כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיומנו של נכה מצוי

    בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
    אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............

    פוסטים אחרונים

    0

    מדוע קראתי לבלוג זה מיומנו של הנכה המצוי?

    6 תגובות   יום שלישי, 11/12/07, 03:46
    למה דווקא הנכה המצוי? התשובה פשוטה החברה שלנו  אינה מסוגלת לקבל את השונה לפחות בחלקה כך הדבר החברה מתיחסת לנכים כאל נטע זר כאל זן נכחד ממש מצוערים לפחות רוב החברה חושבת כך אני יודע שמי שיקרא את זה עלול לתהות למה אני מכליל את כל החברה ככזו שלא יכולה לקבל את השונה ממנה אגיד לכם למה אני מכליל חמרות שאולי הכללה זו לא נכונה אולי בכלל לא ואולי בחלקה לא אני למדתי בבית ספר רגיל וסימת בהצטינות יתרה עם ממוצע 98 לאורך כל שנות לימודי ניסיתי ליצור קשר עם האנשים שלמדו איתי בכיתה ואפילו בשכבה אך רובם דחו אותי בבית הספר היסודי נשלחתי כמה ערבים בשבוע למסגרת עם עוד נכים שחלקם היו עם פיגור שכלי וכאן עמדתי בפני קונפליקט מצד אחד אלו נכים כמוני אך חלקם עם פיגור שכלי ולא מתאמים לי מבחינה שכלית והיתי מוכן לעשות הכל כדי להשתלב עם בני גילי בבית הספר אבל אלו בחלקם הגדול דחו אותי צחקו עלי ובזו לי ואני נואשתי ולא ידעתי מה לעשות כדי להגשים את החלום ולהשתלב זהו עד כאן להפעם בפעם הבאה אספר איך כמעט הצלחתי להשתלב בין הילדים בכיתיתי
    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/09 15:53:


      "הנכה המצוי?"

       

      אור , אין דבר כזה.

      כל אחד הוא בעל אישיות ייחודית לו.

      לא משנה אם הוא נכה או לא.

      מה שכן מסכימה אתך

      שהחברה לא יודעת איך לקבל

      את האחר, את השונה.

      מדברים כל הזמן על כך

      שצריך להפסיק עם הסטיגמות

      אבל ב'תכלס המצב די סטאטי.

        7/12/08 23:26:

      צטט: or1503 2008-12-07 14:42:32

      צטט: rolini 2008-12-07 00:17:49


      עכשיו, לאחר שהכרתי אותך, ניתן לדעתי לשנות השם ל-

      "מיומנו של אור נוי"- הראה לכולם מיהו אור, האר את עיני רבים, הראה להם מי אתה! אתה פשוט מקסים!

      אני חושב שהראתי לכולם במהלך השנה האחרונה....

      ושינתי תשם

       

       גאה בך, מאוד!

       

        7/12/08 14:42:

      צטט: rolini 2008-12-07 00:17:49


      עכשיו, לאחר שהכרתי אותך, ניתן לדעתי לשנות השם ל-

      "מיומנו של אור נוי"- הראה לכולם מיהו אור, האר את עיני רבים, הראה להם מי אתה! אתה פשוט מקסים!

      אני חושב שהראתי לכולם במהלך השנה האחרונה....

      ושינתי תשם

        7/12/08 00:17:


      עכשיו, לאחר שהכרתי אותך, ניתן לדעתי לשנות השם ל-

      "מיומנו של אור נוי"- הראה לכולם מיהו אור, האר את עיני רבים, הראה להם מי אתה! אתה פשוט מקסים!

        17/4/08 14:21:

       

      צטט: מילור 2008-04-17 01:40:12

      לאור נוי המקסים,

       

      ריגש אותי לקרוא את חוויותיך. עברת דברים לא קלים, התנסויות קשות ואטימות של אנשים.

      אני חייב להגיד לך, שלא כולם כאלה.

      אני אישית זוכר שבתיכון בו למדתי, למד איתי בשכבה ילד עיוור מקסים, שלמד כמו כולנו (ולא רק שלא היו לו הנחות - אלא הוא אף למד כמה מקצועות תגבור, אקסטרה, שאנחנו לא עמדנו בהם!) וחבריו לכיתה התייחסו אליו כמו לכל תלמיד אחר. והוא גם הגיע רחוק מאוד.

      גם במקום העבודה האחרון בו עבדתי (חברה גדולה המעסיקה אלפי עובדים) היה אדם נכה שעבד במשרה מאוד מכובדת והוכיח את עצמו בעזרת כישוריו הנהדרים.

       

      לכן, שתדע לך - זה אפשרי!

      הכל תלוי בך.

      אל תוותר, אחי!

      תראה לכולם שאפשר גם אחרת!!!

       

      אני איתך. בכל מקרה ובכל מצב.

      קבל חיבוק ענק וכוכב ירוק מנצנץ ממני, מכל הלב!!!

      *

      ערן.

      תודה רבה, בקשר למה שכתבת אני לא מוותר סימתי תיכון בהיצטינות עם ממוצע בגרות מעל 100 והצטינות יתרה ואני שואף להתקבל ללימודי תואר ראשון אני מקווה שלמרות הרשיים אני יצליח כפי שהצלחתי הצלחיה יחסית עד עתה.

       

        17/4/08 01:40:

      לאור נוי המקסים,

       

      ריגש אותי לקרוא את חוויותיך. עברת דברים לא קלים, התנסויות קשות ואטימות של אנשים.

      אני חייב להגיד לך, שלא כולם כאלה.

      אני אישית זוכר שבתיכון בו למדתי, למד איתי בשכבה ילד עיוור מקסים, שלמד כמו כולנו (ולא רק שלא היו לו הנחות - אלא הוא אף למד כמה מקצועות תגבור, אקסטרה, שאנחנו לא עמדנו בהם!) וחבריו לכיתה התייחסו אליו כמו לכל תלמיד אחר. והוא גם הגיע רחוק מאוד.

      גם במקום העבודה האחרון בו עבדתי (חברה גדולה המעסיקה אלפי עובדים) היה אדם נכה שעבד במשרה מאוד מכובדת והוכיח את עצמו בעזרת כישוריו הנהדרים.

       

      לכן, שתדע לך - זה אפשרי!

      הכל תלוי בך.

      אל תוותר, אחי!

      תראה לכולם שאפשר גם אחרת!!!

       

      אני איתך. בכל מקרה ובכל מצב.

      קבל חיבוק ענק וכוכב ירוק מנצנץ ממני, מכל הלב!!!

      *

      ערן.