כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    האקר-שטיין

    האקרשטיין ויתר זה מכבר על פיצוח סודות היקום ומתמקד יותר בפיצוח הפכים הקטנים של חיינו. כפעיל סביבתי הוא מודע היטב לכך שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים

    ארכיון

    גנבו לרומנים ת'ציונות

    11 תגובות   יום שלישי, 10/1/12, 13:06

    ב 11-13 לינואר ימלאו  130 שנה לקונגרס הציוני הראשון, הנשכח, ברומניה

    לא תאמינו, אבל גנבו לרומנים את הציונות...

    את כולנו לימדו שהקונגרס הציוני הראשון היה בבאזל ושהבילו"יים היו חלוצי העלייה הראשונה בתרמ"ב- 1882. אך מסתבר שזכות הראשונים שמורה לרומנים.

    נפתלי הרץ אימבר חיבר בשנת 1878 ביאסי ,רומניה, את השיר "תקוותנו", שהפך להמנון "התקווה". והקונגרס הציוני הראשון התקיים בינואר 1882 בפוקשאן, רומניה, 16 שנים לפני הקונגרס המתוקשר של הרצל בקאזינו של באזל.

    חצי שנה מאוחר יותר צפו בתדהמה ערביי טובא זנגריה ביהודים עבדקנים חמושים ברובים שנחתו על אדמות ג'עוני,- גיא אוני, שננטשה שנה קודם לכן בידי מקימיה מצפת.

    עשרים וחמש שנים לפני אירגון 'השומר' שמרו 'הרומנים' בראש פינה על נחלתם מפני כנופיות בדואים והיו הראשונים שנפלו על הגנת הארץ.

    אודטה שוורץ, רומניה גאה:

    "כתבתי על זה כבר לפני 19 שנה. איכשהו הממסד הפולני בארץ גנב לרומנים, מקימי הציונות, את ההיסטוריה והעלים את תפקידם המכריע בתקומה הלאומית"

    "לא גנבו במחשכים, אלא שדדו לאור היום" אומר השף צחי בוקששתר שאבא של סבא-רבא שלו היה מהפיגורות המרכזיות בקונגרס פוקשאן

    " סבא רבא שלי, דוד בוקששתר היה ציר בקונגרס פוקשאן שהוא הקונגרס הראשון באמת" מאשר עו"ד ארי בוקששתר, אבא של צחי.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%91

    כבר ב 1875 ניסה דוד שו"ב עם דוד בוקששתר וזידל ארדני, לעלות לארץ ישראל: הם נסעו לבולגריה  לפגוש את הפאשה העות'מאני כדי שימליץ לממשל הטורקי לאשר קבלת אדמות בארץ ישראל. בעצתו של הפאשה  נמנעו מהבקשה בשל: מלחמה שעמדה לפרוץ בין טורקיה לרוסיה.

    "שנה לפני הבילויים הם הפליגו לביירות ומשם רכבו בחמורים לצפת." מספר ארי בוקששתר "כחוואי ברומניה, סבא רבא-רבא דוד היה מודאג מטיב האדמה כששמע על כשלון אנשי גיא-אוני. בחורף 1881 הוצף הואדי של ראש פינה במי גשמים ודוד שו"ב הבין שזורם שם 'נהר'...הוא התרגש למראה הכינרת והאוויר הצח ולא ידע שהקדחת מקננת בחולה... בוקששתר היסס, אבל שו"ב החליט לקנות וכשהתיישבו בקיץ הבינו שאין 'נהר' אלא מעיין קטן ושאדמת הטרשים מלאה סלעים שיש לסקל.

    היום לצחי יש תוכנית על אוכל גורמה אבל סבא רבא-רבא שלו כמעט מת ברעב...

    ורק סיוע של הברון רוטשילד שנתיים מאוחר יותר הציל את המצב.

    נולדתי בראש פינה, אבל אבא יצחק (שעל שמו צחי) היה חוואי רציני וחיפש אדמות משובחות יותר בעמק חפר ובשרון. הואדי שליד מכון וינגייט נסתם וביצת 'פאלק' האכילה אותנו קדחת. כילד שכבתי חולה שנה בכל 3 סוגי המלריה וד"ר בקמן, הרופא של אצ"ל מנתניה ריפא אותי בכדורים מרים של כינין.

    הסוציאליסטים של העלייה השנייה לא מתו על איכרי העלייה ה  1 שהעסיקו ערבים.

    לא כל הסוציאליסטים היו פועלים חרוצים. חלקם הצטיין יותר בדיונים ארוכים לתוך הלילה על 'הקפיטל' של מארקס. אבל ביחסי ציבור הבינו טוב יותר מהאיכרים הרומנים ויצא מן עיוות היסטורי שהעלייה השנייה היא החשובה"

     

    מעניין לראיין סלבי'ם צאצאי שני המחנות מתווכחים על זכות הראשונים

    גידי גוב,  נין לחלוצי ביל"ו- מול צחי בוקששתר בן- נין לחלוצים הרומנים, ועוד.

    חברי ביל"ו- החילונים הברדקיסטים- מול הרומנים החרדים, מקימי ראש פינה וזיכרון יעקב.

     

    "להסתדרות הציונית של הרצל לא היה נוח להודות שאת הציונות הגו והגשימו רומנים יהודים חרדים, 17 שנה לפני קונגרס באזל" אומר ישראל גולדנברג, מזכיר עמותת העלייה הראשונה. "החלוצים הרומנים עלו במספרם על הבילו"יים פי 10 כמעט והיכו בארץ שורש עמוק הרבה יותר. רוב הבילויים נטשו עקב סכסוכים וזה מתועד היטב בספריהם של שולמית לסקוב ושל ד"ר חיים חיסין הבילויי, שלא הסתיר כי כמה מהבילויים איימו ברצח על עשירי רוסיה אם לא יסייעו להם כספית. ה'רומנים' שרדו בתנאים הקשים טוב בהרבה ללא שום יחסי ציבור.

    המדהים הוא שהאקדמיה הישראלית שיתפה פעולה עם ההשתקה של הממסד הסוציאליסטי. ההיסטוריון בן ציון דינור כתב שהעלייה הראשונה לא היתה אלא המשך 'עליות החסידים' שקדמו לה והתעלם מהצהרת קונגרס פוקשאן: יישוב א"י וסוריה על ידי עבודת-אדמה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/3/12 08:27:
      שלום רב לכוווולם וחג שמח ! הנני ממלץ לכם לבקר באתר של מר צבי בן דב : www.jew-focsani.com ובמיוחד בפרק "התנוע הקדם ציונית". יש התייחסות לקיום הקונגרס הציוני הראשן בפוקשני. מעוד מעניין.
        16/1/12 15:51:
      היו כינוסים נוספים. היתה ועידת קאטוביץ, וועידת הלסינגפורס (היא הלסינקי), אלא שכינוסים מעוטי משתתפים אלה לא הותירו את רישומם. המושבות בארץ ישראל נתמכו על ידי הברון, ולא עמדו ברשות עצמן, והציונות המעשית הזו כבר היתה בדעיכה כאשר הרצל עורר אותה בקונגרסים השנתיים מרובי המשתתפים וההשפעה שערך. קונגרסים אלה, הם שהניבו את הקק"ל, ורכישות הקרקע המאסיביות שביצעה, את בנק אפ"ק, ששימש מכשיר פיננסי להתיישבות, וכו'. ציונים היו כל העת, אבל הגשמת הציונות והדרך למדינה - לכך אחראי בעיקר הרצל.
        15/1/12 03:12:
      מעט מאוד יודעים על ארועים אלו אם בכלל .חבל שבמערכת החינוך לא דואגים שהתלמידים ילמדו על הארועים כפי שקרו באמת.
        11/1/12 22:00:
      כרומניה גאה, טוב נו צברית בת לרומנים, אני ה מ ו מ ה. אבא שלי מהאזור ולא ידעתי על כך. וכל השנים לימדו אותי שהרומנים גנבים...אני מזועזעת. הולכת לעשות שיחה מעמיקה עם אבא בעניין ודחוף. תודה!!!
        11/1/12 03:08:
      אבי עליו השלום נולד בפוקשאן והוא סיפר לי על כך כבר מזמן.
        11/1/12 01:06:

      שמעתי זאת מהוריי. ממש מרתק!!!!

        10/1/12 17:59:
      תודה- מעניין מאד. שוב מדהים להיווכח עד כמה עובדות הסטוריות מוצקות חשופות לפרשנות בעלת אינטרסים. אגב, לי דווקא זכור הדיון בשיעור תע"י על הזכרון העלייה השנייה מול השפעתה על הציונות. בהסטוריה תמיד מעניין לשאול "מה היה קורה אילולא?" האם הקונגרס הציוני בבאזל היה מתכנס אילולא היו עולים הרומנים?
        10/1/12 17:54:
      בדקתי את החומר ומצאתי כי היה בפוקשאן, רומניה, קונגרס של "אגודות יישוב ארץ ישראל על ידי עבודת -אדמה". היו 51 צירים שייצגו 32 אגודות. הם היו הראשונים שעסקו בעלייה מאורגנת לארץ ישראל. הם בחרו בארץ זאת ולא בהגירה לאמריקה, כי חששו ששם תהיה אנטישמיות כמו ברומניה. הקונגרס הקים את הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. הרוח המרכזית בקונגרס זה היה המזכיר, שמואל פינלס. עיתון "המגיד", 8.2.1882 פרסם את פרטי הקונגרס הזה. האינפורמציה הזאת לא נמצאת בספרים השונים שעוסקים בחלוציות ובעלייה הראשונה. אני מתייחסת לספרי לימוד, לספרים מחקריים, ולספריים אזוטריים. חקר הציונות ברומניה וחיי היישוב ברומניה בכלל מפגר מאד. ההתעוררות לנושא היא פרי השנים האחרונות. והרי סיפור אישי- אני קרויה על שם אחות אבי, אשה משכילה שהושלכה מהרכבת ברומניה (בוקרסט) ונהרגה. אבי עלה לארץ כתוצאה מאנטישמיות גלויה זאת. איש לא האמין לו. אמרו שזו תאונה. לאחר שאבי נפטר. שנים רבות לאחר הולדתי יצאו מספר ספרים על החיים ברומניה. באחד מהם מצאתי נוהג מוזר של אנטישמים, להשליך נשים צעירות מהרכבת (הטראמווי). הסיפור איפוא היה נכון. לא התייחסו אליו בכלל בכתובים של שנות ראשית המדינה.
        10/1/12 17:54:
      מז'תומרת "לא נמנו".. נכון שאיכרי עלייה 1 העסיקו ערבים והעלו את חמתם של חלוצי עלייה 2. אבל לפעמים הדוד-גרינים היו חרוצים יותר בקריאת ה'קפיטל' של מארקס מאשר בעידור 'צלחות' בפרדסים :) והאמת? שתי העליות טעו טעות מרה כששמו את כל הביצים בסל החקלאי. אנשי חזון כמו חיים ויצמן ידעו כבר אז כי הציונות תקום על טכנווגיה ומדע. אין פה מספיק מים, האדמה לא מי-יודע וגם- לבקש מיהודים שיעדרו ויחפרו... זה גובל בקוצר ראות גנטי-היסטורי :)
        10/1/12 16:08:
      הקונגרסים הציוניים נמנים על פי הקונגרס הראשון בבאזל ביוזמת הרצל. אסיפות ציונים שהיו קודם לא נמנו . לארץ נסעו מפעם לפעם קבוצות קטנות, הן לא נמנו בחשבון. העלייה הראשונה, לא הייתה מאוחדת באג'נדה ברורה. פרט לבילו. עלייה זו הקימה מושבות והעסיקה ערבים בעבודות חקלאיות ואחרות. הבנים והבנות נסעו ללמוד מחוץ לארץ ישראל, ובבית דברו בלועזית ולא בעברית. אנשי העלייה הראשונה לא היו מסוג אחד,הם עסקו בעבודה ולא באידיאולוגיה. קבלת הפנים שערכו לאנשי העלייה השנייה הייתה מחפירה. מעטים רצו להעסיק אותם בעבודה, גם זאת לזמן קצר מאד. העלייה הראשונה דחפה את העלייה השנייה להקים יישובים מסוג הקיבוץ. היישובים המשותפים ספקו עבודה לכל העולים. המיוחד לאנשי העלייה השנייה היתה התודעה ההיסטורית. הם כתבו על כל פעולה שעשו. כתביהם שמשו בסיס להיסטוריה שלהם, והשכיחו לא במעט את קודמיהם, אנשי העלייה הראשונה. הם השאירו כתבים רבים, כל פועל ופועלת כתבו סקירות והירהורים. החומר הזה נמצא בידינו. הוא הבסיס להתנהלות העניינים בהיסטוריה הציונית.

      פרופיל

      tomchat
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין