כותרות TheMarker >
    ';

    הרהורים ודעות אישיים

    בלוג אישי, שכולל גם מידע ממפגשים שונים לאורך הדרכים והשנים

    לאן הוא רצה לקחת אותי?

    19 תגובות   יום ראשון, 8/1/12, 19:37

    אתמול בשעות אחה"צ, הופיעה בפתח מלuננו כרכרה מפוארת וישובה בה דמות לא מוכרת,,

    לבושה בהידור.

    מכיוון שהמראה נראה לי קצת מוזר וחשוד, ניגשתי אל דלת חדרנו ונעלתי אותה . בקשתי

    מרעייתי להנמיך את הווליום בטלוויזיה, והיטתי אוזן.

    ,

    כעבור מספר דקות, נשמעה נקישה קלה על הדלת, ואני לא מגיב..עוד נקישה קצת יותר

    חזקה, ואני שואל: WHAT U WANT?

    ואיש המסתורין משיב בשאלה:" אתה מר אביבי החיפאי?

    ואני משיב: YES" HOW' CAN I HELP U

    והאיש בשחורים משיב: באתי לקחת אותך לפגישה חשובה.

    ואני קצת מופתע, הייתכן שהאדריכל הבינלאומי רוברט דייל, יודע על בואי ללונדון.

    קשה לי להאמין,ואז דמות המסתורין ,משלים את ההסבר.

    "לא מדובר בפגישה מקצועית, אלא ב"שיחת סכום תקופתית" עם רוג'ר, כוכב  להקת הרוק

    המטאלי ששרה את השיר " ANGEL OF DEATH

    ,

    לפתע אני חש ב"מכה קלה בכנף", פוקח את עיני, ורואה מבעד לחלון את  שתי "הלבניות" של בתי הזקוק.

    איפה אני ? אני שואל את רעייתי,

    "בבני ציון"-קומה 9 -עונה לי אשתי.

    "מה אנחנו כבר לא בלונדון, איך הגענו לציון?"

    ונעמי עונה:"בדרך לא דרך הגענו לכיכר פיקאדילי, שם המתין לנו אהוד מהסיירת ואנחנו כאן,

    המלאך בשחור לא הצליח במשימתו" 

       וסביב מיטתי אני רואה "מלאכיות בלבן", שמנסות להקהות את מכאובי. 

    ,

    ואני עדיין תמה :לאן הוא רצה לקחת אותי?.

    ,

    הסבר קצר לספור האלגורי:

    ,

    בעת חופשת ראש השנה האזרחית בלונדון,תפסו אותי תחושות של לחצים בחזה.

    והשיא היה בעת מופע הזיקוקים על התמזה בעת כניסת השנה החדשה.

    ניסיתי לתפוס מונית למלון,אבל כל האזור היה "נקי" ממכוניות. הרכבת התחתית

    פעלה ללא ליאות בחינם, אבל התורים והדוחק היו בלתי נסבלים. הייתי חסר אונים,

    וגם קבוצה של מתנדבים בריטיים בתוך אמבולנס עתיק, לא מצאו דרך לעזור לי להגיע למלון.

    או אז הבנתי, מה זו תושיה של "בוגרי צבא". החלטתי לסטות וללכת לכיוון ארמון המלכה,

    וכעבור כ-100 מ' עצרתי ושוחחתי עם שוטרת חייכנית והסברתי לה את המצב ובקשתי

    את עצתה. היא אמרה לי שכרגע פתחת את ציר התנועה "מעבר לפינה" ושאלך בכיוון.

    הגענו לריג'נט סטרייט,וברגע שראיתי מונית מתקרבת, התנפלתי עליה "כבשתי את היעד"

    והזחל"ם השחור" לקח אותי למלון/ארמון לנגהם

    ,

    ''
     

    מכיוון שנותרו מספר שעות מצומצם עד הטיסה ארצה, החלטתי לקחת סיכון ולא ללכת

    לבית חולים קר ומנוכר בלונדון.,אלא ל"בלות" בבר המפואר והאופנתי  ארטסיאן (Artesian),במלון

    ,

    ''

     בטיסה ארצה הדיילות של "אל על" השקו אותי בהרבה מים מינרליים ומנות גדולות

    של חמצן בבקבוק מתכתי ירוק.

    נהגתי עפ"י פתגם חז"ל "אין כמו בבית" ו"משכתי"  עד  ביתנו בחיפה, ולאחר מכן רעייתי

    הובילה אותי לבית החולים "בני ציון". ובדקה ה-90 בעת שנשכבתי על המיטה במיון

    חטפתי את ההתקף. למזלי, נפלתי ל"ידיים טובות"  ואמפטיות (ביחס ל"קור האנגלי)

    ובזכות הצוות במיון ובמחלקה הקרדיולוגית "מלאך המוות" לא הצליח במשימתו.

    וחבר טוב אמר לי "אלהים חייך אליך מלמעלה"

    ,

    http://www.youtube.com/watch?v=G0AGUywHntw

    <

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/13 04:14:
      סיפור נוגע ללב, מאחל לך מלוא חופניים אושר ובריאות
        18/1/12 20:15:

      הבנת לבד שלא מהמרים פעמיים - הרבה בריאות

        13/1/12 18:19:
      בריאות בריאות ובריאות ,שבת נפלאה אביבי :))))
        12/1/12 12:18:

      חברי

      חיממתם את ליבי בדבריכם ודאגתכם.

      ומכיוון שניסים לא קורים פעמיים, אז...

      רוסיני חברי, אני אסקר פחות מסעדות,

      והמתכונים יהפכו נו איך אומרים של "צמחים ועלים"

      ישות חברי, עכשו  (עוד כמה חודשים),

      כשאעלה על הגלריה בחדר של בנך

      היא בטוח לא תחרוק.

      ,

      , רעייתי ילדי ונכדי שאני מקווה שמתכננים "מתקפת היתרבות", מחכים לגלי האהבה,

      לליטוף,חיוך של אבא/סבא וזה הדרייב שצריך לאותת לי

      בכל עת שאני עומד לחזור לסורי. בכל מקרה, איני מתכוון להיות "נזיר"

      ומקווה למצוא את דרך האיזון, תוך שינוי אורחות חיים.

      ,

      ולסיום החוויה הכי גדולה שהבאתי איתי מלונדון, היא כמות הבגדים המאסיבית

      שהבאתי לילדי ונכדי (בכל זאת נפלנו על תקופת SALE ), והאושר והשמחה

      בעיניהם של הנכדים לקבל צעצועים ובגדים מחוצצצ...לללל..ארץ.- חרוטה בזכרוני

        12/1/12 08:05:

      ...ושימשיך לחייך אליך כל הזמן...

        11/1/12 18:42:

      השאלה אינה לאן "הוא" רצה לקחת אותך, אלא איך לקחת על עצמך סיכון שכזה...?!

      אולי החלום-הזיה שימש אזהרה לבל תקל ראש להבא, כי "ההדור השחור" ההוא, אצלו אין חוכמות HE MEANS BUSSINESS...! קריצה

      שמור על עצמך, צביקי. יש לך לבטח הרבה סיבות טובות לנהוג בתבונה ובזהירות

        10/1/12 18:58:
      תודה לאל שאתה פה וזה העיקר, אבל להבא לא לזלזל בהרגשות רעות....הסיפור שהבאת מפרי דמיונך מזכיר לי מערכון של יוסי בנאי האגדי, בו רחמים אנג'ל, מלאך מורשה, בא לקחת אותו למעלה...לשמים...יאללה, זוז, הכנפיים שלי כבר לא משהו ויש לי עוד שתיים שלוש נגלות היום....מכיר?
        9/1/12 20:04:
      המציאות שהיתה והמציאות ה"מעניינת" העיקר שתיהיה בריא ויצירתי
        9/1/12 18:47:
      רק בריאות והחלמה מהירה!
        9/1/12 18:12:
      אביבי חתיכת סיפור תודה ששיתפת סוף טוב הכל טוב ערב נפלא ובריאות הרבה
        9/1/12 17:26:
      ואוו. ממש מפחיד וטוב שזה נגמר בטוב. אין כמו הבריאות ותשמור על עצמך. היה לך ממש מזל שההתקף לא בא לפני שהגעת לבני ציון.
        9/1/12 16:07:

      הי,
      טוב דבר ראשון רפואה שלמה!
      דבר שני תשמור על עצמך איש יקר...

      נ.ב.

      קצת פחות ממתקים לפני השינה ובין הארוחות עדין לא הרגו אף בנאדם!

        9/1/12 13:40:

      תרגיש טוב אביבי יקר

      ושוב אלינו במהרה !

       

        9/1/12 08:17:
      אביבי, דחיל רבאק, כשלוחץ בחזה מתאפשזים מייד. ככה אותי לימדו. תודה לאל שהכל הסתיים בשלום, שמור על עצמך בבקשה!!!
        9/1/12 06:52:

      קודם כל - טוב שאתה עדיין עימנו.

      מעבר לכך, אני מבין מצויין מדוע העדפת לחזור לישראל ולקבל את ההתקף אצלנו בחיפה, ולא בלונדון הקרה.

      לא משוםהיחס הקר של הרופאים בה, אלא משום שגם אם היית נחלץ מן ההתקף שם - היה המו"מ מול חברת הביטוח גומר אותך.

        9/1/12 05:32:

      הי,
      ראשית שמחה שאתה כותב.זה אומר שאתה איתנו ברוך השם.
      ותאמר לי אביבי,אי אפשר היה להתאשפז בלונדון ?
      רצית כרטיס לכל החיים באל על ? לקחת סיכון מיותר למען בית החולים רוטשילד ? נו.נו.נו כמו שאומרים לילדים.
      וכעת בא תוציא פוסט מרנין על חוויותיך בעיר שאני הכי אוהבת.
      בוקר טוב

      ''

        9/1/12 05:29:
      קודם כל: איך אתה מרגיש עכשיו? תראה לאן מוביל מופע זיקוקים תמים...
        9/1/12 04:44:
      כנראה שהוא לא ממש רצה לקחת אותך
        8/1/12 23:00:
      סיפור מרתק ,עטוף במסתוריות ...מעניין מה פשר הדבר ...