חזרתי להיות סופרן. אני שוב מעיזה לטפס לצלילים הגבוהים, אני שרה בעוצמה שמקווה לקדוח חור קטן בתקרה או לנפץ את זכוכית החלונות. המבוכה שהורידה אותי למֶצו, התנקתה מתיבת התהודה שלי במספר שיעורי פיתוח קול שלקחתי אצל איזבל. ככל ששחררתי את הגרון, עלו ממנו הזכרונות החוסמים של דיכוי ובושה. לפעמים פשוט צחקתי מהסרעפת בלי שליטה. הקול יצא ממני וחולל אדוות שגדלו במעגלים אל העתיד. שלחתי אותו לאולם נשפים ריק וגבוה שידנדן בנטיפי קריסטל שקופים של שנדלייר ענק. הוא ירקוד ויחגוג את צאת הנשמה לחופשי. |