בעקבות קריאתו של בני קצובר לפרק את הדמוקרטיה הישראלית ולהכפיף אותה ליהדות. הארץ, 8.1.2012.

והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת 

תעמעם לאיטה על בתים עשנים, 
ואומה תעמוד - קרועת לב ומונשמת 
לבכות על חלום, האחד, אין שני... 

היא לאבל תיכון, היא תקום למול הסהר 
ועמדה טרם יום עוטה שק ואימה. 
אז מנגד יצאו נערה ונער 
ואט אט יצעדו הם במורד הגבעה. 

עוטי טלית וציצית  וקלי סנדליים
בנתיב יעלו הם, בשמחה ושיר 
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים 
את עקבות יום הפרך וליל תג המחיר. 

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע 
ונוטפים זיעת ליל שימורים... 
דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע 
בפלשת בין עצי זית כרותים. 

אז תלחש האומה מלאת פחד ורתת
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שרים
יענו לה: "אנחנו כדור העופרת, 
שבו רוסקה מדינת היהודים". 

ותפול האומה לרגלם עטופת צל 
והשאר יסופר בתולדות ישראל.

על פי מגש הכסף של נתן אלתרמן