גיל הוא רק מספר, העיקר התחושה.

       

      נכון :)

      גיל הוא רק מספר, העיקר התחושה.
        22/1/12 08:13:

      צטט: ariadne 2012-01-21 22:46:23

      נפלא רויטל. איזה כיף לקרוא אותך ולקבל משב רוח אופטימי בלב:) חיבוק

       

      תודה רונית מקסימה

      שבוע טוב וחיבוק גם :)

        21/1/12 22:46:
      נפלא רויטל. איזה כיף לקרוא אותך ולקבל משב רוח אופטימי בלב:) חיבוק
        21/1/12 06:56:

      צטט: דרך הצבע 2012-01-20 07:29:44

      רויטל יקירה
      לעצור אצלך למנוחה,
      לקרוא את דבריך, זו תמיד
      בעבורי שמחה גדולה..
      ותוך כדי קריאה, מהדהדים באוזני
      משפטיו של בני..... אמא, אפשר גם
      קצת פחות........ אפשרי לעצמך להנות....
      חבוק
      אסתי

      תודה אסתי יקרה

      חיבוק גם לך 

        21/1/12 06:55:

      צטט: שרה קונפורטי 2012-01-19 16:50:05

      איזה פוסט מרענן
      אופטימי
      מוסיף ערך מוסף לכולנוווווווווווווו
      ממש ממש אוהבת
      שמחתי לבקר אצלך
      ולקרוא את הפוסט שלך
      עוד משהו לנדבך אוצרות האינפורמציה שבזכרוני

      יום קסום ומואר לך

      בהערכה רבה
      שרה קונפורטי

      שרה יקרה

      תודה על הכל :)

      שתהיה לך שבת נהדרת והמשך יצירה מופלאה כמו שלך :) 

        20/1/12 07:29:

      רויטל יקירה
      לעצור אצלך למנוחה,
      לקרוא את דבריך, זו תמיד
      בעבורי שמחה גדולה..
      ותוך כדי קריאה, מהדהדים באוזני
      משפטיו של בני..... אמא, אפשר גם
      קצת פחות........ אפשרי לעצמך להנות....
      חבוק
      אסתי

        19/1/12 16:50:

      איזה פוסט מרענן
      אופטימי
      מוסיף ערך מוסף לכולנוווווווווווווו
      ממש ממש אוהבת
      שמחתי לבקר אצלך
      ולקרוא את הפוסט שלך
      עוד משהו לנדבך אוצרות האינפורמציה שבזכרוני

      יום קסום ומואר לך

      בהערכה רבה
      שרה קונפורטי

        15/1/12 18:39:

      צטט: WaheedHassoun 2012-01-15 15:34:19

      להיות מאושר צריך להיות אדם גמיש ומוותר לכל שעל ושעל.....כן יהיה רצון

       

      נכון,  גמיש זה כל-כך חשוב. גמישות - מקור כוח. .תודה.

        15/1/12 15:34:
      להיות מאושר צריך להיות אדם גמיש ומוותר לכל שעל ושעל.....כן יהיה רצון
        13/1/12 19:23:

      צטט: זיוית קרגמן 2012-01-13 09:18:56

      " הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות למען בני הבית הוא להיות מאושרת.  " - הכי טוב לכוווולם.

      ועדיין כדי להרגיש אושר צריך לוותר על הדבקות בסבל ובצער, וזה כבר לא פשוט כמו להישען על מילים יפות. כנראה שיש את הרגע הזה שנכון לכל אחת להבין את זה, לפעמים לא מספיק רגע אחד כזה, ולא מספיקה סיטואציה אחת כדי להשתנות. זה טבוע בנו כל כך חזק, מאמותינו וסבתותינו ואמותיהן וסבתותיהן. וגם אם הצלחנו להשתחרר מזה, אנו עדיין כבולות אליהן, שמחזיקות בקשייהן כאילו בלעדיהם אין להן קיום. העידן החדש נותן הרבה תשובות למי שמבינה שיש כאן שאלה ולא סיפור סגור. כדי לעשות צעד קדימה צריך לוותר על היציבות שנותנת הרגל האחורית, ולאפשר לה לזוז הלאה. תהליך שהוא גם אישי וגם נשי וגם אנושי. נושא רגיש. תודה שהעלית אותו כאן.

       

       

      היי זיוית

      נעים להכיר :)

      איזה יופי של דימוי. עם הרגליים. כמה נכון.

      ובאמת שזה ענין של כמה וכמה רגעים כאלה כדי לבנות את השינוי, כדי להתקדם, וכל אחת איך שטוב לה. הרי כמו שאמרת - זו שאלה, לא סיפור סגור...לאחת - לעשות בית - ריפוי, לשניה להיות בבית קשה ומעורר צמא  לחברת אנשים וצמא להכרה מבחוץ....לאחת לעשות בית - סיפוק אדיר ומשמעותי, ולשניה - עשיה טכנית "שחורה"...לכן הייתי מאחלת לכל אחת, לדעת להקשיב לעצמה, למצוא דרך טובה בה לא יצטבר חסר משום סוג...

      תודה על הביקור וההתייחסות החשובה :)

      שבת שלום

        13/1/12 19:19:

      צטט: לאה'לה יודאיקה 2012-01-13 09:05:42

      לו יכולתי לכתוב כל כך טוב כמוך, הייתי כותבת הכל הפוך. הייתי מתחילה מהסוף להתחלה. אהבתי את צרוף המילים נחבאת מהעולם ... את שתי המילים הללו בצירופן חיפשתי כדי להגדיר ולהשקיט את מצפוני בימים אלו, אחרי שנים רבות על עקבים, מתרוצצת מחוץ לבית , עסוקה בכל בחוץ ואפילו לא דקה בתוך. הרגשתי קצת קנאה על שהרויחה את כלח שנותיה בתוך... ועכשיו כשהם כבר בחוץ, אני בתוך ... איזון , מסתבר זו המצאה מבריאת האדם, לא רק בגוף... במקום בו אחת עושה קודם קריירה ואחר כך "מגדלת" בית, השניה מגדלת בית ויוצאת לקריירה כשהם יוצים ממנו ... הכל נהדר, הכל טוב ... רק בלי העקבים האלו שהרסו לי את הגב ... והלחמניות ... לשמר את הריח הזה ... לעולם הלחמניות במאפיה לא טובות כמו אלו של כאבי הידיים. שבת מבורכת, כמו תמיד, נהנייתי ומצאתי חלק ממני ... אשרייך

       

      לאהלה יקרה

      את יודעת, אני לא באמת מכירה אותך, וכבר אוהבת אותך. דרך העבודות המדהימות שלך, עבודות הנשמה, כבר נכנסת לי ללב....לראות את כל הפרטים הקטנים שנעשו באהבה, בתשומת לב, ובכוונת לב שאין לי ספק - טהורה. אז ככה נכנסת לי ללב ובכל פעם שקוראת את דברייך, עוד יותר.

       

      מה לעשות, כל אחד, מקבל מלמעלה, כך אני מאמינה בכל לבי, את המסלול בו צריך ללכת....אחד קודם עם עקבים ואחר-כך בית...והשני הפוך...ואולי אם זאת שהיתה קודם בבית, היתה יודעת לאזן ולבנות לעצמה פינה שקשורה רק אליה, כדי להתמלא, כי איננו יכולות למלא את כוסו של האחר, כששלנו ריקה...לא היה לה מן צורך כזה "נואש" לצאת... וגם הפוך... כשעסוקים בחוץ... אם יודעים גם לעשות קצת בית...  אבל אנחנו חכמות לאחר מעשה... ולכן אני אומרת בלבי, הכל מלמעלה... ואין לנו מה להצטער על דבר שהיה, כי הכל באמת היה לטובה...

       

      והלחמניות -  מסכימה אתך... ריח לשמור בגוף :)

      אז שבת שלום וחיבוק.

        13/1/12 09:18:

      " הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות למען בני הבית הוא להיות מאושרת.  " - הכי טוב לכוווולם.

      ועדיין כדי להרגיש אושר צריך לוותר על הדבקות בסבל ובצער, וזה כבר לא פשוט כמו להישען על מילים יפות. כנראה שיש את הרגע הזה שנכון לכל אחת להבין את זה, לפעמים לא מספיק רגע אחד כזה, ולא מספיקה סיטואציה אחת כדי להשתנות. זה טבוע בנו כל כך חזק, מאמותינו וסבתותינו ואמותיהן וסבתותיהן. וגם אם הצלחנו להשתחרר מזה, אנו עדיין כבולות אליהן, שמחזיקות בקשייהן כאילו בלעדיהם אין להן קיום. העידן החדש נותן הרבה תשובות למי שמבינה שיש כאן שאלה ולא סיפור סגור. כדי לעשות צעד קדימה צריך לוותר על היציבות שנותנת הרגל האחורית, ולאפשר לה לזוז הלאה. תהליך שהוא גם אישי וגם נשי וגם אנושי. נושא רגיש. תודה שהעלית אותו כאן.

        13/1/12 09:05:
      לו יכולתי לכתוב כל כך טוב כמוך, הייתי כותבת הכל הפוך. הייתי מתחילה מהסוף להתחלה. אהבתי את צרוף המילים נחבאת מהעולם ... את שתי המילים הללו בצירופן חיפשתי כדי להגדיר ולהשקיט את מצפוני בימים אלו, אחרי שנים רבות על עקבים, מתרוצצת מחוץ לבית , עסוקה בכל בחוץ ואפילו לא דקה בתוך. הרגשתי קצת קנאה על שהרויחה את כלח שנותיה בתוך... ועכשיו כשהם כבר בחוץ, אני בתוך ... איזון , מסתבר זו המצאה מבריאת האדם, לא רק בגוף... במקום בו אחת עושה קודם קריירה ואחר כך "מגדלת" בית, השניה מגדלת בית ויוצאת לקריירה כשהם יוצים ממנו ... הכל נהדר, הכל טוב ... רק בלי העקבים האלו שהרסו לי את הגב ... והלחמניות ... לשמר את הריח הזה ... לעולם הלחמניות במאפיה לא טובות כמו אלו של כאבי הידיים. שבת מבורכת, כמו תמיד, נהנייתי ומצאתי חלק ממני ... אשרייך
        12/1/12 06:56:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2012-01-11 23:43:16

      פוסט מתוק וכל כך נכון ,,, אז כן לומדים כל החיים על החיים .

       

       

      תודה רחלי,  יום טוב:)

      פוסט מתוק וכל כך נכון ,,, אז כן לומדים כל החיים על החיים .
        8/1/12 18:56:

      צטט: ציפי קוברינסקי 2012-01-08 18:01:27

      בגלל פוסטים כאלה, טוב לחזור נושא חשוב לנשים בכל גיל ציפי קוברינסקי

      תודה ציפי יקרה

      כיף שחזרת

      שבוע טוב ומבורך 

      בגלל פוסטים כאלה, טוב לחזור נושא חשוב לנשים בכל גיל ציפי קוברינסקי
        8/1/12 11:16:

      צטט: ttmirit 2012-01-08 09:56:10

      נפלא לקרוא את שכתבת....

       

      תודה

      יום טוב:)

        8/1/12 09:56:
      נפלא לקרוא את שכתבת....
        8/1/12 09:30:

      צטט: דליה אלעזר 2012-01-08 07:58:16

      כתבת נפלא רויטל, כשמבינים שהשינויים הם החיים, הכל יותר קל, ובטח הידיעה שאנו משמשות דוגמא לילדנו שלנו:)

       

      נכון, הילדות שלנו לומדות מאתנו איך להיות נשים, והבנים לומדים מהאבות שלהם להיות גברים.

      כמה זה עצוב לשמוע בחורה אומרת - אני בחיים לא אהיה כמו אמא שלי!!!...נכון?  והאמא הזו היתה כולה כוונות טובות ועשתה כפי יכולתה... כשנעביר משהו יותר מאוזן הלאה, אולי ירצו להיות כמונו?  הבנות שלנו?  :) :)

        8/1/12 09:28:

      צטט: נועהר 2012-01-08 07:32:42

      זה קורה לנשים בתוך כל המולת החיים, כשצריך לדאוג לבית, לבעל לילדים ולהיות האמא האולטימטיבית, חלק מהן שוכחות לשמור פינה קטנה של שקט והנאה גם לעצמן.. חבל...

       נועה יקרה

      זהו. את צודקת. לדעת לשמור פינה קטנה או גדולה לעצמנו.  זו חוכמה גדולה. חשוב מאד מאד.

      יום טוב:)

        8/1/12 09:27:

      צטט: טלוני 2012-01-08 01:41:00

      התהליך שאת מתארת עובר על הרבה נשים. לא חושבת שזאת דוקא תגובה של גיל המעבר.
      חושבת שזאת מודעות והפנמה שמגיע לנו יותר סיפוק בחיים, שלהיות רק אמא ועקרת בית לא ממלא מספיק את הנשמה.
      שאנו רוצות להתפרנס לבד ולא להיות תלותיות.
      שאנו רוצות לקום בבוקר עם חיוך וציפייה להפתעות שהחיים מזמנים לנו.
      את כל זה קשה לעשות רק בין כותלי הבית.
      בקיצור מגיע גיל שאנו כבר מוכנות לאהוב את עצמנו...

      תודה רוני

      להיות עקרת בית, זה מקסים, וכמו שזה מקסים, זה גם קשה כשעבר זמנו... לא מתאים לכל אחת, ולא מתאים לכל תקופה.  כל עוד ילדיה היו קטנים, מצאה בכך סיפוק , והנשמה התמלאה לה...וכל בוקר קמה בשמחה. לרגע לא הרגישה קושי...  כולם גדלו, וכבר לא הצטרכו לה באופן כזה... וכשכולם יוצאים לחייהם, כנראה בולטת העובדה שזאת בסה"כ כביסה... גיהוץ...בישולים....אפשר להפחית מינונים וגם לצאת לעשיה אחרת.   בלי להוריד לרגע מחשיבות העשיה הקודמת.  וכמו שאמרת, מגיע גיל שבו הראיה הזו משתנה ועם הראיה באה גם עשיה אחרת...

      יום טוב:) 

        8/1/12 09:24:

      צטט: דניאלה סגל 2012-01-08 00:59:44

      החוכמה הזאת, לשים לב לשינויים, לתהליכים, להגיב אליהם בהתאם. איך כל שלב בחיים דורש התארגנות והענות שונים. הדברים קורים וזורמים באופן טבעי, רק אנחנו לפעמים מתקבעים. תודה לך יקירה על התייחסותך אלינו הנשים בחמימות ובהבנה שכזאת. אנו זקוקות לה (-:

      נכון, אלה אנחנו המתקשות :)    כיף להתבגר, מבינים כל-כך הרבה יותר טוב את החיים שלנו -  לא?    כאן, היא רצתה שינוי, ולא ידעה איך...לא כל אחת היא בשפת פרחי הבאך  oak :)...

      חיבוק גדול ודש לכנרת :) 

        8/1/12 07:58:
      כתבת נפלא רויטל, כשמבינים שהשינויים הם החיים, הכל יותר קל, ובטח הידיעה שאנו משמשות דוגמא לילדנו שלנו:)
        8/1/12 07:32:
      זה קורה לנשים בתוך כל המולת החיים, כשצריך לדאוג לבית, לבעל לילדים ולהיות האמא האולטימטיבית, חלק מהן שוכחות לשמור פינה קטנה של שקט והנאה גם לעצמן.. חבל...
        8/1/12 01:41:

      התהליך שאת מתארת עובר על הרבה נשים. לא חושבת שזאת דוקא תגובה של גיל המעבר.
      חושבת שזאת מודעות והפנמה שמגיע לנו יותר סיפוק בחיים, שלהיות רק אמא ועקרת בית לא ממלא מספיק את הנשמה.
      שאנו רוצות להתפרנס לבד ולא להיות תלותיות.
      שאנו רוצות לקום בבוקר עם חיוך וציפייה להפתעות שהחיים מזמנים לנו.
      את כל זה קשה לעשות רק בין כותלי הבית.
      בקיצור מגיע גיל שאנו כבר מוכנות לאהוב את עצמנו...

        8/1/12 00:59:
      החוכמה הזאת, לשים לב לשינויים, לתהליכים, להגיב אליהם בהתאם. איך כל שלב בחיים דורש התארגנות והענות שונים. הדברים קורים וזורמים באופן טבעי, רק אנחנו לפעמים מתקבעים. תודה לך יקירה על התייחסותך אלינו הנשים בחמימות ובהבנה שכזאת. אנו זקוקות לה (-:
        7/1/12 22:59:

      צטט: The Horse Whisperer 2012-01-07 22:37:45

      כרגיל כל פוסט שלך פותח לי את הצ'קרות

      עכשיו אני מבין איך זה שהאלונים נותנים לי כוח פנימי
      תודה

      נכון, האלונים מדברים בדיוק על זה, על כוח פנימי. כוח ללכת קדימה, כשאחרים מזמן וויתרו...כוח לטפל ולהחזיק ולחפש ולעזור כשאחרים מזמן נואשו...כמוך נדמה לי...:)

      לילה טוב :) 

        7/1/12 22:56:

      צטט: מתבונן מרחוק 2012-01-07 22:21:28

      כל עוד חיים – ויש עקבים ויש -Oak - אפשר ליישם ו/או ללמוד:)

      נכון :)

      כנראה שעד 120 נצטרך ללמוד כל מיני דברים :) אין פטור :)

      לילה טוב 

        7/1/12 22:55:

      צטט: פוצקלה 2012-01-07 21:25:44

      תודה על פוסט נפלא :) היה שווה להפנים שוב.

       

      תודה פוצקלה,

      לילה טוב :)

        7/1/12 22:54:

      צטט: נתיב האור 2012-01-07 20:52:06

      מקסים! אני בטוחה שרבות מאתנו מזדהות עם הסיפור על היבטיו השונים :-) . כולל גיל המעבר :-)

      כתיבתך יפה ומחברת כרגיל רוויטל יקרה. תודה רבה לך ושבוע טוב!

      תודה לך מיכלי

      לילה טוב :) 

        7/1/12 22:53:

      צטט: tamili 2012-01-07 20:41:27

      ככה, כפי שאת מתארת את זה, צריך להיות חובה לכל אשה (נו, טוב, גם לכל גבר, כי בסך הכל נטילת העול והנשיאה בו שוות באופן עקרוני) ליטול את הOAK באופן קבוע. זה חשוב הרבה יותר מהריטלין המופגז עלילדי ישראל כתנאי להישארות בבתי ספר. העם דורש OAK חברתי! :-)

       

      :)  :)

      טוב,  ה-oak  הזה, יתאים באמת לאשה או גבר, שרגילים, לתפוס עצמם כמקור הבלעדי לדליית משאבים להתמודדות...זה יכול להיות מנכ"ל מפעל...וזו יכולה להיות מנהלת בית - אמא...שלא מודה שהיא עובדת יותר מדי...שלא רואה את הבחירה כאן...

      לילה טוב :)

        7/1/12 22:51:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2012-01-07 20:31:28

      אהבתי לזרום איתך, רויטל יקרה

      איזה כיף לי :)

      לילה טוב 

        7/1/12 22:51:

      צטט: mi alma 2012-01-07 19:58:35

      תודה ♥ ***

       

      תודה לך נשמה יקרה ♥

        7/1/12 22:51:

      צטט: ♥♥ מגירת הלב ♥♥ 2012-01-07 19:55:30

      סיפור מוכר לנשים רבות..שבוע נפלא וטוב יקירה.

      מגירת הלב האהובה עלי :)

      תודה ולילה טוב 

        7/1/12 22:50:

      צטט: נהר גועש 2012-01-07 19:46:40

      צריך לשנות דברים בחיים בהתאם לשינויים שהם מעבירים אותנו ממילא..לא תמיד פשוט. אבל למי שמכינה לחמניות לבד, זה כלום :))

      גדולה את :) :) 

        7/1/12 22:37:

      כרגיל כל פוסט שלך פותח לי את הצ'קרות

      עכשיו אני מבין איך זה שהאלונים נותנים לי כוח פנימי
      תודה

        7/1/12 22:21:
      כל עוד חיים – ויש עקבים ויש -Oak - אפשר ליישם ו/או ללמוד:)
        7/1/12 21:25:
      תודה על פוסט נפלא :) היה שווה להפנים שוב.
        7/1/12 20:52:

      מקסים! אני בטוחה שרבות מאתנו מזדהות עם הסיפור על היבטיו השונים :-) . כולל גיל המעבר :-)

      כתיבתך יפה ומחברת כרגיל רוויטל יקרה. תודה רבה לך ושבוע טוב!

        7/1/12 20:41:
      ככה, כפי שאת מתארת את זה, צריך להיות חובה לכל אשה (נו, טוב, גם לכל גבר, כי בסך הכל נטילת העול והנשיאה בו שוות באופן עקרוני) ליטול את הOAK באופן קבוע. זה חשוב הרבה יותר מהריטלין המופגז עלילדי ישראל כתנאי להישארות בבתי ספר. העם דורש OAK חברתי! :-)
      אהבתי לזרום איתך, רויטל יקרה
        7/1/12 19:58:
      תודה ♥ ***
      סיפור מוכר לנשים רבות..שבוע נפלא וטוב יקירה.
        7/1/12 19:46:
      צריך לשנות דברים בחיים בהתאם לשינויים שהם מעבירים אותנו ממילא..לא תמיד פשוט. אבל למי שמכינה לחמניות לבד, זה כלום :))
        7/1/12 19:42:

      צטט: מיקה אלמגור 2012-01-07 19:40:57

      משמעות - סוד החיים הטובים :) כתבת סוחף וחומל, ממלא ומעודד כתמיד. שבוע מבורך :)

      תודה מיקה מקסימה

      חיבוק גדול 

        7/1/12 19:40:
      משמעות - סוד החיים הטובים :) כתבת סוחף וחומל, ממלא ומעודד כתמיד. שבוע מבורך :)
        7/1/12 19:25:

      צטט: debie30 2012-01-07 19:23:32

      עמדתי על אדמה יציבה, עכשיו אני כמו עומדת על חולות נודדים...

       

      רויטל,

      הבאת סיפור על מצב שנשים רבות חוות.

      חולות נודדים קוראים לשינוי,

      לא תמיד קל לעשות את השינוי,

      ונהדר שיש תמיכה בתהליך.

       

      תודה על סיפור המקרה

      בהחלט יש מה ללמוד ממנו

      שבוע טוב

       

      תודה דבי יקרה

      שיהיה שבוע טוב

        7/1/12 19:23:

      עמדתי על אדמה יציבה, עכשיו אני כמו עומדת על חולות נודדים...

       

      רויטל,

      הבאת סיפור על מצב שנשים רבות חוות.

      חולות נודדים קוראים לשינוי,

      לא תמיד קל לעשות את השינוי,

      ונהדר שיש תמיכה בתהליך.

       

      תודה על סיפור המקרה

      בהחלט יש מה ללמוד ממנו

      שבוע טוב

        7/1/12 19:20:

      צטט: fox angel 2012-01-07 19:08:25

      פוסט שמדבר אל כל אישה באשר היא, הכל גיל. כמו תמיד נהניתי לקרוא וללמוד ממך :-)

       

      תודה סוזן יקרה

        7/1/12 19:19:

      צטט: ארנה א 2012-01-07 18:40:36

      לקבל את הפניות בשבילי החיים, להתרגל לדרכים חדשות המתגלות, לא תמיד כי בחרנו, לעתים - נאלצנו.

      נכון...ו וודי אלן אמר כבר, שהחיים זה מה שקורה לנו בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות :) ולדעת לקבל, כמו שאמרת, מאד מאד עוזר :) 

        7/1/12 19:18:

      צטט: OCN 2012-01-07 18:32:03

      קריצהנשמע אחלה . מקווה שזה יעשה אותי חזרה דוגמנית

       היום את דוגמנית יותר יפה :)

        7/1/12 19:08:
      פוסט שמדבר אל כל אישה באשר היא, הכל גיל. כמו תמיד נהניתי לקרוא וללמוד ממך :-)
        7/1/12 18:40:
      לקבל את הפניות בשבילי החיים, להתרגל לדרכים חדשות המתגלות, לא תמיד כי בחרנו, לעתים - נאלצנו.
        7/1/12 18:32:

      קריצהנשמע אחלה . מקווה שזה יעשה אותי חזרה דוגמנית

        7/1/12 18:15:

      צטט: מאיה113 2012-01-07 18:06:22

      *כל פוסט שלך מלמד ומלא תובנות כייף ומלא הנאה חיבוק יקרה:)

       

      גם לך חיבוק גדול מאיה מתוקה

        7/1/12 18:15:

      צטט: ניקיטה10 2012-01-07 18:02:19

      תודה על פוסט נהדר...

       

      תודה לך אודי, ושבוע טוב :)

        7/1/12 18:14:

      צטט: ורדית.. 2012-01-07 17:47:46

      אני חושבת שאחרי שמסיימים עם הטוטליות המשפחתית והילדים גדלים מגיעים לתובנה הזאת ואיפה אני בתמונה? יש כאלו שזה היה קיים אצלהם מאז ומתמיד כי הם גדלו בבית שלאשה יש מקום בחייה לפני הילדים ואלו הנשים שלא ירגישו צורך בשינוי דוקא ויש את אלה שחונכו להשקיע הכל בחינוך ובחיי המשפחה ואח"כ הן קיימות ופתאום בשלב מסויים בחייהן ולאו דוקא בגיל המעבר עוד קודם לכן הן מבינות שעליהן לעמול למען הסיפוק האישי ומשם לאושר הפנימי שלהן העיקר שבסופו של תהליך האשה תהיה מאושרת כמו תמיד רויטל היקרה כל פוסט שלך פצצה נעימה יש כזה? :)

       

      את פצצה נעימה :)

      וכמה שאת צודקת, זה נכון בכלל לא רק בגיל המעבר...

      השינויים ההורמונליים , גוף האדם בכלל - נס מדהים... ופלא :)

        7/1/12 18:06:
      *כל פוסט שלך מלמד ומלא תובנות כייף ומלא הנאה חיבוק יקרה:)
        7/1/12 18:02:
      תודה על פוסט נהדר...
        7/1/12 17:47:
      אני חושבת שאחרי שמסיימים עם הטוטליות המשפחתית והילדים גדלים מגיעים לתובנה הזאת ואיפה אני בתמונה? יש כאלו שזה היה קיים אצלהם מאז ומתמיד כי הם גדלו בבית שלאשה יש מקום בחייה לפני הילדים ואלו הנשים שלא ירגישו צורך בשינוי דוקא ויש את אלה שחונכו להשקיע הכל בחינוך ובחיי המשפחה ואח"כ הן קיימות ופתאום בשלב מסויים בחייהן ולאו דוקא בגיל המעבר עוד קודם לכן הן מבינות שעליהן לעמול למען הסיפוק האישי ומשם לאושר הפנימי שלהן העיקר שבסופו של תהליך האשה תהיה מאושרת כמו תמיד רויטל היקרה כל פוסט שלך פצצה נעימה יש כזה? :)
        7/1/12 17:47:

      צטט: א ח א ב 2012-01-07 17:40:54

      אלון מזכיר alone :) אהבתי

      כן,   ה-oak  עץ האלון הענק חזק ואיתן....ולפעמים החזקים מרגישים קצת לבד, ולא יודעים להשען,  רגילים שנשענים עליהם למנוחה :) 

        7/1/12 17:46:

      צטט: כריסטין 2012-01-07 17:18:55

      שבוע טוב*

      גם לך :) 

        7/1/12 17:45:

      צטט: ליריתוש 2012-01-07 17:27:18

      מסתבר שלכל גיל ולכל תקופה - תובנות משלה....נכון, נדוש, אבל בעצם אנחנו נוטים קצת לשכוח את זה, אני חושבת....בתיאבון, רויטלוש, לכי לטעום מהלחמניות...:-)

       

      נכון,  מעבר יש בכל גיל :)

      שבוע טוב לירית יקרה

        7/1/12 17:45:

      צטט: מושיקו החמוד 2012-01-07 17:15:02

      שבוע נהדר תודה

       

      גם לך, תודה:)

        7/1/12 17:40:
      אלון מזכיר alone :) אהבתי
        7/1/12 17:27:
      מסתבר שלכל גיל ולכל תקופה - תובנות משלה....נכון, נדוש, אבל בעצם אנחנו נוטים קצת לשכוח את זה, אני חושבת....בתיאבון, רויטלוש, לכי לטעום מהלחמניות...:-)
        7/1/12 17:18:
      שבוע טוב*
        7/1/12 17:15:
      שבוע נהדר תודה
        7/1/12 16:28:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2012-01-07 16:19:25

      סיפור יפה, תודה ששיתפת

       

      תודה :)

      שבוע טוב

        7/1/12 16:28:

      צטט: ידידת אמת 2012-01-07 16:18:35

      רויטל היקרה... מהפוסטים שלך אפשר לא רק ללמוד אלא...להנות וליישם! שבוע טוב ומבורך,♥

       

      תודה :)

      שבוע טוב

        7/1/12 16:27:

      צטט: אור 2012 2012-01-07 15:12:33

      התגעגעתי לסיפורים שלך שנשמעים כל כך אוטנטים ובאמת בעזרת פרחי הבאך היא נרפאת תבורכי

       

      רחלי יקרה

      טוב, זה באמת מהחיים שלנו

      והגיל הזה, אפשר להיעזר עם תזונה, ספורט, נסיון של אחרות, קריאה וגם פרחי באך:)

      שיהיה שבוע טוב ומבורך

        7/1/12 16:26:

      צטט: סאלינה 2012-01-07 14:57:41

      רויטל יקרה,

      נהניתי כמו תמיד לקרוא את הפוסט שלך...

      וכמו תמיד יש בו תבונה וחכמת חיים...

      והפעם במיוחד מצאתי עצמי בחלק גדול ממנו...

      כן...גם לי היו תקופות כאלה וכאלה...ממש..ממש...

      תודה והמשך שבת נעימה...

      סאלינה

       

      תודה סאלינה יקרה

      שיהיה לך שבוע טוב 

        7/1/12 16:25:

      צטט: אביה אחת 2012-01-07 14:55:47

      רויטל יקרה

       

      תודה!

      חבל שאת לא באה לעיתים קרובות יותר

      עונג לקרוא אותך -

      שבת מחבקת

       

       תודה אביה יקרה

      הייתי גם בשנת חורף :)

      שבוע טוב

      סיפור יפה, תודה ששיתפת
        7/1/12 16:18:
      רויטל היקרה... מהפוסטים שלך אפשר לא רק ללמוד אלא...להנות וליישם! שבוע טוב ומבורך,♥
        7/1/12 15:12:
      התגעגעתי לסיפורים שלך שנשמעים כל כך אוטנטים ובאמת בעזרת פרחי הבאך היא נרפאת תבורכי
        7/1/12 14:57:

      רויטל יקרה,

      נהניתי כמו תמיד לקרוא את הפוסט שלך...

      וכמו תמיד יש בו תבונה וחכמת חיים...

      והפעם במיוחד מצאתי עצמי בחלק גדול ממנו...

      כן...גם לי היו תקופות כאלה וכאלה...ממש..ממש...

      תודה והמשך שבת נעימה...

      סאלינה

       

        7/1/12 14:55:

      רויטל יקרה

       

      תודה!

      חבל שאת לא באה לעיתים קרובות יותר

      עונג לקרוא אותך -

      שבת מחבקת

       

        7/1/12 14:16:

      צטט: sari10 2012-01-07 14:13:42

      רויטל,

      אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך.

      כל כך מהחיים, כל כך אמיתי,

      עצות טובות, והכל מלא רגש, התייחסות,

      אכפתיות ורצון טוב.

      הכיוון בפתרון נכון, היישום? קצת יותר מורכב.

      ההתחלה?  לקנות לחמניות ~ חייכתי חיוך

      שרי יקרה

      זה נכון שהיישום יותר מורכב.

      אבל לפחות, רק לדעת שמותר לנו, שהשינוי מבורך וחשוב, ושיש כזה דבר מאפיות :)  כבר עושה טוב

      והחיוך שלך - תמיד מאיר בלב :) 

        7/1/12 14:14:

      צטט: עמי100 2012-01-07 14:12:30

      גם לגברים יש גיל מעבר...הרבה יותר מוקדם מהנשים.

      היי עמי:)

      יודעת

      אשתדל סיפור בכוון הזה בהמשך גם. ..

      המשך שבת טובה 

        7/1/12 14:13:

      רויטל,

      אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך.

      כל כך מהחיים, כל כך אמיתי,

      עצות טובות, והכל מלא רגש, התייחסות,

      אכפתיות ורצון טוב.

      הכיוון בפתרון נכון, היישום? קצת יותר מורכב.

      ההתחלה?  לקנות לחמניות ~ חייכתי חיוך

        7/1/12 14:12:
      גם לגברים יש גיל מעבר...הרבה יותר מוקדם מהנשים.

      פרופיל

      רויטל ברזילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין