1 תגובות   יום שלישי, 10/1/12, 22:57

במקרים רבים מנהלים בני זוג מערכות יחסים מזדמנות או אף רומנים מחוץ לנישואין אשר בסופם הופכים הם להורים ללא כוונה משותפת והדדית של שניהם. מה דינם של מקרים אלו? האם האישה חייבת לבצע הפלה בהתאם לרצונו של האב? האם הגבר שהפך בעל כורחו לאב חייב במזונות בנו? כיצד האב יכול להיות בטוח שהילד הוא אכן שלו? האם זכותו של הילד לדעת מיהו אביו הביולוגי? מה דינו של ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה?

 

מיהו אב בעל כורחו?

במקרים רבים מנהלים בני זוג מערכות יחסים מזדמנות או אף רומנים מחוץ לנישואין אשר בסופם הופכים הם להורים ללא כוונה משותפת והדדית של שניהם. יתכן כי האב נשוי או רווק שכלל לא תכנן להביא ילדים לעולם עם האם. במקרים מסוימים מרגיש האב מרומה כאשר האישה שהצהירה בפניו כי נוטלת גלולות, נכנסת להיריון ומחליטה שלא לבצע הפלה.

מה דינם של מקרים אלו? האם האישה חייבת לבצע הפלה בהתאם לרצונו של האב? האם הגבר שהפך בעל כורחו לאב חייב במזונות בנו? כיצד האב יכול להיות בטוח שהילד הוא אכן שלו? האם זכותו של הילד לדעת מיהו אביו הביולוגי? מה דינו של ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה?

בית המשפט העליון קבע לא פעם כי לאישה יש זכות מלאה להחליט לבדה האם לבצע הפלה או לאו ללא כל קשר לרצונו של הגבר. העדיפות שהמשפט העניק לאישה, להחליט על הפלה, תוך הפלייתו לרעה של הגבר נובעת אך ורק מכך שמדובר בהחלטה הנוגעת לגופה. האישה לבדה היא הנושאת את העובר, ועל-כן ההחלטה להפיל נמסרה לה לבדה.

אך האם הוא אב בעל כורחו?  הפסיקה קבעה כי גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין.

יחד עם זאת, קיימת מגמה מתפתחת בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל, לקבוע מזונות מופחתים במקרים בהם הילד אינו תוצר של רצון הדדי של שני בני הזוג.

כמו כן, במקרים בהם הייתה הסכמה בע"פ בין בני הזוג שלא להביא ילדים משותפים או הבטחה של בת הזוג לנטול גלולות, יתכן שקיימות עוולות משפטיות מכוחן יכול האב להגיש תביעה אישית נגד האם בגין נזיקין. בתביעה כזו יהיה עליו להוכיח כי האם הציגה מצג שווא בדבר היותה מחוסנת מפני הריון.

 

תביעת אבהות

במדינת ישראל ניתן לבצע בדיקת אבהות רק באמצעות קבלת צו מבית המשפט. דבר זה קיים בשל ההלכה בדבר ממזור ילדים. כלל, ילד הנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה נחשב "ממזר". להכרזה על הממזרות השפעה על הילד ואף על צאצאיו (ילד יהודי, שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר הממזר) אשר אינו רשאי לשאת יהודייה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. צו זה ניתן לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי אין מניעה לבצע את הבדיקה ואין חשש לממזרות.

בדיקת רקמות דורשת שיתוף פעולה של 3 הגורמים: האם, האב והקטין. האב אינו חייב להסכים לביצוע בדיקת רקמות, אך סרוב לבצע את הבדיקה עלול להוות ראיה כנגדו של הבעל במסגרת הליך הוכחות- שהוא הליך החלופי לביצוע בדיקת רקמות. במסגרת הליך זה האם תאלץ להוכיח כי האב הוא אבי הקטין.

 

הדרך היחידה לבצע בדיקת אבהות באופן מדעי אשר יתן דיוק של 99% היא בדרך של בדיקת רקמות. בכל מקרה בו ישנו ספק מומלץ לבצע בדיקה אשר דורשת שיתוף פעולה של 3 גורמים: האם, האב והקטין. הדרך היחידה לבצע בדיקת רקמות בתוך גבולות מדינת ישראל היא באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו המורה על ביצוע בדיקת סיווג רקמות במכון גנטי בבית חולים.

 

זכותו של האב שלא לדעת מול זכותו של הקטין לדעת

זכות היסוד של כבוד האדם מעניקה לו את הזכות "שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת", אולם כל זאת בתנאי שאין המדובר על העלמת מידע שיש בה משום פגיעה באדם אחר ואשר לא נועדה אלא כדי למנוע הקניית זכות לאחר. זכותו של האב הנטען שלא לבצע בדיקת רקמות שרירה וקיימת. אין חוק הכופה עליו בדיקה שאינו רוצה בה ואין כופים על אדם לחקור ביוזמתו במופלא או בנעלם בעברו.  האב רשאי לסרב לבצע בדיקת סיווג רקמות מסיבות שונות ומגוונות. מקרה בולט היה כאשר אב סירב לעשות כן בין היתר, בשל העובדה כי הינו נשוי ואשתו עשויה להתאבד אילו יסכים לכך. יש לזכור כי המדובר בבדיקה פולשנית ובית המשפט אינו רשאי להכריח אדם לבצעה. יחד עם זאת, עשויות להיות לסירובו של האב מליתן הסכמה לבדיקת רקמות, השלכות משמעותיות ובית המשפט רשאי להסיק את מסקנותיו בעקבות הסירוב אשר עשוי דווקא לשמש חיזוק לאפשרות כי הוא אכן אבי הקטין.

לצד זכות היסוד של האב קיימת זכות היסוד של הקטין לכבודו כאדם. מול סירובו של האב, בוחן בית המשפט את טובת הילד ורצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת את מוצאו כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות. הקטין רשאי, לשם שמירת כבודו אישי והאנושי ולשם הבטחת זכויותיו על-פי הדין האישי ועל-פי דיני הקניין, שלא לרצות להיחשב לבן בלי-אב-ידוע, אלא לדרוש לדעת מי אביו.

יחד עם זאת, במקרים בהם האב מסרב לבצע את בדיקת הרקמות, יחליט בית המשפט בתביעת האבהות על ראיות בלבד וכן יתן משקל כבד לסירובו של האב. במקרים אלו, יתן בית המשפט פסק דין הצהרתי כי האב הנטען הוא אבי הקטין. 

 

אבהות ללא רגש

לצערי הרב במקרים רבים של גניבת זרע נותרת האם כאם חד הורית והילד שנולד משלם את המחיר של ההריון הלא מתוכנן ואשר אינו תואם את תוכניותיו של האב המיועד. במקרים כאלה אנו עדים לילדים שגדלים עם אבות שאינם מפגינים כלפיהם כל רגש ומהווים אך ורק "כספומט" לתשלום דמי מזונות ובסופו של יום מי שמשלם את המחיר האמיתי של אותה "גניבת זרע" הוא הילד ולא אף אחד מהורי.

 

דרג את התוכן: