כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ביקור התקשורת

    עו"ד ד"ר יובל קרניאל - מומחה לדיני תקשורת עיתונות ואינטרנט. כותב על ביקורת התקשורת, ניהול משברים, ערכים ואידיאולוגיה בתכנים ויזואליים, פרשנות משפטית, משפט וטכנולוגיה, אינטרנט, מותר ואסור ברשתות חברתיות,אתיקה ופוליטיקה.

    המינויים לבית המשפט העליון: המתנחל, האשה והמזרחי

    2 תגובות   יום ראשון, 8/1/12, 15:19

    אפשר היה ממש לשמוע את אנחת הרווחה שנמלטה מאלפי פיות של משפטנים ואנשי תקשורת כאשר נודע דבר המינויים החדשים לבית המשפט העליון.

    חודשים ארוכים של חששות ועננים שחורים המאיימים לכסות את פניו של בית המשפט העליון התפוגגו באחת. מאמץ לשנות את דמותה של הוועדה למינוי שופטים בדרך של חקיקה רטרואקטיבית, קומבינות חשאיות שמקדם שר המשפטים הנכלולי, פרסומים בוטים בתקשורת, ואווירה של סוף עונת הדמוקרטיה, הפכו את המינויים לבית המשפט העליון לנייר לקמוס חשוב לכוחה של המערכת המשפטית, של התקשורת, ושל הדמוקרטיה הישראלית.

    במבחן הזה, לפחות לעת עתה, עמדה לה כוחה של השיטה המשפטית הנוכחית ושל הרכבה המוזר והבעייתי של הוועדה למינוי שופטים. הרכב מוזר המחייב פשרה פוליטית ודילים אישיים במינויים הרגישים ביותר.

    פישרה של אנחת הרווחה טמון כמובן בפאזל המיוחד שרקחה לנו הוועדה למינוי שופטים. פאזל בו נשזרים כמעט כל השסעים של החברה הישראלית. המינויים לבית המשפט הם מינויים פוליטיים, כן, זה כבר ברור לכולם. גם אם הם לא מפלגתיים, הוכר הצורך ביצירת איזון פוליטי ושיקוף של פניה הרבות של החברה הישראלית השסועה. צריך להיות שם נציג של הימין המתנחל, מזרחי שמרן, חובש כיפה, איש צבא, וגם, לצורך האיזון, אשכנזי  חילוני מרחביה. כמובן שאי אפשר למנות היום הרכב בלי שתהיה בו אישה, והנה לנו הרכב מנצח, שיש בו הכל, גם אקדמיה, גם שיפוט, גם צבא וביטחון, גם שמרנות ופטריוטיות וגם נציגה כמעט אותנטית של מחאת האוהלים.

    כוחו של הפאזל הנוכחי הוא בכך שהסמלים והשסעים הישראליים הבאים בו לידי ביטוי בדמותם של השופטים החדשים, אינם אלא דימויים ותגיות של התקשורת, ושל הפוליטיקאים הניזונים ממנה וחיים על פיה. בעצם, מתחת למעטה הפוליטי והסמלי, מתחת למתנחל, לאישה, למזרחי, ולאיש רחביה, נמצאים ארבעה משפטנים מקצועיים ואיכותיים, המחויבים קודם כל לשיטה המשפטית הקיימת ולערכיה המובילים, ורק לאחר מכן, אם בכלל, למגזר אליו הם משתייכים לכאורה.

    לא ניתן ולא צריך לשרטט את דמותם של השופטים החדשים בכותרת אחת, בדימוי קולע, או בסטריאוטיפ. אין מדובר בליהוק לבית האח הגדול. למעשה, בעיניים של משפטן כמוני, רב ביניהם הדמיון על המפריד.

    לפיכך אני מוכן לשים את נפשי בכפי ולהתנבא כי המועמדים שנבחרו עתידים לאכזב את הציפיות הפוליטיות הטמונות בהם. נעם סולברג יאכזב מרה את המתנחלים הדתיים, שוהם את המזרחים, וברק ארז את נציגי מחאת האוהלים, או חסידי האקטיביזם השיפוטי. אני מאחל להם שכך יעשו, ויפעלו פשוט, כפי שניתן לצפות מאנחת הרווחה שנשמעה, כעוד ארבעה משפטנים מקצוענים וממסדיים בערכאה העליונה של מערכת המשפט הישראלית, שתפקידה העיקרי הוא הגנה על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. בהצלחה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/12 13:02:
      לא ברור מי כתב את המאמר היפה הזה, שנתקלתי בו במקרה, אך קל להזדהות עם תוכנו. לשופט מקצועי, להבדיל מ"שופט מגזרי", אמורה להיות יכולת להתנתק מהשקפת עולמו כאשר הוא דן בתיק משפטי, אך זו כנראה אוטופיה. הכותב מוזמן לקרוא פוסט שלי באותו נושא, שיפורסם כנראה בסוף השבוע הזה.
        14/1/12 19:10:

      מובן.

      גם ללא כישורי נבואה.

      (אבל באותה נשימה כדאי לזכור, שאדם לא מתנתק מתפיסת עולמו עם רכישת כישורים מקצועיים. ייתכן והיא תתחדד, ייתכן והיא תתרכך, אך לעולם היא קיימת וככזו היא משליכה על האופן, שבו הוא רואה את המציאות ולראיה קיומן של דעות שונות בהכרעות המשפטיות.)