כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    איך הגיע אלכסנדר זייד לוואדי ניסנאס? (החג של החגים 5)

    31 תגובות   יום ראשון, 8/1/12, 03:12

    איך הגיע אלכסנדר זייד לוואדי ניסנאס? ומה הקשר בינו ובין הפרש הכחול?

     (החג של החגים 5 – 1998)

     

     

    כדי להכנס לאווירה מומלץ לצפות תחילה בסרטון

     

     

    ''

    סרטון שמציג את המיצב 'הפרש הכחול' - נורית צדרבוים 1998


    השנה היא שנת 1998 ואירועי 'החג של החגים', החל לצבור כוח, עניין, סקרנות, ולהתמקצע. אמנים נאספים מכל קצות הארץ ומשתפים פעולה ומעל הכול מנצחת האוצרת חנה קופלר שגם קובעת שם ונושא חדש בכל שנה.


    1998 ואני שומעת שהנושא הפעם הוא '60 כוח סוס'.


    סוס? בוואדי? אני שואלת גם בשקט את עצמי וגם בקול, ומבינה שמעכשיו זה כבר לא יהיה הרעיון שלי 'מראות בוואדי', 'מראות ומאורות בוואדי' וכו'. מעתה יש תכתיב, יש נושא. את הוואדי, אני כבר יודעת, שאני אוהבת. את פרויקט 'החג של החגים', גם כן. סמטאות הוואדי על שלל חלונותיו, ספי דלתותיו ואפילו החצרות האחוריות כבר היו חלק מנופים שנטמעו בי. אבל מה לי ולסוסים? (זה שבעבר עסקתי ברכיבת סוסים, לא נגע כלל ועיקר לעיסוקי באמנות. מעולם סוס לא כיכב באף אחת מיצירותיי).


    קופלר הסבירה שהיא בחרה בסוס כדימוי מוביל בתערוכה זו מאחר שהוא מסמל מהלכי פיוס ומלחמה, ניצחון וכניעה, שלום ועבודה,  מאגד יחד אקטים של גבורה, תחרות, אצילות כוח וחולשה, יופי ואהבה ואף חיים ומוות. דימוי זה לדעתה על כל משמעויותיו וסימוליו מתאים לככב באירוע שחרט על דגלו שלום, דו קיום אחווה ואהבה בשיח רב תרבותי שמתקיים כאן בעיר חיפה בין אמנים יהודים וערבים למען תושבי העיר היהודים והערבים.


    עתה המשימה שלי הייתה למצוא את הדרך שבה אומר את דבריי בהקשר לרעיון המוביל, בדרך שגם תתאים לצורת החשיבה שלי באמנות, ובדרך שבה יהיה מקום גם לסוס, במרחב העשייה שלי.


    זכרתי סוס אחד בלבד שמעניין אותי במיוחד. זכרתי גם שהסוס הזה מסמל בשבילי משהו שקשור בחבל דק גם לאירועי החג של החגים. זכרתי את פסל הסוס שמלווה אותי מאז ילדותי, פסלו של אלכסנדר זייד, פסלו של השומר שהיה חברם של הערבים וגם נרצח על ידם. אם מדברים על פיוס, על שלום על דו קיום בין ערבים ויהודים – אז צריך לעשות אקט של פיוס. חשבתי, שלהביא את אלכסנדר זייד אל הוואדי, אל שכונה ערבית שמנסה להדהד לשיח רב תרבותי של דו קיום, אחווה ורצון לדיבור על שלום ואיחוד בין הדתות, הוא סוג של פיוס.


    איך אני מביאה את אלכסנדר זייד לוואדי? זה הרוכב וזה הסוס שאותם אני רוצה להביא לכאן. סיפורו של אלכסנדר זייד ידוע,  ובקצרה אומר כאן שבמשך חייו הותקף פעמיים על ידי פורעים ערבים ושרד. הפעם השלישית הייתה בתקופת המרד הערבי הגדול בליל ה 11 ביולי 1938. אז נרצח בידי קאסם אל טבאש, בדואי משבט ערב אל חילף, בזמן שהיה בדרכו לקבוצת אלונים.


    המחשבה הראשונה שלי הייתה לבנות על גג הבית - זה הבית ששמור לי שם תמיד )הבית הערבי הנטוש שעליו אני מציגה בכל שנה את עבודותיי) - אזכור ווריאציה ל 'סוכת השומר' ועל יריעותיה להדפיס בדרך מאד מסוימת צילום של האנדרטה - פסל השומר.


    מארגני האירוע אמרו לי בעדינות רבה שזה יהיה בוטה מדי, שתושבי השכונה הערבית לא יבינו את הרעיון, וביקשו ממני לבטלו. הבנתי את טענתם. אך מנוי וגמור היה עמי להביא את אלכסנדר זייד אל הוואדי. זה הסוס היחיד שאני מסוגלת לחשוב עליו, הסוס היחיד שמתאים מבחינתי כיוצרת, להביא אל הוואדי, בהקשר זה.


    חישבתי את צעדיי, וכמו תמיד כך גם הפעם, היה עלי להודות לאוצרת שהתנגדה להצעתי הראשונה. כך נפתחה בפניי הדלת להצעה השנייה, הטובה יותר, שהייתה בסופו של דבר גם חתרנית משהו, משום שהצעדתי את אלכסנדר זייד היישר אל הוואדי מבלי שמרבית הצופים, תושבים, עוברים ושבים ידעו שזה הוא שם אל נכון.


    וכיצד?


    בשלב ראשון נסעתי לגבעת שייח אבריק' לפקוד את אנדרטת אלכסנדר זייד שהוצבה בשנת 1940, בקרבת הגן הלאומי בית שערים שבקריית טבעון. האנדרטה היא פסל של זייד רכוב על סוסתו ומשקיף על עמק יזרעאל. את הפסל יצר הפסל דוד פולוס.

    צילמתי את הפסל מכל זווית ב – 360 מעלות .

    (לדוגמא הנה שניים מתוך עשרות הצילומים)


    ''




    ''



    חלק נוסף מתוך סדרת הצילומים זו ניתן לראות כאן.


    התכנית שלי הייתה להכניס את אלכסנדר זייד רכוב על סוס אל הוואדי.


    מי שעוקב וזוכר את עבודותיי הקודמות בפסטיבל החג של החגים, יזכור את סדרת עבודות הקולאז' שערכתי בשנה הראשונה שבה סיירתי בוואדי. את סדרת הקולאז'ים הפקתי מתוך סדרה של צילומים שצילמתי לפרויקט הראשון שלי שנקרא 'מראות בוואדי'. קולאז'ים אלה הוצגו בחלל המאפייה השכונתית ובלילות הוקרנו על קירות הבית שאת אחת המרפסות שלו כיסיתי במראות. עתה עמדו לרשותי קולאז'ים אלה.


    הקולאג'ים הם הוואדי - הם מתארים מבנים בוואדי, הם מתארים סמטאות, חלונות, סורגים, ספי דלתות – הם מבחינתי הוואדי.


    עתה היה עלי לשתול את דימויי אלכסנדר רכוב על סוסו בתוך הקולאז'ים שהם הוואדי. השתמשתי בצילומים שהיו בעבורי חומר גלם לעבודה. עיבדתי אותם, הפכתי אותם לסדרת דימויים מצוירים כאשר הצבע הכחול שמלווה אותי בכל עבודותיי בוואדי חודר גם לכאן והפעם הופך את הסוס ורוכבו לכחולים גם הם.



    ''

    'הפרש הכחול ' - נורית צדרבוים 1998



    ''

    'הפרש הכחול' - נורית צדרבוים 1998



    ''

    'הפרש הכחול' - נורית צדרבוים 1998



    לעבודתי זו קראתי 'הפרש הכחול' . כן, אלכסנדר זייד, כאן , בעבודה זו שינה את שמו ל 'פרש הכחול'. עתה דימוי הסוס שתול בין ובתוך דימויי המבנים של הוואדי, הוא צבוע בכחול וובשם זה הוא בכלל מהדהד לקבוצת ציירים אקספרסיוניסטיים גרמניים שנקראו בשם זה. קבוצת ציירים זו נוסדה בשנת 1911.




    ''

    'הפרש הכחול' - נורית צדרבוים 1998



    קבוצה זו החלה את פעילותה בעיר מינכן ולאחר מכן עקרה והחלה לפעול בכפר הציורי 'מורנאו' שבהרי האלפים. הקבוצה קיבלה את שמה מתוך יצירת ילדים שנקראה 'הפרש הכחול', אגדה על אביר היוצא לתקן עוולות עולם. כמוהו הרגישו חברי הקבוצה שעליהם ליצור זרם חדש ולתקן את העולם מכבלי האמנותית המסורתית. קבוצה זו היללה את אמנותה ילדים ואת האמנות הפרימיטיבית. קבוצת הפרש הכחול רצתה לתקן עוולות בתחום האמנות, ואני השתמשתי בהם כמטאפורה שמדברת תיקון עוולות. אך לא רק.


    בכך יצרתי פעולה הסחה. קראתי ליצירתי 'הפרש הכחול' – יודעי דבר הכירו את המושג וניסו לקשור בין הרעיון שעמד בבסיס קבוצה זו ובין היצירה שהצגתי כאן. 'הפרש הכחול' שלי לא היה רק סוג של כיסוי לאלכסנדר זייד שחדר אל הוואדי, אלא נוצל גם כדי להעביר עוד מסר ולדבר על אמנות, ועל תפיסת עולמה של תנועה זו  שטענה "שהרוח היצירתית חבויה בתוך החומר' (כפי שאמר קנדינסקי) ושהצורות והצבעים הם הביטוי החיצוני של אותה רוח'.


    ועדיין, לא הבאתי את אלכסנדר זייד אל הוואדי. בשלב זה 'הפרש הכחול' שתול בתוך דימויי הוואדי, היינו בקולאז'ים, כאשר הקולאז'ים הם מבחינתי הוואדי. אבל כיצד אציג זאת? הרי בסופו של דבר מדובר בתערוכה ובעבודות שצריכות להיות מוצגות בוואדי. ואלה היו עדיין בבחינת סקיצות. עבודות בגודל של 20X30 ס"מ.


    השלב הבא היה להדפיס את העבודות לגודל ענק.


    את העבודות הדפסתי על חומר דמוי שעוונית על מנת שיעמוד בפגעי מזג האוויר, שכן עונת התערוכה מתחילה בחג החנוכה. כל עבודה הייתה בגודל של 170X150. עשרת ההדפסים שהוכנו בקפידה נתלו על ידי על אחת המרפסות במרכז הוואדי.



    ''

    מיצב 'הפרש הכחול' - נורית צדרבוים 1998


    שם כשהן תלויות ומתנופפות ברוח, בגשמי החורף הקשים (שהיו באותה שנה) ובימי השמש האחרים שהסתננו בין לבין. כך במהלך שנה שלמה סדרת ההדפסים זו הייתה תלויה בוואדי מתנפנפנת שם כמו כביסה נקייה שאותה כן מותר לתלות בחוץ....


    ואלכסנדר היה על הסוס והיה בוואדי. שנה שלמה הוא היה שם צבוע בכחול, קראו לו 'הפרש הכחול', שתול בין ספים, דלתות וחלונות, ניצב על מדרגות ועל גגות ובו בזמן גם מתנוסס על מעקה של מרפסת אחת במרכז הוואדי.


    ניתן לצפות בתמונות מתוך המיצב ובקולאז'ים בגלריה


    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/12 19:18:

      צטט: אריהיגודה 2012-01-13 11:00:22

      מקסים ומעורר חשק ליצור נו נורית נעלה יחד על הסוס של מנהרת הליים

      תודה אריה.

      קדימה. בוא לסטודיו ( מסדה 13 ) מתחת לאף שלך. בדרך תעצור ב'שקד' ( ואתה כבר יודע מה לעשות שם). ונשב אצלי ונתחיל לחצוב את הרעיונות למנהרת החיים ( אגב, שם מעולה 'מנהרת החיים).

        14/1/12 19:17:

      צטט: שולה63 2012-01-11 08:08:45

      רעיון יפה וביצוע מקסים [ההסברים מאירי עיניים]

      תודה לך שולה.

        13/1/12 11:00:
      מנהרת החיים
        13/1/12 11:00:
      מקסים ומעורר חשק ליצור נו נורית נעלה יחד על הסוס של מנהרת הליים
        11/1/12 08:08:
      רעיון יפה וביצוע מקסים [ההסברים מאירי עיניים]
        10/1/12 01:21:

      צטט: shauli-nameri 2012-01-09 19:49:57

      תודה על תשומת ה''

      יונה

      ותודה בחזרה מגניב

        10/1/12 01:20:

      צטט: ג.ע. 2 2012-01-09 14:29:48

      כמו תמיד, אני אוהבת את החיבור שאת מוצאת בינך ובין נושא התערוכה. במקרה הזה אמנם פעלת כאילו תחת רגולציה מסוימת (כזאת שאת נתת לה הכשר) אבל בכל זאת הבאת ואמרת את מה שרצית. לדעתי יש כאן יותר מזה. למרות שאמרו לך שהרמז יהיה עבה מדיי והערבים יפגעו, דווקא יש בזה בהבאת הסמל הזה של אלכסנדר זייד שומר השדות שנרצח על ידי הערבים, מסר, שלמרות שהוא היה שומר שדות ותפקידו היה להילחם בערבים שרצו להזיק, ולמרות שבסופו של דבר הוא נרצח, אנחנו עדיין כאן, ולמרות שרצחו אותו הם לא הצליחו לרצוח אותנו כעם, והנה לא רק שאנחנו כאן, אנחנו כאן והם כאן, ואנחנו באים לודאי שלהם להשתתף איתם בחגם כמו לשתף אותם בחגנו, ומצד שני לא שוכחים את הקשיים שהיו ועדיין יש בדרך לדו הקיום שנכפה על שני הצדדים לקיים כאן. והנה, שומר השדות שלנו שנרצח על ידי ערבים, מופיע עכשיו בואדי באופן מוסווה, ומצביע על המשך קיומנו כאן, ולרגעים נראה אפילו שהוא שומר להם על השכונה, כמו בציור בו הוא נראה בראש המדרגות וגם משני צדי המדרגות. הציור שהזכרתי כאן של אלכסנדר זייד והסוס בראש ובצדי המדרגות - הוא גם היפה ביותר בעיניי, אם כי אהבתי מאוד גם את ציור מס' 1. כמו תמיד, מעניין "להאזין" למאחורי הקלעים של תערוכותייך.

      ג.ע.2 יקרה.

      אהבתי את הסיומת "מענין 'להאזין' למאחורי הקלעים של תערוכותייך'.

      אודה. בשביל זה בעצם אנחנו כותבים, ושמחים לגלות את אלה שזה מעניין אותם.

      אין ספק שקראת ברצינות, התעמקת כדרכך, והבנת את הרעיונות ועוד הרחבת.

      תודה לך על הסקרנות האדוקה. ותודה על דברייך.

        9/1/12 19:49:

      תודה על תשומת ה''

      יונה

        9/1/12 14:29:
      כמו תמיד, אני אוהבת את החיבור שאת מוצאת בינך ובין נושא התערוכה. במקרה הזה אמנם פעלת כאילו תחת רגולציה מסוימת (כזאת שאת נתת לה הכשר) אבל בכל זאת הבאת ואמרת את מה שרצית. לדעתי יש כאן יותר מזה. למרות שאמרו לך שהרמז יהיה עבה מדיי והערבים יפגעו, דווקא יש בזה בהבאת הסמל הזה של אלכסנדר זייד שומר השדות שנרצח על ידי הערבים, מסר, שלמרות שהוא היה שומר שדות ותפקידו היה להילחם בערבים שרצו להזיק, ולמרות שבסופו של דבר הוא נרצח, אנחנו עדיין כאן, ולמרות שרצחו אותו הם לא הצליחו לרצוח אותנו כעם, והנה לא רק שאנחנו כאן, אנחנו כאן והם כאן, ואנחנו באים לודאי שלהם להשתתף איתם בחגם כמו לשתף אותם בחגנו, ומצד שני לא שוכחים את הקשיים שהיו ועדיין יש בדרך לדו הקיום שנכפה על שני הצדדים לקיים כאן. והנה, שומר השדות שלנו שנרצח על ידי ערבים, מופיע עכשיו בואדי באופן מוסווה, ומצביע על המשך קיומנו כאן, ולרגעים נראה אפילו שהוא שומר להם על השכונה, כמו בציור בו הוא נראה בראש המדרגות וגם משני צדי המדרגות. הציור שהזכרתי כאן של אלכסנדר זייד והסוס בראש ובצדי המדרגות - הוא גם היפה ביותר בעיניי, אם כי אהבתי מאוד גם את ציור מס' 1. כמו תמיד, מעניין "להאזין" למאחורי הקלעים של תערוכותייך.
        9/1/12 13:41:

      צטט: סטודיו אמן 2012-01-09 13:22:11

      מעניין השיח בין הפרשים...הרעיון והייצוג מעולים.

      תודה לך אנטון.

        9/1/12 13:40:

      צטט: שולה ניסים 2012-01-09 10:37:13

      אכן צירוף המילים " הפרש הכחול" מיד הידהד לי לאקספרסיוניזם גרמני. וזה מייצר תנועה מן המקומי אל הכללי הרחב יותר, האוניברסלי. עבודות יפות מאוד נורית.

      נכון שולה צדקת, לכך גם כיוונתי. תודה על דברייך.

        9/1/12 13:40:

      צטט: Avivit Agam 2012-01-09 09:49:27

      עבודות נהדרות. תודה על ההסבר

      תודה אביבית.

        9/1/12 13:22:
      מעניין השיח בין הפרשים...הרעיון והייצוג מעולים.
        9/1/12 10:37:
      אכן צירוף המילים " הפרש הכחול" מיד הידהד לי לאקספרסיוניזם גרמני. וזה מייצר תנועה מן המקומי אל הכללי הרחב יותר, האוניברסלי. עבודות יפות מאוד נורית.
        9/1/12 09:49:
      עבודות נהדרות. תודה על ההסבר
        9/1/12 09:08:

      צטט: רפי פרץ 2012-01-09 00:06:50

      פוסטים מרשימים מלאי תוכן ... תענוג לקרא

      רפי, תודה. שמחה מאד שהיה לך תענוג לקרוא. תענוג שזה תענוג.

        9/1/12 09:07:

      צטט: יהלשחר10 2012-01-08 23:09:38

      מרשים פוסט מורכב וערוך מעניין ויפה

      יהל, פשוט תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!

        9/1/12 09:06:

      צטט: perach1 2012-01-08 21:53:56

      תודה על הפוסט היפה והמושקע .. השיתוף בתהליכים והתוצאה היפה.. !

      תודה לך פרח, ותודה שהיית. כמובן שמחה שנהנית

        9/1/12 08:52:
      תודה גדולה. מאוד מעניין. עבודות נפלאות.

      צטט: נורית-ארט 2012-01-08 08:28:41

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-01-08 05:47:27

      צטט: נורית-ארט 2012-01-08 03:43:28

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-01-08 03:35:23

      יפה , באמת פרוייקט ייחודי. מאיפה באה לך ההשראה?

      תודה שלויימה. ההשראה באה לי מאותו מקום, כנראה, שהיא מופיעה אצליך כשאתה כותב על זה שצבע את התקרה בשעה שרעייתו עסקה בשיבוט....חיוך

      במילים אחרות, אפשר לקרוא לזה גם מוח ימין - אולי.

      פעם שאלו את פיקאסו איפה הוא מחפש את כל הרעיונות שלו, אז הוא ענה "אני לא מחפש, אני מוצא".

      אימצתי לחיקי את תשובתו.

       

      הרסת אותי. זה המשפט שאני הייתי עונה תמיד על ציורי. (: התהליכים שלך מרתקים ועך גם התוצאה. נפלא. אני כאן עם אחותי בסוף  שבוע כחול. שמים כחולים ים כחול אפילו קניתי לי זוג נעלי התעמלות כחולות. ((: שבוע טוב נורית.

      שבוע טוב רונית,

      אם זה שמה שאת הייתי עונה בלי לדעת שפיקאסו אמר זאת (ייתכן קודם) אז את בודאי בחברה טובה. לפחות לטעמי. תודה על דברייך. ותיזהרי שלא תקני גם סרטים כחולים בהשפעת הכחול שאת אפופה בו ( או שבעצם כן...). בקיצור, כאן בים תיכון בוואדי ניסנאס עשיתי כך שהכחול שולט ( לפחות בעבודותיי שלי). ושוב, תודה על דברייך.

       

      ידעתי. (: ציטטתי להם אותו.

        9/1/12 00:06:
      פוסטים מרשימים מלאי תוכן ... תענוג לקרא
        8/1/12 23:09:
      מרשים פוסט מורכב וערוך מעניין ויפה
        8/1/12 21:53:
      תודה על הפוסט היפה והמושקע .. השיתוף בתהליכים והתוצאה היפה.. !
        8/1/12 16:30:

      צטט: ~בועז22~ 2012-01-08 07:16:34

      תיאור התהליך, שובה לב. מרתק. והתוצאה, יפהפיה.

      תודה לך בועז. שמחה שאהבת.

        8/1/12 08:28:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-01-08 05:47:27

      צטט: נורית-ארט 2012-01-08 03:43:28

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-01-08 03:35:23

      יפה , באמת פרוייקט ייחודי. מאיפה באה לך ההשראה?

      תודה שלויימה. ההשראה באה לי מאותו מקום, כנראה, שהיא מופיעה אצליך כשאתה כותב על זה שצבע את התקרה בשעה שרעייתו עסקה בשיבוט....חיוך

      במילים אחרות, אפשר לקרוא לזה גם מוח ימין - אולי.

      פעם שאלו את פיקאסו איפה הוא מחפש את כל הרעיונות שלו, אז הוא ענה "אני לא מחפש, אני מוצא".

      אימצתי לחיקי את תשובתו.

       

      הרסת אותי. זה המשפט שאני הייתי עונה תמיד על ציורי. (: התהליכים שלך מרתקים ועך גם התוצאה. נפלא. אני כאן עם אחותי בסוף  שבוע כחול. שמים כחולים ים כחול אפילו קניתי לי זוג נעלי התעמלות כחולות. ((: שבוע טוב נורית.

      שבוע טוב רונית,

      אם זה שמה שאת הייתי עונה בלי לדעת שפיקאסו אמר זאת (ייתכן קודם) אז את בודאי בחברה טובה. לפחות לטעמי. תודה על דברייך. ותיזהרי שלא תקני גם סרטים כחולים בהשפעת הכחול שאת אפופה בו ( או שבעצם כן...). בקיצור, כאן בים תיכון בוואדי ניסנאס עשיתי כך שהכחול שולט ( לפחות בעבודותיי שלי). ושוב, תודה על דברייך.

        8/1/12 08:26:

      צטט: סמדר לומניץ 2012-01-08 04:21:34

      מרתקות נורית, הדרך והיצירה. נהדר שאת משתפת בתהליכים. תודה.

      תודה סמדר יקרה. שמחה שאהבת ושמחה שאת משתתפת בתוצאה.

        8/1/12 07:16:
      תיאור התהליך, שובה לב. מרתק. והתוצאה, יפהפיה.

      צטט: נורית-ארט 2012-01-08 03:43:28

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-01-08 03:35:23

      יפה , באמת פרוייקט ייחודי. מאיפה באה לך ההשראה?

      תודה שלויימה. ההשראה באה לי מאותו מקום, כנראה, שהיא מופיעה אצליך כשאתה כותב על זה שצבע את התקרה בשעה שרעייתו עסקה בשיבוט....חיוך

      במילים אחרות, אפשר לקרוא לזה גם מוח ימין - אולי.

      פעם שאלו את פיקאסו איפה הוא מחפש את כל הרעיונות שלו, אז הוא ענה "אני לא מחפש, אני מוצא".

      אימצתי לחיקי את תשובתו.

       

      הרסת אותי. זה המשפט שאני הייתי עונה תמיד על ציורי. (: התהליכים שלך מרתקים ועך גם התוצאה. נפלא. אני כאן עם אחותי בסוף  שבוע כחול. שמים כחולים ים כחול אפילו קניתי לי זוג נעלי התעמלות כחולות. ((: שבוע טוב נורית.

        8/1/12 04:21:
      מרתקות נורית, הדרך והיצירה. נהדר שאת משתפת בתהליכים. תודה.
        8/1/12 03:43:

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-01-08 03:35:23

      יפה , באמת פרוייקט ייחודי. מאיפה באה לך ההשראה?

      תודה שלויימה. ההשראה באה לי מאותו מקום, כנראה, שהיא מופיעה אצליך כשאתה כותב על זה שצבע את התקרה בשעה שרעייתו עסקה בשיבוט....חיוך

      במילים אחרות, אפשר לקרוא לזה גם מוח ימין - אולי.

      פעם שאלו את פיקאסו איפה הוא מחפש את כל הרעיונות שלו, אז הוא ענה "אני לא מחפש, אני מוצא".

      אימצתי לחיקי את תשובתו.

        8/1/12 03:35:
      יפה , באמת פרוייקט ייחודי. מאיפה באה לך ההשראה?

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין