כותרות TheMarker >
    ';

    "עסק משפחתי" - לך אהבתי / אלי כהן

    79 תגובות   יום שלישי, 11/12/07, 16:44

     

    - כמו צבר -

     

    הסברס קוצני

    קשה להתקרב,

    אך הפרי בתוכו

    מרנין את הלב.

     

    עטפנו את עצמנו

    בקפידה מרובה,

    ניגשנו, קטפנו

    והנה זה בא.

     

    קוץ פה וקוץ שם

    ממש כואב,

    אך מה לעשות

    המתוק מתקרב.

      

    פילחנו, פתחנו

    והנה שם בפנים,

    צבעוני, ריחני

    מה זה טעים ...

      

    אוכלים בזהירות

    כי יש חרצנים,

    טעים, כן טעים ...

    האהבה היא בפנים !

     

      נ.ב. השיר נכתב לבת שלנו שלימדה אותנו אהבה בדרכה.            

          כל הזכויות שמורות ©

     

     לקריאת שירי אהבה נוספים - בלוג אהבה בשיר 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (80)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/12/10 00:13:
      יפעת, שמח שאהבת :)
        23/11/10 21:39:
      מקסים- אהבתי
        29/5/10 09:36:

       

      אורלי יקרה, תודה על דברייך ועל התמונה היפה.

       

       

       

        26/5/10 07:38:


      הדימוי שלך מקסים

      לי יש עוד דימוי

       והוא כמובן לישראלי

       מי שנולד בישראל  וגדל בה

      נקרא צבר 

      אופיו של הישראלי דומה לפרי הצבר

       שהוא דוקרני מבחוץ

      אך פירותיו מתוקים ועסיסיים מפנים

      כך גם הישראלי ,

      הוא לעיתים עוקצני וחצוף אך באופיו הוא טוב לב וחביב

      צריך רק להגיע לחלק המתוק שלו מבלי להידקר.

       

        8/2/10 23:50:

       

      וכמה שאת צודקת... תודה לך. 

       

       


      אלי,תודה על השיתוף. כמה סבלנות וכוח צריך כדי להגיע לשם...
        23/1/10 09:14:

       

      שמח שאהבת. תודה על הביקור יקירתי :)

       

       

       

      מטאפורה נפלאה, תודה, יקירי חיוך *********
        16/11/09 18:57:

       

      חן חן ותודה רבה.

        5/10/09 08:14:

      צטט: תמי :-) 2007-12-11 17:27:38

      השיר הזה יכול להיות מוקדש להרבה ילדים שמתחת למעטה הדוקרני שלהם מסתתר בן אדם שבסך הכל צריך שיבינו אותו ויאהבו אותו, ואולי ילמדו אותו איך אפשר לקצץ את הקוצים.

       

       

      השיר הזה יכול להיות מוקדש להרבה מבוגרים שמתחת למעטה הדוקרני שלהם מסתתר אדם ......שצריך.....שיבינו אותו...וכו'...

       

       

       

       

      ולאלי

      יפה לך הצד הזה.

       

       

        5/10/09 05:32:

      החריזה שלך מאולצת מידי לטעמי אולם בהחלט מכיר ומוקיר את אהבתך לבתך. אכן, ילדינו עושים לנו את "זה".
        24/6/09 23:12:

      מיכל, תודה :)
        22/6/09 18:31:

      מקסים ומרגש.

      דווקא בגלל הקוצים הפרי טעים יותר.

        10/3/09 15:22:

      תודה :)
        26/2/09 00:08:


      : )

       

      *

        27/1/09 08:55:


      מיכל יקירתי,

      זה אכן גם "מדריך" קצרצר לאוהבי אתגרים עקשנים ... וסברס מקלפים מאהבה או לא נוגעים בכלל. תודה לך על הפרגון.

        24/1/09 12:05:

      שיר מקסים.

      איך מתקרבים לאט לאט עם כל החששות

      והקוצים.

      .

      מיכל

        5/1/09 17:40:


      רננה יקרה

      תודה. שמחתי מאוד שהשיר שלי נגע בך. זו שמחה כפולה עבורי כשמדובר בכותבת כמוך. 

       

      שלומית יקירתי 

      תודה. חיממת את ליבי.

       

      שרה יקרה,

      תודה. כמי שמכירה את אתגרי הקשר הזה אני חש השתתפות וקרבה מצידך למקרא דברייך.

       

        27/12/08 23:45:

      אתה יודע,

      דווקא ההערה בסוף ריגשה אותי מאוד.

      בהתחלה קראתי כשיר אהבה

      בין גבר לאשה.

      וכמה נכון ליחסי הורים בנות.

      מוכר לי.

      ולכן השיר יפה יותר בעיני.


      אלי

      מרגש. מאד.

      בדרך כלל משתמשים בדמוי זה לתיאור הישראלי המצוי,

      אבל הנה לקחת למקום אחר כל כך אישי.

      ניפלא.

      שלומית

        27/12/08 12:58:

      המילים שלך כ''כ נוגעות ללב

      בעיקר, כשקוראים את הסייפא 

      [שכתוב כ''כ קטן]

       

      תודה !!

        24/11/08 16:26:


      אריאלה יקירתי,

      אני שמח שאהבת את השיר. תודה רבה לך על המילים הטובות. לעולם לא מאוחר עבורן.

       

        23/11/08 02:23:

      אלי יקר,

      שיר מקסים!

      מקוה שלא מאוחר לומר לך זאת

      (כי הוא נכתב לפני שנתיים ואז עוד לא היכרנו)

      בעצם אף פעם לא מאוחר.

      הייתי נותנת לך כוכב אבל אין לי(עדיין)

      אז קבל חיוך קטן בתוספת אלף כוכבים בשמים

      והמשך לכתוב ולהאיר עיניים.

      בהערכה

       

        17/10/08 22:34:
       

       

      גאיה יקרה,

      אני לגמרי שותף לדעתך. הילדים הם המורים הכי גדולים שלנו.

      משיב לך באהבה לשבת, לחג ולכל ימי החול :-)

       

       

      אור יקרה,

      תודה. בהחלט שווה את הקוצים וזה מזכיר לנו שוב ושוב שגם דברים כואבים יכולים להיות לפעמים טובים וראויים לנו.

       

       

      שושי יקרה,

      המעז מנצח - :)

       

       

      שרון יקירתי,

      תודה רבה לך !

      אהבתי את הגדרתך לאהבת אמת. חיממת את ליבי במילותייך היפות והטובות.

      כבר אמרו חז"ל "אהבה התלויה בדבר, בטל דבר בטלה האהבה". מדברייך נובע שאהבה דוקרנית שכזו היא במעלה גבוהה יותר שהרי לא זו בלבד שאינה תלויה בדבר אלא שהיא אף כרוכה בכאב. זה באמת טבעה הייחודי של אהבת הורים; אהבה ללא תנאי ובכל מצב, גם אם לא יתגלה בה כל מחצב :-)

       

       

       

       

       

       

        16/10/08 20:00:

      אלי חבר יקר,

      זוהי אכן אהבה ללא תנאי.

      להאמין כי מתחת למעטה הקוצני פרוש מחצב מתוק.

      לאהוב אותו לפני שמצאת אותו מתוך אמונה כי הוא ראוי,

      זו אהבת אמת.

      וכמו שכתבה עדי מתוך האינטואיציה, אכן ילדה מיוחדת...

      ואני גם יודעת כי זו ילדה מיוחדת לאבא מיוחד.

      תאהב, תאהב ועוד תאהב.

      והפירות כבר יבשילו מאליהם.

      באהבה גדולה,

      שרון

        11/10/08 07:53:

      סברס,

      אהבה אמיתית!

      רק מי מעז להתקרב לצמח?!

        11/10/08 07:45:

      אחח...סברס

      הנאה ששווה את הקוצים

       

        11/10/08 07:33:

      כל כך אמיתי...

      ילדים הם המורים שלנו, וכל כך כייף לקטוף בסוף את הפירות...

      :)

      שבת שלום ואהבה,

      גאיה.

        10/10/08 22:11:

      יעל יקרה, תודה !
        22/9/08 13:32:
      אלי איזה שיר דוקרני מתוק. לצערי נגמרו לי הכוכבים להיום.
        20/7/08 19:42:


      דנה יקרה

      תודה על התייחסותך והכוכב. נעם לי ביקורך.

       

       

      יהודית יקרה

      הרעיון הזה נפלא בעיניי ויום אחד אממש אותו. תודה על העידוד :)


      שיר להלחנה אלי, זוגיות המשולה לסברס. בהחלה קוצנית ואחר כך בשלה וחושנית.שבת שלוםנשיקה
        18/7/08 18:59:
      נוגע ללב, כתבת יפה.*
        16/2/08 06:30:

      עמוס יקר

      תודה שבאת. שמח מאוד שאהבת. זו עבורי מחמאה מיוחדת.

       

       

      עדי יקרה

      תודה. כהרגלך, פשוט קלעת בול :)

       

       

      מירי יקירתי

      שמחתי שבאת ונהניתי לקרוא את דברייך.

      כמה שאת צודקת.

      הלוואי ונזכור.

      תודה לך.

       

       

      פרח יקרה

      אין דבר העומד בפני הרצון וככל שגדל הקושי עולה ערך התמורה :)

      תודה שבאת.

       

       

       

      קשה, אבל לא בלתי אפשרי...

      וככזה הטעם משובח מאוד :-)

       

        14/2/08 16:45:

      במקום בו יש קוצים

      שם המבחן.

      להביא אהבה

      שם, הכי קשה,

      הכי משתלם...

      ואפילו, הדבר היחיד שעובד.

      הלואי ותמיד אזכור.

      תודה אלי.

       

        14/2/08 16:10:

      נשמעת כמו ילדה מיוחדת במינה!!!

      שיר מקסים.

        14/2/08 13:33:

      ילדים זה שמחה.

      האהבה כבר בפנים!

      והיא תמיד בפנים

      גם עם הקשיים

      גם עם הקוצים

      גם כשקטנים

      גם כשגדלים.

      האהבה תמיד בפנים.

      .

      אהבתי את השיר

      ואת הדימוי.

      יום אהבה שמח

        2/2/08 21:14:
      ילדים זה חיים :)
        26/1/08 16:03:

       

       

      ילדים זה שמחה...

       

       

      שבוע טוב

      תמי.

        23/1/08 14:30:
      אורלי. תודה. התובנה שלך היא בהחלט מעניינת וראויה למחשבה.
        20/1/08 12:10:

      כן, ילדים מלמדים אותנו אהבה, כי לפעמים הסברס הוא אנחנו, ההורים....

       

        10/1/08 13:44:

      סיון תודה - לפעמים צריך להכניס את הקוצים גם בעונות אחרות ולכל הפחות בטוח שמול קוצי הסברס דרושה סבלנות ושיטות מיוחדות :)

        9/1/08 20:42:

      איזה יופי של תיאור.

      יש לי ילד סברס כזה....אז אני יכולה להבין:-)

       

      הזמנת אותי אז באתי...וגם ככה הייתי מגיעה בסוף לבקר....

       

      התיאור מזכיר לי את הסיפור של שופנהיימר (ככה נדמה לי קוראים לו) על הקיפודים...שכדי להתחמם בחורף צריכים להכניס את הקוצים פנימה.....

        4/1/08 10:01:

      אביה תודה !

      אכן הזהירות היא מטלה בלתי פוסקת והאהבה תמיד בפנים.

       

      מחייך

       

       

      יעל יקרה תודה רבה לך !

      ללא ספק, מתוך ההתמודדות עם הקושי צומחת אהבה גדולה.

        27/12/07 08:28:

       

       

      אלי יקר, כל- כך שמחה שהגעתי במקרה (ואתה הרי יודע, שאין מקריות....) לשיר המקסים,

      המרגש, הכואב..האוהב...- כן, מבינה אותך- מבינה מאד. אחד השירים שלי, שפרסמתי כאן

      בקפה, נוגע בהורות הזו שלי, שלנו, שרק מי שחווה אותה מיטיב להבין את ההתמודדות היומיומית, האנרגיות האין- סופיות, הרגעים שמושכים לכאן ולשם ומעל לכל - האהבה, הדאגה,

      האיכפתיות (השיר הזה נקרא אצלי "מתוך הקושי..." - מוזמן לקרא ) ושיר נוסף שלי, בפוסט האחרון - מדבר על האהבה בכלל והאתגרים וההבטחות, שהיא צופנת בחובה !

      מאחלת לך הרבה כוחות, אורך רוח ואופטימייות וכן, יש הרבה מקום לאופטימייות בתחום -

      וזו אינה רק אמירה (אני קרובה לנושא ולא רק כאמא! ).

       

      כוכב ממני, שיחייך אלייך ויעבור ויחייך לבתך .

       

      ממני יעל.

        19/12/07 20:31:

      אמממממממממ יאמי הפרי ונחמד הוא השיר

      צריך רק להזהר מהקוצים:)

        14/12/07 16:30:

      יוסי ואורית - תודה. קראתי שוב את המשפט שכתבתי והוא קיבל משמעות נוספת בזכותכם.

       

      עדינה - הדימוי של ספוג נהדר. הוא מתאים לשליפת הקוצים. איך חלפו להן השנים והתחלפו התפקידים. הא ? תודה על העידוד.

       

       שרית - תודה שקראת והתייחסת. תודה על הכוכב.

       

      יניב - תודה. לעיתים יש דברים שצריך להמתין בסבלנות שיבשילו. סברס הוא אחד מהם.

       

      אילנית - תודה. מזמין אותך לסברס עם חידוש העונה :-)

       

      סיגל - תודה על המילים החמות. לפעמים נדמה לי שרק הילדים באמת יודעים ללמד אותנו מה היא אהבה וקבלה, אמתית ומלאה.

       

       

       

        13/12/07 23:41:

      אלי

      תודה על ההזמנה האישית היפה

      והשיר האישי היפה

      כיף שאפשר לאהוב כך מישהו

      בדיוק כמו שהוא כן, וכמו שהוא לא קורץ

        13/12/07 23:36:

       

      ולפעמים, שווה לחכות...

       

      מחייך

       

       

        13/12/07 14:16:

      מקסים שאפשר לראות גם מעבר לקוצים...

      את הפרי הטעים מבפנים.

       

      אוהבת סברססססמחייך

       

       

        13/12/07 11:11:

      אופס...

      כמובן, קבל...

        13/12/07 11:09:

      השיר מקסים והרעיון להקדיש אותו לילדה המיוחד - מקסים עוד יותר.

      ועליהם - קבלי כוכב!

      -

      ובכל זאת אני מעדיפה סברס בלי קוצים...

        13/12/07 01:03:

       

      גיל כזה...אנחנו כמו ספוג.  זה תפקידנו בגיל הזה .... זה מה שהם צריכים, להיות קצת סברסים אמיתיים ובפנים הכל זועק לרוך וחום ואהבה. עברנו את זה...גם היא תעבור..... אהבתי את אהבתך ואת העוז לפרסם. תמשיך..

        12/12/07 22:21:

      שלימדה אותנו אהבה בדרכה.

      הכי אהבתי.

        12/12/07 21:53:

      הכי יפה: שלימדה אותנו אהבה בדרכה"

      ועוד יותר יפה שהוא בא מההורים.

        12/12/07 17:50:

       

      תודה רבה מעומק הלב לכל המבקרים שבאו וכתבו. שימחתם אותי מאוד !

       

      השיר הזה הושג בעמל ונכתב בקלילות ובשטף לפני כמה שנים טובות.

       

      זו פעם ראשונה שאני נותן פומבי לשיר הזה, היקר לי מאוד.

       

                                                    *

       

      זיוה - מי כמוך יודעת מה חופן הדימוי. את גם עושה במלאכה. תודה לך.

       

      יהודית - התרגשתי מתגובתך המושקעת ושמחתי בה מאוד. תודה רבה !

       

      הדר - תודה. מת על סברס ומפחד מהקוצים. יש פתרון ?

       

      אן - את הרי יודעת ומבינה, ותודה על החיבוק החם.

       

      שרי - לך יש חלק באומץ שרכשתי לפרסם את השיר. תודה מיוחדת.

       

      יגאל - תודה. שמחתי שבאת :-)

       

      תמי - בהחלט. כמה תעצומות נפש דרושים ללימוד הזה. תודה לך.

       

      שוש - תודה. את הרי מכירה בנות כמוה, ואכן היא מיוחדת מאין כמוה.

       

      מירי - התייחסותך יפה לי מאוד. תודה על הברכה.

       

      טליה - פשוט תודה :-)

       

      רינת - מחייך

       

      ב' - אהבתי את צמד המילים "אהבה קוצנית" ואני מודה לך על הברכה.

       

      אילנה - אנו והרקורד ההורי שלנו. ורק הוא ? אנו הרי כבר אלופים ברקמה עדינה קורץ

       

      נועה - תודה ! זה סופי ? מלחינים ? אם כן אני רוצה לשיר איתך :-)

       

      דיאנה - תודה. אכן צומת האהבה. כולי תקווה שהיא תכיר בזכייה שלה. 

       

      שולי - תמיד גרסתי שיותר משאנו מחנכים אותם הם מחנכים אותנו. תודה לך.

       

      סנדרה - שמחתי בדברייך. תודה לך.

       

      מיקי - שמחתי והתרגשתי בדבריך. תודה לך על המילים היפות והחמות.

       

      רחלי - יש תקווה. האהבה עושה את שלה ומשילה אפילו קוצים של סברס. תודה לך.

       

      ורד - התרגשתי ממילותייך. תודה רבה.

       

      אילן - גדול ! התגלגלתי מצחוק. בקלאווה שכחת ?! איפה ? איפה הימים ההם ?

       

      סמדר - החיבור הולך ומתהדק לאיטו. תודה לך על התייחסותך היפה. 

       

        12/12/07 15:04:

      אכן ,האהבה היא

      בפנים.

      שמחה מאוד ,שמצאת

      את המפתח לילדה.

      והתחברתם באהבה גדולה.

      תבורכי. 

        12/12/07 15:02:

      קצב טוב, אבדאלק.

      ואין כמו בנות

      חצי אשכנזיות צוחק

      ועל תשכח לפנק את הא-מדוללה

      בדברי מתיקה

      בבה בתמר, בבה קדרסי,

      חלקון וזנגולה

        12/12/07 14:39:

       

      מקסים,מרגש,תענוג ,

      איזה יופי,קיבלת ממני כוכב בכייף.

        12/12/07 11:06:

      זה מעניין שציינת שהשיר נכתב לילדת סנדויץ'

      נשמע טבעי שילדה כזו תפתח קוצים סביבה, ואפשר להבין זאת.

      השיר מבטא את אהבת ההורים האנושית ביותר, וזה מרגש.

      מאחלת לילדה שעם השנים, תשיל את הקוצים ותתן להתקרב בקלות רבה יותר...

       

      תודה שהזמנת אותי:)

        12/12/07 08:57:

      שלום אלי,

      תודה על השיר היפה. מאוד משמח אותי שמצאת לנכון לשתף אותי בתחושותיך. זכתה ענבל להורים אוהבים, מבינים, סבלניים  ויצירתיים.

      חג שמח, ושוב תודה,

      מיקי

        12/12/07 08:16:

      אלי!

      תודה שהזמנת אותי לקרוא!

      השיר מרגש מאוד ומבטא אהבה מיוחדת!

        12/12/07 06:50:

      שיעור שמקבלים מהילדים הוא מן העמוקים שיש.

      שיעור באהבה על אחת כמה וכמה. תודה לך.

        12/12/07 00:36:

      אלי-

      יועצים פיננסיים, זמרי רוק, מהנדסים, צלמים, קופאים בסופר, עיתונאים ציניקנים...

      נפגשים כולנו

      באהבה הזאת,

      באהבה לילדנו.

      נראה לי שבתכם זכתה!

      חג שמח, ד.

       

        11/12/07 22:45:
      ו..קבל כוכבתמים
        11/12/07 22:44:

      התרגשתי, חייכתי

      מקסים

      אהבתי

        11/12/07 22:00:
      יופי אלי. אהבתי את הדימוי: כשקשה למישהו הוא קוצני כמו סברס ומי שאוהב באמת - מוצא כוח להתקרב בזהירות ובעדינות כדי לגלות את הצד היפה והטוב.
        11/12/07 20:59:

      היי אלי,

       

      יופי של שיר

      ודימוי צבעוני חושני

      המשלב אהבה קוצנית.

      מאחלת שתזכה לחוות רק טוב מבתך. 

       

      *

       

       

        11/12/07 20:45:
      מרגש, ואוהב.מחייך
        11/12/07 18:21:
      פשוט מקסים :-) *
        11/12/07 18:12:

      חמוד ומכמיר לב: אהבת אב לבתו, אהבת הורים לילדיהם.

      אהבה ראשונית, שאינה תלויה בדבר.

      תודות על ההזמנה האישית לקריאה.

      ומזל טוב לענבל ולהוריה.

        11/12/07 17:37:

       

      אהלן אלי,

       

      אני מתחברת מאד לדימוי הסברס

      וגם... מאד אוהבת סברס

      אני משוכנעת שמי שכתבת עליה הינה מיוחדת, כמו הפרי המיוחד הזה.

      מקסים. 

       

      שוש 

       

        11/12/07 17:27:

      השיר הזה יכול להיות מוקדש להרבה ילדים שמתחת למעטה הדוקרני שלהם מסתתר בן אדם שבסך הכל צריך שיבינו אותו ויאהבו אותו, ואולי ילמדו אותו איך אפשר לקצץ את הקוצים.

        11/12/07 17:19:
      יפה כתבת...-)
        11/12/07 17:13:

      איזה מקסים.

       אתה בטוח שכתבת עליה ?  חיכינו חיכינו והנה בא השיר ...

       נפלא

       כוכב ממני

        11/12/07 17:12:

      אלי היקר,

      ראשית כל, תודה על ההזמנה האישית....

      ולגופו של פוסט - השיר נפלא וירדתי לסוף דעתך מן הסתם....

      מחבקת מתוך הבנה והזדהות.....וזאת במקום כוכבים שאין באמתחתי.

      אן

       

        11/12/07 17:01:

      סברס זה הפרי הכי טעים בעיניי.

       

      איזה קצב מתוק יש לשיר. כמו הפרי.

       

      תודה.

      אלי יקר,

      חייכתי מבית לבית. ראשית השיר קצבי ומתנגן מאוד יפה בקריאה.

      שנית התרגשתי מאוד כשקראתי, זו פעם ראשונה,שאני קוראת שיר שכתבת והוא מושלם. אחיד בחרז הצלילי, מחבק את עיני הקורא ולוטף את עיניו. אין לי כוכבים, אבוא מחר.

      תודה שהזמנת אותי

      נהנתי מאוד

              נשיקה

        11/12/07 16:53:

      אלי יקר,

      מזדהה מאד עם הסברס.

      דימוי נהדר.