כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    Lola Bar
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    החתונה של מאיה - (פרק 3)

    31 תגובות   יום שבת, 7/1/12, 14:42

    פעמיים "כי טוב"!

     

     

    מיטל גדלה והייתה לילדה חמודה ושובבה מאד. שער שָׁטֶנִי-בהיר עם תלתלי "בקבוקים" עטר את ראשה והחיוך לא מש מפניה.

    שלא כצפוי, המפרק באגן לא הסתדר בקלות. בהיותה בת חצי שנה, עברה משיכות ברגליים וגליה הייתה צמודה אליה ימים ולילות בבית חולים. למרות הקשירות והמתיחות, חייכה הילדה לכל העוברים והחולפים ליד למיטתה ואחיות המחלקה נהגו להצטייד בחיוכה עם תחילת המשמרת. שנה שלמה עברה על מיטל בסד של גבסים והבעיה האורטופדית נפתרה רק בניתוח ושיחזור מפרק הירך.

    ואז באחת, השתנה עולמה של הילדה. עם שחרורה מהגבסים שהגבילו את תנועתה, כמעט מיום הולדתה, החלה ללכת ולרוץ מאושרת, נופלת וקמה ורבים כינו אותה בצחוק טוב, "נַחוּם תָּקוּם".

     

    במלאות לה שנתיים, החליטו ההורים לפתוח בהליך אימוץ לילד שני. גליה הבטיחה לעצמה, שלהבדיל ממנה, מיטל לא תהיה בת יחידה וראוי שתזכה לאח קטן ומתוק לחבק ולשחק איתו וכך יהיו כולם למשפחה שלמה ומאושרת.
    כשמיטל הייתה בת שלוש, הקדישה לה אמהּ סיפור קטן על זוג הורים שנבצר מהם להביא ילד לעולם והחליטו לאמץ תינוקת חמודה. מיטל יצאה מגדרה מרוב אושר. כל ערב לפני השינה, ביקשה שיקריאו לה את הסיפור -  האחד והיחיד שהיה שלה ורק שלה.

    במסגרת "השרות למען הילד", עברו גליה ויעקב הדרכה בנושא האימוץ, בין השאר, שלא להסתיר מהילדה את העובדה שהיא מאומצת, כדי לחסוך ממנה זעזוע קשה, כפי שארע לרבים שהדבר נתגלה להם רק בבגרותם.

     

    רוח חמימה נשבה בחוץ ובישרה לעולם את תחילתו של הקיץ, כאשר הטלפון צלצל בבית משפחת רותם... בשיחה קצרה ומאופקת נתבשרו שנמצא עבורם תינוק בן חצי-שנה. מרגע ששמעה מיטל את ההודעה המלהיבה, התרגשה מאד ותוך צהלות שמחה ומחיאות כפיים לא חדלה לשאול: "אימא, אימא, תגידי, כמה התינוק קטן? הוא יודע שאני באה לקחת אותו? הוא יאהב אותי, ואיך קוראים אותו?"
    "נקרא לו אסף", על שם סבא שלך, זיכרונו לברכה", ענתה גליה ובאותו רגע הבזיק בה, עד כמה מתאים לו השם, בהיות אסופי.

    התארגנו בקוצר רוח ויצאו יחדיו להביא את הילד - אח קטן למיטל.

    מנהלת המוסד קבלה את פניהם בחיוך ובקשה להמתין מספר דקות, פנתה אל מיטל ושאלה אותה אם היא מוכנה להתלוות אליה. הילדה התלהבה ונאותה מיד.
    שמש נעימה חדרה לחדר הקטן ועטפה בחום את ההורים שעמדו והמתינו בשתיקה, כל אחד עם הרהוריו. זו להם פעם שנייה לחוות את המעמד, אך בהבדל משמעותי: אחרי שלוש וחצי שנים כבר היו מנוסים יותר ולחוצים פחות.

     
    מנהלת המעון נכנסה לחדר ההמתנה, בזרועותיה תינוק בן חצי שנה ומיטל פוסעת נרגשת לצידה.  ידיה המושטות של גליה קלטו את התינוק, שפגש את אימו המאמצת מחייכת אליו בעיניים דומעות... הוא לעומתה היה שקט, נינוח, ורק בחן בעניין את המתרחש סביבו.
    "אימא, התינוק לא יפה. אני רוצה תינוק אחר!" כולם צחקו במבוכה וגליה הרגיעה אותה: "זה תינוק חמוד ובטוח תאהבי אותו!

    בידיים בטוחות ומיומנות השכיבה גליה את אסף על מיטה וכשחיתלה אותו מחדש הבחינה שהטוסיק הקטן אדום ונגוע בפריחה. בו ברגע ידעה שעליה לקחתו בדחיפות לד"ר שפר. כשהוא לבוש בחליפתו החדשה, נשאה את אסף, את התינוק שלה, הניפה אותו גבוה-גבוה וקראה בהתרגשות: "תראו-תראו את הגבר שלנו!!"

     

     

    פרקים לריענון:

    פרק 1

    פרק 2 

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/12 04:27:
      *את כותבת מאוד מרגש
        5/11/12 21:57:

      צטט: הלנה היפה 2012-11-04 07:56:31

      לולה יקרה, מאז פרג ג' לסיפור הזה, לא כתבת אלא על לוני. אולי כתבת אבל לא פקסמת. הסיפור הזה אינו גמור עדיין, יש לך את הכוחות להמשיך אותו או שזה עדיין מוקדם לך? אשמח כל כך להמשך.
      שבוע טוב לך יקירתי.

      לאה

      לאה יקרה,

      נכון, הסיפור אינו גמור. הסקיצה מוכנה כבר חודשים, אבל יש לי עדיין עבודה להשקיע בפרק השלישי והאחרון.

      שקעתי במחלתה של לוני האהובה וכל יתר הדברים נראו לי חסרי חשיבות.

      אני אשוב לעבוד על הפרק המסיים ומקווה שזה יפורסם בקרוב.

      המון תודה לך :)

       

        4/11/12 07:56:

      לולה יקרה, מאז פרג ג' לסיפור הזה, לא כתבת אלא על לוני. אולי כתבת אבל לא פקסמת. הסיפור הזה אינו גמור עדיין, יש לך את הכוחות להמשיך אותו או שזה עדיין מוקדם לך? אשמח כל כך להמשך.
      שבוע טוב לך יקירתי. לאה

        6/4/12 08:42:
      סיפור מהחיים, כתוב היטב. שיהיה לך ולבני ביתך, לולה, חג פסח כשר ושמח !
        6/4/12 02:57:
      כתוב מרתק חג שמח לך יקירה אזלו כוכבי אז זר פרחים לך,,
      עלילת חיים שובה לב ועין עם עליות ומורדות בחיק משפחה אחת. מרגישה מטולטלת עם הצרות שבאות ומרגישה רגעי שמחה קצובים כמו בכל מסכת חיים משפחתית. כתיבה משובחת לולתי, מאוד נהנתי
        18/1/12 10:22:
      סיפור חיים ארוך ורב-תרחישים מקופל פה, בשלושת הפרקים, בתוך המילים שקטנות מלהכיל את רגעי האושר והצער,הצחוק והדמע. ובמהלך הקריאה נוצרת בהלה שלקראת טרגדיה, זו שמוזכרת כבר בהתחלה. וכבר אמרו לפניי שהמציאות חזקה מכל דמיון.
        16/1/12 23:18:

      חן חן לכל הקוראים והמגיבים :)

       

       

       

      סיפור מעניין .. בוקר נפלא ושבוע טוב .
        14/1/12 17:54:
      נהנה מסיפורך, לולה. נמתין לפרק הבא. שבוע טוב !
        12/1/12 09:17:
      יפה ומעניין, מחכה להמשך. בוקר טוב.
        12/1/12 09:14:
      מעניין. מחכה להמשכים. אגב, תודה על ההתחשבות: את מכניסה קטעים קצרים ולכן קל לקרוא ולהקדיש את הזמן הנחוץ. כולכבוד, המשיכי כך.
        12/1/12 05:23:
      הגיתי את החסר בפרקים הקודמים ומחכה לבאים!
        12/1/12 00:37:
      בהחלט נהניתי לקרוא.
        11/1/12 22:22:
      שאפו לולה !
        11/1/12 18:05:
      אוהבת את מה שקראתי כתוב קולח ומעניין
        11/1/12 17:15:

      לאט לאט מתרחבת היריעה

      רמזים סמויים מתגנבים לתודעה ומרמזים על העתיד לבוא

      בינתיים אמתין ולא אכנע לנסיון לחזות את ההמשך

      כי בטוח לא אצליח.
      אז אני בהמתנה.

        11/1/12 17:04:
      מקסים מרגש ועשוי היטב. עונג צרוף. והצילום החדש שלך מעולה :)
        11/1/12 15:38:
      כתיבה רגישה ויפה :)
        11/1/12 15:36:
      את נקראת בנשימה אחת, מרתקת ומצמיתה בדאגה למה שעוד עתיד לקרות. אנא אל תחמירי אתם
        11/1/12 12:21:

      יהודית רביץ שרה: "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם".

      הקוראים שכבר מלווים את הסיפור מסופו, יכולים לומר, כפרפראזה:

      דברים שיודעים בסוף אין חוזים בהתחלה...

      נמתין ונראה אֵילו פיסות תוסיפי לתָצְרֵף [לפאזל] בפרק הבא

       

        9/1/12 12:07:
      לולה, המפגש עם התינוק אסף כל כך מרגש. תארת זאת יפה להפליא! לאה
        9/1/12 11:46:
      חמוד יפה, נע בינתיים על מי מנוחות :)
        9/1/12 08:18:
      מרגש ביותר לולה יקירתי.
        9/1/12 04:31:
      כתיבה מסקרנת וסבלנית לחיים שנפרשים לפנינו, אימוץ הוא מרגש לוללה.
        8/1/12 23:34:
      מעניין , כתיבה תוססת. התינוק לא יפה ?
        8/1/12 17:22:
      כתוב ברגישות רבה, ומעניין יהיה לקרוא את הקורות בפרקים הבאים.
        8/1/12 14:18:
      מעניין להמשיך ולקרוא. תמונת משפחה בשלבים שונים בחייה.
        7/1/12 18:38:
      את כותבת יפה, לולה, ומשאירה טעם של עוד. שבוע טוב, עמוס.
        7/1/12 16:32:

      צטט: זיוה גל 2012-01-07 14:53:34

      באמנות את מטלטלת את הקורא על גבי העלילה
      מן ההווה אל העבר
      מקפלת אותו לתוך חיקן של הדמויות
      רץ עם האירועים המרגשים
      כתוב נהדר.

      תודה זיוה.

      אני מאד מעריכה את קריאתך והתגובה :) 

        7/1/12 14:53:

      באמנות את מטלטלת את הקורא על גבי העלילה
      מן ההווה אל העבר
      מקפלת אותו לתוך חיקן של הדמויות
      רץ עם האירועים המרגשים
      כתוב נהדר.

      פיד RSS