צוואה בחיים

החיים יכולים לתפוס אותנו לא מוכנים- האם אפשר לסיים אותם בכבוד?

רובנו לא חושבים על זה, חלקנו אומרים "לי זה לא יקרה", אך לעיתים החיים תופסים אותנו לא מוכנים – תאונת דרכים, מחלה חשוכת מרפא, שבץ מוחי או כל דבר אחר שעשוי להופיע באמצע החיים ולשנות לנו אותם. האם נרצה לקבל טיפולים מאריכי חיים אך ללא איכות חיים? כיצד אפשר להחליט מראש אם ברצוננו לקבל טיפול רפואי מציל חיים? אם נגיע למצב שבו תישלל מאתנו האפשרות לחיים בכבוד, האם נוכל למות בכבוד?

ב 4 בינואר 2006 עבר ראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון אירוע מוחי ומאז במשך 7 שנים שרוי בתרדמת. האם אלו החיים שרצה בהם?

ב 5 באוגוסט 2011 בחר עדי טלמור, איש גלי צה"ל, לאחר שאובחן כחולה סופני  לסיים את חייו באמצעות אירגון שוויצרי ולא לחכות שהמחלה תעשה זאת במקומו.

במקרים רבים באים למשרדי אנשים המעוניינים לערוך צוואה ולהחליט בחייהם מה יעשה עם רכושם לאחר מותם. לרוב, אנשים אלו אינם מודעים כלל לאפשרות הקיימת במדינת ישראל לכל אדם להחליט מה יעשה בגופו באם יסבול ממחלה סופנית או מסבל קשה ומתמשך אשר אינם ניתנים לריפוי.

חוק החולה הנוטה למות אשר נחקק בשנת 2005, אשר חתום עליו אריאל שרון בעצמו, מסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים. נקודת המוצא של החוק היא כי חזקה על אדם שהוא רוצה לחיות אלא אם יוכיח אחרת. יחד עם זאת החוק קובע כי חולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות, ואינו רוצה שחייו יוארכו יש לכבד את רצונו ולהימנע מטיפול רפואי בו.

כמו כן, קובע החוק כי אדם רשאי להביע את רצונו מראש בשאלת הטיפול הרפואי בו, אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, במתן הנחיות רפואיות מקדימות.

צוואה בחיים היא מסמך אשר במסגרתו נותן אדם הנחיות רפואיות מקדימות שלא יעניקו לו טיפול מאריך חיים ולא יחברו אותו למכונות מאריכות חיים, במקרה של מחלה סופנית או סבל קשה ומתמשך אשר אינו ניתן לריפויי. צוואה זו צריכה להיעשות כאשר האדם המצווה הינו בריא, צלול וכשיר. כמו צוואה רגילה גם הצוואה בחיים נחתמת על ידו של המצווה בפני שני עדים שאין להם אינטרס כלכלי או אחר בעניין. ע"פ החוק, צוואה זו יכולה לעמוד בתוקפה חמש שנים מיום החתימה עליה וניתן להאריך את תוקפה לתקופות נוספות מעת לעת, שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.

בצוואה יכול האדם לקבוע מהו סבל משמעותי מבחינתו וכן לקבוע בעצמו באילו מקרים ימנעו ממנו טיפול רפואי. יחד עם זאת, אם יקבע לגבי אותו אדם כי הינו חולה הנוטה למות, אך באותה עת הוא בעל כשרות, יגבר רצונו על גבי האמור בצוואה.

אדגיש כי ע"פ החוק, אדם בעל כשרות רשאי למנות מיופה כוח אשר יהיה מוסמך להחליט במקומו על הטיפול הרפואי שיינתן או שלא יינתן לו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות. ביפויי הכוח יכול המייפה להחליט בדבר הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכוח להחליט במקומו על הטיפולים הרפואיים בו, כולם או חלקם. כמו הצוואה בחיים, גם על יפוי הכוח להינתן בכתב ומתוך רצון חופשי ועצמאי בחתימת שני עדים. החיסרון בייפויי הכוח הוא שכל אדם שיש לו יסוד סביר לחשש, כי מיופה כוח פועל שלא לפי רצונו של החולה הנוטה למות או מתוך ניגוד עניינים, רשאי הוא לפנות לוועדה המוסדית אשר אם השתכנעה כי אכן הדבר, רשאית היא לקבוע מהו הטיפול הרפואי הראוי בחולה הנוטה למות או לבטל את ייפוי הכוח.