כבר שנתיים שאני מתרוצץ באתר להיכרויות והדבר היחיד שעוד לא מצאתי בו זאת זוגיות. כמו בקטלוג של חנות אופנה מדפדף פעם אחרי פעם בין אותם התמנות, עובר לאלה שהציצו בפרופיל שלי, הולך לקטלוג להציץ אצל אחרים וחוזר חלילה. אני שולח קריצות לכל עבר, "אפשר לקבל את מספר הטלפון שלך"? ומקבל כתשובה קריצה שכנגד: "אפשר לקבל את מספר הטלפון שלך"?, ובעולם הזה של חרשים הבנתי מהר מאד שלא מספיק למלא כרטיס אישי מעניין ומקורי כגון: "אני איש ילד, לא שמן ולא רזה, אוהב לטגן צ'יפס ולפצח גרעינים מול הטלוויזיה", צריך גם כרטיס אשראי והשקעה סמלית של כמה עשרות שקלים לחודש, אחרת האהבה לא תצמח ודלתות גן העדן לא תפתחנה. הדלתות אמנם נפתחו, אך גן העדן לא היה שם והאהבה לא צמחה. קשרים התפתחו ודעכו במהירות הבזק. מחזור החיים של קשר אינטרנטי הוא כמו מחזור החיים של מעבד מחשב פנטיום, במקרה הטוב שלושה חודשים, ברוב המקרים נגמר בבית הקפה בפגישה ראשונה בעלות של 24 שקלים + טיפ + הדלק (אם אתה לא עובד בהיי-טק). עם הזמן למדתי להתייעל וקבעתי כללי משחק ברורים למציאת האהבה דרך האתר. הכול מתחיל בקריצה: "יופי של תמונה, אפשר לקבל פנייה ממך?", אם יש פנייה, שולחים הודעה: "היי חמודה, אשמח להכיר" ומוסיפים מספר טלפון במקרה שאין לה מנוי. אם אין פנייה, חוזרים לקריצה. אם הטלפון מצלצל: - היי, זאת אורנה מהאתר.... - שלום אורנה מהאתר, תזכירי לי מי את?... - מה, אתה לא זוכר?,רק עכשיו שלחת לי את מספר הטלפון... - הא, אורנה כן אני זוכר, אורנה מחיפה, גרושה + 2 ?... - לא, אורנה מרמת גן, רווקה + 1.... - סליחה אורנה מרמת גן רווקה + 1, אולי תזכירי לי איך הכינוי שלך באתר?.... הטלפון התנתק בפתאומיות ושוב צלצל: - היי, זאת דפנה, מה שלמך?... - היי דפנה, מה שלמך?.... - אתה בא בערב?.... - בערב?, איזה דפנה?, דפנה מראשון, אלמנה + 4?... - לא, זאת דפנה הבת דודה שלך!.... - סליחה, סליחה דפנה הבת דודה שלי...היה לי יום קשה עם כל כך הרבה טלפונים....
לאחר שהטלפון נרגע ובחזרה לאתר..., אם לא הצלחת לקבוע פגישה, תחזור לשלב הקריצה. יש פנייה, שלח הודעה, אין פנייה, תנסה בצ'ט, יש תגובה, מצ'וטטים, אין תגובה, מזמינים מישהי אחרת, יש תגובה, עוברים למסנג'ר, אין תשובה, שלח קריצה, יש טלפון, תזמין אותה לפגישה, אין פגישה, תחזור לצ'ט, יש פגישה....סע ותבטל את כל הפגישות האחרות (חשוב ביותר אם אתה לא רוצה לקבל טלפונים ואסמאסים עצבניים בבית הקפה). פשוט, לא?
כבר בבית הקפה, מפנטז בפעם אני יודע כמה על אהבת חיי. עושה כל מני חישובי מזל (היום יום הולדת של מדונה, אולי זה סימן לבאות...), קורא את ההורוסקופ, מנסה להיזכר בתמונה, בעיניים היפות, מסתכל לצדדים, ורואה מישהי מתקרבת אליי, דומה לבחורה שבתמונה אבל בגוף מלא כמובן ועם כמה קילו נוספים לא בדיוק במקומות הנכונים. אני מסתכל אחרוה, אולי יש מישהו אחר שמחכה לה? - יואל...., היא שואלת? - כן, נעים מאד..., אורנה? - לא, רחלי.... - כן, ברור, סליחה, איך התבלבלתי, רחלי מגבעתיים? - לא רחלי מהרצליה.... - ברור, רחלי מהרצליה, שבי בבקשה.- תרצי להזמין קפה?.... - לא, האמת שאני לא אכלתי כל היום, אם לא אכפת לך אני אזמין סלט יווני למנה ראשונה, אנטריקוט למנה שנייה ובקבוק יין של גמלה, אתה שותה יין?.. - כן, בוודאי, אני גם אשתה.... עוד ניסיון שנגמר בעלות של 247 שקלים + טיפ + דלק...... מזל שאני לא מתייאש בקלות, חזרתי בשתיים בבקר הביתה ישר אל האתר, אל הקריצות וההודעות, אל אותם הפרצופים עם הסימן "חדש" ואל אותן התקוות. הפעם למדתי שלא מספיק להתרשם מהעיניים היפות. בכלל, הבנתי שההבדל בין בליינדייט עם תמונה לבליינדייט בלי תמונה הוא שבלי תמונה אולי תהיה הפתעה לטובה אבל עם תמונה רוב הסיכויים שתתאכזב. שוב קריצה, ושוב הודעה ושוב טלפון שמצלצל: - היי, זאת אורנה שוב ... - היי אורנה שוב, מה את עושה כל כך מאוחר ערה?... - חשבתי שבכל זאת נפגש?... - כן, בהחלט, בגבעתיים? - רחוק לא? - את לא אורנה הרווקה + 1 ?.... - לא אני אורנה האלמנה +4. ... - ברור, איך שכחתי, אולי נעבר למסנג'ר?......
...וכך עברו שנתיים, שנתיים של אין סוף קריצות, צ'טים, הודעות וצלצולים, של דייטים מעניינים יותר ומעניינים פחות, עם הרבה אורך רוח כאשר הפער בין התמונה והמציאות או הפנטזיה והמציאות הוא כמו המרחק בין קריית שמונה לאילת ואני תמיד ניסיתי להיות נחמד ולהעביר את הזמן בצורה נעימה.
בשנתיים האלה הזוגיות היחידה שמצאתי זאת הזוגיות עם האתר להיכרויות עצמו, אתה קם איתו כל בקר והולך לישון איתו כל ערב. זאת זוגיות מושלמת במובן שכל מה שנדרש ממך היא כמה שקלים לחודש והיא תחזיר לך בתמורה תקוות, השליות ופנטזיות בשפע כמו אלה שחולמים על מה יעשו עם הכסף כאשר יזכו בלוטו. אפשר לחיות עם זוגיות כזאת שנים רבות אבל אם הכוונה הייתה זוגיות ריאלית ולא וירטואלית, זוגיות שכדי להיות מנוי בה לא מספיק כמה שקלים בחודש, אתה צריך להתאמץ, לחזר, לקנות פרחים והיא לא תמיד מחזירה לך משהו בתמורה או לא תמיד נחמדה אלייך ואפילו לפעמים ברוגז איתך, זוגיות שנוגעת בך עם הידיים ומחבקת אותך, מטיילת איתך, מבשלת איתך, בוכה איתך, צוחקת איתך, תופשת לך מקום בחדר ובארון בגדים, זוגיות כזאת לא תמצא ב- JDate, אחרת האתר יישאר בלי לקוחות. אולי הגיעה הזמן להיפרד ממנו? |