דוקא בלוג
למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
©
פוסטים פופולאריים
-
מסע ירושלמי למהדרין - ביחד ולחוד
17/7/18 | 67628 צפיות
-
על המלחמה בגזענות – והניצחון במימוש הזכות לסיכוי שווה
30/3/19 | 2998 צפיות
-
גלויה מעיר הזויה
16/7/09 | 1016 צפיות
-
תזכורת: צונאמי - וחשיפה
23/12/08 | 1329 צפיות
-
תצאו בחוץ - עכשיו
9/6/09 | 2032 צפיות
-
כנס אילת - אחרי
28/11/07 | 1541 צפיות
פוסטים אחרונים
- ביבי -בוגי- דנה: 1:0 22/3/20
- מיומנו של מצמצם מגעים 13/3/20
- כשהשוטר והעיתונאי מנסים לחזור הביתה בשלום (ורק אחרי שעשו את שליחותם המקצועית) 7/12/19
- הרגע בו נחצו הקווים הוא גם הרגע בו נולד מנהיג 26/11/19
- דליה דורנר קטנה עליו 20/11/19
- על הבחירות והתקשורת (והמסע נגדה גם כן) 15/9/19
- שרה נתניהו: כאשר "סיפור הצבע" הופך לסיפור העיקרי 23/8/19
- "להעצים את הדרמה" 8/8/19
- לא מאמין שדי ב"מאמינים לעמיר" 19/7/19
- עיסאוויה: שיעור, תרגיל ועבודה סמינריונית 6/7/19
- פרופשיונל איידנטיטי עכשיו 30/6/19
- שר המשפטים אמיר אוחנה רוצה בית משפט "מאופק יותר" 24/6/19
- מה שאלף דוברים לא יכולים לעשות, אחי 5/6/19
- שקד (כבר לא) תנצח על בג"צ 12/4/19
- על המלחמה בגזענות – והניצחון במימוש הזכות לסיכוי שווה 30/3/19
הבלדה על מג'אדלה ואנסטסיה
ראיתי לא מעט קטעים של "סערה בועדה" ומקרוב מאד אבל אני מודה כי קטע המים של אנסטסיה מיכאלי היה חדשות – וחדשות רעות.
אולי – מפני שברור לי כי אין שום דבר משותף בין האשה המייצגת לדעתה בדרך הולמת את ההגנה על כבודה בשיח פרלמנטרי לבין חבר הכנסת הרואה בה פשיסטית.
שום דבר לא מחבר אותם באמת. לא דת. ולא לאום. ולא רקע. ולא מורשת. הם תקועים שם יחד בחדר הועדה מפני שזאת המציאות הישראלית כמות שהיא. אך גם הגורל המשותף לא מביא אותם להידברות של אמת.
מג'אדלה אמר לה תשתקי ואחר כך אמר שאמר לה "בבקשה תשתקי". אפשר לוותר כאן על הנימוס. מג'אדלה חולה מאנסטסיה – ולהפך. אם אפשר היה ללחוץ על כפתור מתוחכם שמעיף את הדובר אל כוכב לכת אחר ושומם – הם שניהם היו לוחצים עליו ומטרנספרים איש את רעותו בו זמנית.
אני יודע שיש עמותות הפועלות לשיח משותף. להידברות מגיל צעיר. ויש לי ידידים שהחלו ללמוד ערבית אחרי פרישה לגימלאות. כדי להבין טוב יותר היכן הם חיים. ויש כיסים של רצון טוב ונכונות לשיתוף פעולה.
אך הרגע הזה של מים מותזים בחדר הועדה קרוב יותר למציאות השברירית של אי דו קיום משותף, מבטא יותר את הקרע שאינו ניתן לאיחוי בין ציבורים גדולים.
הוסיפו לכך את כל השסעים והתפרים האחרים הנפרמים כאן כל יום מחדש – בין עשירים לבין עניים. ימין ושמאל. דתיים וחילונים. שחורים ולבנים. תקבלו תמונת מצב מדאיגה וכואבת. כריתה משותפת של הענף הישראלי – שכולנו יושבים עליו.
אם חברי הכנסת מבינים זאת – הם ישאפו להפוך את פרשת המים לנקודת מוצא של פיוס רב תרבותי. הייתי אתמול בכנסת לצורך השתתפות בתכנית טלוויזיה. שבתי לנשום לשעות מספר את האויר הדחוס של כוחנות ופלגנות במסדרונות השיש של האגף החדש- עד שיצאתי לאויר הצח של ירושלים.
אני מעריך שפיוס רב תרבותי לא יקרה שם. ואם זה לא קורה שם – זה יכול וחייב להיות אחד מדגליה של מפלגה חדשה בדרך. זה בעיני צורך קיומי.
|
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האחות הגדולה במקרה שלנו....
מה שמרגיז אותי אישית-זו הדרך שבה שתי חברות הכנסת שעלו לכותרות אתמול-מביטות מלמעלה על כולנו.מתנשאות ומזיקות לציבור אותו הן מייצגות.התביישתי להקשיב ולהביט!
משהו חייב להשתנות ולזוז-אחרת אנחנו בודאות במסלול התרסקות חברתית.