בעקבות קריאתו של בני קצובר לפרק את הדמוקרטיה הישראלית ולהכפיף אותה ליהדות. הארץ, 8.1.2012.
והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על בתים עשנים, ואומה תעמוד - קרועת לב ומונשמת לבכות על חלום, האחד, אין שני...
היא לאבל תיכון, היא תקום למול הסהר ועמדה טרם יום עוטה שק ואימה. אז מנגד יצאו נערה ונער ואט אט יצעדו הם במורד הגבעה.
עוטי טלית וציצית וקלי סנדליים בנתיב יעלו הם, בשמחה ושיר לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים את עקבות יום הפרך וליל תג המחיר.
עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע ונוטפים זיעת ליל שימורים... דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע בפלשת בין עצי זית כרותים.
אז תלחש האומה מלאת פחד ורתת ואמרה: "מי אתם?", והשניים שרים יענו לה: "אנחנו כדור העופרת, שבו רוסקה מדינת היהודים".
ותפול האומה לרגלם עטופת צל והשאר יסופר בתולדות ישראל. על פי מגש הכסף של נתן אלתרמן
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, זה נכון. אבל לא שמענו צעקה גדולה בעקבות הדברים של קצובר. למה? כי כולנו חורפים.
אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ושאפשר עוד להתעורר ולעשות משהו...
אליבא דה קצובר- מדינת הלכה קודמת לכל.
הוא מראשי החבורה המשיחית של גבעות יו"ש.
אתה תראה שרלוק שבסוף אנחנו יהיה
חוטבי העצים ושואבי המים של מדינת יהודה:)
בושה זה להרים יד על קצין בצה"ל. בושה זה להשתולל בבסיס ולהרוס רכוש צבאי. בושה זה לגזול קרקעות. בושה זה לעקור עצים. בושה זה להכות פלסטינים. בושה זה לשרוף מסגדים.