צדק חברתי - למה אנחנו מתכוונים בכך ? 

שולחן עגול /דיון אקדמי בנוכחות קהל / אולם וייז אוניברסיטה העברית גבעת רם ירושלים

בהנחיית פרופ' אבנר דה שליט , דיקן הפקולטה למדעי החבה,האוניברסיטה העברית 

 (יג' בטבת , 8 בינואר ) בהשתתפות ד"ר פזית בן נון -בלום , ד"ר שלומי סגל , פרופ' יוסף זעירא , מר ירום אריאב .

צדק חברתי עמד בשיח  הציבורי בקיץ  האחרון ועדיין עומד .

דו"ח  טרכטנברג  אמר :העם דורש צדק חברתי אבל מהו הדבר ?

הוועדה העיקרון ראשון הלימה של תרומה לחברה אז אתה מצפה שתקבל תגמול מהחברה. העיקרון שני , כללי  משחק הוגנים של חלוקה צודקת של המשאבים .

 העיקרון שלישי, רשת ביטחון שאנשים לא יפלו  תחת הנטל או אנשים חלשים / נכים ושאינם יכולים להתמודד עם  החיים בכלל.

ד"ר שלומי סגל :

פילוסופים חושבים על צדק חברתי רק 2500 שנה , אני לא יודע אם אצליח לענות על השאלה מהו צדק חלוקתי .בנושא זה אין הסכמה אפילו לא למונח צדק , שמשתנה ממקום למקום מזמן לזמן. בתחילת המאה אם היינו שואלים אם צודק להגביל את שעות העבודה מן הסתם הם היו אומרים לא צודק ואתם יודעים היום  כבר את התשובה .גון הולמס אמר לפני 40 שנה , מה צדק חברתי , מה שייקבע לנושא של חוסר משוא פנים , זה צדק חברתי , כאמור לא חושבים רק לעצמם.שיפוטים שנחלץ מאותם אנשים שנשאל אותם.חלוקה של עוגה , בדומה של ילד שאומרים לו אתה מחלק את העוגה אבל תדע כי 2 האחים שלך יקחואת חלקם לפניך :זוהי התיאוריה שמייצרת חוסר משוא פנים  המייצרת את צדק חברתי .

ככאשר יש חוסר וודאות למצב האם  אני חלש או חזק ? וכך הלאה אני ארצה שהמדניות תהיה בהתאם לצד שאני חלק ממנו. ואז שהאלה מי יחליט באמת ?אם עונים שצדק זה עניין יחסי ואת השאלה הבאה יחסי למה ? בכל זאת מה התשובה מי יחליט מהו צדק וצדק חברתי , והתשובה היא שכל אחד יכול להחליט והולמס יגיד אנחנו נתמוך בהסדרים שנתמוך בצד של החלש והיכן הוא טוב יותר .סוג משטר כזה שמייצר שהחלש מוגן יותר אנחנו נבחר בו .{ מדינת רווחה .בגלל היכולת לדעת שהיון אני חזק ומחר אני יכול להיות למטה , חלש .לדוגמא מדינת הרווחה לאחר מלחמת השנייה , שאלפי אנשים נפגעו נוצרה שם מדינת רווחה .לא ברור איך טרכטנברג הגיע למסקנה כי חלוקה לאנשים לפי תרומתם , לגבי בנוסף  עיקרון השלישי ,למי שפגע בו הגורל יקבל סיוע עזרה  מנימלי והשאלה שלו היא למה רק סיוע מנימלי ?  העיקרון השני ,חלוקה צודקת , משחק הוגן כלפי האחר  , גם לא ברור  

ד"ר פיזית בן-נון בלום 

 תיאורית צדק חברתי /צדק תוצאתי {צדק תוצאתי מתמקד בהוגנות חלוקת משאבים / מה שמייצר שאנישם מרגישים שקיבלו פחות , והתחושה שהם ממורמרים והשביעות הרצון נקבעת בהשוואה לתגמול לקבוצת יחוס , צדק חברתי : קיפוח יחסי . דילמת הקרונית .דחופים איש כדי להציל את 5 אנשים.יש משהו לא ה טוגן בלדחוף בן אדם מהגשר כדי להציל אנשים אחרים , אולם התועלות או התוצאות אינם מצדיקים את המדק , כלומר התהליך כאן קובע / הפרוצדורה .צדק תוצאתי מגנון טוב לפתרון .מהי פרוצדורה הוגנת , אלמנטים התורמים לשיפוטם לגבי מידת הצדק (ייצוג -השתתפות, קול )ניטראליות הסמכות ( עקביות , דיוק , חוסר משוא פנים ) מהימנות  הסמכות , אפשרות לתיקון  שפיטה של ערכאה קודמת.המחאה החברתית - שורשי המחאה וניתוח תקשורתי ופוליטי/ קיפוח יחסי . תחושת חוסר צדק פרוצדרלי , כמיהה לשיתוף פעולה \ ירידה בלגיטימיות הסמכויות הקיימות , תחושת חוסר כבוד לאזרח .

 הסיבה להצלחת המחאה היה כאשר הדגש הושם  על תוצאות .רתימת הציבור באמצעות צדק פרוצודראלי , שיתוף העם. המחאה נפגעה כאשר הפסיקו לשים דגש  על צדק פרוצדורלי

 פרפ' יוסי זעירה 

הגידול באי שוויון , הצמיחה לא חלחלה למטה  .הטענה של המנהיגים כי הצמיחה תחלחל למטה היא לא חלחלה . נקודה.יש להוסיף תופעה נוספת , הצמצום הפיסקאלי היון יש לנו כלל הוצאה הם יעלו פחות מהתוצר הגולמי , כזכור עד לפני 25 שנה בלמנו את הידרדרות הפיסקלי  אבל לא הסתפקנו בכך הורדנו את ההוצאות של הממשלה. מה שנתן טריגר למחאה היה הדיור הוצאה בסיוע לדיור ירד כמעט לשילש בלבד.

למה אנחנו שמים דגש על הקטנת ההוצאות  , זה בגלל היחס של הקטנת ההוצאות  ביחס לשאר המדינות , מה שמייצר / מוביל לאי שיוויון.  למה הביקורת על טרכטנברג, התשובה שבדו"ח שלו הוא מדבר על המשך הקטנת ההוצאות של הממשלה שמובילה לאיי שוויון 

הצעדים לתיקון החברה 

שיקום החינוך ,  הבריאות , הדיור , והרווחה .

מימון הוצאות אלו על ידי העלאת המיסוי הישיר בעיקר על חברות ובעלי הכנסות גבוהות

רפורמה בשוק העבודה שיעדה חיזוק העובדים

צמצום הרכוזיות הענפית

ביטול כלל הוצאה וחוק הסדרים לחיזוק הדימוקרטיה

ירום אריאב 

צדק חברתי / מה אנחנו מתכוונים בכך ?

המחאה מבטאת תחושת של מיאוס , מדיניות עקבית של הגדל אי שוויון לא רק שהיא לא מוסרית היא בריאה ונכונה .צמצום העוני  או אי השוויון זה משהו חמקמק .

סיבות לצמיחה הבלתי השוויונית בשנים האחרונות 

חוסר תחרותיות וריכוזיות 

כלכלה דואלית . סקטור הייטק לתד תעשייה מסורתית 

מדיניות הפחתת מיסים וקיצוץ קצברות חיזק את העשירון העליון.

מצמצום שירותים חברתיים והתפתחות חינוך ובריאות פרטיים.

מדיניות צמיחה תוך כדי  צמצום פערים :

צמצום הריכוזיות והגברת התחרותיות בענפי המשק .

חשיפה לייבוא מתחרה כולל חקלאות ומזון .

מדיניות מיסוי צודקת יותר 

העלאת הפריון בתעשייה המסורתית ובענפי המסחר והשירותיים

 עידוד עסקים קטנים ובינוניים 

העלאת שכר המנימום ואכיפתו.

בנייה להשכרה ארוכת טווח תוך שימוש בכספי הפנסייה 

רפורמה מקיפה במגזר הציבורי 

האתגר שבשינוי / למה ממוסים את טרכטננברג?

המגבלות הפיסקליות ( הוצאה -גירעון )

הקשיחות התקציבית ./ הדגמה -התפלגות ההוצאות ברוטו -תקציב מקורי 2010 / קשיחות אי החזר חובות , הוצאות ביטחונות לא נוגעים כי זה"פרח מוגן " הוצא ה אזרחית / תשלומי שכר ישיר ועקיף והוצאות קשיחות נוספות   עוד , אשראי על פי לחוק , מימון הרשאות עבר והרשאות בתהליך ביצוע .

תהליך בניית תקציב - גישה תוספתית , טייס אוטמטי, חוסר שקיפות .

קבוצות הלחץ במשק + משמרי הסטאטוס קוו. 

טייקונים / יש להם  ערוצי  טלוויזיה ,  או עיתון והפוליטקאים לא יכולים להתעלם ממנה.

הסתדרות והוועדים הגדולים , חשצל , נמלים ועוד..

מפלגות מגזריות 

 שיווי משקל קואליציוני.

מערכת הביטחון !!! / מפעילים את מערכת האיומים , ולאיומים אין גבול , אירן למשל.

 החקלאים

 התעשייה המקומית 

 הביורוקרטיה . נערי האוצר

*הכתיבה היא און ליין בשידור חי ותשופצר בהמשך